חי בסרט: סמנכ"ל הכלכלה במש' התקשורת בטוח שהתכנית שחיבר תצא לפועל

בלעדי: הרן לבאות, סמנכ"ל בכיר לכלכלה במשרד התקשורת, במסגרת "שולחן עגול" בנושא רגולציה בענף הטלקום, ממשיך לתחמן את כולם: "בקרוב תהיה תחרות במסגרת השוק הסיטונאי בתחום העסקי, בתשתיות הפיזיות של בזק ובתחום ה-SLU". כדאי להתחיל לדאוג, כי שום לקח לא נלמד על ידו מההמצאות חסרות הבסיס שלו ומתאוריות, שהתמוטטו ובוטלו מזמן בעולם הרחב. ההונאה הצרכנית של העשור ממשיכה באין מפריע.
מאת: אבי וייס, 16.7.15, 22:30

כנס "שולחן עגול" בנושא "רגולציה בענף הטלקום", שהתקיים ביום 16.7.15 במכון אלי הורוביץ לניהול אסטרטגי (בניהולם של ד"ר רועי שלם וד"ר טל מופקדי), שמנהלים את פורום הגבלים עסקיים ורגולציה), במסגרת הפקולטה לניהול, אוניברסיטת תל-אביב, שימש מקום מפגש לטובי המומחים, עורכי הדין העוסקים בתחום, החוקרים האקדמיים, היועצים והעוסקים בפועל בתחומי הרגולציה לתקשורת בישראל. 

את דבריהם של כל הדוברים, אביא במאמר נפרד. קו אחד די ברור עלה מדברי כמעט כל הדוברים: החל מ-2011 (ויש הטוענים שאף קודם לכן) הרגולציה הישראלית בתקשורת טעתה בכיוון ועברה מתחרות על בסיס תשתיות עצמאיות לתחרות על בסיס מפעילים ללא תשתיות. לדעת רוב הדוברים, המצב הזה יוביל לחיסול התחרות בשוק וחזרה ל-2 קבוצות תקשורת (יש הטוענים 3 קבוצות תקשורת).

החלק המעניין היה ההרצאה של הרן לבאות, (בתמונה), סמנכ"ל בכיר לכלכלה במשרד התקשורת, שרוב המסמכים של הרפורמות, שמתקיימות בשנים האחרונות, חוברו על ידו. אביא את דבריו ואחריהם כמה משפטי ניתוח ופרשנות נוקבים.

הרן לבאות: "אין קונספציה אחת,, שהרגולטור יקבל, שתבטיח הצלחה בשוק התקשורת לאורך זמן. אנו רואים, שיש מודלים שונים בעולם אבל אין אחד, שמביא הצלחה כל הזמן בכל תחום. בניתוחים שלנו, אין קשר בין הרגולציה בשוק הסלולרי לרגולציה בשוק הקווי. הרגולציה בשוק הקווי מופעלת על בסיס הגישה האירופאית לתחרות בתקשורת.

המעבר לפס רחב והתפתחותו בקצב מהיר שינו את יחס העלויות בין שירותי תשתית אינטרנט לשירותי ISP. ברור היה, שאי אפשר להמשיך בהסדרים הקודמים. הכיוון של השוק הוא Convergence, שבו כל שירותי התקשורת מתלכדים סביב הפס הרחב. 

לכן, רצינו ליצור 'לקוח אחד', שהלקוח הזה שייך לספק אחד. יש חשיבות לשליטה על הרשת ולניהול הלקוחות. בעינינו זו תשתית עצמאית. לכן, בגישה הזו גם ISP, שמנהל את לקוחותיו קצה לקצה, זו תשתית עצמאית. אנו רוצים ליצור איזון בעצמאות הפעילות של השחקנים בשוק.

הרגולציה תמיד איחרה אחרי ההתפתחויות. כשרצו לבצע הפרדה במרכזיות הן נעלמו. בקרוב לא יהיו ארונות בפינות הרחוב. האם צריך להמציא בשביל זה רגולציה חדשה? לא. צריך לתת עצמאות ל-ISP לנהל את לקוחותיו קצה לקצה. אנו דוחפים מתן שליטה עצמאית מקצה לקצה ל-ISP, שיספק את כל השירותים ללקוחותיו.

מה שראינו עד כה בשוק הסיטונאי, שמאוד מצליח מבחינתנו, הוא רק שלב ראשון. השלבים הבאים בפתח: תחרות בשוק העסקי, תחרות על התשתיות הפיזיות (הפאסיביות) של בזק, תחרות בתחום הנגישות. אין סיבה, שהמתחרים בבזק לא ישחילו סיבים בתעלות של בזק. ה-SLU עומד בפתח ואני מקווה לראות אותו מתרומם ומצליח כמו ההצלחה הקיימת עד כה.

ההתלבטויות שלנו היו היכן לחתוך (לחתוך = לבצע "פירוק למקטעים" או "שוק סיטונאי"). אם יהיו סיבים עד בית הלקוח, כרגע אנו לא יודעים איך לחתוך אם זו תהיה תשתית פאסיבית. 

מבחינת מחירים, קבענו פיקוח על מחירים של בעלי תשתיות התקשורת רק בתחום הקווי. לא קבענו שום מחיר בשוק הסלולרי. אי אפשר להשוות בכלל את השוק הקווי והשוק הסלולרי והם לא יגיעו לאותו מצב, שמנבאים ששוק הסלולר יגיע אליו. בשוק הסיטונאי קבענו, שהשיטה תהיה BSA (ר"ת: Bit Stream Acces) וקבענו מחיר, שימנע Abuse (ניצול לרעה) של הרשת.

כדי להשלים את רפורמת השוק הסיטונאי צריכים לעשות כמו שנעשה בכל העולם, להציב מבחן של 'צמצום מרווחים' (Margin Squeez), אנו מעוניינים להפעיל את המודל הזה כמהלך משלים לשוק הסיטונאי". 

ניתוח
א. דבריו של הרן לבאות מצביעים באופן חד משמעי, שהמצב בשוק הסלולר והשוק הקווי ימשיך להידרדר וישראל תמשיך להידרדר (בהשוואה עולמית) בכל התחומים. האיש הזה פשוט "חי בסרט". הוא ממציא רגולציה ומונחים יש מאין כגון: ISP הרוכב על ספק תשתיות הוא בעל "תשתיות עצמאיות". לולא היה המצב כל כך עצוב, זה יכול היה להיות בדיחה לא רעה בכלל. 

ב. אין שום יסוד להנחה שלו, שתחל תחרות במגזר העסקי בתשתיות הפיזיות ובתשתיות הנגישות ושיהיה SLU בישראל. אני לא מכיר שום ספק תקשורת המתחרה בבזק, שישקיע את מה שנדרש להשקיע כדי שהתחרות הזו תתקיים. בוודאי לא 018-אקספון, מהיכן שהרן לבאות הגיע למשרד התקשורת (באירוע, במהלך דבריו, הרן לבאות ואיציק בן אליעזר, מנכ"ל 018-אקספון, חילקו מחמאות אחד לשני...). הנושא הזה נותח בהרחבה כאן וכאן ובעשרות כתבות נוספות. 

בישראל אין כל סיכוי, שאיזה ספק תקשורת מתחרה בבזק יפרוס ארונות בשכונות ברחבי הארץ וישחיל סיבים בצנרת של בזק (או הוט). מדובר בהשקעות עתק של מיליארדי ש"ח (לפריסה ארצית מלאה) ולתסבוכת טכנולוגית ענקית, שאין בכוחו של שום ISP בישראל להרים. פשוט סרט מדע בדיוני, שהומצא ע"י הרן לבאות. 

גם אם משרד התקשורת הישראלי ימנע מבזק לפרוס וקטורינג, כמו שקרה באיטליה עד לפני כמה חודשים, משרד התקשורת יצטרך להתקפל די מהר, בדיוק כמו שקרה באיטליה.

אז למה בכלל משרד התקשורת הישראלי הלך למהלך, שהכישלון שלו צפוי וידוע מראש? את זה תוכל לדעת רק ועדת חקירה ממלכתית, או ועדת חקירה פרלמנטרית (אם תקום), שתחקור את המחדל המדהים הזה, פרי הבאושים של הרן לבאות. 

ג.הטיעון של הרן לבאות, שמשרד התקשורת לא קבע מחירים לבעלי התשתיות בסלולר, לא עומד במבחן המציאות, כי הוא משום מה שכח, שהוא היה שותף לאחד המסמכים הכי הזויים שיצאו (בחתימת המנכ"ל, אבי ברגר), שבו נקבעו המחירים, שספקי ה-MVNO יקבלו מחברות הסלולר, שעליהן הם "רוכבים" - כאן. הודעה לציבור - כאן. ניתוח של המסמך הזה - כאן. בנוסף, בסעיף 5ג לחוק התקשורת, נקבעו המחירים של תעריפי הסדר "נדידה פנים ארצית".

דהיינו: גם לתחמן בפומבי צריך לדעת. אי אפשר לסמוך על כך, שכל המאזינים לך מטומטמים ולא מכירים את המסמכים, שהרן לבאות בישל במו ידיו. המסמך של קביעת "מחירי האירוח ל-MVNO" היה אחד הטריגרים (אם כי לא הכי משמעותי), בחיסול המודל העסקי של ספקי ה-MVNO, כמנותח בהרחבה כאן. 
,
ד. ההודאה של הרן לבאות, שאין למשרד התקשורת רגולציה לעניין פריסת הסיבים לבתים היא פשוט מדהימה. המשמעות המעשית של ההודעה בחצי פה הזו, שיצאה בדבריו בכנס, משמעותה אחת: ה-ISP, ששמחים עכשיו כאילו הם "חוטפים לקוחות" מבזק בהסדר שוק הסיטונאי, "חיים על זמן שאול". כדאי להם לקרוא שוב את הניתוחים, שעשיתי באתר זה (עשרות מאמרים), מה יקרה כשבזק תחליט לחבר את הסיבים, שפרסה בכל הארץ - ללקוחות. זה כמובן יקרה אחרי שבזק תקבל הורדת "ההפרדה המבנית" (עוד על ההפרדה המבנית בבזק - בסעיף הבא). המשמעות של ההודאה הזו: משרד התקשורת מודה (בחצי פה) שהוא מטעה את תושבי מדינת ישראל. אני קראתי לזה: "ההונאה הצרכנית הכי גדולה של העשור". 

ה. הסיפור של "צמצום מרווחים"תקוע עדיין בבוץ (בשימוע, חודשים רבים) כמנותח כאן ולא ברור מאין האופטימיות, שנושא זה יצא לדרך ויתממש בקרוב.

בינתיים, בזק מקרקסת את כל השוק וכמובן את משרד התקשורת: 

1) מבצעת "באנדל הפוך" (תחת השם: "הכל כלול") עם חברות ISP די אנונימיות, במבצע שעורר התנגדות רבתי מהמתחרים (מה שלא.הזיז בכלל לבזק).  

2) קיבלה אישור למזג את YES לתוך בזק. רווח עצום לבעלי המניות בקבוצת בזק. 

3) יצאה עם שירות "בית חכם". מבצע מאוד אטרקטיבי ללקוחות, שעל פי הצהרת בזק היא משקיעה 10 מיליון ₪ כדי לקדם אותו. זה מבצע המיועד רק למי שיהיה לקוח של בזק (ולא ללקוח של השוק הסיטונאי). ניתוח מלא של שירות Bhome והקשר שלו לשוק הסיטונאי מצוי כאן. 

4) הגישה בקשה לביטול ההפרדה המבנית מעליה. זה כבר בדיונים מעשיים לקראת פרסום שימוע.

5) הגישה בקשה להורדת הפיקוח של מחירי הטלפוניה מעליה. עוד לא נכנס לסבב דיונים. 

שני הסעיפים האחרונים הם לפי סעיפים המופיעים במסמך המדיניות של השר משה כחלון. הבעיה: בזק לא עמדה בתנאים של המסמך הזה ומזמן היה צריך לפרק אותה, על פי הכללים באותו מסמך. בינתיים, יצא מסמך חדש, ליתר דיוק כמה מסמכים בחתימת השר גלעד ארדן, מסמכים, שהוכנו (שלא לומר תוחמנו) ע"י הרן לבאות, והם סותרים לחלוטין את מה שנאמר במסמך של משה כחלון.

אז איך בזק יכולה לבוא בדרישות לפי המסמך של משה כחלון, אם הוא בוטל \ עודכן ע"י מסמכי גלעד ארדן? תעלומה, שרק הרן לבאות יכול להסביר. אצלו, שחור זה לבן, לילה זה יום, ספק תקשורת שרוכב על תשתיות מלאות של בזק הוא ספק "תשתית עצמאית", ו-SLU זה העתיד של השוק הסיטונאי... פשוט חי בסרט. 

כל העובדות, שהוצגו בדיון באוניברסיטת תל-אביב, לא מבלבלות את הרן לבאות, שתשובותיו הוצגו כאן למעלה. הוא ממשיך בדרכו "כאילו כלום לא קרה". מה אכפת לו בכלל, שכל התיאוריות הכלכליות שלו מזמן התמוטטו ובוטלו באירופה וכעת הן מתחילות להתמוטט בישראל. מבחינתו, הוא יכול להמשיך ולתחמן את כולם בלי שום חשבון. יש לו את ההגנה המשפטית של עו"ד דנה נויפלד, היועצת המשפטית של משרד התקשורת (עד שיגיע המועד שבו היא תוכל "לתקוע לו סכין בגב", כמו שהחברה הטובה שלה לקליקה, היועצת המשפטית הקודמת של משרד התקשורת, עשתה, לקודמו בתפקיד, בנסיבות דומות). למה מנכ"ל משרד התקשורת החדש נותן לו גיבוי מלא? זה לא בדיוק ברור.

סביר להניח שהמציאות תעשה את שלה. אי אפשר לעבוד על כולם כל הזמן ולצפות שזה יצליח כל הזמן. אבי ברגר, בדיוק כמו הרן לבאות, לא קרא את המשפט הזה, שכתבתי גם בהתייחס אליו, באתר זה, עשרות פעמים. הסוף שלו ידוע.