לקחי הסערה - לא מה שחשבתם

דף הבית >> עולם ה-ICT >> חדשות משרד התקשורת >> לקחי הסערה - לא מה שחשבתם
נזקי הסערה היו צפויים וכוחות החרום וההצלה תיפקדו יפה מאוד, בדיוק בגבולות היכולת שלהם. הבעיות טמונות בכלל במקום אחר: איך מערכות החרום וההצלה בישראל אמורות לתפקד בהרמוניה כדי להביא תוצאה אופטימלית. זה לא יקרה כל עוד יש שר נפרד ואין רשת חרום לאומית מתאימה. גם לקח קטן ועצוב לגבי העתיד של שירותי IBC. 
מאת: אבי וייס, 15.12.13, 20:10גלעד ארדן

ניתוח: סערת השלגים, שפקדה את ישראל בסוף השבוע החולף, הציפה שוב בעיות, שהיו כאן במלחמת לבנון השנייה ובשריפה הגדולה על הכרמל. אלו בדיוק אותן הבעיות, שתהיינה בכל אסון המוני עתידי, לרבות רעידת אדמה, שתהיה בישראל במועד לא ידוע. מנגד, הטענות, שהועלו בכלי התקשורת על תפקוד כוחות החרום וההצלה (לרבות חברת החשמל) לא היו במקומם. כל הכוחות (לרבות אלפי המתנדבים) פעלו יפה, בדיוק בגבולות היכולות שלהם ואף מעבר לכך, בנחישות, לעיתים באומץ לב וברצינות ובתנאי שטח מאוד קשים ומאתגרים. הם ראויים רק למילות שבח והערכה. 

באירוע זה (שוב) הטיל ראש הממשלה בנימין נתניהו את האחריות לטיפול במצב הקשה על שר ביטחון הפנים איציק אהרונוביץ'. זה היה ברור וצפוי, כי הוא אדם מנוסה מאוד בהפעלת כוחות בהיקפים גדולים במבצעים קשים. לעומת זאת, השר, שהיה אמור להיות ממונה על הטיפול באירוע אסון טבע בעורף, דוגמת מה שקרה בסוף השבוע, השר גלעד ארדן, לא קיבל מראש הממשלה שום אחריות.

למי שקרא כאן אודות צורת ההתנהלות של השר גלעד ארדן, די ברור לכל מי שעיניו בראשו, שהוא לא מסוגל לנהל אפילו משרד קטנטן של פחות מ-20 עובדים, כמו המשרד להגנת העורף, שלא לדבר על ניהול משרד מעט יותר גדול דוגמת משרד התקשורת, עם כ-150 עובדים. אזי ברור, שלהטיל עליו משימה של ניהול עשרות אלפי אנשים מארגונים וגופים שונים במצב סערה ותחת לחץ (כמו שאיציק אהרונוביץ' עשה יפה), זה הרבה מעל למידות הנעליים שלו. 

בנוסף, בכלל לא ברור היכן השר גלעד ארדן היה בסוף השבוע החולף. על פי הפרסום הרשמי באתר משרד התקשורת, השר יצא לשבדיה ביום 8.12.13 ל"ביקור קצר של 3 ימים", זו לשון ההודעה. גם אם היו עיכובים בטיסה חזרה משבדיה, גלעד ארדן היה אמור להיות בישראל ב- 12.12.13. אולם, ב- 13.12.13 (יום שישי האחרון) הוא לא היה כאן, כי מנכ"ל משרדו (דן רונן) דיווח לכל שהוא פתח ביוזמתו (בגלל ששמע ברדיו "שיש בעיות") חמ"ל של המשרד להגנת העורף. אז היכן היה השר עד סוף השבוע שחלף? לא הצלחתי לקבל תשובה לשאלה זו, לא שלא שאלתי.

אם לא די בכך, גם אם ננסה להתעלם לרגע מהשר גלעד ארדן, עדין נשארת הבעיה, ששוב צצה בסערה האחרונה זו, של תיאום כל כוחות החרום וההצלה (יחד עם הרשויות המקומיות) במדינת ישראל. הבלגן (שוב) חגג. זה נושא המצוי (משום מה) בתחום האחריות של המשרד להגנת העורף. הבעיה: אין, לא הייתה ולא תהיה בטווח הזמן הנראה לעין "רשת חרום לאומית" נכונה ומתאימה בישראל. למה? תשאלו את השר גלעד ארדן, שמעדיף לנסוע לשבדיה במקום לטפל בבעיות של אזרחי ישראל. מיד לאחר כניסתו לתפקיד קראתי לו (במקביל לקריאה של אנשים נוספים), לכנס את כל היועצים והמומחים ודבר ראשון לטפל בעדיפות עליונה בנושא "רשת חרום לאומית". האם זה קרה? התשובה די ברורה. השר גלעד ארדן יודע רק לדבר יפה ולספק סיפורים פרי דמיונו, ובמקביל לבזבז את כספי הציבור בטיולים ברחבי העולם. מאז כניסתו לתפקיד ועד היום, המחדל של "רשת חרום לאומית" רק הולך ומחריף

שאלתי את השר גלעד ארדן שתי שאלות שנוגעות לשני המשרדים, שהוא ממונה עליהם:
"היכן היה השר להגנת העורף עם כל מטהו בסוף השבוע האחרון, ובמיוחד בימים רביעי עד שישי האחרון, כשהייתה "סופת שלגים" של חורף בישראל, כשבחלקים מסוימים מישראל סבלו מקשיים ברמת "אסון טבע"?
בהמשך לאותו נושא, אבל בעניין משרד התקשורת עצמו: מה המשרד עשה כדי לסייע לאזרחים ללא חשמל כדי שימשיכו להיות מחוברים לאמצעי התקשורת ובמיוחד הקוויים? מה היקף הניתוקים, שהיו בתקשורת הקווית בימי הסופה ותוך כמה זמן תוקנו?"

תשובות לא קיבלתי. לא שציפיתי לקבל. אם אקבל, אפרסם. 

החלק החמור בסיפור מצוי בכל הנושא של אי מוכנות המערכות האזרחיות למצבי אסון. בעיקר הרשויות המקומיות החלשות ואלו שבצפון הארץ. השר להגנת העורף גלעד ארדן התגאה אך לאחרונה בהצהרות לגבי המוכנות של הרשויות המקומיות למצבי אסון. אולם, את התרגיל למוכנות לרעידת אדמה, המשרד להגנת העורף בראשותו של השר ערך אך לאחרונה בעיר ראשון לציון. אולי העיר האחרונה, שיש בה איזו סכנה לרעידת אדמה בישראל. לעומת זאת, יש לעיריה הזו הרבה כסף למערכות חרום כולל מוקד חרום עירוני משוכלל ומערכות רבות נוספות. את זה לא ניתן למצוא בצפת ובערים חלשות אחרות בישראל. או בעברית פשוטה: השר גלעד ארדן "חיפש את המטבע מתחת לפנס" ולא קידם בשום דבר את מוכנות הרשויות האזרחיות, שבתחום אחריותו, בעיקר את החלשות שבהן. כשיש בעיה הכי קטנה, הרשויות הללו קורסות כמגדל קלפים והמשרד להגנת העורף נעלם בשבדיה. 

את ההברקה היחידה, שראיתי בעקבות האירוע של סוף השבוע החולף, אני משאיר ליוזם הרעיון, ח"כ מוטי יוגב, חבר בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת וחבר בוועדת המשנה למוכנות העורף, שהוא גם אלוף משנה במיל. שקרא (ציטוט): "להכפיף את המשרד להגנת העורף למשרד הביטחון". או בעברית פשוטה: לסלק כמה שיותר מהר את השר גלעד ארדן מהמשרד המיותר הזה ולהחזיר את המשרד למקום הנכון שלו: כאגף במשרד הביטחון.

במהלך היום ניסיתי (ללא הצלחה) למצוא את אתר המשרד להגנת העורף באינטרנט, כדי לקרוא מה סמכויותיו ופעילותו, אך לא מצאתי כל אתר כזה, או אפילו רמז לאתר. כנראה גם האתר נסע לשבדיה עם השר ולא חזר. לעומת זאת, מצאתי באתר הכנסת מסמך המציג בצורה מאוד נרחבת ומפורטת - כמה המשרד הזה מיותר

לקחים נוספים מהסופה בנוגע לתחום התקשורת
זה די ברור, שאם יש קריסה של עצים ונפילת עמודים, יקרעו קווים של תקשורת (כמו גם קווים\חוטים של חשמל) הנמצאים גלויים ברחוב. זה גם ברור, שבלי חשמל אין תקשורת. זה גם ברור, שבמצב של סופה אין קליטה של שידורי YES התלויים בלוויין ובצלחות לוויין. זה חלק מהבעיה, שהממונה על ההגבלים העסקיים לא אישר ל- YES להתמזג לתוך בזק ואז השידורים של YES היו מועברים על רשת האינטרנט, כשרשת האינטרנט ממשיכה לתפקד במצבי חרום, כמעט בכל מקום וכמעט בכל מצב. 

לקח אחר מהסופה נוגע ל-IBC. פריסת הסיבים של IBC לבתים ולעסקים בישראל תיעשה ע"י עובדי חברת החשמל על עמודי החשמל. במדינת ישראל יש מעט מאוד פריסת תשתיות חשמל תת-קרקעית מוגנת. דהיינו: כשחוטי החשמל ייקרעו (ובסופה האחרונה נקרעו אלפי חוטי חשמל המקשרים עשרות אלפי בתים), אזי ברור, שגם חוטי הסיבים של IBC ייקרעו. או בעברית פשוטה וברורה: אין מה לבנות על הסיבים של IBC לימי סערה או אסונות טבע אחרים, שמביאים לקריעת חוטי החשמל. חיבור חוט של סיב שנקרע, יותר מסובכת ואיטית מחיבור חוט חשמל שנקרע. לכן, יש לקחת בחשבון, שתשתיות הסיבים של IBC אינן שרידות יותר מרשת החשמל עליהן הן רוכבות

תגובת חברת בזק לעניין ההיערכות לסופה: "עקב הסופה ותנאי מזג האוויר הקיצוניים, שחווינו בסוף השבוע האחרון, ישנן תקלות מקומיות, כשרובן נובעות מנפילת החשמל למשך שעות רבות, והיעדר גישה לציוד התקשורת. למרות תנאי מזג האווויר הקשים טכנאי בזק עבדו במהלך סוף השבוע באופן רציף וממשיכים גם עתה, על מנת להחזיר את השירות בהקדם האפשרי".

תגובת חברת פרטנר: "פרטנר נערכה מבעוד מועד ועם תחילת הסערה היא פועלת ללא לאות בכדי לאפשר ללקוחותיה לקבל שירות ותקשורת רציפה. תקלות ברשת התקשורת נבעו אך ורק כתוצאה מאי אספקת חשמל לאתרים. עובדי ומנהלי חטיבת הטכנולוגיה של חברת פרטנר עשו ועושים כל מאמץ במטרה להגיע לאתרי התקשורת, שהושבתו ולא חוברו לרשת החשמל, במטרה לחברם לגנרטורים עצמאיים ובכך לאפשר תקשורת רציפה. בשל תנאי מזג האוויר הקשים ובעיית עבירות, הגישה לאתרים, לעיתים אינה מתאפשרת,  ונדרשת הפעלה של ציוד הנדסי כבד ורכבי שטח, שאותם מפעילה החברה החל מיום חמישי. מוקדי השירות של החברה ברחבי הארץ פועלים במתכונת מורחבת, ונותנים גיבוי למוקדים בירושלים  הסגורים לעת עתה.
מנהלי החברה עומדים בקשר הדוק ורציף עם העובדים המתגוררים באזורים מנותקים ודואגים לכל בקשה וסיוע. החברה מאפשרת לכל לקוחותיה ליהנות ללא תשלום מצפייה במגוון ערוצי טלוויזיה באמצעות האפליקציה והפורטל, הטבה הניתנת מיום שישי ועד יום א' 15/12 בחצות. החברה תמשיך בפעילותה האינטנסיבית, ככל שתידרש, על מנת להבטיח תקשורת איכותית ושירות מיטבי ללקוחותיה".

עדכון 19.12.13: תגובת חברת הוט: החברה נערכה מבעוד מועד לסערה. כל שידורי הטלוויזיה, האינטרנט והטלפון עבדו כסדרם, למעט במקומות בהם היתה הפסקת חשמל, וגם שם, ברגע שהחשמל חזר שירותי החברה במרבית המקרים חזרו לתיקנם. בימי הסערה ובמהלך כל סוף השבוע, הטכנאים שלנו היו בשטח על מנת לתקן את התקלות בכל מקום שניתן היה להגיע אליו. בנוסף, תגברנו את המוקדים הטלפוניים ושירותי התמיכה עובדים 24/7 לטובת לקוחותינו. נכון להיום נותרו מס' תקלות בודדות ברחובות מסוימים בעיקר בירושלים, שרובן נמשכות עקב הפסקות חשמל. בכל מקום שניתן, הטכנאים שלנו עובדים מסביב לשעון על מנת להחזיר את השירות לסדרו".

 
הצילו!



 
 
Bookmark and Share