הכאוס במשרד התקשורת מונח על שולחנו של השר - שמגביר את הכאוס

שר התקשורת מגביר את הכאוס הרגולטורי בשני תחומים: 1) אינו מקבל הכרעות בחתרנות של סמנכ"ל הפיקוח במשרד כנגד עמיתיו, 2) ממציא רגולציה חדשה בעולם: בעלי תשתיות שרוכבים על בעלי תשתיות, רק כדי לא להשקיע ולפרוס תשתיות (בדיוק אותו עיקרון של חיסול התחרות בסלולר). כך גם נמנע השר מטיפול בבעיית "הפריסה האוניבסלית" של בזק והוט (במיוחד של הוט). 
מאת: אבי וייס, 27.2.14, 19:30

שר התקשורת גלעד ארדן שבילה את השבוע בברצלונה, נאלץ עם חזרתו לארץ לטפל במה שמונח על שולחנו: דרישה תקיפה של סמנכ"ל בכיר הנדסה ורישוי (חיים גרון) להתערב בניסיון של סמנכ"ל בכיר פיקוח ואכיפה (שמילה מימון) לפרק את אגף הנדסה ורישוי ולקחת את סמכויותיו, תקציביו ואנשיו ולהעבירם לאגף פיקוח ואכיפה. 

לכן, פניתי בדחיפות למשרד התקשורת בשאלות הבאות:
"האם שר התקשורת מתכוון להתערב בעניין התכנית להעברת תחום הרישוי מאגף ההנדסה לאגף הפיקוח? 
מה עמדת המנכ"ל בסוגיה זו,  שכבר פרסמתי את תחילתה וכעת מונחת על שולחנו של השר?"

את תגובת משרד התקשורת לא הצלחתי לקבל. אם תתקבל - נעדכן בהתאם.

את תחילת הפרשה הזו חשפתי כאן, של מעשי חתרנות של סמנכ"ל בכיר פיקוח ואכיפה (שמילה מימון) שלא נח לרגע. כזכור, שמילה לא זכה להתמנות למנכ"ל של קבע, אחרי שהיה מ"מ מנכ"ל וכשל בכל מעשיו (ואף מתנהלת באגף שלו בדיקה, ממש בימים אלו), וונאלץ לחזור למקום שהתרגל לא לעבוד בו (פיקוח ואכיפה), מה משאיר לו זמן רב להסתובב בין המשרדים עם תככים חדשים ונסיונות חוזרים ונשנים לפרק את האגפים האחרים במשרד, תוך קבלת הסמכויות, התקציבים והאנשים של האגפים האחרים.

למי ששואל: היכן עומד המנכ"ל אבי ברגר בסיפור הזה? התשובה די ברורה: כנראה שהוא נהנה מכך שהסמנכ"לים שלו מתקוטטים בינם לבין עצמם ופונים לשר מעל לראש שלו. אולי לא ישימו לב לפרשיות שהוא יצר במו ידיו, כמו הנהג האישי שהתחזה לעוזר מנכ"ל ורתימת חשפניות במועדון לילה לכנס הסברה של המשרד, כנס שנוהל מחוץ לכל חוק ונורמה ציבורית. 

כעת, הפרשה הזו של שמילה מימון נגד כל השאר, הונחה על שולחנו של שר התקשורת, ונדווח ברגע שתהיינה החלטות בנושא. ניחוש שלי: שמילה מימון יזכה "בכל הקופה". למה? כי הוא מסמל את הכאוס. זה בדיוק מה שהשר אוהב.... הדגמה טריה בסעיף הבא. 

לפני שניגש לסעיף הבא, אביא ציטוט מדבריו של ראש הממשלה שנאמרו אך אמש. בנימין נתניהו: "נקצץ ברגולציה. יש 200 רגולטורים ואלפי תקנות". מסכים לכל מילה. לתשומת לב רוה"מ: הראשון שצריך לקצץ אותו ברגולציה, נמצא בראש אגף פיקוח ואכיפה (הוא גם מ"מ יו"ר מועצת הכבלים והלוויין, אחרי שסייע להדיח מהכסא הזה את עמיתו - סמנכ"ל הספקטרום). 

הכאוס ברגולציה בתשתיות קוויות
ממש במקביל לבילוי בברצלונה, וכהמחשה למה לא היה צריך לשלוח את גלעד ארדן לברצלונה, כנציג ממשלת ישראל, פרסם שר התקשורת רעיו הזוי חדש (מצוי כאן בהודעת הדובר שלו). על פי הרעיון המזהיר החדש, לא רק שחסרי תשתיות קוויות יוכלו "לרכב" על בעלי התשתיות בזק והוט (מה שמכונה בשם "שוק סיטונאי"), כעת גם בעלי תשתיות יוכלו "לרכב" על בעלי תקשתיות. דהיינו: הוט על בזק ולהיפך (וכנראה בהמשך IBC על בזק והוט ולהיפך, למרות שזה לא מוזכר בהודעה, אפילו לא ברמז).

אני כבר שנים רבות עוסק בנושאי תקשורת, אבל את ההמצאה הזו היה צריך להציג בברצלונה, בתור "המצאת המאה" בעולם התקשורת. זה מאפיל על כל מה שמאות הסטארטפיסטים פיתחו והציגו בברצלונה. זו המצאה מבריקה יותר מהדור הרביעי של הסלולר, שאין ולא יהיה בישראל בשנה הקרובה (אין מה להתרשם מהמודעות של פרטנר שפרוסות בכל פינה). איך איש בעולם לא חשב על ההמצאה הזו: בעלי תשתיות ש"רוכבים" הדדית על בעלי תשתיות המתחרים בהם? 

כך, במקום להמשיך ברגולציה שנדרשה לשוק הסיטונאי (כמפורט כאן), ממשיך השר גלעד ארדן בהרס כל תחרות בשוק. קודם בשוק הסלולרי, כעת גם בשוק הקווי.

מה משמעות השימוע החדש הזה?
1) הוועדה שהוקמה לכפות על בזק והוט (במיוחד על הוט) לסיים את "הפריסה האוניברסלית" בישראל - מתפרקת. קודם יתעסקו שנה או שנתיים בשימוע על ההמצאה החדשה של "שוק סיטונאי" א', ש"רוכב" על "שוק סיטונאי" ב', ולהיפך (דהיינו: בזק על הוט ולהיפך). בדרך, ישקיעו מיליונים ביועצים (שיבחרו כמובן, ב"פטור ממכרז"), כדי לנתח את המחירים ורכיבי העלות של "הרכיבה ההדדית" הזו. הצורך ב"פריסה אוניברסלית" המוטל בנפרד על כל חברה בחוק וברישיון - ייגנז, וכעת כל חברה תוכל "לרכב" על רעותה, כדי לפרוס במקומות שהיא לא פרסה. מדובר ב"מתנה" של מאות רבות של מיליוני ש"ח (אם לא למעלה מזה) לשתי החברות הללו, שסובלות כנראה מבעיה חמורה של מזומנים (....), במיוחד מתנה להוט, שאצלה בעיית "הפריסה האוניברסלית" הרבה יותר חמורה מזו של בזק.

2) העקרונות של "שיתוף אנטנות" וחיסול התחרות בסלולר מועתקות ע"י השר גלעד ארדן באותו מודל רעיוני, גם על השוק הקווי.

3) ל- IBC יש עוד מכשול בכניסתה לשוק: בזק והוט יפרסו לפניה תשתיות סיבים בכל מקום בארץ בשת"פ הדדי. כששאלתי במאמר: "האם ניתן עדיין להציל את מיזם הסיבים של IBC" היו לי תשובות חיוביות, אך התשובה המצערת כרגע, לאור השימוע החדש היא: כנראה, אי אפשר. השר גלעד ארדן עושה הכל כדי שהמיזם החשוב הזה ייכשל, עד כדי כך שהוא מוכן לאפשר לבזק והוט לעבוד בשיתוף פעולה מלא בכל הנוגע לפריסת תשתיות ושירותים ללקוחות הקצה, בכל שטח מדינת ישראל.

היות והוט תשתף פעולה, על פי היוזמה הקודמת של השר, שנמצאת כעת בדיונים, עם פרטנר, בתשתיות סלולר, וקבוצת בזק (ופלאפון במרכזה) תשתף פעולה עם סלקום וגולן טלקום, גם כן בתשתיות סלולר, אזי כולם ישתפו פעולה עם כולם, בכל התשתיות, ובזכות גלעד ארדן יתגשם במדינת ישראל הפסוק: וְגָר זְאֵב עִם כֶּבֶשׂ, וְנָמֵר עִם גְּדִי יִרְבָּץ, וְעֵגֶל וּכְפִיר וּמְרִיא יַחְדָּו, וְנַעַר קָטֹן נֹהֵג בָּם (ישעיה י"א 6).

אין ספק שמדובר כאן בכאוס רגולטורי שאין לו אח ורע בשום מדינה בעולם.