נוכחות החברות הרב לאומיות - ברכה לחברות ההייטק

דף הבית >> דעות ומחקרים >> אנליסטים >> נוכחות החברות הרב לאומיות - ברכה לחברות ההייטק
נוכחות החברות הרב לאומיות -  ברכה לחברות ההייטק הישראליות
מאת: חיים חביב, 10.7.14, 21:00מחקר

פורסם דו"ח הפריון, שהוזמן ע"י לשכת המדען הראשי במשרד הכלכלה. הדו"ח קובע: שילוב עובדים איכותיים, תמיכה ממשלתית במו"פ ונוכחות חברות רב לאומיות גדולות הוא המנוע ליצירת חברות חדשות בישראל.

דו"ח הפריון, עבודת מחקר מקיפה, שהוזמנה ע"יי לשכת המדען הראשי במשרד הכלכלה, בדק את הצמיחה הנמוכה יחסית בתוצר לעובד (פריון העבודה) בענפי הטכנולוגיה העילית בישראל בהשוואה למשקים מפותחים אחרים. עד שנות ה-90 צמח התוצר לעובד בישראל בקצב מואץ ביחס לעולם אך מאז משבר הדוט קום בראשית שנות האלפיים, צנח הפריון לעובד בישראל באופן חד ביחס לשאר המדינות והתאוששותו בשנים האחרונות היא בקצב איטי יותר ביחס לאותן מדינות. (גרף מספר 1).
גרף 1

 
דו"ח "התוצר לעובד בענפי הטכנולוגיה העילית בישראל: מחקר עומק והשוואה בינלאומית" הוצג היום בפני המדען הראשי ובכירי משרדו.  המחקר, בביצוע חברת אפלייד אקונומיקס, הונחה ע"י ועדת היגוי בראשה עמד פרופ' צבי אקשטיין וכללה חברים נוספים ממשרד הכלכלה, משרד האוצר, בנק ישראל והלמ"ס. 

עיקרי מסקנות המחקר:
הנתונים של חברות בבעלות זרה ובפרט מרכזי מו"פ אינם מטים את חישובי התוצר לעובד הענפיים בישראל כלפי מטה. להיפך, ממוצע התוצר לעובד של מרכזי המו"פ בבעלות זרה בישראל גבוה יותר ממוצע התוצר לעובד של החברות הענקיות בישראל ומהממוצעים הענפיים בארה"ב. כמו כן, ממוצע התוצר לעובד בחברות בבעלות זרה בישראל) לא מרכזי מו"פ) גבוה יותר מממוצע התוצר לעובד בחברות בבעלות ישראלית מלבד בענף התרופות. הממצאים מלמדים,שלא מורגשת ירידה בפריון העבודה של העובדים הישראליים, אין מחסור בכ"א איכותי ולדעת רבים, הנוכחות של החברות הרב לאומיות היא ברכה לחברות ההייטק בבעלות ישראלית:
  1. לגיטימציה לחברות ישראליות בחו"ל ערך מוניטין רב בחו"ל,  מוניטין שערכו הכלכלי עצום.
  2. ערך מוסף גבוה למוצרים ישראליים המשולבים במוצר של חברות רב"ל.
  3. חסכון בעלויות חדירה לשווקים ונגישות למימון המשך.
מסתבר, שההשערה, שמקור הצמיחה הנמוכה יחסית לארה"ב בתוצר לעובד נעוץ בהבדלים בגודל החברות ובכמות, שהן חברות ענק רב לאומיות, נכונה. עיקר הפער בין ישראל לארה"ב מקורו בצמיחה גבוהה יותר של רכיבי ההוצאות – חומרים, עובדים, שכר והשקעות בישראל בהשוואה לארה"ב (המאופיינת לעיתים גם בצמיחה שלילית בעובדים). החברות בארה"ב לאחר משבר ההייטק צמצמו עלויות הייצור בהגדלת מיקור חוץ בתחומים עתירי כוח אדם. לעומת ישראל, שעודדה כניסת חברות רב לאומיות בבעלות זרה. בנוסף, המחקר מצביע, שצמיחת ההכנסות של הענפים בישראל דומה ואף גבוהה מאלה של ארה"ב.

הממצאים מצביעים, שהשפעת מסלולי המדען הראשי על התוצר לעובד היא חיובית משמעותית. צמיחת התוצר לעובד בין החברות, שנתמכו ע"י המדע"ר גבוהה באופן משמעותי, בשיעור הנע סביב 21% (תוספת ישירה של כ-2 מיליארד ₪ בשנה), מגובה צמיחת התוצר לעובד בקרב חברות "תאומות", שלא קיבלו תמיכה, במצטבר עד 3 שנים לאחר קבלת התמיכה.

אבי חסון, המדען הראשי במשרד הכלכלה: "פריון העבודה הוא מדד מאוד חשוב ואנו מקפידים ליישם את מדיניות החדשנות תוך השוואה בינלאומית. ניכר, שהשפעת פעילות לשכת המדען הראשי על המשק כוללת מגוון השפעות רוחביות. הראשונה בהן היא כמובן היכולת של חברות לבצע מו"פ תעשייתי ולפתח מוצרים חדשניים הנמכרים בארץ ובעולם, אולם מענקי המדען הם בעלי חשיבות והשפעה רבה גם על היבטים נוספים במשק: תעסוקה, תוצר לעובד, ההשקעה של החברות עצמן במו"פ וכד'. הדו"ח הזה מצטרף לשורה של מחקרי מאקרו, שהוצגו , ובהם ניכרת החשיבות של התמיכה הממשלתית במחקר ופיתוח".
 
פרופ' צבי אקשטיין, יו"ר הוועדה: "המחקר מאשש את הטענה, שתמיכה במחקר ופיתוח תעשייתי באמצעות המדען הראשי יש לה השפעה חיובית משמעותית מאוד על הפריון של תעשיות ההייטק בישראל ויש לבחון בצורה רצינית את ההרחבה של הפעילות הזו לתעשייה ויתר ענפי המשק על מנת להחדיר חדשנות וגידול בפריון בכל המשק".
 
לשכת המדען הראשי במשרד הכלכלה אמונה על תקציב התמיכות הגדול ביותר בישראל לתמיכה במו"פ עסקי, כ 1.4 מיליארד ₪ בשנת 2011 . אולם בערכים ריאליים תקציב זה היווה רק כ-60% מתקציב הלשכה בראשית שנות ה 2000, אז עמד התקציב על כ-2.3 מיליארד ₪ (תקופת שיא בתקציב הלשכה).

עוד עולה מהדו"ח, שניידות עובדים מחברות רב לאומיות היא בעלת השפעה חיובית מאוד לפי , שהוצגו:  "כ-584 עובדים "איכותיים" מחברות בבעלות זרה עברו ל-111 חברות מקומיות קטנות (1-4 או 5-9 עובדים), שהעסיקו בזמן המעבר כ- 686 עובדים ותוך תקופה קצרה (בין 3-5 שנים) הגדילו את סך כמות המועסקים למעל 4,000 מועסקים – פי 6.  למעשה, חברות קטנות (עד 10 עובדים), שקיבלו את תמיכת המדען הראשי, הצליחו לצמוח ולהגדיל משמעותית את כמות העובדים שלהן בתוך 5 שנים לעומת חברות מקבילות.

נמצא, שתרומת המדען הראשי לצמיחה מתאפיינת, בין היתר, ע"י תמיכה בחברות הזנק חדשות, שהוקמו ע"י יזמים, שעברו מחברות בבעלות זרה או מחברות גדולות בבעלות מקומית. לתופעה זו משמעות גדולה לתשואה העודפת למשק (spillover).  

המלצות נוספות מהמחקר:
להעלות בתהליך רב שנתי הדרגתי ומבוקר את חלקה של ההשקעה הציבורית במו"פ אזרחי/עסקי, מתוך התמ"ג. תרומת המדע"ר לצמיחת התוצר לעובד והתשואה המשקית הגבוהה, שמתקבלת מתמיכת המדע"ר במחקר ופיתוח, מצדיקות הגדלת תקציבים נוספים למדען הראשי. בהינתן ההשפעה החיובית הנמדדת של תמיכות המדע"ר על התוצר לעובד של החברות הנתמכות ועל רקע שנות המשבר של אחרי משבר הדוט קום ומשבר 2008, צמצום בתקציבי לשכת המדע"ר משנת 2000 ואילך תרמו, בין היתר, להאטת הצמיחה לעובד בענפי הייטק.

חשוב, שתהיה מדיניות ממשלתית, שתאפשר ותקל על המשך צמיחתן של חברות קטנות ובינוניות להן יש פוטנציאל להתפתח לחברות בינוניות וגדולות בהתאמה, בעיקר באמצעות מסלולי תמיכה במו"פ הגנרי.

מצ"ב הדו"ח המלא  - כאן.


 
מחקר



 
 
Bookmark and Share