מה צופן העתיד לקרנות ההון סיכון? – פאנל מומחים במסגרת כנס החדשנות

מה צופן העתיד לקרנות ההון סיכון? – פאנל מומחים במסגרת כנס החדשנות
מאת: מערכת Telecom News, 15.9.14, 18:00

השנה הוקדש הכנס לדיון בנושא מקומן של קרנות הון סיכון בעולם החדשנות והדרכים להרחבת שיתוף הפעולה בין מדינות אירופה לישראל בתחום ההייטק. בפאנל השתתפו: אבי חסון, גדי תירוש, פקה רוין, יהל זילכה, גיגי לוי, גדי מזור, אימרה הילד ואדם פישר.

נציגות האיחוד האירופי בישראל קיימה היום (15.9.14) בשיתוף איגוד התעשיות המתקדמות IATI ו-ISERD  - המנהלת הישראלית למו"פ האירופי הפועלת מלשכת המדען הראשי במשרד הכלכלה את כנס החדשנות. השנה הוקדש הכנס לדיון בנושא מקומן של קרנות הון סיכון בעולם החדשנות והדרכים להרחבת שיתוף הפעולה בין מדינות אירופה לישראל בתחום ההייטק.
 
ישראל תשקיע ב-7 השנים הבאות כמיליארד אירו בתוכנית המחקר האירופית "הורייזן 2020" כדי לאפשר לגורמים תעשייתיים ואקדמיים מישראל להשתתף בפרויקטי המחקר של התוכנית.
 
​לרגל הכנס הגיעו לישראל נציגים מכ-15 מדינות אירופאיות, בהן פינלנד, ספרד, הולנד, אירלנד ויוון. לצידם השתתפו בכנס המדען הראשי אבי חסון ונציגי קרנות הון סיכון בכירות מישראל בהן JVP, מגמה, ourcroud, vitalife, BVP ועוד. 
 
עפ"י נתוני מכון היצוא מוערך, שיצוא שירותי ההייטק לאיחוד הוא כ-25% מסך ייצוא שירותי ההייטק בכלל. יצוא ציוד הייטק לאיחוד מהווה כ-23% מסך ייצוא ההייטק התעשייתי של ישראל.

יואב שלוש, יו"ר איגוד התעשיות המתקדמות IATI: "העובדה, שהשוק המשותף בוחר לקיים בישראל כנס כזה קשור קשר ישיר לאופן בו אירופה רואה היום את ישראל ככר ליזמות ולמודל, שניתן ללמוד ממנו. במדינות רבות בשוק המשותף יש כיום הבנה, שצריך לייצר אקוסיסטם יזמי וצריך לזכור, שישראל יכולה ליהנות מכך. זאת, מאחר שלאירופאים יש גישה ישירה לשווקים מקומיים ומימון ממשלתי נדיב, שבהרבה פעמים מהווה 70% מההשקעה. אין ספק, שאם חלק מהיוזמות הללו יצליח נראה יותר שיתוף פעולה בין ישראל לשוק המשותף".

אבי חסון, המדען הראשי, פתח את הפאנל: "ההון סיכון הוא לא מה שהיה לפני 10 שנים. השתנות הטכנולוגיה וכניסת סוגים שונים של מכניזם של גיוס, שינו גם את תפקיד הקרנות. עם זאת, אני עדיין מאמין, שהסטארטאפ ניישן מבוסס על 2 מרכיבים - ההון האנושי וההון סיכון. הון סיכון לא ייעלם אלא פשוט יצטרך להשתנות. הוא משרת צורך, שאין לו תחליף. לכן, ראוי היום יותר מתמידי לדבר על המודלים הבאים שלו. זו היתה גם חלק מהמוטיבציה להקמת הרשות הלאומית לחדשנות. עם השינויים העוברים על השוק היום הרגשנו, שאנו לא יכולים להישאר עם המודל הקיים.
 
לגבי צירוף ישראל לתכנית המו"פ של האיחוד האירופי ל-6 השנים הבאות "הורייזון 20/20'', למרות שעדיין לא הסתיימו השיחות לצירופה של ישראל, אני עובד באמצעות iserd כאילו ישראל כבר שותפה מלאה ליוזמה".
 
גדי תירוש, שותף בקרן JVP: "לגבי השאלה האם הקרנות תצטרכנה לשנות את התנהלותן, הן צריכות  לזהות מה היתרון התחרותי של ישראל. בשנות ה-90 היה לישראל יתרון בעיקר בתחום תשתיות וטלקום והיום זה בסייבר וטכנולוגית ענן. אנו יודעים למשל, שלא תהיה תחרות גדולה מסין כי לא הרבה גופים ירצו לקנות טכנולוגיית סייבר מסין.
 
לגבי השאלה האם עדיין נכון לקרנות להכניס שותפים אסטרטגיים להשקעות בחברות, אזי בתעשיית הון סיכון יש תמיד דילמה אם להכניס שותפים אסטרטגיים ובאיזה שלב. אני מאמין, שמה שצריך להנחות את הקרן זו יצירת איזון נכון . JVP הכניסה לחברות, שאנו מושקעים בהן, שותפים אסטרטגיים כגון אינטל, סיסקו וכד'. בחברת extreem IO הייתה  EMC שותפה מהיום הראשון ובסוף רכשה אותה".
 
 
פקה רוין, מקרן לחדשנות פינית: "בהתייחס לנושא החדשנות בתחום ההון סיכון, הרי חדשנות חשובה בהשקעות אבל היא דורשת תרגול וזה משהו שיש בעיקר לקרנות בניגוד לגורמי השקעה אחרים בשוק. בקרן שלנו אנו מפעילים עשרות צוותים העושים את תהליך הסינון. מתוך 3,000-5,000 חברות, שאנו רואים בשנה, רק 1,000 חברות מתקדמות ואנו מנסים לסייע ליזמים לזהות אם החדשנות שלהם אכן חסרה בשוק ובשלב השני להעניק להם את ההשקעה, שתאפשר להם את החמצן הראשוני ליישום החדשנות הזו".
 
​יהל זילכה, שותף בקרן מגמה: "לגבי השאלה האם החדשנות של הטכנולוגיה גורמת לכך, שההשקעות, שצריכות לעשות היום קרנות בחברות סטארטאפ נמוכות יותר הרי, שהתקדמות הטכנולוגיה, השיפור בטכנולוגית ענן, העבודה עם קוד פתוח והעובדה, שליזמים יש היום גישה הרבה יותר ישירה ורחבה ללקוחות הפוטנציאליים,  שינו לחלוטין את האפשרויות של יזמים לפתח חברה ובהתאם גם את המודל של ההשקעות בחברות הללו. יש כיום תופעה של דמורקטיזציה בתחום ההשקעות. כמעט כל אחד יכול להשתתף בהשקעה בשלב מוקדם של חברה". 
 

גיגי לוי, אנג'ל, שישב בקהל, נשאל על הטענה, שאנג'לים יודעים להעניק כסף אבל לא ערך מוסף ליזמים כמו קשרים או בדיקות נאותות:
"אנו חיים בתקופה מעניינת. בישראל התפתחה סצנה מפותחת של קרנות השקעה, אבל היום יש גם לא מעט אנג'לים, במיוחד בתחומים ספציפיים כמו גיימינג, שהיו בעבר במקום של היזמים ועשו אקזיט ומנצלים את הידע והקשרים שלהם כדי להעניק ערך מוסף ליזמים באתו תחום מלבד ההשקעה באותו יזם. בשל הסטטוס החדש הזה של האנג'לים המתמחים, הרבה מההשקעות נעשות לעתים על בסיס היכרות אישית עם היזמים, אינטואיציה או אמון בצוות המקימים ופחות באמצעות בדיקות נאותות וכלים משמשים את הקרנות.

ההשקעות הטובות ביותר שעשיתי היו כאלו, שנראו טיפשיות או עם הכי פחות סיכוי. למשל, כשהשקעתי ב"קנשו", הכרתי את המנכ"ל של דאבל קליק, שאמר, שאין סיכוי, שחברה קטנה מישראל תצליח … רוב הסיכויים, שאם יועץ של מקינזי היה בודק את ההשקעות שלי הוא היה מונע ממני להשקיע ברובן".
 
גדי מזור מפלטפורמת גיוס ההמונים ourcrowd: "בהקשר לשאלה האם ליזמים אין בעייתיות עם המודל המצריך אותם לוותר על סודיות, הרי רוב החברות הבוחרות במודל המימון החדשני הזה לא נמצאות בשלבי התחלה אלא שנה שנתיים ממוצר ולכן פחות רגישות לנושאי הסודיות. השקענו עד היום ב-49 חברות, ב-11 מהן ביצענו השקעות המשך ואחת מהן אף הולכת ל-IPO".
 
אימרה הילד, מנכל icatapult שייצג את תחום ההשקעות בהונגריה: "תעשיית הקרנות החלה בהונגריה רק בשנת 2009, אבל צומחת במהירות. היום יש במדינה הון של 300 מליון דולרים להשקעה. צוחקים אצלנו במדינה, שקודם היה ההון ואז באו היזמים. למדנו הרבה מהמודל הישראלי. כיום יש בהונגריה 300 סטארטאפים, שהוקמו בזמן די קצר. היתרון התחרותי של הונגריה הוא בתחומי המתמטיקה וטכנולוגיות המבוססות אלגוריתמים ומכאן גם היזמים פועלים בתחומים המתאימים, כגון ביג דאטה.
 
כדי לפתוח את הדלת ליזמים הונגרים, הבאנו לא מעט משקיעים מאירופה ורבים מהם כבר עושים גם עסקים עם ארה"ב. כיום פועלות בהונגריה 28 קרנות Jeremy, שבמסגרתן 30% מהכסף פרטי ו-70% כסף של האיחוד. הקרנות הללו תומכות במיזמים קטנים ובינוניים, ה-EU הוא שותף שקט והוא מספק ליזמים כסף "זול". זה למעשה פרויקט, שקבל השראה מפרויקט "יוזמה" הישראלי, מתוך מטרה לפגוש יזמים בשלב ההתחלתי ולדחוף אותם לשוק העולמי".
 
אדם פישר מקרן בסמר, שייצג בפאנל את הקרנות הגלובליות: "לגבי השאלה אם אני מחשיב עצמי קרן ישראלית או אמריקאית, אני מרגיש קרן ישראלית. כבר 7 שנים, שאנו פועלים כאן. יש בפרוטפוליו שלנו 15 חברות. עם זאת, יזמים העובדים איתנו מקבלים את היתרון של קרן גלובלית, כזו שלעתים משקיעה אפילו 40 מליון דולרים בחברה אחת.

לגבי השאלההאם על לקרנות הישראליות לעשות אקזיט מהיר יותר מקרנות האמריקאיות, אזי אכן, משקיעים ישראלים ממהרים יותר למכור. אולם, יש חברות שגם מצליחות לגדל כאן יזמויות הגדלות ב-100% לשנה. ההתלבטות של למכור או לחכות היא תמיד קשה ולא תמיד ברורה.

באינטוסל למשל, השקענו מספר מיליוני דולרים. החברה גדלה וגדלה וסיסקו פנתה אלינו בהצעה לקנות. היינו בפוקוס להצמיח את החברה ובסוף סיסקו הגיעה עם הצעה, שלא יכולנו לסרב לה. למרות שהחברה היתה בת שנתיים בלבד החלטנו לקחת את הסיכון/סיכוי ולמכור אותה. זה היה לטובת הקרן ולטובת היזמים.
 
למשקיעים אמריקאים אין הרבה סבלנות. הם רגילים לראות חברות הגדלות מהר והלחץ לעשות אקזיט גדול. לכן, אם יש הרבה תחרות בשוק בו פועלת החברה והכסף אוזל בקצב מהיר מדי, מעדיפים למכור כי הסיכון של לגייס עוד כסף ולהיות מדולל ואז למכור לפעמים גדול יותר מהסיכוי להרוויח.

ולגבי השאלה האם לאור העובדה שרואים יותר ויותר אקזיטים בישראל, גם בהיקפים גדולם המשמעות היאשיפור, אזי לדעתי האקוסיסטם התבגר, אם זה VC או אנג'לים, לגיאוגרפיה כבר אין הרבה משמעות".