חשיפת כל מהלכי שר התקשורת גלעד ארדן במגדל שלום בתל-אביב (מושב משרד משרד התקשורת) ולמה ההסתדרות החליטה להתערב לטובת העובדים, שדורשים להסיר את החשאיות מעל מהלכי השר. השר עצמו ממשיך לאיים כדי לנסות ולמנוע פרסום.
מאת:
אבי וייס, 22.5.14, 23:30
בהמשך לכתבה שלי (
כאן) על ניסיון ההשתקה הבוטה של שר התקשורת והפרסום בגלובס (
כאן), המשכתי לטפל בחשיפת הפרשה, שהשר כה מנסה להשתיק. אגב, גם גלובס ממשיך בחשיפת החלקים הידועים לו של הסיפור, ופרסם חשיפה נוספת אך היום (
כאן).
אנו חושפים כאן את הסיפור המלא וכל הידוע לנו, מה שהשר
גלעד ארדן לא רוצה שתדעו,
למרות שעיקרו כבר פורסם בגלובס, וגם חשיפת ההסברים
למה השר לא רוצה שתדעו זאת, עד כי החליט
לאיים פעם נוספת על כותב שורות אלו, אם חס וחלילה יפרסם את עיקרי הסיפור שהודלף לו, (ושפורסם גם בגלובס), בטענה שאלה "סיפורים שקריים".
הסיורים המוזרים
- ביום חמישי לפני שבועיים בדיוק, בהוראת שר התקשורת גלעד ארדן, יצאו "לסיור מוקדם", שהתקיים בשעות הערב במשרדי משרד התקשורת (במגדל שלום בת"א), 2 בעלי תפקידים חשובים: ראש המטה של השר זיוה ירגר והנהג של המנכ"ל ("המתחפש לשעבר" לעוזר מנכ"ל) דורון רייזל. הם סיירו במעט מאוד חדרים, כי לא היו להם מפתחות לרוב החדרים במשרד, שהיו נעולים היטב בשעות אלו. "הסיור" הזה למעשה נכשל, כי הם לא ראו את רוב החדרים ולא יכלו לתת המלצה ברורה וחד משמעית לשר ולמנכ"לו (אבי ברגר), שרקחו ביחד את "העסקה" (שאת סיבותיה נסביר בהמשך). בנוסף, עובדים רבים, זוטרים כבכירים, כשגילו (בדיעבד), שהיה סיור כזה בשלוחת משרד התקשורת בת"א, התרעמו מדוע זה נעשה "מאחורי הגב" ולמה הוועד לא יודע מכך.
- לאור כישלון "הסיור" הראשון, החליט השר גלעד ארדן לצאת "לסיור" בעצמו. הסיור בוצע על ידו ביום שני בשבוע שעבר בשעות הערב. כדי ש"הסיור" השני יצליח, השר צרף אליו את סמנכ"לית בכירה תמי לשם, את איש התחזוקה שלה (בני חנוכה), שנצטווה להביא "מפתח מסטר" לכל החדרים הסגורים בערב ובלילה, וכן צורפו "לסיור" 2 חברי ועד העובדים: אביבה שלמה וזאב קידר. 2 חברי הוועד הוכנסו "בסוד העניין" ונצטוו ע"י השר גלעד ארדן ותמי לשם לא להוציא הגה מהפה ולא לספר לאיש מהעובדים על הסיור השני הזה (שנערך הפעם עם חברי הוועד הנ"ל של תל-אביב). השר סייר (עם כל הפמליה הנלווית אליו) בכל החדרים הסגורים, שנפתחו למענו ע"י "מפתח המסטר", ובסיום הסיור עזב את בניין מגדל שלום בלי לדווח על איזו החלטה (ההחלטה אמורה להינתן ע"י המנכ"ל, אבי ברגר, מיד נבין למה).
למה השר עושה סיורים מוזרים וסודיים במשרדים סגורים של משרד התקשורת?
הסיבה נעוצה, ככל הנראה, באיסור ישן (שתקף עד היום) לשרי הממשלה להחזיק 2 לשכות מקבילות בירושלים ובת"א. לשר התקשורת
גלעד ארדן, יש לשכה בירושלים והלשכה שלו בת"א הייתה עד לאחרונה בבניין של משרד הביטחון במסגרת המשרד להגנת העורף, שזה משרד נפרד, כך שלא הייתה בכך הפרת ההוראה של איסור לשכות שרים נפרדות בי-ם ות"א. כששר התקשורת רוצה לשבת במשרדים במשרד התקשורת במגדל שלום בת"א, לפגישות בענייני תקשורת, הוא יושב לצורך הפגישות הללו במשרד של המנכ"ל (כי על מנכ"לים אין איסור כזה, להחזיק 2 לשכות מקבילות בי-ם ובת"א). כך נהגו כל שרי התקשורת לדורותיהם.
אולם,
גלעד ארדן לא מסתפק במה שהיה טוב לכל שרי התקשורת לדורותיהם, מאז שיצא האיסור לשרים להחזיק 2 לשכות במקביל. הוא הרי הפסיד את הלשכה במשרד להגנת העורף (כשהמשרד נלקח ממנו והוחזר לשר הביטחון). לכן, כך נטען, הוא החליט "להשתלט" על לשכת המנכ"ל בתל-אביב. דהיינו: כעת על המנכ"ל למצוא לעצמו לשכה חדשה על חשבון המשרדים האחרים של העובדים בת"א. תוכנן, ש-2 הלשכות הללו תוגדרנה כ"לשכת מנכ"ל", אבל אחת תהיה למעשה "לשכת השר". כך, יוכלו להסתיר כלפי חוץ את העובדה, שלשר יש 2 לשכות, בירושלים ובת"א, בניגוד לאיסור על 2 לשכות שר. זו הייתה, כך נטען, "העסקה", שנרקחה בין השר למנכ"ל, ולכן השר, המנכ"ל וכל מי שסביבם, עושים הכל כדי להסתיר אותה, כולל ביצוע "סיורים מוזרים" בחדרים בשעות הערב.
ברור, שזו "עסקה" טיפשית ולא הגיונית, כי יותר מדי אנשים מעורבים בה. הרי גם יצטרכו להזיז עובדים ולדחוס אותם בחדרים כדי לפנות מקום לעוד לשכה עבור המנכ"ל \שר בת"א. דהיינו: גם בלי החשיפה כאן ובגלובס, ה"עסקה" הייתה נחשפת במוקדם או במאוחר. למה השר
גלעד ארדן לא חשב על זה לפני שהחלו הסיורים המוזרים? פשוט מאוד: ככה הוא עובד בכל דבר ובכל נושא.
שמעתי גם גרסה מעט אחרת, שגם היא קשורה ללשכת השר, שמסבירה את הסיורים המוזרים הללו של השר. לשר יש לשכה עם עודף כוח אדם, עודף מעל ומעבר לכל לשכת שר תקשורת קודם. יש הטוענים, שהלשכה של
גלעד ארדן מונה לפחות 16 איש, יותר מכפליים מהלשכה של קודמיו בתפקיד שר התקשורת. כעת, עם פינוי הלשכה של השר מבניין משרד להגנת העורף, אין מקום היכן לשכן את כל הלשכה הגדולה הזו ולכן השר מחפש לנאמניו מקום לשבת על חשבון העובדים הוותיקים במשרדים של משרד התקשורת במגדל שלום.
אולם, ועד העובדים, בסופו של דבר, לא הסכים להמשיך בשתיקה, שנדרשה ממנו, במיוחד אחרי שהסיפור הזה נחשף בגלובס ועל ידינו. לכן, ההסתדרות נכנסה לתמונה.
נציג ההסתדרות סייר היום במשרדים עם הוועד ובחן את התכניות האפשריות של השר לפינוי עובדים והודיע, שיתמוך בעובדים, שמתנגדים לפינוים ולדחיסתם בחדרים (הקטנים ממילא, יש לציין) במגדל שלום, ע"י השר, או להעברתם לירושלים.
אגב, אם ישאלו אותי, לעניות דעתי, השר
גלעד ארדן די צודק במהלכים שלו. חבל רק שהוא עושה זאת בצורה כזו חשאית ומוזרה (כהרגלו). יש במשרד התקשורת עובדים לא מעטים, שלא עושים דבר ואינם תורמים מאומה לציבור ולמשרד, אך מאידך תופשים מקום בצורה בזבזנית. הם מעיבים על העובדים (רוב העובדים) שמבצעים עבודתם בנאמנות, ביושר ובמסירות. אני מתעלם כרגע מכמה עובדים שרק יוצרים נזקים (יש לפחות שלושה סמנכ"לים כאלו, שאיש לא ירגיש בחסרונם, אם יבטלו את משרותיהם), או שהם "חפרפרות מושתלות" במשרד, זאת ניתן לקרא בהרחבה בפרשה אחרת רחבת יריעה, שחשפתי באישור
בית המשפט העליון והפרק האחרון שלה
פורסם כאן.
הקצאת השטח במשרד (במ"ר לעובד) במשרד התקשורת מאד לא יעילה והיא בולטת מאד בקרב הבכירים (
תמי לשם, דוגמא בולטת), שמחזיקים לשכות ענק מנקרות עיניים. אני לא פוסל, שזכותו של השר לבחון זאת
במו עיניו, גם אם הפעם מטרותיו אינן לשם שמיים. כנראה יש לו צרכים משל עצמו וחבורה של עובדים, שהוא גייס סביבו בלשכה הענקית, שבנה והסתיר עד עתה במשרד להגנת העורף (כך הוא הסתיר את כל שרשרת המינויים האישיים הללו ממבקר המדינה), והוא צריך כעת לדאוג להם, כשהמשרדים הללו מתפנים מנוכחותו של
גלעד ארדן, שהפסיד
בתהליך מביש את המשרד להגנת העורף, בדיוק כפי
שחזיתי לפני כשנה, תחזית שהתחזקה מאוד אחרי הסערה בתחילת החורף שעבר, שבה
השר נעלם בשבדיה....
לעניות דעתי, הרעה החולה ההיסטורית היא הפיצול הגיאוגרפי המטופש של המשרד בין ת"א לי-ם. עובדים נעים בין ירושלים ות"א ומכלים זמנם בנסיעות סרק ובזבוז זמן עבודה. היה ניתן לפתור בעיה זו כבר לפני שנים, אילו נהגו בחכמה. לדוגמא, לחייב כל קליטה או איוש תקן עובד חדש במקום משרה מתפנה של וותיק או פורש - בהגדרת המשרה
כירושלמית. מכיון שזה לא נעשה, כל עובד חדש רשאי לטעון להרעת תנאי עבודה אם יאולץ לעבוד בירושלים...
יש כנראה במגדל שלום (גם בירושלים) כל מיני 'פינות חמד' וחדרים נסתרים ומחסנים...לא רק לשכות ענקיות ומנקרות עיניים של בכירים. בזמנו העיר מבקר המדינה בביקורת קשה על פעילות השידורים (שנות ה-90 +) על ציוד שידור (יקר), שהוחזק במגדל ללא שימוש במחסנים ובמשרדים. הדרך לטפל בבעיה - התערבות של מינהל הדיור הממשלתי האחראי על כל נכסי המדינה והכנת רשימת מצאי מעודכנת, כמו גם התאמת החדרים לייעודם וקביעת מפתח אכלוס (כמה מ"ר לכל עובד ולפי דרגת הבכירות שלו). כל זה כנראה
לא נעשה. יש
באתר זה סיפורים רבים על החדרים במגדל שלום. חלק מהסיפורים הללו הם פשוט חרפה למשרד. הסאגה הזו מסרבת להירגע.
תגובת משרד התקשורת: "
מדוברות משרד התקשורת נמסר כי השר ארדן ביקר בגלוי ובשעות היום את עובדי משרד התקשורת במשרדיהם ואף ברך אותם לשלום. הסיפור, כפי שהוא מוצג, רצוף בדברי שקר, אי דיוק, הוצאת דברים מהקשרם, ועלול לגרור תביעת דיבה".
אז עכשיו הכל ברור...
.jpg?id=16298168)
