טכנולוגיית G.inp - תוספת חשובה ל-Vectoring להשגת 100 מגה יציב בבזק

דף הבית >> חדשות >> חדשות השוק הקווי >> טכנולוגיית G.inp - תוספת חשובה ל-Vectoring להשגת 100 מגה יציב בבזק
לטכנולוגיית הווקטורינג (שמחסלת את השוק הסיטונאי), יש כמה תוספות חשובות, שאחת מהן כבר פעילה והיא G.inp, כדי להשיג יעילות וביצועים מובטחים של 100 מגה סל"ש על קווי הנחושת של בזק. התקן הבא לפני G.fast הקרוי Vplus כבר בדרך.
מאת: אבי וייס, 26.3.15, 11:00מהירות על החוטים

חברת אלקטל לוסנט החליטה לצרף לכל קווי מוצרי הווקטורינג (Vectoring) שלה את טכנולוגיית G.inp. כ-50 ספקי תקשורת בכל רחבי העולם כבר נכנסו לתהליכי יישום של G.inp על הרשתות הקוויות שלהם לאחר 3 שנים של בטא ובדיקות שטח. 

הציוד החדש של אלקטל-לוסנט (ובכלל זה הנמכר בארץ) תומך ב-G.inp אך עדיין לא ניתן לומר מתי תחליט בזק להשתמש בו ובאיזו צורה ומה בדבר יחידות הקצה וכו', היות ובזק "שומרת את הקלפים שלה קרוב לחזה".

מה זה G.inp?
תקן G.inp אושר ע"י גופי התקינה הבילנלאומיים כבר ב-2010 (G.998.4). אלקטל-לוסנט תומכת בטכנולוגיה זו במוצרי ה-Access שלה. כך, שכרטיסי ה-VDSL2 החדשים מכילים Vectoring & G.inp ביחד. כל ציוד קצה מודרני, שתומך בווקטורינג, יכיל תמיכה גם ב-G.inp מוטמע בתוכו כאופציה להפעלה לפי שיקול דעתו של ספק התקשורת. 

בגדול, טכנולוגיה זו באה להתמודד עם רעשים על הקו – גם קבועים וגם ספורדים – עם תקורה יחסית נמוכה. כלומר, אם ספק תקשורת רוצה לספק ללקוח קצב 100 מגה, הוא אמור להזרים על הקו קצב גבוה יותר הכולל "תשלום" בגין השגיאות בערוץ. בעזרת טכנולוגיה זו, "התשלום" הוא עד 10% במקרה הגרוע ביותר (בד"כ פחות מזה) לעומת כ-20% בטכנולוגיה המסורתית של ה-VDSL2. 

מהו העקרון? בטכנולוגיה המסורתית נהוג להתייחס לכל המידע כאילו הוא מועד לפורענות (כלומר לשגיאות) ועל כן מוסיפים לו מנגנוני תיקון שגיאות (IFEC). כלומר, המידע המקורי יוצא מהמשדר כשהוא עטוף באריזה בגובה עד 20% מנפחו, אריזה שתאפשר לצד הקולט לזהות, שהיתה שגיאה ואף הוראות כיצד לתקנה.

לעומת זאת, בטכנולוגיה החדשה הזו, הנחת העבודה היא, שאין צורך להתייחס לכל המידע היוצא מהמשדר כאילו הוא עומד להיחרב \ להשתבש בדרך. מלכתחילה שולחים את המידע כשהוא ארוז באריזה צנומה (בגודל 1%-10%), אריזה שתאפשר לצד הקולט רק לזהות, שהייתה שגיאה אבל ללא הוראות כיצד לתקנה. אם התגלתה כזו שגיאה, הרי שהמקלט מבקש מהמשדר "אמור שנית", כלומר, לשדר רק את אותה מנה ספיציפית בשנית.

היתרון הגדול של טכנולוגיית G.inp, כטכנולוגיית ביניים לפני ה-G.fast, שניתן להבטיח ללקוחות חברת הבזק 100 מגה על חוטי הנחושת, בחיבור יציב ומהיר ביותר מול הטכנולוגיות הקודמות ועם פחות קריאות שירות לתמיכה. זה פותר בעיות של רעשים המגיעים ממקורות שונים, החל ממנורות, דרך מנועים וכלה בכל מכשיר חשמלי הנמצא בקרבת חוטי הנחושת של בזק. השלב הבא שנקרא Vplus (נחשף על ידי כאן), נמצא בשלבי אישורי תקינה וייכנס לפי הצורך ברשתות חברות הבזק בשנים הקרובות. 

להלן תוצאות מבחני שטח של הביצועים ברשת בזק עם ובלי G.inp (לחיצה על התמונה מגדילה אותה):

תוצאות ניסויי שטח

מה זה אומר לגבי "השוק הסיטונאי"?
זה אומר, שהצורך בספק תקשורת אחד המספק שירותי וקטורינג לבתים עולה. זה מוחק כל מחשבה על פתרונות שאינם במסלול הטכנולוגי של ה-Vectoring. במאמר הבא נציג מה קרה בכמה מדינות, שהרגולטור שלהם לא הבין את המשפט הזה (גם הרגולטור הישראלי, דהיינו: משרד התקשורת, לא מבין את המשפט הזה).

אני אחזור על המשפט הזה שנית בניסוח אחר, למי שלא קלט את הרעיון: ה-Vectoring עובד רק כאשר חברה אחת (בלבד) מנהלת את כל הנתבים בבתי הלקוחות. או בעברית הכי פשוטה להבנה: בזק. 

אין בזה שום דבר חדש. מצ"ב (כאן) לדוגמה מסמך לא חדש, מאחת החברות המובילות במחקר פס רחב באירופה: Point Topic, הנושא, שנדון כאן, נמצא בעמוד 13 והלאה. המשפט הראשון שם אומר כך:

Regulatory issues provide one possible impediment to the rapid rollout of VDSL, particularly with Vectoring. The way Vectoring works is by cancelling-out the crosstalk interference between different VDSL services in the same telephone cable bundle. This means there has to be a single control over all the services provided in the bundle, which rules out different operators operating their own lines independently, at least on any simple model.
 
מאז, נצבר ניסיון באירופה באלטרנטיבות השונות. הוצאו בעניין זה מאות מסמכים, שאת כמעט כולן קראתי וגם נפגשתי עם חלק מהמומחים שפרסמו את המסמכים. חלק מהראיונות החשובים ביותר, של האנליסטים הבכירים ביותר, גם פרסמתי בהבלטה בשנים האחרונות.

הניסיון הרחב ביותר לאלטרנטיבות נעשה בגרמניה, שם נתנו לספק אחד (אחד בלבד) המתחרה בבזק המקומי (דויטשה טלקום) להפעיל את אחד המודלים, שפוינט טופיק מדברת עליה במאמר, כתבתי על כך כתבה שלמה כולל הקשיים שהיו ביישום שם, מה שהוביל לביטול "השוק הסיטונאי" מעל דויטשה טלקום בכל רחבי גרמניה (ומעבר למודל של WLR, עבור כל המתחרים בה, שזה למעשה Reseller). מאז, דויטשה טלקום התקדמה בצעדי ענק, עד כי היא כבר משלבת שירותי פס רחב סלולרי עם פס רחב קווי, כפי שחשפתי כאן, בנוסף ליישום G.fast. היא נמצאת לפני בזק הישראלית בקדימות של שנתיים לפחות. 

היו הרבה מאוד מהלכים שליוויתי, גם סקרתי חלק מהבדיקות והניסויים שהיו לכמה מהלכים מעניינים, עם רגולציה חדשה לגמרי רק לווקטורינג, כשבסופם כל המהלכים הללו הובילו לתוצאה אחת מאוד ברורה, שכבר פרסמתי כאן, על ביטול גורף של השוק הסיטונאי באירופה: ההחלטה הזו בתוקף החל מיום 9.10.14  ועד סוף שנת2020 ...

היישום של החלטה זו לוקח זמן במדינות השונות באירופה, ואת זה אסקור בכתבה הבאה, שתכלול את ניתוח תרגיל ה-SLU ומצבו באירופה, נכון להיום. 

לקוח שלא יחזור לבזק, אחרי שהיא תיישם Vectoring (עם או בלי G.inp ברשת), יקבל מה-ISP שלו במסגרת "השוק הסיטונאי" לכל היותר עד 12 מגה ב-ADSL. זה לא חשוב מה החבילה שלו ומה הנתב שלו (אפילו אם יהיה לו נתב של ווקטורינג ו-G.inp זה לא יהיה שווה מאומה אצל ה-ISP במסגרת "השוק הסיטונאי" הקיים כאן). כל ISP הטוען אחרת - פשוט לא יודע את העובדות וחי באשליות. נקודה.

אין לזה שום פתרון אחר, כי את כל הפתרונות כבר ניסו בעשור האחרון באירופה (ובעוד מקומות), והתוצאות מאוד ברורות וחד משמעיות. בעוד שנה, כשאלפים רבים יבינו גם כאן, שהם פשוט "נפלו בפח", ויתחילו למחות בקול גדול מול הממשלה,שהונתה אותם (כמו שקרה בכמה מדינות באירופה), הנושא ייפתר לבד ומהר בהחלטה חדה לביטול "השוק הסיטונאי", כמו שאנו מכירים אותו היום, ויבוצע מהלך דומה לזה של אירופה, של החזרת היוזמה (והלקוחות) בשוק הקווי לחברות הבזק, לרוב במודלים של שת"פ (WLR). זה יקרה כאן בדיוק כמו שהתרחש לאחרונה באירופה, באותן מדינות בודדות, שלא הבינו את הנושא הזה בזמן. עד אז, רבים יזרקו את כספם לפח, וחבל. 
 
אלקטל-לוסנט



 
 
Bookmark and Share