תלמידים בישראל ישגרו לחלל "פיקו לוויין" באפריל 2014

תלמידים בישראל ישגרו לחלל "פיקו לוויין" באפריל 2014
מאת: חיים חביב, 7.1.14, 22:45
 
לרגל שבוע החלל הישראלי, שיפתח ב-26.1.14, נחשף מיזם של סוכנות החלל הישראלית:  לוויין זעיר, שנבנה ע"י תלמידים בביה"ס למדעים בהרצליה וישוגר לחלל בחודש אפריל הקרוב. הלוויין יסיע למטיילים, שאיבדו דרכם, במקומות בהם אין קליטה סלולרית.
 
מדובר, למעשה, בהתקדמות טכנולוגית המאפשרת כיום לכל אדם לבנות בעצמו לוויין זעיר אישי לחלל. מדובר בתופעה, שהפכה לטרנד עולמי, שאליו מצטרפת כעת גם ישראל.
 
כ- 40 תלמידים בגילאי 16-17 מביה"ס למדעים בהרצליה השלימו לאחרונה את בניית הלוויין הזעיר דוכיפת, בתמיכת סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע . בימים אלו נמצא הלוויין בעיצומן של בדיקות עמידות בתנאי חלל במתקני התעשייה האווירית.
 
גודלו הזעיר של הלוויין (10 X 10 X 10 סמ"ר במשקל כמה מאות גרם) הוא גם יתרונו הגדול; עלותו לפיתוח ולשיגור נמוכה מאד, בהשוואה ללוויינים רגילים השוקלים מאות קילוגרמים ועלות שיגורם ותפעולם בחלל עומדת על מיליוני דולרים. ללוויין מבנה קובייה בו שובצו מערכת הפעלה, תקשורת וחשמל וחיפוי תרמי להגנה בתנאי קיצון בסביבת חלל.
 
הלוויין יסייע למטיילים, שאיבדו דרכם במקומות בהם אין קליטה סלולרית. מטייל יוכל לשגר אל הלוויין אותות מצוקה ממכשיר קשר של חובבים, שבתורו ישדר למוקד בכדור הארץ וישלח למטייל חילוץ. מאחר שכ-70% מכדור הארץ מכוסה אוקיינוסים, מדובר במרחבים עצומים ללא קליטה סלולרית. הלוויין יחוג בגובה 600 ק"מ, יקיף את כדור הארץ כל שעה וחצי וישהה בחלל כשנתיים. אין כיום לוויין המספק מענה דומה.

הלוויין ישוגר מרוסיה עם עוד כ-50 לוויינים זעירים אחרים כחלק מפרויקט עולמי - "קיובי50". בעולם בונים את הלוויינים הזעירים סטודנטים אך בישראל מדובר בקבוצת תלמידים צעירים, שביצעו את כל שלבי התכנון והבנייה בעצמם. 50 הלוויינים הזעירים ישוגרו יחד לחלל וישהו במרחק מאות קילומטרים זה מזה ויתעדו את המתרחש סביבם. רשת לוויינים רחבה כזו יכולה לספק תמונה של אזור התרמוספרה (אזור באטמוספירה עם קרינה אולטרה סגולית חזקה מאוד, שטרם נחקר די).
 
מדובר במגמה עולמית של לוויינות זעירה התופס תאוצה בשנים האחרונות. את הרכיבים אפשר לרכוש באינטרנט.
 
לאחרונה שיגרה נאס"א לחלל לוויין זעיר בשם GeneSat, שבתוכו חיידקים, ובדקה את תגובתם לתנאי קרינה ולחץ. תמונות החיידקים שודרו לכדור הארץ ואפשרו ניתוח תוצאות המחקר בזמן אמת. למחקר ערך לקראת תכנון מסעות מכדור הארץ והשפעתם על יצורים חיים.