עמדה: שימוע "שוק סיטונאי" עם המשתתפים הלא נכונים

דף הבית >> חדשות >> חדשות השוק הקווי >> עמדה: שימוע "שוק סיטונאי" עם המשתתפים הלא נכונים
החלטת הבג"ץ לייצר שימוע מיוחד לבזק בתחום "השוק הסיטונאי" הוא הסחת דעת מהעיקר: זה לא השימוע הנכון ולא עם הנמען הנכון. השימוע היה אמור להיעשות עם הציבור (באמצעות נציגיו) והדיון היה אמור לעסוק בסוגיית פירוק חברת בזק.
מאת: אבי וייס, 17.3.14, 20:30גלעד ארדן

החלטת הבג"ץ מהיום, לפי בזק לא תקבל את כל המסמכים של "השוק הסיטונאי" אבל כן תקבל את כל התשובות בשימוע מיוחד שיערוך לה משרד התקשורת, הוא מסוג מה שמכונה "פשרות מפא"יניקיות", שבהם כל צד יכול לטעון להישג \ נצחון, אולם- שום דבר למעשה לא נפתר. פשוט דוחים את הבעיה ו"מטאטאים אותה מתחת לשטיח". 

למה שום דבר לא נפתר? משום ש"השוק הסיטונאי" הוא טעות בסיסית בהבנת המצב מיסודו. הדיון שהיה נדרש להיעשות השבוע (ע"י משרד התקשורת) הוא לא במה שמשרד התקשורת פירסם (אוסף מסמכים די מפוברקים ותלושים מכל מציאות), אלא בהחלטה האם ומתי צריך לפרק את חברת בזק, או לחילופין לבצע שימוע חדש: מדוע אין לפרק את בזק ומה החלופות הנכונות לעם ישראל בעת הזו. זה לא קרה.

למה צריך לעסוק רק בזה? כי זאלו החלטות הממשלה והכנסת, החלטות שקיימת וברות תוקף עד רגע זה, כפי שניתחתי בהרחבה כאן. שימוע "השוק הסיטונאי" הנוכחי הוא "מחטף" של השר גלעד ארדן, ש"השליך לפח" את החלטות הממשלה והכנסת והחליט על מתווה פעולה שונהלגמרי (בלי כל הסבר למה), הרסני, שנועד למנוע תחרות בשוק הקווי ולמנוע אפשרות ש- IBC תצליח (מבחינה כלכלית) לפרוס סיבים לבתים בישראל. במקום לעסוק בשאלה: איך מקדמים את IBC, עוסקים ב: "איך לחזק את בזק ולהסיר ממנה את ההפרדה המבנית ולאפשר לה לחלק דיבדינדים במיליארדים ומשכורות למנהלים בכירים במיליונים, במקום להוזיל מחירים ולהשקיע בתשתיות, עקב תרגילים חשבונאיים שיגיעו עם ביטול ההפרדה המבנית". פשוט אבסורד. 

בנוסף, שימועים עורכים עם מי שהעניין נוגע אליהם. "השוק הסיטונאי" נוגע בראש וראשונה לכל עם ישראל. לכן, יש לבצע את השימוע בשיתוף עם ישראל באמצעות נציגיו המוסמכים. כך זה נעשה בכל העולם (ואפילו בכנסת ישראל). ניתחתי זאת כמה פעמים ולאחרונה כאן, תחת הכותרת: "למה שר התקשורת לא מקשיב לציבור?". בגלל ההתעלמות הזו מהציבור, משרד התקשורת תמיד ישגה בהחלטותיו. כשדנים על רגולציה רק עם "בעלי העניין" ובעלי ההון, כמעט תמיד התוצאה תצא עקומה, בסגנון "הפשרה המפא"יניקית" של הבג"ץ מהבוקר. 

יש פתגם האומר: "מי שלא לומד מההיסטוריה, עתיד לחוות אותה שוב ושוב".

ראשי משרד התקשורת (שר ומנכ"ל) מתעלמים כעת מהחלטות קודמות, שמעוגנות היטב בכתובים, וברור שדרך זו עתידה להיכשל.

יתרה מכך, הם כנראה בכלל לא יודעים מהיכן צמחה הרגוציה הנוכחית שחלה על בזק. לצורך כך, פניתי אל ספרו של דני רוזן, מי שהיה מנכ"ל משרד התקשורת. דני רוזן תיעד את המהלכים הללו בספר מאוד מרתק ומעמיק (שלא פורסם ברבים), שתוכן העניינים שלו מצוי כאן. דני רוזן אישר לפרסם פרק אחד מהספר, פרק העוסק בהשתלשלות מהלכי הרגולציה שהובילה לחקיקה ולרישיון הנוכחי שיש בידי קבוצת בזק. הפרק זה מצוי להורדה כאן.

למי שיגלה עניין בפרק הזה על רגולציית בזק, ימצא שהבעיות שכעת עוסקים בהן במשרד התקשורת בתחום "השוק הסיטונאי" מול בזק, הן בדיוק אותן הבעיות שמשרד התקשורת ושרי התקשורת (והממשלות והכנסת) עסקו בהן בשנים 1989 ועד 1996. כעת, בגלל חוסר ידע (או חוסר נכונות, או אולי בכוונה), תוך אי רצון להבין את המשמעויות של החוק והרישיון שיש בידי בזק, מבצע משרד התקשורת מהלכים מוטעים, בדיוק כפי שמהלכים מוטעים כאלו נעשו לפני כשני עשורים. אלו מהלכים שיהיו הרסניים ביותר לשוק ולצרכנים (שאותם בכלל לא שואלים ולא רוצים לשאול). יישום "השוק הסיטונאי" על פי מתכונת השימוע הנוכחי, תחסל את יכולת התחרות בשוק ותחזק את קבוצת בזק בצורה מאוד משמעותית, מול מתחרותיה. כשלא לומדים מההיסטוריה, חוזרים על אותן טעויות שוב ושוב. 

לסיכום: יגאל אלון (ז"ל) מצוטט כמי שאמר את המשפט הנצחי הבא: "ללא ידיעת עברו, לא יבין האדם את ההווה שלו, מאחר שכל ההווה מעוצב על ידי העבר."
כישלון הרגולציה



 
 
Bookmark and Share