התרגיל לחיסול "השוק הסיטונאי" כבר כמעט מוכן, קוראים לו Vectoring

ההססנות של בזק בכניסה לטכנולוגיית ה-Vectoring ואחריה שדרוג ל-G.fast הובילו להחלת רגולציה קשה (מנקודת הראות של בזק והוט), במיוחד בתחום העסקי. אולם, לא רק הוט יודעת "לעשות תרגילים". התרגיל של בזק נחשף על ידה ומשרד התקשורת לא הבין מה שבזק כתבה למשרד...  
מאת: אבי וייס, 14.3.15, 18:50

במספר כתבות התראתי בפני הציבור לא לרכוש נתב פס רחב בכספם, כי הלקוחות פשוט עומדים "ליפול בפח" ששמו "שוק סיטונאי". כעת, נחשוף את המציאות והמהלכים, שיובילו לכך.

המציאות היא, שבזק ממש בסוף החודש החולף, חשפה בפני משרד התקשורת את הקלפים שלה (אני קורא לזה "תרגיל"), שבמרכזם: ברגע שבזק תשדרג את הרשת שלה ל-Vectoring, כל עקרונות "השוק הסיטונאי" מתמוטטים. אבל משרד התקשורת בחר לענות לבזק תשובות שגויות.

בזק הייתה יכולה להיות במצב הזה כבר לפני סוף 2014. אולם, בזק המתינה והתלבטה יותר משנתיים, האם לאמץ את טכנולוגיית ה-Vectoring, ובהמשך לשדרג ל-G.fast ולטכנולוגיות ההמשך של מסלול ההתפתחות הזה דוגמת Vplus ו-XG-FAST. כרגע, בזק בשלבי סיום של הפריסה והיא יכולה להפעיל את הטכנולוגיה הראשונה בכל רגע שתחליט על כך. 

למה משרד התקשורת שגה?
כדי להבין את הטעות, יש צורך להסתכל על הציור הנמצא כאן למטה. הוא גזור מתוך מסמכי השוק הסיטונאי שלב א', השלב של הלקוחות הפרטיים בלבד, מה שמכונה בלשון מקצועית BSA\LLU:

מה רואים בציור?
רואים איך נראה "שוק סיטונאי" באופן עקרוני על רשתות בזק והוט. ניסיתי לאתר מהיכן הציור הזה לקוח, ולא מצאתי דבר דומה בשום ספר מקצועי עדכני. חיפשתי בכל מקום, גם בספרי ילדים, ספרי אגדות, רומנים וספרי שירה, ולא מצאתי דבר כזה. למה? כי אין דבר כזה. זה נולד בדימיון של מי שבישל את הדייסה הזו.  

יתרה מכך, בכל רגולציית השוק הסיטונאי חלק א' - BSA\LLU, אין בכלל התייחסות לאיזו בעיה הקשורה ב-Vectoring. פשוט אין. Vectoring מוזכר באחד המסמכים כבדרך אגב, בלי להגיד דבר וחצי דבר אודות טכנולוגיה זו ושיש בה איזו בעיה. הכל נראה חלק ונחמד. ממש "משחק ילדים" פשוט, שיזרום לו בנחת ויתבצע באופן שוטף, מהרגע שהשר גלעד ארדן חתם על המסמכים. גם לא מוזכר הטרטור, שאמורים לעבור הלקוחות בהחלפת הנתב שלהם. בנוסף, בכלל לא מוזכר בניירות הללו, שמחירי "השוק הסיטונאי" עתידים לעלות בהדרגה ובעקביות, עד סוף 2018. 

אם חשבתם, שהציור הילדותי והדמיוני מחלק א' של הרפורמה הוא מקרי, סתם ציור להדגמה, שאין לו כל חשיבות, אזי טעות בידכם.

לפני שבוע הגיעה הרפורמה של "השוק הסיטונאי" לשלב ב' שלה והיא כוללת 3 רפורמות חשובות ביותר, שאחת מהן קרויה בשם SLU. והנה ב-SLU יש 2 ציורים המתארים איך ה-ISP (ספקי האינטרנט) מתחברים לארונות בזק ב-2 אופציות חיבור (לחיצה על כל ציור מגדילה אותו):
 

הפעם, העניין הזה הוא כבר לא מקרי. הדפוס הזה חוזר על עצמו. מישהו החליט לצייר מדמיונו איך נראית רשת התקשורת של בזק ואיך ה-ISP מתחברים על חוטי הנחושת של בזק ללקוחות הקצה בבתים. זה מלווה בשפע של מסמכים דמיוניים, שמיד נתייחס אליהם. דהיינו: מדובר כאן במהלך עקבי של המצאות ושליפות מהמותן, של דברים שלא היו ולא נבראו. 

למה זה חשוב?
כי הציור האמיתי נראה לגמרי אחרת (לקוח ממצגת כאן), ויש לו 3 חלופות כמודגם כאן (לחיצה על התמונה מגדילה אותה):

מה המשמעות של הציור הזה?
הציור האמיתי הזה מציג חלק מהחלופות הקיימות ברשת בזק, ברגע שהיא מחליטה ליישם Vectoring על הרשת שלה. בזק תוכל לבצע זאת יום אחד אחרי שהיא תקבל את "ביטול ההפרדה המבנית" מעליה.

דהיינו: בזק כבר יכולה להתחיל עם התרגיל כעת, אבל היא תמתין עם זה, עד שתקבל את מה שבעליה ומנהליה רוצים קודם לכן: ביטול ההפרדה המבנית. השלב הראשון זה אישור המיזוג של בזק עם YES, השלב השני זה מיזוג עם כל החברות הבנות ובראשן בזק-בינלאומי ופלאפון. 

האופציות המוצגות כאן בציור הנכון, לאפשרויות החלטה רגולטורית והנוגעות בבעיית ה-Vectoring הן (משמאל לימין בציור):

1. בזק תשדרג ל-Vectoring רק את לקוחותיה. לקוחות ה-ISP יקבלו שירות "שוק סיטונאי" מהמרכזיות הארציות של בזק. דהיינו: לקוחות בזק יקבלו עד 200 מגה ב-Vectoring (ובהמשך השדרוג ל-G.fast יקבלו עד 1 ג'יגה לבית). לקוחות הפס הרחב "בשוק הסיטונאי" של ה-ISP יקבלו עד 12 מגה ב-ADSL, לא חשוב מה החבילה שיש להם אצל ה-ISP. 

2. המצב הנוכחי יישאר ללא שינוי, גם אחרי השדרוג ל-Vectoring. דהיינו: כל הלקוחות יסבלו מרמת ביצועים נחותה, מה שיוביל למחאות של הלקוחות וממילא ייאלץ את הרגולטור להחליט. זה קרה בכמה מדינות באירופה, עד שהמדינות הללו וה-EU בעצמו החליטו על ביטול "השוק הסיטונאי". 

3. לאפשר שרק בזק תספק Vectoring לכל הלקוחות, והשירות המתחרה יהיה סוג מתקדם וחדש של Reseller מבזק. דהיינו: קודם מבטלים את "השוק הסיטונאי" ואז עוברים בהדרגה למתכונת רגולטורית חדשה, שהיא גרסה חדשה של עקרונות רגולציית VULA, אבל רק על המקטע המקומי בבנין - Last Meters (או: Next Generation BitStream Access), במודל מאוד מסובך ליישום, שמזמין אין סוף קונפליקטים.

יש חלופות נוספות?

יש כאן אפשרויות והצעות שקיימות באירופה שאומרות כך: הראשון שיכול לפרוס Vectoring, ישרת את כל הלקוחות בשכונה \ בעיר, וכל שאר המתחרים יהיו Resellers שלו. אפשרות אחרת אומרת: יש "זכות סירוב ראשונית" לספק המתחרה (ISP) לספק Vectoring לכל השכונה \ עיר. רק אם הוא לא מממש זכות זאת, כל הלקוחות באותה שכונה \ עיר עוברים (או חוזרים, תלוי בנקודת המבט) לחברת בזק והספק המתחרה יהיה לכל היותר Reseller של בזק.

פריסת תשתיות ע"י ספק מתחרה כמובן לא מציאותית בישראל, שבה בזק כבר נמצאת ב"גמר פריסה" ולמתחרות שלה אין בכלל יכולת וכסף להתחיל לפרוס Vectoring באיזו שכונה ברחבי הארץ. 

למותר לציין כאן, שכל הנתבים, שאנשים תמימים רוכשים בעצמם כיום, או מקבלים מה-ISP במסגרת "השוק הסיטונאי", אינם מותאמים ל-Vectoring ול-G.fast, כך שהם חסרי כל תועלת אחרי השדרוג. זה ברור שבזק תדאג ללקוחותיה, אבל היא לא תדאג לשום לקוח שאינו שלה.

גם אם ה-ISP או הלקוח הפרטי עצמו, יקנה נתב חדש תואם Vectoring, זה לא יפתור את הבעיה שלו ושל ה-ISP. אגב, יש היום ספקים שטוענים שהנתבים שלהם תואמי Vectoring, דבר שאין לו שום משמעות, כי ל-Vectoring יש כמה גרסאות שמתפתחות עם הזמן וטרם הוחלט איזו גרסה תופעל ברשת בזק. בכל מקרה, גם אם זה יהיה תואם, זה חסר משמעות טכנית. אי אפשר להפעיל "שוק סיטונאי" על רשת בזק בתצורות שמשרד התקשורת תכנן בציורים דלעיל, אחרי שבזק משדרגת ל-Vectoring ול-G.fast. נקודה. האחריות הכוללת ללקוח חייבת קודם כל לחזור מה-ISP לבזק. ה-Vectoring עובד רק כאשר חברה אחת (בלבד) מנהלת את כל הנתבים בבתי הלקוחות. כשעוברים ל-G.fast או ל-Vplus זה נהיה ממש קריטי עבור הלקוחות, שהם יהיו בשליטה של ספק אחד בלבד. 

באירופה, יש עוד מודלים רגולטוריים לפתרון הבעיה הזו, לא רק 3 החלופות המוצגות כאן בציור האמיתי ובהמשך הניתוח. למעשה, יש לא מעט חלופות, הן מפורטות כאן. בכל מקרה, כמעט כל הפתרונות הללו באים אחרי ש"השוק הסיטונאי" מבוטל. בנוסף, ה-SLU מת באירופה עוד לפני שיצא לדרך (כמעט בכל המדינות) וכך גם יקרה בישראל. בכלל לא ברור למה פורסם כאן בישראל לפני שבוע שלב ב' לגבי ה-SLU. האם ראשי משרד התקשורת מאמינים ב"תחיית המתים"?

לאור הניסיון שנצבר באירופה, מדובר במהלך רגולטורי די מסובך, שבכלל לא החל בישראל. בזק מקדימה "שנות דור" את משרד התקשורת ושוב תשיג את מטרותיה, בגלל אי הבנה בסיסית של המצב וציור ציורים דמיוניים המרחפים באוויר, ע"י ראשי משרד התקשורת. 

יתרה מכך. כל הרגולציה של "השוק הסיטונאי" בשני שלביה (LLU ו-SLU), נבנתה סביב ההנחה שהציורים שמופעים במסמכי משרד התקשורת והבאתי כאן למעלה - נכונים. איש לא בדק באם הם אכן נכונים. גרוע מכך, כל ההחלטות התקבלו בדיוק באותה שיטה שבה המחירון של "השוק הסיטונאי" נקבע. דהיינו: ב"שלוף אחד גדול", תוך הקשבה רק לבעלי העניין. כך, המחירים של הפס הרחב יעלו (ולא ירדו), עד סוף 2018, כ"כ נעשה טיפול רשלני ביותר בנושא העברת הווידיאו והטלוויזיה על הפס הרחב. 

מה בזק הציעה?

בעת הדיונים על רגולציית "השוק הסיטונאי" חלק א' (LLU), בזק לא חשפה את הקלפים שלה, למרות שהם ידועים והתפרסמו רבות בתקשורת האירופאית וגם כאן. אולם, כשהותנעו המהלכים לשוק סיטונאי חלק ב' (SLU), בזק, בין בתמימות ובין בכוונה, שמה את הקלפים שלה באופן גלוי על השולחן של משרד התקשורת.

בזק הציגה 2 טיעונים חשובים ונציג אותם כאן בשלמותם, עם המענה של משרד התקשורת לכל טיעון, בצילומים שנלקחו מתוך מסמכי משרד התקשורת, שפורסמו אך בשבוע החולף:

1. בזק טוענת שזה בלתי הגיוני להחיל "תיק שירות" קיים על טכנולוגיות עתידות, שכן המשרד אינו יודע כיצד הן ימומשו:

2. בזק מנסה להציע למשרד התקשורת, שאם יהיה Vectoring, ה-ISP יוכל ליישם גם כן Vectoring. זו אחת החלופות הרגולטוריות, שנוצרו באירופה, שבה איפשרו לספקים המתחרים בבזק לקבל אחריות ל-Vectoring לשכונה שלמה או לעיר שלמה, אם הם מוכנים לבצע זאת בתקציב שלהם. אגב, החלופה הזו לא מומשה עדיין באופן מלא ע"י איזה ספק תקשורת מתחרה בבזק באירופה, כי זה לא זול וממש לא פשוט. אבל, זו חלופה אפשרית. בזק הציעה למשרד התקשורת לחשוב כבר כעת על החלופה הזו כי ה-Vectoring כבר עומד בפתח. 

התשובה של משרד התקשורת, שדוחה את הצעת בזק מכל וכל, היא פשוט מהממת. לא ברור מי בדיוק כתב, בדק ואישר את התשובה הזו וקודמתה, אבל ברור לי לחלוטין שהוא לא היה בהכרה מלאה. שום מילה לא נכונה בתשובה הזו וגם בקודמתה, מלבד העברית שאין בה שגיאות כתיב. 

שורה תחתונה: למרות שבזק שמה את הקלפים שלה גלוי על השולחן, משרד התקשורת לא שם לב שיש לה ג'וקר ביד... המשרד התעלם מההצעות של בזק ו"דחה אותן בקש".

התוצאה: כל לקוחות הפס הרחב העוברים ל"שוק הסיטונאי" - נופלים בפח, משום שהם נכנסים כרגע לטכנולוגיות ישנות (ממש ישנות, משנות ה-90 של המאה הקודמת), שתוך כשנה לא תהינה רלבנטיות למה שיתפתח על רשת בזק, שתעבור בקרוב לתצורת פריסה חדשה של סיבים עד הכניסה לבית + Vectoring. מנקודת ראות צרכנית, מדובר "בהונאה הצרכנית של העשור".