המפקח על הבנקים בבנק ישראל, הוציא (לאחר שימוע) הנחייה מחייבת לכל הבנקים בישראל בה הוא אוסר על הבנקים להשתמש בשירותי ענן בשירותי הליבה של הבנק ולא להוציא נתונים של לקוחות לענן הנמצא מחוץ לישראל, למעט מקרים יוצאי דופן (דוגמת ענן העונה על הרגולציה המחמירה באירופה).
מאת:
אבי וייס, 1.7.15, 18:50
דוד זקן, (בתמונה), ממש בימים האחרונים לפני סיום תפקידו כמפקח על הבנקים בבנק ישראל (יוחלף ע"י ד"ר
חדוה בר), פירסם (לאחר תהליך ארוך של שימוע) את החלטת בנק ישראל בכל הנוגע לשימוש בשירותי ענן ע"י המערכת הבנקאית של ישראל. ההחלטה המלאה
מצויה כאן - למתעניינים.
מעתה, כל התקשרות לצורך שימוש בשירותי ענן של איזה בנק (בכל נושא, לא רק בענייני ליבה או נתוני לקוחות), דורש
אישור מראש של בנק ישראל - הפיקוח על הבנקים. בקיצור: כל נושא שירותי הענן למערכת הבנקאות נכנסו למסגרת פיקוח הדוקה ושלל איסורים מכל הכיוונים.
לאחרונה פרסמנו (
כאן) מאמר, שחוזה, שהתקפות הסייבר האחרונות דחו את המעבר של ארגונים ועסקים (גדולים, בארה"ב) לענן ב-10 שנים. לפי המסמך של
דוד זקן, הדחייה של המעבר לענן בישראל מצד גופים גדולים דוגמת בנקים תהיה
יותר מ-10 שנים.
המסמך של
דודו זקן נושא בחובו כמה בעיות מאוד משמעותיות מבחינה ציבורית וטכנולוגית:
א. המסמך לא מבדיל בין סוגי העננים (יש כמה וכמה סוגים). למעשה, המסמך מדבר בהכללה על המונח "שירותי מחשוב ענן" בלי להתייחס לסוג של שירות הענן, וזה מצביע על כשלון מחפיר בהבנת המונח "שירותי ענן" מצד הרגולטור. כך בעולם הרחב, כל הבנקים הכי גדולים (דוגמת בנק אוף אמריקה), עברו ומזמן לענן, לעננים מסוגים שונים, שיש בהם רמת אבטחה של הקצה העליון, אבל בישראל לא שמעו על זה ולא מבינים את ההבדלים בין הסוגים השונים של עננים.
ב. יתרה מכך. המסמך מתעלם מכך,
שכל הפריצות למערכות הבנקאיות והפיננסיות, שנעשו בשנים האחרונות ברחבי העולם (וגם בישראל, לאחרונה היו פריצות למשל למערכות של כרטיסי אשראי), הפריצות והגניבות הללו היו
למערכות שלא בענן.
בנוסף, יש כאן חולשה מדהימה בניתוח וחוסר ההבנה של בנק ישראל, שחושב שההגעה של הארגונים לשירותי הענן נעשית על גבי רשת האינטרנט הציבורי. כיום, רוב (אם לא כל) חיבורי העסקים הבינוניים והגדולים בעולם וגם בישראל לשירותי הענן לא נעשים באינטרנט הציבורי אלא בחיבורים ייעודיים מוצפנים ומאובטחים, זה נעשה לרוב בגישת ה-MPLS, לרוב על רשתות מטרו-אתרנט שנבנו בדיוק לצורך הזה, או בגישות אחרות (לאינטרנט בינת יש למשל גישה מתחרה ומאוד מצליחה של Aryaka, לבזק יש לפחות 3 סוגי גישה שונים ולספקים האחרים לפחות 2 סוגי גישה מקבילים. אקמאי למשל מציעה רשת משלה לכל העסקים והארגונים בעולם והיא שולטת כבר בשליש מתעבורת האינטרנט העולמית - ברשת פרטית ומוצפנת שלה).
כך שהפחד שיגיעו מרשת האינטרנט הציבורית לתעבורה המחוברת מהעסק לענן פשוט נובעת מחוסר ידיעה והבנה איך ארגונים מתחברים לענן. העובדות הקיימות הן: כל הפריצות והגניבות שהיו למערכות הבנקאיות והפיננסיות - נעשו במערכות הישנות
ושאינן בענן.
דהיינו, הנחת המוצא של המסמך של בנק ישראל, שבענן יותר מסוכן למערכת הבנקאית, לא מבוססת על איזו עובדה מוכחת. הכל מבוסס על "תחושות בטן" ותו לאו. פשוט עבודה רשלנית ביותר בניתוח סיכונים של אנשים, שתקועים בתפיסות העולם של המאה הקודמת.
ג. האיסור על שימוש בעננים חיצוניים (מחוץ לישראל) בכל הנוגע ל"נתוני הלקוחות", הוא דווקא איסור, שכן מתקבל על הדעת, אבל
לא מהסיבות, שמנה המפקח על הבנקים. אני יכול לציין שתי סיבות טובות המצדיקות איסור זה:
1). מדינת ישראל יכולה להיות מנותקת מעננים, שמחוץ לישראל, לפרקי זמן לא קצרים, בגלל התלות של ישראל בכמות קטנה של כבלים תת-ימיים מישראל לעולם הרחב, חיבורים, שניתן לחסום \ לנתק אותם די בקלות, מה שקרה כבר כמה פעמים בשנים האחרונות.
2) יש להעדיף גם בתחום שירותי הענן את "תוצרת הארץ" - "כחול לבן" ולהעדיף ספקים שמקימים את ה-Data Centers שלהם בישראל, משלמים מיסים בישראל ומספקים פרנסה בישראל.
ד. האיסור על השימוש בענן פוגע בהתקדמות ובהתייעלות מערכת הבנקאות בישראל, ובמיוחד פוגע ברעיון של "
בנק אופק" (ויוזמות אחרות, שהיו על הפרק, בעקבות ועדת טרכטנברג), מיזם, שתכנן להשיק את שירותיו בענן. עוד לפני המכשול של שירותי הענן, המפקח על הבנקים הציב עוד מכשולים בפני "בנק אופק", מה שהפך את הרצון של המיזם הזה לקום ולהתחרות במערכת הבנקאית הקיימת למשימה בלתי אפשרית. גם הרעיון והתכניות להפוך את בנק הדואר לבנק של ממש נבלמו ע"י בנק ישראל, באותה גישה פטרונית המונעת תחרות במערכת הבנקאית בישראל ויוצרת (בין היתר) את "יוקר המחיה" בישראל.
.jpg?id=23220903)
