דו"ח האו"מ: ישראל והעולם בתקשורת - נתוני התקשורת הישראלית ל-2014

דו"ח האו"מ: ישראל והעולם במשקפי התקשורת - נתוני התקשורת הישראלית ל-2014
מאת: מיקי ברקאי, 26.11.14, 12:20

דו"ח ITU, ארגון התקשורת של האו"מ, לשנת 2014 שופע נתונים על מדינות העולם ובין היתר מצביע על כך, שישראל, מעצמת הסטארטאפ, אינה מעצמת תקשורת. היא נמצאת בגבול בין המדינות המתפתחות למפותחות.

ITU, ארגון התקשורת של האו"מ, מפרסם בימים אלה את הדו"ח השנתי שלו על מצב התקשורת וזו הזדמנות טובה לבחון את התקדמות העולם כולו ואת מקומה של ישראל בתמונה הכללית. לזכותו של ארגון זה יש לציין, שהוא מקדם את התקשורת במדינות מתפתחות, והיו"ר שלו ד"ר חמאדון טורה (Dr Hamadoun I. Touré) הוא עצמו ממאלי שבאפריקה.

יש כיום בעולם למעלה מ-3 מיליארד אנשים המחוברים לתקשורת והגידול לעומת שנים קודמות ניכר בכל מדינה. היקף השימוש באינטרנט גדל ב-6.6% לעומת השנה הקודמת. אולם, הבשורה המעודדת היא, שלעומת גידול של 3.3% במדינות המפותחות, היה הגידול במדינות המתפתחות 8.7% - הנתונים מעידים על מגמה לסגירת הפער, אם כי הפער עדיין גדול, כפי שנראה בהמשך. ב-5 השנים האחרונות גדל מספר המחוברים לאינטרנט במדינות המפותחות פי 2. כך, שיתכן שהגידול המצומצם הנוכחי מעיד על רוויה. 2 מתוך כל 3 גולשים חיים במדינות מתפתחות.

מתוך 4.2 מיליארד אנשים, שאינם משתמשים באינטרנט, 90% הם ממדינות מתפתחות. יש 42 מדינות בעלות רמת התפתחות נמוכה בתקשורת, שאוכלוסייתן מונה 2.5 מיליארד, ונגישות האוכלוסייה לתקשורת בהן נשארת נמוכה, במיוחד אוכלוסייה כפרית.

להמחשה, 2 תמונות, (כל הזכויות שמורות), שצילמתי בעת ביקורי במדינת מאלי בשנת 2009. בתמונה הימנית לאישה בשמלה הירוקה יש טלפון נייד ביד ימין, ובשמאלית השלט שמעל דלת המספרה מציין גם את מספר הסלולר. במאלי, כמו במדינות אחרות, תקשורת סלולרית מגיעה לפני תקשורת קווית באיזורים כפריים רבים.
  הדו"ח מציין עוד, שבסוף שנת 2014 יהיו 7 מיליארד משתמשים סלולריים, כמעט כמספר אוכלוסיית העולם, אבל אין להסיק מכך, שיש מכשיר סלולרי לכל תושב בעולם. לפי הדוח ישנם רבים בעלי יותר ממכשיר אחד, ו-450 מיליון איש גרים באזורים בהם אין כלל כיסוי סלולרי.

אני מציין, בנוסף לכך, ש-IoT - האינטרנט של החפצים, יוסיף משתמשים רבים שאינם אנשים, אבל במדינות המתקדמות יותר. במשך 10 השנים האחרונות גדל קצב הנתונים בו השתמשו המדינות המתפתחות מ-9% מהנתח העולמי עד כדי 30% כיום.

בפרק אחר, מדרג הדו"ח את מצב ההתקדמות בתקשורת של המדינות, במציין הנקרא IDI -  ICT Development Index, ולפיו המדינה המתקדמת ביותר היא דנמרק. המציין מתייחס לזמינות, היקף שימוש ושימושים של התקשוב ב-166 מדינות. בחתך אזורי, אירופה מקבלת ממוצע של 7.14, אחריה ברה"מ לשעבר עם 5.33, אחריהן אמריקה עם 4.86, אסיה עם 4.57, מדינות ערב עם 4.55, ואחרונה אפריקה עם 2.31. ברה"מ לשעבר ומדינות ערב הציגו את ההתקדמות היפה ביותר.

בסוף שנת 2014 תהיה ל-44% ממשקי הבית בעולם גישה לאינטרנט, עליה לעומת הנתון הקודם של 40%. בחלוקה משנית, הנתון הוא 78% במדינות מפותחות, 38% במדינות מתפתחות. הדו"ח מציין שונות רבה בקישור בתי ספר לאינטרנט, החל ב-100% במדינות מסוימות והרבה פחות במדינות מתפתחות. מחירי הגישה לאינטרנט ירדו ב-5 השנים האחרונות ב-70% בממוצע וקצב הנתונים הבסיסי עלה מ-256 קס"ש (קילו סיביות לשנייה) ל-1 מס"ש (מגה סיביות לשנייה).

האו"מ הציג יעד לפיו עלות הקישור לאינטרנט לא תעלה על 5% מההכנסה הממוצעת לנפש. במדינות מתפתחות קיימים מקרים בהם יעד זה אינו מושג. קשה לי לראות מצב בו תושבים עניים יכולים לצמצם את הוצאותיהם אפילו ב-5% כדי להתחבר לאינטרנט מהבית.

והיכן נמצאת ישראל במדדים אלה?

במדד ההתקדמות IDI ישראל נמצאת במקום 29, לפניה ספרד ואחריה מלטה. ציונה הוא 7.29 (למי שמתעניין כיצד מחושב הציון יפנה למסמך המקורי). מקומה בדו"ח הקודם היה זהה, והציון היה 7.25, כלומר כמעט  ואין התקדמות בתחום התקשוב. ציונים אלה מציבים את ישראל בגבול בין המדינות המתפתחות לשאר המדינות, כלומר ציון "עובר". בהשוואה למדינות אירופה, ישראל נמצאת במקום 19, וציון IDI שלה גבוה מעט מהממוצע, שהוא 7.14.

סל המחירים של חיבור בטלפון קווי מציב את ישראל במקום 32 עם הוצאה של 0.62% מההכנסה לנפש, בערכים דולריים 18.18$. שימו לב, שההשוואה כאן היא יחסית לרמת החיים בכל מדינה. בנתון המקביל של טלפון סלולרי מקומה של ישראל הוא 50, עם הוצאה של 35.32$. אני מניח, שהמצב ישתפר בדו"ח הבא בגלל הירידות בתעריפים הסלולריים.

סל ההוצאות על קישור לאינטרנט מציב את ישראל במקום ה-40 עם הוצאה של 35.95$. כאן אינני מניח, שתהיה ירידה משמעותית בתעריפים. שילוב של העלויות לנתון כולל של עלויות תקשורת מציב את ישראל במקום ה-40 בעולם מבחינת היוקר היחסי של התקשורת.

נתונים סטטיסטיים מעניינים נוספים מציגים את אחוז החדירה של תקשורת טלפונית בישראל על 44% (יחס בין מספר קווי הטלפון במדינה לאוכלוסיה), ירידה של 2% משנה קודמת בהתאם למגמה הכללית בעולם. החדירה הסלולרית היא 122.8% לעומת 120.7% בדו"ח הקודם – ממש אותם 2%, שנדדו מהקווי לנייד.

נתון מענין עם עליה מפתיעה הוא קצב הנתונים הבינלאומי הממוצע למשתמש בישראל, שעלה מ-57 קס"ש ל-100 קס"ש, כמעט פי 2! נראה כי פה תרם הכבל התת ימי של בזק בינלאומי לשיפור הניכר. שעור הבתים בהם יש מחשב עלה מ-80% ל-85%. שעור הבתים עם קישור לאינטרנט עלה במעט מ-70% ל-71%. לא ברורה לי משמעות נתון זה בדו"ח כאשר חלק גדל והולך של הגלישה באינטרנט נעשה ממכשירים ניידים, שאינם משויכים לבית כלשהו.

הדו"ח שופע נתונים וכדי לא לעייף את הקוראים נפסיק כאן בהבאת נתונים ונסיים בניתוחם. ישראל, מעצמת הסטארטאפ, אינה מעצמת תקשורת! מקום 29 במדד ההתפתחות בתקשורת מציב אותה בתחתית טבלת OECD, למרות היתרונות הראשוניים של ישראל - כמו אוכלוסייה צעירה ומרוכזת בשטחים מצומצמים יחסית (אפקט חדרה- גדרה) ורמת השכלה גבוהה. ובכל זאת, משהו חסר כדי להקפיץ את ישראל למקום טוב יותר וישראל שומרת על המקום ה-29, שאינו מספיק טוב, שנתיים ברצף.

המגמות הפועלות בשוק התקשורת- קיפאון ואף ירידה בשימוש בטלפון קווי, גידול מתמשך בשימוש בסלולר תוך ירידת מחירים, והיקף יציב של שימוש באינטרנט, קוראים לצעדים מעשיים כדי לשפר את מקומנו בתחום חשוב זה.

מאת: מיקי ברקאי ,יועץ מערכות תקשורת, נובמבר 2014.
m@barkaicom.co.il
www.barkaicom.co