ההצלחה שבכישלון: סיפור הצלחה וסיפור כישלון לקראת כנס Failcon
מאת:
ליאור עילם, 8.1.24, 19:45
לקראת קיומה של Failcon - הוועידה הבינלאומית הראשונה בישראל לכשלונות עסקיים, ביקשתי לשמוע מאחד המנהלים ואנשי העסקים המצליחים בהיי-טק הישראלי, על סיפור אחד של הצלחה ועל סיפור אחד של כישלון ואת מסקנותיו מ-2 המקרים.
מספרים על 2 פרחי טייס, שנפגשו לחלוק את חוויותיהם מהקורס. אחד מהם סיפר לשני, שהמדריך שלו לימד אותו 2,999 פעולות שונות הנדרשות על מנת להטיס את המטוס. השני סיפר לראשון, שהמדריך שלו לימד אותו רק 3 פעולות. "רק 3 פעולות?" תמה הראשון. "כן" ענה השני, "הוא לימד אותי מה
לא לעשות".
בעסקים כמו בטייס, חשוב ללמוד לא רק מה צריך לעשות אלא גם ואולי בעיקר מה
אסור לעשות. עובדה ידועה היא, שהמנהלים ואנשי העסקים המצליחים ביותר, נכשלו יותר מפעם אחת. הם השכילו ללמוד מכל כישלון, ליישם את הלקחים ולהמשיך הלאה. לקראת קיומה של
Failcon - הוועידה הבינלאומית הראשונה בישראל לכשלונות עסקיים, ביקשתי לשמוע מאחד המנהלים ואנשי העסקים המצליחים בהיי-טק הישראלי, על סיפור אחד של הצלחה וסיפור אחד של כישלון ואת מסקנותיו משני המקרים.
לשם כך, קיימתי ראיון עם
דני שגב, יו"ר
קבוצת קונסיסט בישראל ואירופה (בתמונה). קונסיסט, היא חברת תוכנה וותיקה המתמחה באספקת פתרונות תוכנה ושירותים מקצועיים בתחומי טכנולוגיית המידע. היא משגשגת למעלה מ-40 שנה ומעסיקה כ-1,200 עובדים ברחבי העולם.
שגב, הקים לפני יותר מ-20 שנה את פעילות קונסיסט בישראל ולאחר מכן הרחיב את פעילותה גם לאירופה. בישראל מעסיקה הקבוצה כ-250 עובדים.
שאלה: מה הייתה החלטה מוצלחת שלך?
שגב: "החלטה מוצלחת היתה רכישת חברת היי-טק גרמנית. בשנת 1995 רכשה קונסינט ישראל את חברת
Mak Data System (היום קונסיסט גרמניה).
החשש בביצוע הרכישה היה טמון בהבדלי התרבות בין המנהלים הישראלים והמנהלים והעובדים הגרמנים. שאלתי את עצמי האם איש עסקים ישראלי יוכל לנהל בהצלחה חברת תוכנה גרמנית?".
שאלה: כיצד התקבלה ההחלטה על הרכישה?
שגב: "לצורך קבלת ההחלטה פעלנו בקונסיסט ע"פ המתודולוגיה הבאה: ניהלנו דיונים פתוחים בינינו לבין עצמנו ועם בכירי החברה הנרכשת. כאשר במהלך הפגישות צברנו ידע ע"י יצירת קשר אישי בין המנהלים. ידע זה אפשר לנו לבחון האם מדובר במשימה אפשרית.
במהלך הפגישות הבנו, שתחום העיסוק של החברה הישראלית קרוב מאוד לזו של החברה הגרמנית. על כן הנחנו, שניתן לצפות, שתיווצר שפה מקצועית משותפת, שתגשר על הפער. בנוסף וידאנו, שהרכישה תשרת את האסטרטגיה של קונסיסט, תוך השענות על החוזק שלנו בניהול רב-תרבותי. בנוסף ולמרות הביטחון בהצלחת המהלך, וידאנו, שבמקרה של כשלון הנזק הפיננסי יהיה נסבל".
שאלה: מה הייתה החלטה מוטעית שלך?
שגב: החלטה שגויה, שנבעה מיישום לא מספק של מתודולוגיית קבלת ההחלטות בקונסיסט, הייתה להקמת סניף במזרח הרחוק - שלוחה במנילה בפיליפינים.
המקור לקבלת ההחלטה המוטעית היה, שלא ביצענו איסוף מידע מספק לגבי הסביבה העסקית המקומית. הסתמכנו יתר על המידה על ניסיונו של ראש השלוחה המיועד, ללא איסוף והצלבת נתונים. גם ההתאמה לאסטרטגיית החברה לא עברה ניתוח מעמיק דיו: האם הרחבת הפעילות למזרח הרחוק תואמת את החשיפה הפיננסית הנגזרת מאי הוודאות? האם החברה תרגיש בנוח עם תזרים שלילי לאורך זמן? התוצאה היתה, שהחברה בישראל לא נערכה נכון לקבלת ההחלטה, וכתוצאה מכך נלקחה החלטה, שבדיעבד הוכחה כשגויה".
שאלה: מה הסיכום והמסקנות שלך מהדוגמאות הללו?
שגב: "סביבה של אי וודאות מאפיינת את עולם העסקים בכלל ותחום ההיי-טק בפרט. הדרך להתמודד עם אי הוודאות היא ע"י איסוף מידע, עיבודו וניתוחו. על מנת להגדיל את הסיכוי לקבלת החלטה נכונה.
בקבוצת קונסיסט פיתחנו מתודולוגיה לקבלת החלטות, שמשרתת את הקבוצה כבר 40 שנה ולה חלק ניכר בהצלחתה. 4 היסודות, שעליהם נשענת מתודולוגית קבלת ההחלטות בקונסיסט הם:
תרבות ארגונית המעודדת פתיחות מחשבתית בכל הדרגים: תקשורת הזורמת בין הרמות ההיררכיות השונות בחברה, מעודדת העלאת רעיונות חדשים. במקביל, יש לשמור על מבנה היררכי מוגדר וברור, שמאפשר דיונים מעמיקים לקבלת החלטות שתהיינה מקובלות על דעת מרבית הגורמים בחברה.
תשתית פיננסית עצמאית: אנו מאמינים, שניהול עסקי ארוך שנים צריך להתבסס על שמרנות עסקית ופיננסית (להבדיל מחדשנות בתחומים הטכנולוגיים). השמרנות הפיננסית מאפשרת מאזן פיננסי ותזרימי המאפשר גמישות בקבלת ההחלטות תוך אספקת כרית ביטחון פיננסית לאותם מקרים (וכמובן שישנם כאלה) בהם התנאים משתנים באופן כזה שההחלטה הופכת לשגויה.
איסוף מידע: איסוף המידע הטכנולוגי והעסקי הוא תנאי בסיסי בהקטנה, עד כמה שניתן, של אי הוודאות. איסוף המידע מתבצע בצורה שוטפת ויום-יומית ע"י כל אנשי החברה ובכל אמצעי האיסוף הניתנים להשגה. ביניהם ניתן למנות את העיתונות הכלכלית, הטכנולוגית והאינטרנט, לצד יצירת רשת קשרים רחבה ועמוקה וכן, בעת הצורך, שימוש בטכניקות וגורמים נוספים לאיסוף מידע ממוקד כמו למשל סקרי שוק, ראיונות עם לקוחות פוטנציאלים ועוד.
אסטרטגיה מוגדרת: חברה צריכה להבין בכל רגע נתון את עוצמותיה ולהיות מודעת לחולשותיה. בעידן של אי וודאות הסיכון בהשקעה בכיוון עסקי או טכנולוגי מסוים, מפתה ככל שהוא נראה, גדל עשרת מונים אם ההשקעה אינה נשענת על בסיס מוצק של היכולות הקיימות. המודעות הזאת מסייעת לדחות הרפתקאות עסקיות, תוך דבקות ברעיונות ויוזמות, שהן בליבת העיסוק של הפירמה או בסמוך לה.
אני ממליץ לוודא, שהחלטה שגויה לא תגרום לנזק שאינו בר תיקון: היצמד לליבת הידע של הארגון ולאסטרטגיה שלו ותתייעץ כמה שיותר".
מאת:
ליאור עילם, ינואר 2014.
דוא"ל.
