האם על גוגל להסיר מהרשת את המידע הנדרש להסרה ע"י אודליה כרמון?

האם על גוגל להסיר מהרשת את המידע הנדרש להסרה ע"י אודליה כרמון?
מאת: עו"ד יהונתן קלינגר, 2.6.14, 01:15
 
מדהים, שכרמון לא בחרה לפנות כנגד המעוולים האמיתיים, שמפיצים עליה שקרים אלא ללכת דווקא כנגד גוגל. בפנייתה טמונות כמה בעיות. ניתוח הפסיקה האירופית והישראלית לגבי הסרת מידע אישי ע"י גוגל.
 
התקשורת קוצפת בימים האחרונים בעקבות מה שהיא מגדירה כ"זכות להישכח" בעקבות פסיקת בית הדין האירופי לזכויות אדם בנושא מריו גונזאלס (C-131/12 Google v. Agencia Espanola de Proteccion de Datos).

סופרלטיבים המדברים על הזכות של אדם לשלוט על תוצאות החיפוש הנוגעות לו. אולם, כדי להבין את משמעות הפסיקה, צריך בעצם להבין את יסודות דיני מאגרי המידע על אצבע אחת. לאחר הבנת היסודות, הפסיקה אמנם עדיין תהיה שגויה, אבל תהיה מובנת יותר.

בישראל, כך אנו שומעים מהתקשורת, כבר פנתה אודליה כרמון לגוגל בבקשה כי זו תסיר מספר תוצאות, שאינן ראויות. אולם, לדעתי, היא פנתה מהר מדי, ללא כל ביסוס בדין, ובצורה, שרק תגרום לה נזק בסופו של דבר. לצורך ניתוח העניין, אני לא אשתמש בדירקטיבה האירופית להגנה על מידע, אלא דווקא בחוק הגנת הפרטיות הישראלי. הסיבה? מכח החלטה של נציבות הפרטיות האירופית, ההגנה על מידע בישראל שווה להגנה האירופית (והחקיקה הישראלית פחות מסובכת).

אז נתחיל בשאלה: מהו מאגר מידע? מאגר מידע מוגדר כ"אוסף נתוני מידע המוחזק באמצעי מגנטי או אופטי והמיועד לעיבוד ממוחשב" (עם כמה חריגים), כאשר "מידע" מוגדר כ"נתונים על אישיותו של אדם, מעמדו האישי, צנעת אישיותו, מצב בריאותו, מצבו הכלכלי, הכשרתו המקצועית, דעותיו ואמונתו". הסיבה, שמשתמשים פעמיים במילה "נתונים", היא כיוון ש"נתון" דורש את יכולת העיבוד והמניפולציה של המידע.

ההגדרה של "נתון" בחוק לא מובהרת, אולם יש בכך להבהיר על ההבדל בין Data לבין Information (וראו עמ' 5 לחוות הדעת של הנציבות). ההבדל בין נתון, שהוא פיסת מידע מעובדת, לבין מידע, שהוא גולמי בבסיסו, הוא גם ההבדל בין "מסד נתונים" (Database) לבין חומר מאוחסן, שאינו "מיועד לעיבוד ממוחשב" (כלשון חוק הגנת הפרטיות, סעיף 7).

על פי אותה המסקנה, אם מידע מסוים אינו מיועד לעיבוד ממוחשב, אלא מועבר כלשונו שהוא, הוא אינו חייב להוות "נתון" אלא יכול להיות רק "מידע". לכן, לדוגמא, רשומות נייר, שמכילות מידע (ואף נתונים) על אודות אדם, אינם "מאגר מידע" כיוון שלא ניתן (והם לא מיועדים) לעיבוד ממחשב.

עכשיו, לצורך העניין, נניח שגוגל היא אכן מאגר מידע. מהן החובות, שיש לה כלפי אודליה כרמון? במצב כזה, גוגל חייבת לאפשר לכרמון לעיין בכל המידע השמור על אודותיה (סעיף 13) ולתקן מידע, שכרמון הייתה מאמינה, שאינו נכון, וגם להודיע לכל מי, שקיבל ממנה את המידע (סעיף 14). לצורך העניין, זכות העיון קיימת: כרמון מקישה בגוגל את שמה ומגיעה לתוצאות.
אבל מה לגבי חובת התיקון? המידע הנמצא בידי גוגל, אם זו בכלל מהווה מאגר מידע, הוא כי בעמוד X ישנה כתבה האומרת על כרמון Y. גוגל אינה ערבה לטיב הכתבה או נכונותה. לכן, כלל לא בטוח, שלגוגל יש את החובה לתקן את המידע. יותר מזה, גם בתקנות הגנת הפרטיות אין סנקציה על אי התיקון אלא מפנים את כרמון ושכמותה לבית המשפט.

נוצרת כאן עוד בעיה: כאשר כרמון מבקשת לתקן את המידע, חזקה עליה, שהיא תצטרך להביא ראיות כי המידע אינו מדויק, משהו שלא בטוח, שהיא תרצה לעשות או להיכנס אליו.
 
מדהים אותי, אישית, שכרמון לא בחרה לפנות כנגד המעוולים האמיתיים, שמפיצים עליה שקרים אלא ללכת דווקא כנגד גוגל.

מאת: עו"ד יהונתן קלינגר, יוני 2014.