נולדה קהילת IoT בישראל

דף הבית >> סקירות טכנולוגיות >> נולדה קהילת IoT בישראל
פורום IoT (ר"ת: Internet of Things) שישתנה ל-IoE (ר"ת: Internet of Everything) יצא לדרך באירוע השקה בת"א, בהשתתפות 131 מפתחים, יזמים, אנשי אקדמיה, יועצים, משקיעים ומנהלים מהתעשייה.
מאת: אבי וייס, 25.2.14, 11:00
IoT Logo

במועדון ה-Dancing Camel בת"א, נולד פורום IoT ישראל, ביוזמה משותפת של הטכניון וסיסקו, שנדחפה ע"י היזם סאשה טבק (חוקר בתחום הרובוטיקה בטכניון), שייסד את הפורום, בהשתתפות של 131 אורחים נלהבים, שמתחילים מסע מעניין ומאתגר לקדם את תחום ה-IOT (ו -IoE) בישראל, בתחומים המקיפים את כל הנושאים והשטחים הקיימים בשוק ובחיי בני האדם. 
סאשה טבק
סאשה טבק: "היום אנו יוצאים למסע חדש. יזמתי את האירוע הראשון מסוגו כדי לקדם את הקהילה העוסקת ומתעניינת בנושא. זה מפגש ראשון בעולם נערך בצורה פתוחה כזו ב-Meetup, ואני מעוניין, שנבצע מפגשים חודשיים בהם נחשוף את התחום ונציג סטארטאפים העוסקים בתחום המרתק של IoT, תחום הנמצא בראשית צעדיו בעולם ההיי-טק. רתמנו את סיסקו למפגש הראשון ובהמשך נרתום חברות נוספות העוסקות בתחום". 
ענבר לסר-רב
ענבר לסר - רב, סמנכ''לית שיווק לרשתות ארגוניות של Cisco העולמית ומנהלת מח' המוצר -IoT בסיסקו: "אנו בסיסקו מאמינים ב-IoE. זו טרמינולוגיה המדברת על הזדמנות לחבר כל מוצר בצורה חדשנית לרשת העולמית. זה תחום לוהט הנמצא כרגע בקפיצת מדרגה. יש כאן הזדמנויות מדהימות ליזמים.

הסיבה להתפרצות התופעה הזו דווקא כעת, מעין 'סערה' המתחוללת כעת, על פי גרטנר, טמונה במפגש של בשלות של עולם הסלולר, הענן, הרשתות החברתיות וקישור של מוצרים וחפצים לאינטרנט. בחברת המחקר IDC קוראים לזה 'הפלטפורמה השלישית' של עולם ה-ICT. 

החיבור בין חפצים בינם לבין עצמם זה IoT. אם מחברים לזה בני אדם ותהליכים עם אנליזה של Big data, אזי הופךהתחום ל-IoE. זה ההבדל בין המינוחים. חשוב להבין, שהתחום התחיל בכך, שב-IoT נוצר המון מידע - Data, שדורש לנתח אותו ולהפיק ממנו תובנות ותועלות.

יש המאמינים, שה-Killer Application של ה-IoE יהיה בעולם הרפואה. בסיסקו, מיפינו 64 תחומים שבהם IoE יכול להיות מיושם. חלק כבר כעת. אנו מאמינים, שזה העתיד של כולנו ולכן סיסקו הקימה קרן השקעות ליזמים וליזמויות בתחום הזה. סיסקו שמה בקרן הזו 50 מיליון דולרים, ואנו מזמינים יזמים לפנות לקרן. אגב, הסינים, למעשה הממשלה, שמה מיליארד דולרים ליזמויות בתחום.

אנו נמצאים בעולם, שטרם מבינים את ההיקף שלו. אנו יוצרים עולם חדש, שלא היה קודם. כבר כיום, רואים את התחום בעולם המערבי, כי לכל אדם בחלק ניכר ממדינות העולם יש יותר ממכשיר אחד המחובר לרשת האינטרנט. ברור, שבעתיד מדובר במספרים עצומים בכל תחום. זה יכלול הכל. החל מסנסורים בקווי מים וכלה באין סוף סנסורים המותאמים לגוף האדם. עדיין צריך להמציא את האפליקציות ל-IoE. התשתיות לתחום עדיין בבניה.

אנו רואים מהלך של מעבר מסנסורים של RFID לסנסורים בסלולר ובאלחוט דוגמת ה-WiFi וה-NFC. השימוש בחיישנים כבר מגיע לכל תחום, החל מפח האשפה הציבורי, דרך אסלת בית השימוש וכלה במקומות חנייה. יש כיום שינויים מהירים ברשת כדי להתאים אותה לעולם החדש הזה.

מול זה, יש את כל הסכנות של העלייה בהיקף איומי הסייבר. יש צורך לדאוג לשרידות מלאה של רשתות הסנסורים. הכל ייעשה בעננים מבוזרים, עם יישומים רבים מבוססי תוכנה, עם זיכרון מועט ובטרייה זעירה על הסנסורים. הכל הולך למיזעור ויש כאן הזדמנויות ענקיות ליזמים. ההזדמנות היא גם להכניס חברות, שלא היו בעולם ההיי-טק לתוך מעגל ההיי-טק, דוגמת חברות נפט, גז, מים, חשמל, לוגיסטיקה, מזון ועוד. יש כאן צורך לאגד כוחות ולשתף כוחות ע"י חברות רבות, כדי לפתח פתרונות משולבים. ההתנעה של התחום הייתה בכנס, שערכנו אך לא מזמן בברצלונה, שאת כל התכנים שלו ניתן לראות כאן באתר הכנס.  


ראינו, שחברות משנות את המודלים העסקיים שלהן כדי לעבור לעולם ה-IoE. הכיוון של מתן השירות הוא: "מכירה כשירות" בגישת ה-SaaS. הממצאים מראים, שהכסף בארגונים עובר ל-Operation, לתפעול, הרבה יותר מההשקעות ב-IT. לכן, חשוב לשתף את אנשי ומנהלי התפעול בארגונים במהפכה הזו, לא פחות מאשר את אנשי ה-IT".

נעמי ביטרמן
פרופ' נעמי ביטרמן, ראש המכון לעיצוב תעשייתי, הפקולטה לארכיטקטורה ותכנון ערים, הטכניון: "היום אדבר על 'בית חכם'. אנו בטכניון פותחים ממש בקרוב שלוחה בת"א, קמפוס שרונה, בו ילמדו לתואר שני בתחום התכנון התעשייתי עם דגש לתחום, תואר ב-MID (ר"ת: Medical & Social Design). המניע החזק ביותר כיום למעבר ל'בית חכם' הוא תחום הרפואה. זה החל בנושאים של רפואה לגיל השלישי הותחום מתפתח לנושאים של איכות חיים - לכל גיל. 

הבית החכם יהיה עם פרסונליזציה מלאה. בית חכם מכיל סנסורים הכוללים רשת קווית ואלחוטית עם מערכת חכמה, שנותנת ערך לגרים ולנמצאים בבית. הבסיס ליישומים מספקי הנוחות הוא האינטליגנציה של המערכת. 

בתים חכמים החלו בארה"ב ב-1980, אך זה לא התרומם. כיום, יש בניינים חכמים במדינות רבות כי הטכנולוגיה הבשילה. המטרה העיקרית מתמקדת כיום בשיפור איכות החיים, הספקת הגנה ואבטחה, ניהול אנרגיה, סיוע בתחום הבריאות ותמיכה באיכות חיים ואורח חיים בריא. 

היכן נתקין סנסורים? למעשה, בכל מקום, כולל על האנשים החיים בבית, על האדם עצמו ועל בגדיו וחפציו. זה יכול להיות גם בגלולות, שהאדם יבלע, בשעון שלו, במשקפיים, על העור או מתחת לעור. האדם יכול להיות פלטפורמה מהלכת של סנסורים על כל הגוף. יש כבר בשוק מוצרים כאלה, כולל על בגדים, נעליים, עגילים, טבעות, מוצרי ספורט ועוד.

המערכות העתידיות תרגשנה ותזהנה את הרגשות של האדם ותוכלנה לפרש את המבטים של האדם ולתת לו מענה מיידי לצרכים שלו.

למרות שאנו מדברים על 'בית חכם' מזה 30 שנה, ההצלחה שלו לא גדולה. למה? אין מספיק תמיכה והוכחה, שזה עוזר. לכן, צריך עוד מחקרים ולאורך זמן כדי לבדוק את היתרונות שת התחום.

במקביל, יש כאלה הפוחדים מהתחום. הם פוחדים מאבדן הפרטיות וההגנה על המידע האישי. יש כיום חשש מתקיפות סייבר גם על בתים. זה יכול להיות מאוד מסוכן לבני אדם שגרים בבית אם יקבלו תקיפת סייבר. הם לא יודעים איך להתגונן. למרות שיש מידע רב על אנשים ברשתות חברתיות, עדיין הפרטיות חשובה לרוב האנשים. 

אנו בעידן, שבו מכניסים רובוטים לבתים, שגם ממלאים תפקידים חברתיים. התחום הזה טרם עוצב וטרם הפך למותג מוביל. השוק צריך להבין, שמדובר בפתרון המתאים לכולם, בכל גיל, לא רק לבית של ביל גייטס. חייבים למקד את העניין של התחום הזה באנשים, ולא בטכנולוגיות".

רן רזין
רן רוזין, מנכ"ל Tag-a bag: "פיתחנו מוצר, שנועד לחבר את המותג לאנשים אחרי הקנייה. התחום שלנו קרוי PRM (ר"ת: Product Relationship Management). הגענו אליו אחרי המצאת ה-NFC. ראינו, שיש הרבה סנסורים בהרבה מאוד טכנולוגיות. אולם, לכל אחד בכיס יש סמאטרפון הקורא QR-Code וברוב הסמארטפונים יש NFC. ראינו, שה-QR-Code נמצא בכל מקום וה-NFC נכנס לכל מכשיר קצה. כך, שלא היינו צריכים להמציא את הגלגל. לכן, בנינו על האופציות הטכנולוגיות הללו את הקישור בין המותג, המוצר והלקוח. הקשר הזה נוצר לאחר שהלקוח קונה את המוצר.

השיטה מאוד פשוטה: למוצר מוצמד תג, שיש לו ברקוד ו-NFC. הלקוח יכול לסרוק את הברקוד או לקרב את הטלפון לתג ולגעת בו כדי לעורר את ה-NFC וליצור קשר. הלכנו בשלב הראשון על תיקים כי זה דבר מאוד נפוץ וקל ליישום. כך, התיק הופך ל'תיק שלי' באינטרנט. זה תיק חכם עם IP הנמצא ברשת ויש לי גישה אליו (זה בענן). כך, הופכים תיק פשוט לתיק חכם. אנו יוצרים מעין 'פייסבוק לתיקים'. התיק מעתה יכול לקבל מידע רלבנטי ודינמי, גם מהמותג וגם מהענן. למשל: מה יש בתיק, קשר חברתי עם בעלי תיקים אחרים, וכל שירות נוסף, שמציע בעל המותג למחזיק בתיק. 

אם מוסיפים לזה זיהוי מיקום התיק, אפשר לצרף לתיק מידע, למשל לוחות זמנים של אוטובוסים ורכבות, שבעל התיק נוסע בהם. התיק יכול לספק מידע רלבנטי ללקוח, אחרי הקנייה, בכל תחום. אחד התחומים המבוקשים ביותר הוא Lost & Find לאיתור תיקים ההולכים לאיבוד.

הפלטפורמה שלנו תומכת בכל מוצר קצה. התחלנו עם תיקים, אבל אנחנו כבר בדרך לחפצים נוספים, לפי צרכי היצרנים של מוצרים ושירותים, בתחומים מגוונים, החל מביטוח וכלה בבגדים".



 
 
Bookmark and Share