תחום "ערים חכמות" עם פתרונות IoT צומח במהירות מלמטה, בדחיפה חזקה של חברות בינ"ל דוגמת סיסקו והתקנות נרחבות בערים רבות בישראל. עיריית ת"א מובילה את המהפכה עם מגוון רחב מאוד של יישומים על תשתיות ניידות ולאחוטיות.
מאת:
אבי וייס, 20.7.15, 23:00
בלעדי: מפגש הראשון לראשי ערים ובעלי תפקידים בכירים בעיריות וברשויות המקומיות מכל רחבי הארץ, עם מומחים ובכירים במשרדי הממשלה ובמוסדות השלטון המקומי, התקיים ביום 15.7.15 במתחם התת-קרקעי בשרונה ת"א. זאת, ביוזמה של
סיסקו. הכנס נערך תחת הכותרת "ערים חכמות בישראל - מחזון למציאות" והוצגו בו דוכנים עם פתרונות, שכבר ממומשים בערים לא מעטות בישראל.
התחום הזה צומח במהירות מלמטה, בלי מעורבות (אפילו לא חלקית) של משרד התקשורת, משרד
שבכלל לא מבין על מה מדובר... משרד התקשורת (בסוף 2013) קיבל
4 תקנים (ותקציב פעילות של 3 מיליון ש"ח לשנה), לטובת קידום הנושא, אבל עד היום:
אפס (Zero - 0) פעילות.
סט הפתרונות המרשים והרחב ביותר הוצג בדוכן ע"י חברת
Comm-IT מפתח-תקווה, בראשותו של המנכ"ל
עידן פיינגולד (בתמונה משמאל). חברת Comm-IT מכסה בפתרונות שלה כבר 8 ערים מרכזיות בישראל, בפרויקטים של "עיר חכמה" עם
טכנולוגיות IoT, וביניהם הערים: תל-אביב, חולון, בת-ים, ירושלים, אשדוד וקריית-גת. כ"כ, החברה ביצעה פרויקטים גדולים של "עיר חכמה" בערים לא קטנות בעולם דוגמת בואנוס-איירס בירת ארגנטינה ובעיר בברזיל.
לדברי
עידן פיינגולד, מסל הפתרונות הרחב מאוד שהחברה מציעה לעיריות, יש פתרון אחד מוביל, שהפך ללהיט בישראל וכבר החל להיות מבוקש גם בחו"ל, וזה הפתרון של חברת ההזנק
Copia. מדובר בחברת הזנק, שפועלת מהמתקן של Comm-IT בפ"ת, שהשקיעה במיזם הזה. הפתרון של Copia הוא פתרון של פלטפורמת "כיתות חכמות". זו פלטפורמה המחברת מורים, תלמידים והורים, במערכת אחת חכמה ואינטראקטיבית, שפועלת על כל מכשיר קצה נייח או נייד. פתרון נוסף, שכעת יוצא לדרך ו
עידן צופה לו ביקוש, הוא קיוסק המידע האינטראקטיבי שמופעל מהענן של סיסקו (בתמונה למטה), פתרון, שפותח בשת"פ עם
QualiTV, לפי הזמנת עיריית ירושליים.
רועי חרמוני, מנהל תחום IoT ו"ערים חכמות", סיסקו ישראל: "אנו משיקים את פורום מקבלי ההחלטות בתחום פעילות 'ערים חכמות' בישראל. זו פעילות, שכבר רצה בשטח והיום החלטנו למסד את הפעילות לכל רוחב היריעה לכל הרשויות בישראל, בפעילות מקצועית, שבה נציג את כל מה שנעשה, נלמד זה מזה ונציג את החזון של "עיר חכמה" ולאן הוא הולך.
אנו נוכחנו לדעת, שיש כיום נכונות בערים רבות בישראל להתקדם לפתרונות חכמים לטובת התושבים. כל עיר מסתכלת על זה מנקודת מבט אחרת ולכן אנו רואים ציר התפתחות בנושא של "עיר חכמה", כשכל עיר נמצאת על הרצף בנקודה אחרת בציר הזה.
יש מעט מאוד ערים בישראל, שהצליחו להבין את המשמעות של התקדמות מלאה לרוחב של כל הציר, בלי להתמקד בפתרון אחד. זו עיריית תל-אביב.
ממה שאנו רואים, בההתקדמות לכיוון של מדינה דיגיטלית, למרות שהחזון הזה הוכרז ע"י הממשלה וראש הממשלה, היישום מתחיל דווקא מלמטה, מהעיריות והרשויות המקומיות ולא מהממשלה. לכן, הקמנו את הפורום הזה, כדי שהרשויות המקומיות תוכלנה להתעדכן בנעשה ברשויות האחרות ואילו פתרונות ניתן ליישם ובאילו תחומים. הפיכת פעילות העירייה לדיגיטלית היא משימה לא פשוטה ואנו מובילים את הפעילות הזו בישראל".
בועז מעוז, (בתמונה מ
שמאל): מנכ"ל סיסקו ישראל ובקרוב מאוד בעל תפקיד בכיר במטה סיסקו העולמית בארה"ב: "הנשיא לשעבר
שמעון פרס קורא לנו חברה של Good Will. אנו חברה עסקית גדולה, אבל החלטנו לפני 4 שנים לעשות פעילות למען המדינה. הצענו סדרת הצעות לראש הממשלה וזה היה הבסיס להקמת התכנית '
ישראל דיגיטלית'.
מדובר בפרוייקט מורכב וארוך. יש לנו מגוון רחב של שותפים נהדרים ובין היתר, אנו תומכים בסטארטאפים המפתחים בתחום ה-IoT ומקיימים מגוון פעילויות. הפורום הזה, שאנו משיקים היום, הוא חלק מהיוזמות שלנו בנושא לטובת תושבי ישראל.
כל הרעיון של "עיר חכמ" נשען על תשתיות פס רחב. מי שמעוניין להיכנס לתחום, אנו ממליצים לו, שיסתכל על התחום במבט רחב ולא במבט צר של מחלקה אחת בעירייה. ממה שאנו חשים, החזון הזה מתחיל להיקלט ונדחף קדימה ע"י ראשי עיריות, שמאמינים בחזון ומפעילים צוות מקצועי אצלם, צוות, שיודע להוציא את החזון הזה לפועל".
ג'ון באקלמנס (Jo
hn Baekelmans), (בתמונה משמאל), CTO, פתרונות IoT, סיסקו: "אני מעורב בכל הפרויקטים של "העיר החכמה" הקיימים בעולם ולכן אני יכול לראת את ההתפתחות הזו בראייה עולמית ולהציג את התובנות ממה שאני רואה. לכן, אין לראשי הערים בישראל מה להתבייש, מול מה שמתפתח בעולם.
אנו בעידן בו הכל הופך לדיגיטלי. מי שלא יהיה דיגיטלי ב-5 עד 10 השנים הבאות, הוא ייעלם וירד מהמפה. התהליך הזה קורה בכל תחום, החל מתעשיות שירותי המוניות וכלה בקריאת מוני מים וחשמל.
מידי יום עוברים כ-180 אלף איש לערים בכל רחבי העולם. זו תופעה, שבה
כל חודש נולדת עיר חדשה בהיקף התושבים של לונדון. לכן, יש צורך בפתרונות חכמים, כדי לשרת את העלייה המדהימה הזו בכמות התושבים הרוצים עוד ועוד שירותים.
אולם, עיר החושבת בצורה אנכית - ורטיקלית נתקעת ב-Silos ולא יכולה להתקדם. ראשי הערים אמורים לחשוב לרוחב - חשיבה הוריזונטלית. הגישה הרוחבית נתמכת בהתפתחות של יכולות אחסון נתונים וביכולות של העברת המידע, מידע, שעובר לענן. לכן, העלויות של התשתיות הופכות להיות זניחות בכל התהליך הזה. העיקר מושקע ביישומים, בשירותים עצמם לתושבים.
לכן, לפני שניגשים לפרויקט "עיר חכמה", קודם כל צריך לבנות תשתית ומעליהן ניתן ליישם כל דבר בצורה דיגיטלית, להפוך כל שירות לחכם. הכל חייב להיות מנוהל בצורה חכמה ויזמית. לא צריך לממש הכל במכה אחת. אפשר לבצע את הכל בהדרגה, גם כדי לראות, שהתושבים קולטים את השינויים, מרגישים את השיפורים ויודעים איך להשתמש נכון בשירותים הדיגיטליים החדשים.
באירופה יש כבר כמה הצלחות מאוד יפות, למשל בברצלונה, בקופנהגן ובהמבורג. יש גם כמה הצלחות בארה"ב, דוגמת קנזס-סיטי. אבל עיקר ההצלחות המרשימות בתחום הן בדרום מזרח אסיה ובאירופה.
לפי התחזיות שלנו, השוק העולמי ל"ערים חכמות" עד שנת 2020 הוא בן 4.6 טריליון דולרים, כשבישראל השוק הזה הוא בן 18.7 מיליארד דולרים. אלה מספרים מרשימים וממה שאני רואה, יש בישראל המון יוזמות, שאנו צריכים להפיץ בעולם, כי אין כמו ישראל, שמהווה חממה ליוזמות ולפיתוחים מתקדמים בעולם ה-IoT".
ליאורה שכטר (בתמונה משמא
ל), מנמ"רית עיריית תל-אביב: "אנו רואים את תחום "עיר חכמה" בראייה רוחבית, שתכסה את כל תחומי הפעילות שלנו, קצה לקצה. מנקודת המבט של התושבים, המיזם שלנו נקרא
דיגיתל, שזה כרטיס תושב חכם והשער לכל השירותים הדיגטליים ההולכים ומתפתחים לטובת התושבים.
עיריית תל אביב החליטה, שהגיעה העת לעבור ולהיות "עיר חכמה", שמשתפת את תושביה בכל, עיר המספקת שירותים פרואקטיביים ומספקת שירות אישי לכל אחד. זאת, לפי צרכיו והרגלי השימוש שלו בשירותים הדיגטליים.
כדי ליישם זאת, התחלנו עם פריסת תשתיות. פרסנו כבר כ-50 ק"מ של סיבים אופטיים. כ"כ, אנו ממשיכים בפריסה של רשת אלחוטית ב-WiFi ויש לנו כבר מעל ל-250 בסיסי שידור של WiFi בכל רחבי העיר. אנו ממשיכים את הפריסה הקווית והאלחוטית בקצב מואץ. מעל התשתית הזו בנינו רשימת שירותים בכל רוחב היריעה, לרבות בתחומים לא עירוניים אבל שמעניינים את התושבים, למשל תחומי הצריכה, הבילוי והפנאי, שירותים שהפכו מאנלוגיים וידניים, לשירותים דיגיטליים מלאים, על כל מסך, שנמצא בידי התושבים.
השירותים, שאנו מייצרים כל הזמן ומרחיבים אותם בקצב, הם לא רק שירותים עירוניים. אנו יוזמים פתרונות, שנועדו להוריד את יוקר המחיה ולספק אפשרויות בילוי ורווחה לתושבים. אנו רוצים לתת לתושב נקודת מגע אחת עם כל מה שיש בעיר. לכן, אנו מבצעים פעילויות רבות המצטלבות ביניהן, וגם מנגישים חללים ושטחים עירוניים, שמעולם לא היו נגישים לציבור, לטובת התושבים ומספקים מבצעים לחברי המועדון, בכל תחום.
אנו נמצאים כעת בשלב של שילוב כרטיס המועדון
דיגיתל עם כרטיס אשראי. כך שגם ניתן יהיה לשלם באמצעות הכרטיס העירוני בכל מקום בעיר, לא רק לשירותים שלנו. אנו כבר עם
מעל ל-100 אלף תושבים, שהצטרפו למועדון דיגיתל והמספר הזה הולך וגדל כל הזמן, גם מגווון השירותים. הכל מסופק עם התאמה אישית לכל תושב, כי המערכת שבענן מזהה את התושב ויודעת את הרגלי הצריכה והשימוש שלו בכרטיס.
אנו מזמינים סטארטאפים לפתח שירותים מעל למערכת שלנו, על בסיס מסדי הנתונים שלנו, שכבר נמצאים בהיקפים גדולים בענן. אנו עובדים על פיתוח מערכת לשיתוף נסיעות, פיתוח מערכת, שתספק מידע על חניות פנויות בכחול-לבן ויש לנו עוד יוזמות הנמצאות בשלבי פיתוח, חלקן עם סטארטאפים, שנרתמו למשימה. אני מרגישה, שהרעיון הזה מחלחל לכל הרובדים ולכן נגביר בשנים הקרובות את קצב יישום הפתרונות והיישומים שלנו סביב המערכת של דיגיתל".
