חשיפה: בעלי התפקידים מאשימים בשקרים אחד את השני. למה זה קרה?

דף הבית >> עולם ה-ICT >> חדשות משרד התקשורת >> חשיפה: בעלי התפקידים מאשימים בשקרים אחד את השני. למה זה קרה?
בלעדי: בעקבות אישור בית המשפט העליון, נחשוף לקוראינו מה שהנהלת משרד התקשורת התאמצה כל כך להסתיר: מי שמנהל בפועל את משרד התקשורת זו הלשכה המשפטית. בחלק ב' כאן נחשוף את הטענות ההדדיות בין בעלי התפקידים הבכירים במשרד התקשורת וננתח ונחשוף למה כל זה התרחש בצורה הזו, מה שהוביל ל"פיצוץ הגדול".
​מאת: אבי וייס, 23.3.14, 21:30נגה רובינשטיין

בפרק א' של סדרת החשיפות הבאנו לקוראים את תמצית המסמך, שאושר לי לפרסום ע"י בית המשפט העליון, מה שהנהלת משרד התקשורת התאמצה כל כך להסתיר: מי שמנהל בפועל את משרד התקשורת זו הלשכה המשפטית, משרד שמתנהל בכאוס מוחלט, ואיש לא יכול לתקן את המצב החמור הזה והוא גם לא תוקן, עד עצם היום הזה.

בפרק ב' שניתן להורדה מכאן, נחשפות כמה סוגיות חדשות, שאציג אותן כאן בתמצית:

א. היועצת המשפטית של משרד התקשורת, שעניינה נדון בדו"ח (עו"ד נגה רובינשטיין, בתמונה), טוענת בפני המבקר (אלון זולר), שהמסמך שהעבירה לו תמי לשם, סמנכ"ל בכיר למנהל ומשאבי אנוש במשרד התקשורת, הוא חסר אחיזה במציאות ואינו נכון.

ב. היועץ הבכיר למנכ"ל (נתי ביאליסטוק) טוען, שהיועצת המשפטית צפצפה עליו ועל המנכ"ל ולא ביצעה הנחיות, שמקורן במנכ"ל משרד המשפטים והנחיות רבות נוספות.

ג. הלשכה המשפטית פעלה בניגוד עניינים בכל הקשור לייעוץ לשר התקשורת בתחום השידורים (שידורי הטלוויזיה והרדיו). 

ד. עורכי הדין בלשכה המשפטית התחלפו כל כמה חודשים ואלו שנבחרו (15 מתוך 16), נבחרו בלי כל מסגרת מסודרת, בהליך חריג ובראיונות שנעשו בלי שיתוף הסמנכ"לית למנהל משאבי אנוש. כ"כ לא נעשו "הערכות עובדים" שנתיות כנדרש. 

ה. לא הייתה שום תכנית עבודה מסודרת במשרד והעובדים לא שמעו, שיש בכלל תכנית עבודה כלשהי. 

ו. סמנכ"ל בכיר ספקטרום (נתי שוברט) טען, שפנה למנכ"ל פעמים רבות בגלל שהיה צורך לתקן את תקנות הטלגרף, בהמשך לפסיקת בג"ץ ובעוד נושאים דחופים, אך היועצת המשפטית צפצפה עליו ולא עשתה מאומה. היועצת המשפטית טוענת, שהוא לא יודע על מה הוא מדבר.

ז. אי אפשר לדעת מה תפוקת העובדים במשרד, כי כל הרישומים והדיווחים מבולבלים, אינם מפרידים בין עיקר לטפל וחוזרים על עצמם כמה פעמים ובכמה גרסאות, שוב ושוב. 

למי שקרא במקור את פרק א', וכעת את פרק ב' במקור הנמצא כאן, ובמיוחד את התשובות המאוד ארוכות ומייגעות של היועצת המשפטית למבקר המשרד, יכול לשאול את עצמו את השאלה הפשוטה הבאה: מדוע המבוקרת (היועצת המשפטית של משרד התקשורת דאז, עו"ד נגה רובינשטיין) לא השיבה למבקר בקצרה על ממצאיו: "תודה על הביקורת. אנו לוקחים את הביקורת לתשומת ליבנו ונעשה כל מאמץ בשנה הקרובה כדי לתקן את הטעון תיקון".

כל המלחמה שלה עם שר התקשורת (משה כחלון) והמנכ"ל (עדן בר טל) לא הייתה מגיעה לידי משבר, עד שהיא נאלצה להתפטר, אם היא הייתה משיבה ונוהגת כך. זאת, משום שהיא לא הבינה את המלכודת הערמומית, שהם טמנו לה.

למה עו"ד נגה רובינשטיין "נפלה למלכודת" והתעמתה עם כולם, על כל תת-סעיף ועל כל משפט וכל מילה? הסיבה (לעניות דעתי): היא הייתה בטוחה, שהיא נמצא מעל לכל חוק ולכל לנורמה. הא סברה, שהיא פשוט מצויה מעל לכולם ויכולה "לסובב את כולם על האצבע", כמו שנהגה כל הקדנציה שלה.

יש לזה גם רקע במציאות שחשפנו בזמנו. עו"ד נגה רובינשטיין מונתה לתפקיד היועצת המשפטית של משרד התקשורת בגלל שהייתה יד ימינה של עו"ד דוידה לחמן-מסר, דאז המשנה ליועץ המשפטי לממשלה במשרד המשפטים. מסר בשם משפחתה בא מהבעל, מעו"ד אורי מסר (העו"ד האישי של אהוד אולמרט). כך, נוצר לו "
טריאומווירט" שכלל, בין היתר, גם את עו"ד רון דול (מנציבות שירות המדינה) ובהמשך את עו"ד דנה נויפלד (שהייתה יד ימינה של עו"ד נגה רובינשטיין, בעת שהייתה במשרד המשפטים, והחליפה אותה בתפקיד לאחר התפטרותה. עו"ד נויפלד עבדה בשנים טרם מינויה ליועצת המשפטית במשרד התקשורת, במשרד המשפטים אצל המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד אבי ליכט) ועוד כמה חברים מאותה "קהילה אקסלוסיבית", שעבדו בצמידות ושמרו "אחד על התחת של השני".

אגב, 
בשנת 2009 עו"ד אבי ליכט נבחר למלא את תפקיד המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (כלכלי-פיסקלי), במקומה של עו"ד דידי לחמן-מסר, ששתלה (כאמור לעיל) במשרד התקשורת את עו"ד נגה רובינשטיין. המתמחה של נגה, עו"ד דנה נויפלד, היא זו שהחליפה אותה בתפקיד, לאחר שנכשל הניסיון למנותה ליועץ המשפטי של מועצת הכבלים והלויין (בפרשה מאוד סבוכה, מה שמכונה על ידי בשם: "הפרשה הסודית").

הם, ככל הנראה, פשוט דאגו היטב אחד לשני. במשך שנים. כך, סביר להניח, שהם הרגישו, שהם למעשה "סגנים של אלוהים" וכל השאר (כולל שרים ומכ"לים) חייבים "להתיישר" לפי ההנחיות שלהם. לכן, כאשר הגיע אלון זולר לבקר את הפעילות של הייעוץ המשפטי, זה נראה עבורם פגיעה בעצמאות המוחלטת, שהם חשבו שיש להם בפעילותם. הם לא הבינו את המלכודת שהשר והמנכ"ל הכינו ונפלו היישר לתוכה, בהתנגדות שלהם, לעצם קיום הביקורת ולכל מהלכי הביקורת.

אם היועצת המשפטית לא הייתה מתווכחת בלהט וממשיכה ביהירות ובשחצנות מסוג של של "אני ואפסי עוד", המשבר לא היה מתרחש, בוודאי לא בעוצמה כזו, שהובילה תוך זמן די קצר, את כמעט כל הצמרת של משרד התקשורת, "ללכת הביתה בבושת פנים" (זה כלל: שר, מנכ"ל, כמה יועצים, סמנכ"ל בכיר אחד והיועצת המשפטית).

כך, "המלכודת" בצורת משלוח המבקר אל לשכת הייעוץ המשפטי אמנם "עבדה", אבל גם אלו שטוו את "המלכודת" (השר והמנכ"ל), נפלו בה והתרסקו בתרגילים של עצמם


יצויין, שביקשנו את התגובה של הנהלת משרד התקשורת וגם של עו"ד נגה רובינשטיין לדו"ח שנחשף כעת, ולא הצלחנו לקבל איזה מענה. ככל שיתקבל מענה, נפרסם אותו. 

שורה תחתונה: כל מה שאני טוען מזה שנים כנגד ההתנהלות הכאוטית של משרד התקשורת, מוצא את הביסוס העובדתי והמתועד להפליא בדו"ח עב כרס ואמיץ זה. לא פלא, שניסו להסתיר אותו מפני ומפני הציבור, במשך זמן רב. 

 המשך (חמור יותר ממה שחשפתי עד כה), יבוא בקרוב. 
 
צדק ישראלי



 
 
Bookmark and Share