הבדיחה, המריחה והטיוח של דו"ח פניות הציבור למשרד התקשורת ב-2014

דף הבית >> עולם ה-ICT >> חדשות משרד התקשורת >> הבדיחה, המריחה והטיוח של דו"ח פניות הציבור למשרד התקשורת ב-2014
כמידי שנה, גם השנה הוציא סמנכ"ל בכיר פיקוח ואכיפה במשרד התקשורת דו"ח שנתי, שאין בו שום פיקוח ואכיפה, אפילו לא ברמז, רק סטטיסטיקה ברמה של תלמיד תיכון הממציא מספרים כדי למצוא חן בעיני המורה. משרד האוצר צריך להוריד את תוספת התקנים והדרגות, שניתנו לאגף הזה, לאור הירידה התלולה והמכוונת בהיקף התלונות. 
מאת: אבי וייס, 1.4.15, 16:40שמילה מימון

כמדי שנה בשנים האחרונות, העיתונות עושה Copy & Paste להודעת משרד התקשורת (כאן) ולדו"ח אגף בכיר פיקוח ואכיפה של משרד התקשורת (כאן) בלי לבדוק את העובדות.

לפני שנה (כאן) וגם לפני שנתיים (כאן) ציינתי, שמדובר בדו"ח, שכולו מריחה אחת גדולה, שאין בו שום דבר. זאת, בגלל ש"אגף פיקוח ואכיפה מערך התקשורת" אמור להיות על פי החוק, התקנות והנהלים, אגף פיקוח ואכיפה, לא אגף ליצירת מצגות צבעוניות בלי שום פיקוח ואכיפה.

יתרה מכך. החסינות, שמקבלות כמה חברות תקשורת, מפני החוק (דוגמאות בולטות בחצי השנה האחרונה: גולן טלקום בעניין פריסת האנטנות וסלקום בעניין ה-OTT), רק מחזקת את הרושם, שהאגף הזה מיותר לחלוטין, אם כל מה שהוא יודע לעשות זה להרכיב סטטיסטיקה ממספרים, שהוא בעצמו ממציא. 

אם לא די בכך, אם תבדקו מי כתבה בפועל את הסטטיסטיקה הזו, תגלו, שהיא התמחתה בעברה בתחמון מספרים ועובדות, כמפורט בארכיון של בית הדין למשמעת של עובדי המדינה. הסמנכ"ל הבכיר עצמו (שמילה מימון, בתמונה), שחתום על הדו"ח, התמחה בגריסת תלונות של אזרחים כדי שלא יטרידו את שלוות רוחו. 

הדבר החמור ביותר בכל הדו"ח הטרי הזה זו הירידה התלולה בהיקף התלונות וההסבר ההזוי והמטעה המתלווה לכך. המציאות מאוד ברורה: בעקבות דו"ח מבקר הפנים של משרד התקשורת (אלון זולר) אודות טיפול כושל של אגף פיקוח ואכיפה בתלונות הציבור, החליטו ראשי משרד התקשורת לחסום כל דרך אפשרית בפני האזרחים להתלונן במשרד התקשורת על חברות התקשורת והם שולחים את האזרחים לכל כיוון אפשרי, העיקר לא לטפל בתלונתם. כך, גם לא תהיה יכולת לגלות טיפול כושל בתלונות...כי הן פשוט לא מטופלות. 

אני מלווה מתלוננים רבים במשרד התקשורת (וגם אני מפעם לפעם מעביר תלונות...). אולם, הכל נמרח. שום תלונה לא טופלה ושום אכיפה לא בוצעה בעקבות איזו תלונה (לא רק שלי, בכל התלונות). דוגמה אחת מני רבות הבאתי בהרחבה, כדי להדגים את השיטה החדשה של אי טיפול בתלונות, תחת הכותרת: "מה קורה למי שצלצל למספר פרמיום וחוייב ב-2,600 ש"ח לשיחה אחת?". בקצרה: אין למתלונן מה לפנות למשרד התקשורת. בכלל, כל מי שרוצה להתלונן במשרד התקשורת על חברות התקשורת מופנה מיד (עוד בטרם התלונן) אל הדף, שצילומו מצוי כאן למטה, שבו מסבירים לו חכמי משרד התקשורת, שחבל לו על הזמן ושלא יתלונן כי תלונתו לא תטופל.

אז איך בכל זאת יש סטטיסטיקה אם אי אפשר להתלונן? יש עקשנים, שבכל זאת מבקיעים את החסימות להגשת תלונות. יש כאלו שמגישים את התלונה שלהם דרך לוביסטים (אנשי מפלגה, חברי כנסת, מקורבים למינם, וכיו"ב) ואותם קשה לדחות על הסף. כל השאר זה מיחזור ניירות ומשחקים באקסל. התוצאה: ירידה דרסטית בכמות התלונות.

לכן, על משרד האוצר לפעול כמה שיותר מהר ולקחת בחזרה את כל התקנים ודרגות השכר (כולל בני\בנות שירות לאומי), שהוקצו לאגף פיקוח ואכיפה, כאשר היו לאגף הזה הרבה מאוד תלונות לטפל בהן. כעת, אין בהם כל צורך. לצורך יצירת מצגות מספיק עובד אחד המבין באקסל. 

יש דבר אחד נכון בדו"ח, וזה שפרטנר (בתחום הסלולר) ובזק (לרבות בזק בינלאומי, בתחום הקווי), הן החברות הנותנות את השירות הטוב ביותר ללקוחות. בשביל זה לא צריך אגף שלם במשרד התקשורת, שיגלה לנו את זה. אני עצמי מבצע "מבחני דרך" מול חברות התקשורת, ואני יכול להעיד מנסיוני, שאכן פרטנר ובזק טובות (יחסית ואבסולוטית) מול כל שאר ספקיות התקשורת ברמת השירות. לעומת זאת, נטוויז'ן -013 (קבוצת סלקום) היא הגרועה ביותר ברמת השירות, כפי שתיארתי זאת למשל כאן

אם אתם סבורים, שרמת השירות ללקוחות חברות התקשורת היא זו המעסיקה את ראשי משרד התקשורת בחודש האחרון - טעות בידכם. מעסיקים אותם דברים לגמרי אחרים (מלבד הכאוס של "השוק הסיטונאי").

ממש ימים לפני הבחירות, הייתה אווירה בארץ, שמקורה היה במדיה על גווניה, שהנה מגיע מהפך שלטוני והשמאל יעלה לשלטון ויחליף את שלטון הימין. כל מושתלי הליכוד במשרד, החלו להיכנס לחרדות ולכן החלו לבצע פעולות מאוד מוזרות (בלשון המעטה) כדי להראות שהם כביכול "שמאלנים".

לכן, פניתי למשרד התקשורת בשאלה: "נודע לי, שאורגנה פעילות חברתית מאוד מוזרה לעובדי המשרד, ממש כמה ימים לפני הבחירות, בנושא ערביי ישראל, עם הרצאה של מזרחן, סרט ("ערבים רוקדים") וארוחת ערב.
לאור מחאת עובדים, שהנושא לא מתאים, לא מבחינת הנושא ולא מבחינת העיתוי (זה נראה לאותם עובדים כמו מסע תעמולה ל"רשימה הערבית המאוחדת"..., מה גם שאין לנושא כל קשר לעבודתם), הערב הזה בוטל והפעילות החברתית הפכה לסרט בנושא נייטרלי, שאין בו שום בעיות.
מה תגובתכם?"

תגובת משרד התקשורת: "הנהלת משרד התקשורת מעולם לא תכננה ערב בנושא ערביי ישראל. בחודש פברואר תוכנן מראש (עפ"י תכנית העבודה השנתית), ערב תרבות לעובדים, במסגרתו אמור היה להיות מוקרן סרט והרצאה מתאימה לתוכנו. הסרט, שנבחר בתחילה, היה "ערבים רוקדים". מאחר שמספר עובדים הודיעו, שכבר צפו בסרט, הוחלף הסרט לסרט אחר וכך גם ההרצאה לפניו, והערב התקיים כמתוכנן.
למותר לציין כי כמשרד ממשלתי איננו נוהגים לערוך ערבים בעלי אופי פוליטי".
 
עכשיו הכל ברור. 

בתמונה: ההנחיות של משרד התקשורת למתלוננים, שצילמתי ההבוקר מאתר המשרד, הנחיות למה לא להגיש תלונות:
למה לא להגיש תלונות



 
 
Bookmark and Share