היעדר "שוק סיטונאי" הוביל ל"בוננזה" לבזק: פטור נוסף ממכרז לשנתיים

דף הבית >> פטורים ממכרזים ICT >> היעדר "שוק סיטונאי" הוביל ל"בוננזה" לבזק: פטור נוסף ממכרז לשנתיים
בזק קיבלה "פטור ממכרז" נוסף לשנתיים (עד סוף 2016) בתחום אספקת שירותי תקשורת נתונים עבור משרדי הממשלה וגופי הסמך הממשלתיים בסכום של 53 מיליון ש"ח (לכל שנה). הנימוק המרכזי לפטור הנוכחי: אין כרגע "שוק סיטונאי" וגם אם יהיה בקרוב, ייקח זמן רב להחליף את ספק התקשורת למשרדי הממשלה.
מאת: אבי וייס, 21.12.14, 19:30בזק

חברת בזק היא ספק ותיק של שירותי תקשורת נתונים למשרדי הממשלה (ויחידות הסמך הממשלתיות). המכרז האחרון בנושא (לא בדיוק מכרז, אבל זה סיפור ישן), התקיים בשנת 2005, וזכתה בו בזק (כאן).

ב-2011, אחרי ניצול כל ההארכות, שהיו במכרז מ-2005 [תקופת התקשרות ראשונה בת 3 שנים, שהחלה ב-2006, ו-2 תקופות של שנה, בגין מימוש "זכות ברירה"], ביקש משרד האוצר "פטור ממכרז" לבזק, והתקבל פטור עד 20.11.12.

אחרי שנה (בסוף 2012), האוצר שוב פנה וביקש "פטור ממכרז" לשנה (עד 20.11.13) ופטור נוסף זה אושר. בסוף 2013, פנה שוב האוצר בבקשת פטור לבזק, אבל הפעם נתקל במכשול. את בקשת הפטור הזו פרסמנו וקבוצת הוט רצה לבית המשפט, כפי שחשפנו כאן

הוט התלוננה בבית המשפט, שבזק יקרה יותר, אך משרדי הממשלה מתעצלים לפרסם מכרז כחוק ובוחרים בדרך קלה ונוחה כדי להתחמק ממחויבות חוקית זו, למרות שמדובר בהוצאה של עשרות מיליוני ₪ בשנה ע"ח ציבור משלמי המסים, שניתן להפחיתה במכרז בו מציעות החברות המתחרות מחירים אטרקטיביים. לדברי הוט, התנהגות משרד האוצר לא עולה בקנה אחד עם הצורך לחסוך בכספי משלמי המיסים ועם עקרון השוויון בפני החוק. כמו כן נטען, שבהודעת הפטור של משרד האוצר נרשם תאריך סיום של נובמבר 2014. הוט טענה, שמשרד האוצר אישר את הפטור למרות שהתנאים, שנקבעו בדין לפטור, אינם מתקיימים. הוט הדגישה, שתוכל להציע מחירים זולים להפליא מאלה של בזק ולחסוך לציבור כסף רב, והתירוץ של "המתנה לרפורמת שוק סיטונאי" אין לה בסיס. לדבריה, משרד האוצר הפר בצורה בוטה ביותר את חוק המכרזים".

אולם, הערעור הזה לא עזר להוט (במקרה אחר, במכרז דומה של בנק ישראל, זה כן עזר...). כך, הפטור הנוסף (השלישי בתור) ממכרז מ-2013 אושר עד סוף 2014.

כעת הגיע סוף 2014 ושוב משרד האוצר מבקש (ומקבל, מוועדת המכרזים המרכזית למחשוב ולטכנולוגיה במשרד האוצר ובאישור החשכ"ל) פטור ממכרז, הפעם לשנתיים, בהיקף של 53 מיליון ש"ח לשנה. הפטור הרביעי הזה גם אושר בלי כל בעיה. טרם ברור אם הוט תלך שוב לבית המשפט, כמו בפעם קודמת. 

במקביל, משרד האוצר יצא במכרז (כאן) להקמת רשת תקשורת ממשלתית, אך המכרז הזה, שהיה אמור להסתיים בסוף אוקטובר 2014, לא הסתיים, בגלל אי הוודאות הרגולטורית בשוק התקשורת. למעשה המכרז הזה כבר לא בתוקף (הסבר בהמשך). 

למה ניתן הפעם פטור ממכרז לבזק לשנתיים?  
מכמה טעמים, אותם מנה בני בקשי, מנהל בני בקשיהרשת הממשלתית במשרד האוצר (בתמונה משמאל):

א. בזק נותנת כעת הנחות רק למי שחותם הסכם עימה לשנתיים.

ב. המכרז לרשת תקשורת ממשלתית טרם הסתיים ולמעשה המכרז הזה כבר לא בתוקף, בגלל חוסר הוודאות לכללי הרגולציה בשוק התקשורת, נושא שנמצא באחריות משרד התקשורת.

ג. למרות הטענה של משרד התקשורת, שרפורמת "השוק הסיטונאי" נכנסה לתוקף, גם לדברי משרד התקשורת, הם מצפים ששירותי "שוק סיטונאי" יחלו רק בעוד 3 חודשים.

משרד התקשורת לא יכול לצפות אם הלו"ז שלו יתקיים, אם יחלו מהלכים משפטיים (מצד בזק או הוט). גם הכנת "תיק השירותים" לא הסתיימה במשרד התקשורת, במיוחד בכל הנוגע להוט, ויש גם חילוקי דיעות עם בזק לגבי נושא הטלפוניה בתיק השירות.  

ד. גם אם כל המהלכים הרגולטוריים יצאו לדרך, בלו"ז של משרד התקשורת, ספקי התקשורת המתחרים לא יהיו מוכנים לספק שירות בכללים החדשים, לפני יולי 2015, מה שיוביל להוצאת מכרז חדש לרשת תקשורת ממשלתית עד ספטמבר 2015. תהליכי אישור המכרז החדש יובילו לכך שמכרז חדש יפורסם רק בתחילת 2016, וזוכה או זוכים במכרז החדש יהיו רק ביולי 2016. אם יזכה ספק אחר ולא בזק, תהליכי ההגירה מתשתיות בזק לתשתיות ספק חדש יחלו רק ביולי 2016 לכל המוקדם, ותהליך הגירה זה יימשך עד סוף 2016. מכאן, שבכל תסריט אפשרי, יש צורך לתת כעת פטור ממכרז לבזק, עד סוף 2016. 

בהערת אגב נציין, שבני בקשי צודק בהחלט בעמדתו, משום שכרגע בזק מוכנה לספק שירותי תשתית (אינטרנט) במסגרת "השוק הסיטונאי", אבל לא שירותי טלפוניה. ייתכן ובזק תלך במהלך ממשפטי או אחר, בתחום זה. זה טרם ברור. בנוסף, המחירים, שקבע משרד התקשורת במסגרת "השוק הסיטונאי", אינם אטרקטיביים, ולכן לא בטוח, שהמהלך הזה בכלל יצליח.

אם לא די בכך, כפי שחשפנו כאן, משרד התקשורת בכלל תקוע בעניין הוט  וכעת שכר (כמובן ב"פטור ממכרז") את חברת הייעוץ פרונטיר, שתסיים עבודתה לגבי הוט במחצית 2016. כך שכללי הרגולציה בשוק הסיטונאי למעשה טרם הסתיימו. בני בקשי לא יכול לנהל רשת תקשורת ציבורית-ממשלתית כה גדולה, רק על סמך המחשבות והתקוות של ראשי משרד התקשורת. 

מי שמתעניין בפרטי ההסכם בין החשכ"ל לבזק, ההסכם מצוי להורדה כאן. ההסכם הזה מעודכן עד סוף 2014. הבעיה העיקרית בהסכם עם בזק היא, שרוב החיבורים של משרדי הממשלה נעשים בטכנולוגיות ישנות (PRI, SDH). אלו טכנולוגיות בנות 25-30 שנה. זה די מתאים למה שחשפנו כאן, שנעשה במערכות המחשוב של האוצר, שגם הן נמצאות הרחק במאה שעברה. קשה להאמין עד כמה המערכות של ממשלת ישראל מפגרות מול ההתפתחויות הטכנולוגיות הקיימות בעולם ה-ICT, ועוד משלמים על תשתיות מיושנות אלו עשרות רבות של מיליוני ש"ח מכספי משלמי המיסים... 



 
 
Bookmark and Share