מחשוב קוגניטיבי, כלים אנליטיים ויישומי ביג-דאטה בעבודה סוציאלית
מאת:
חיים חביב, 4.12.14, 11:00
עולם העבודה הסוציאלית נחשף לפוטנציאל הגלום בשילוב מערכות מידע מתקדמות לטיפול באוכלוסיות נזקקות. כלים אנליטיים, יישומי Big Data ומחשוב קוגניטיבי יכולים להזניק את הטיפול באדם - המכונה המשוכללת בעולם.
בשבוע שעבר התקיים בתל אביב כינוס העובדים הסוציאליים ה-18, שנערך אחת ל-3 שנים. במהלך 2 ימי הכנס ב- 24-25.11.14, נחשפו העובדים הסוציאליים, שמתמודדים בעבודתם בשטח עם אתגרים קשים ומצוקות כבדות, לשורה של סוגיות מקצועיות, אתגרים, רעיונות ומהלכים, שהציגו בפניהם קובעי מדיניות וחוקרים מן האקדמיה
.
אחד המושבים המרתקים בכנס עסק בשילוב טכנולוגית המידע בעולם העבודה הסוציאלית, ובמסגרתו ניתנה הרצאה בנושא ע"י
יובל פרייברון, (בתמונה), מהנדס מכונות בוגר הטכניון בחיפה ועובד סוציאלי.
יובל עבד כ-6 שנים כמהנדס בתעשייה האווירית. במהלך שנים אלו עבר מטעמים של תחושת שליחות, הסבה מקצועית לעבודה סוציאלית (תואר ראשון ושני באוניברסיטת בר אילן), וכיום עובד באגף לשירותים חברתיים ברחובות, כמנהל מרכז לקידום תעסוקה, שמשרת אוכלוסייה של מטופלים המתמודדים עם עוני וחסמים תעסוקתיים.
ההרצאה של
יובל עסקה בפוטנציאל הגלום בטכנולוגיות ה-
Big Data ובכלי אנליטיקה לטיפול בתחום העבודה הסוציאלית, ובאופן מיוחד לאיתור ומניעת מקרים של רצח ילדים במשפחה. בהרצאה נסקרו מספר תחומים בהם נעשה שימוש בפועל במערכות לומדות המבוססות על טכנולוגיית הביג-דאטה. כך לדוגמא, כרטיס חבר מועדון בסופרמרקט משמש את החברות לניטור הרגלי קנייה לצורך שיווק מפולח, או זיהוי אירועים בחיי הקונה כגון הרעה במצבו הכלכלי ואפילו כניסה למשבר גירושין. דוגמא נוספת: מחשב ווטסון של יבמ, שמשלב יכולות קוגניטיביות (תקשורת בשפת אנוש) ובו נעשה כיום שימוש משמעותי בעולם הרפואה, במיוחד בטיפול במחלות הסרטן, להתאמת טיפול מיטבי לחולה עפ"י מאפייניו האישיים ותוך השוואה מתמדת להתפתחות המחקר הרפואי כמשתקף בספרות המקצועית הענפה, שמצטברת בתחום ללא הרף.
בהרצאה הוצגה מערכת, שבה נעשה כיום שימוש בפועל בעיריית שיקגו. מערכת זו משמשת לחיזוי פשעים ולמניעתם ובאמצעותה ביקש
פרייברון להדגים את הפוטנציאל הגלום במערכות אלו לעולם הרווחה. עיריית שיקגו משתמשת במסה של חיישנים זולים, שמנטרים את העיר בתחומים שונים בכל רגע נתון. מערכת זו מאפשרת, בין השאר, חיזוי מקרי פשע ומציעה פתרונות למניעתם. המערכת עוררה פולמוס רחב בארה"ב לאור מעצרו של תושב על פשע, שלא ביצע אלא לאור העלאת שמו במערכת כתרחיש בהסתברות גבוהה לביצוע פשע. לדוגמא זו קיימים, לדבריו, קווי דמיון לצורך העולה למניעת רצח ילדים במשפחה ע"י אחד ההורים.
רצח ילדים במשפחה היא תופעה קשה ומחרידה בארץ ובעולם. ב-12 השנים האחרונות נרצחו בישראל 71 ילדים ע"י אחד ההורים או שניהם. רשויות הרווחה עושות מאמצים ניכרים ומשקיעות משאבים רבים בניטור וזיהוי ילדים במצבי סיכון גבוה, אף כי לא תמיד עולים בזמן סימנים מעידים, שמאפשרים לסכל המעשה בפועל. באמצעות הפעלת מערכות הפועלות כבר כיום בעולם העסקי, בתחום הבריאות ומניעת פשיעה, העלה
יובל פרייברון את האפשרות לנצל יכולות הטמונות במערכות מתקדמות אלו לגילוי ולאיתור סימנים מקדימים לפוטנציאל פגיעה בילדים, חיזוי אירועים טרם התרחשותם והעלאת פתרונות ע"י המערכת.
יובל: "על מטוס במעופו משפיעים פרמטרים רבים כגון מזג האוויר, מבנה המטוס, המשקל ואופן פיזורו במטוס ובצוות הפיתוח משתתפים בד"כ מאות מהנדסים מתחומים מגוונים. על מנת להתגבר על מורכבות סביבת הטיסה נעשה בשלבי הפיתוח של פלטפורמות מוטסות שימוש נרחב במערכות מידע מתקדמות. כשעזבתי את עולם ההנדסה התעופתית והגעתי לתחום הרווחה, נדהמתי מהשימוש המועט הנעשה בתחום זה במערכות מידע, על אף המורכבות הרבה הכרוכה בטיפול בבני אדם - 'המכונה המשוכללת ביותר בעולם' וריבוי אנשי מקצוע מתחומים שונים המעורבים בטיפול של משפחה. כך החלה ההתעניינות שלי בשילוב בין עולמות התוכן המוכרים לי – טכנולוגיה ועבודה סוציאלית".
ההרצאה הוקדשה לזכרו של עו"ס
אהרון פרייברון, אביו של
יובל, שהשפיע על עולם הרווחה בישראל בתחום השיקום המקצועי.
אהרון כיהן כמנכ"ל הקרן למפעלי שיקום במשך כעשור וחצי עד לפטירתו ב-2004.
