בניגוד להבטחות: ייבוא של מכשירי סלולר ואלחוט ממשיך להתנהל במחשכים

דף הבית >> חדשות הסלולר והמובייל >> בניגוד להבטחות: ייבוא של מכשירי סלולר ואלחוט ממשיך להתנהל במחשכים
בעקבות הכאוס, שחשפנו בתחילת 2014, בתחום הייבוא ואישורי ייבוא לסוחרים המייבאים ציוד נייד (מכשירי סלולר מכל סוג, מכשירי אלחוט מכל סוג) לארץ, הובטח ע"י המנכ"ל, שהבעייה תיפתר בקרוב במערכת מחשוב חדשה. זה לא קרה. לסיום: עוד על מנכ"ל משרד התקשורת. 
מאת: אבי וייס, 1.1.15, 10:25נתי שוברט

במחצית השנייה של 2013 ובתחילת 2014 הכאוס בתחום אישורי הייבוא של ציוד נייד לישראל הוביל למצב של "פיצוץ", כפי שחשפנו כאן. קיבלנו תלונות רבות מיבואנים זועמים על המצב, שבו הם נתקלו באגף הספקטרום במשרד התקשורת בת"א. אלה יבואנים, שפחדו לחשוף את עצמם. זאת, מפחד "נקמה" מצד אגף הספקטרום (יחידת אישורי הייבוא) בראשותו של סמנכ"ל בכיר לספקטרום, נתי שוברט (בתמונה משמאל). מי שמכיר את התחום יכול להעיד, שבעבר, גם הרחוק מאד, היחידה הזו הצליחה למרר את החיים של יבואנים לא מעטים.

בעקבות החשיפה, מנכ"ל משרד התקשורת, אבי ברגר, הבטיח (כאן), שהבעיה עומדת לפני פתרון מהיר. וכך כתב אבי ברגר (ציטוט): "במטרה להקל על היבואנים ולפשט את תהליכי האישור לייבוא ציוד קצה ובקשות להתאמות ציוד, משרד התקשורת פועל להטמעת מערכת מקוונת ממוחשבת בשם "מסלול". עם הפעלתה, המענה לפונים ייעשה בצורה ממוחשבת ומהירה".

ההבטחה הזאת ניתנה במרץ 2014. בשבועות האחרונים שוב הגיעו אלינו תלונות בדיוק באותו נוסח כמו לפני שנה: אי אפשר להגיש בקשות אלא בפקס, אין עדכון מה קורה עם הבקשות לאחר שהוגשו, אין שעות קבלה לנושא במשרד התקשורת, אין שום עדכונים באתר כמו שיש בכל משרד ממשלתי אחר (חוסר שקיפות מוחלט), העוסקים בנושא לא מוכנים לקבל יבואנים המגיעים פיזית למגדל שלום לקבל תשובות ו"מתבצרים" מאחורי דלתות נעולות ושומרים החוסמים את הגישה למשרדיהם, וגם לא עונים לטלפונים. היבואנים מפחדים מהם, משום שפרנסתם תלויה באגו של איזה פקיד, שצריך לחתום להם על טופס האישור לייבוא הציוד, שזו פרנסתם.

למרות שחלק מהעומס על אגף הספקטרום ירד (עם העברת תחום הרישוי מאגף הספקטרום לאגף הנדסה, עם כל 3,000 תיקי הרישוי), כפי שחשפנו כאן, לא התרחש שום שיפור. פשוט כלום. נמשך המצב של "איש הישר בעיניו ייעשה". 

לכן, פניתי למשרד התקשורת בשאלות הבאות:
  1. פורסם כאן במרץ 2014 מפי המנכ"ל (אבי ברגר), שהיחידה לאישורי ייבוא של ציוד סלולר ואלחוט באגף הספקטרום תעבור לעבוד במערכת שקופה מהירה וממוחשבת (ששמה "מסלול"). למה זה לא קרה ויחידה זו ממשיכה להתעלל בציבור בשיטות של המאה ה-19?  
  2. האם נוצרה מתיחות בין ראשי אגף הספקטרום לבין גוף בטחוני חשוב, בגלל הכוונה של הגוף הביטחוני החשוב הזה לייבא ולרכוש מכשירי קשר לצרכיו, שלא מתוצרת של חברה X (תזכורת מהיכן הגיע סמנכ"ל בכיר ספקטרום ומי בדיוק דאג לו לתפקיד הזה)?"
להלן תגובת דוברות משרד התקשורת:
 
1. "המעבר להגשת בקשות לאישור ציוד אלחוטי והעברת אישורים למכס באמצעות מערכת "מסלול" מתעכב עד לסיום תיקון התקלות, שהתגלו בשלב בדיקות הפעילות (PILOT) באמצעות המערכת.
2. אישור לציוד אלחוטי ניתן על פי התאמתו למותר בישראל, לא על פי יצרן הציוד".

נעקב מקרוב אחרי המחדל הנמשך הזה ונעדכן בהתאם. 

עוד כמה משפטים על המנכ"ל אבי ברגר:
לפני כמה ימים, בחשיפה על 3 הלשכות אבי ברגרשל המנכ"ל אבי ברגר, (בתמונה משמאל), נושא שטרם הסתיים הטיפול בו, כתבנו כאן, משפט מעניין בסיום הכתבה: "המשך יבוא (יש עוד שערורייות בדרך.... שקשורות לאבי ברגר. 3 הלשכות זו חשיפה להיום....)".

הסיבה, שכתבנו את המשפט הזה הייתה: עסקנו במקביל בבירורים בנוגע לכמה נושאים שקשורים לאבי ברגר, אחד מהם קשור לסכסוך שפרץ בין נעמה הניג (מנהלת האגף לקשרי חוץ במשרד התקשורת, זו שהייתה שותפה לשערורייה של ההכרה במדינה הפלסטינית), לבין המנכ"ל אבי ברגר וסמנכ"לית בכירה למינהל ומשאבי אנוש תמי לשם, מה שהוביל את נעמה הניג, עובדת מאוד ותיקה ומנוסה במשרד התקשורת, בצעד ממש יוצא דופן מצידה, להתלונן אצל מבקר המדינה.

אמש, העיתון News1 חשף את הסיפור הזה בחלקו (כאן), עם כל השמות הקשורים בפרשה.

אנו עדיין לא פרסמנו את הפרשה הזו מהסיבות הבאות:
א. התיאור של המעשה כפי שפורסם ב-News1 הוא לא מדויק, בלשון המעטה. יש צורך בעוד בירורים, שלא נעשו עדיין. 
ב. אתר זה לא נוהג לפרסם שמות של עובדים, במיוחד עובדים שפרשו, אם אין בכך צורך ציבורי קריטי. פוליטיקאים ומנהלים בכירים מאוד, שבחרו להיות "בצמרת", יודעים שהם חשופים לציבור ולעיתונות, ציבור המממן את שכרם ותנאי עבודתם המשופרים. אולם, עובדים מן השורה וגם מנהלים זוטרים, לא נמצאים במצב הזה. פרסום שמו של עובד ומנהל מן השורה, שלא עשה שום דבר פלילי או משמעתי, ופרש בגלל חילוקי דיעות עם הממונים עליו, או בגלל אי התאמה שלו לתפקיד, או מכל סיבה אחרת, עצם פרסום השם שלו באינטרנט, מזיק לו שלא לצורך, בכל מקום עבודה עתידי ובכלל. זו בכלל לא הגישה של אתר זה. זו גישה שלמעשה נועדה לפגוע גם באנשים, שלא עשו מאומה רע, רק מתוך יצר הפרסום, כשבפועל הפרסום נועד להכפיש או להביך את המוזכרים בידיעה (זה בסדר כל עוד מדובר בבכירים "בצמרת" שנמצאים כל הזמן (עקב מעמדם ותפקידם) תחת "זכוכית מגדלת", לא כשזה נוגע בעובדים זוטרים ומנהלים זוטרים, שלא הורשעו ולא הוחשדו בשום דבר).   

מכאן, שהסיפור של אבי ברגר ותמי לשם, מול נעמה הניג, עוד לא
 בשל לפרסום וחשיפה מלאים. 
 
נעמה הניג, מנהלת האגף לקשרי חוץ, משרד התקשורת. קרדיט צילום: דודו בכר



 
 
Bookmark and Share