Telecom News - עמדה: הקנס על בזק והחבלה בשוק הסיטונאי ובפיתוח הפס הרחב בישראל

עמדה: הקנס על בזק והחבלה בשוק הסיטונאי ובפיתוח הפס הרחב בישראל

דף הבית >> חדשות >> חדשות השוק הקווי >> עמדה: הקנס על בזק והחבלה בשוק הסיטונאי ובפיתוח הפס הרחב בישראל
הקנס,, שמשרד התקשורת הטיל על בזק הוא חלק מפעולות החבלה, שמבצעים פקידים בכירים ביותר במשרד התקשורת כדי למנוע את ההתקדמות בשוק הסיטונאי ולחבל בתחרות בשוק ולמנוע פיתוח תשתיות הפס הרחב בישראל.
מאת: אבי וייס, 22.7.15, 23:30הרן לבאות

עמדה: כתוצאה מכך, שמשרד התקשורת לא ביצע שום תהליך מסודר של "הפקת לקחים", כחלק מבניית תכניות עבודה רב-שנתיות ושנתיות לשוק התקשורת בישראל, אנו נמצאים עדיין במצב בו פקידים בכירים במשרד מריצים את האג'נדות האישיות שלהם, אג'נדות, שמנותקות מכל מציאות ומובילות לחיסול התחרות בשוק התקשורת הישראלי.

כך הם מכשילים במו ידיהם את מנכ"ל משרד התקשורת (שלמה פילבר), שרצה ליצור "שקט תעשייתי" ועבודה סדורה ושפויה בשוק התקשורת, עם קיום מו"מ הגיוני מול חברות התקשורת. 

את הבולט מבין הפקידים הבכירים, שנוהגים כך חשפנו לפני כמה ימים כאן. המדובר בסמנכ"ל לכלכלה הרן לבאות (בתמונה למעלה). איש לא שאל את השאלה הבאה: למה רק סמנכ"ל לכלכלה חתום על מסמך "שת"פ אנטנות" ולא סמנכ"ל הספקטרום, שאמון ומופקד מקצועית על הנושא הזה? זה די ברור לכל מי שעיניו בראשו. אין מסמך מתוחמן אחד במשרד התקשורת, שהוא לא עומד מאחוריו, בין כחותם יחיד על המסמך ובין ביחד עם עוד אחד או שניים מהפקידים הפחות בכירים ממנו. פשוט "חי בסרט". 

וכעת נעסוק "בחבילת נפץ" נוספת, שמסתובבת במשרד התקשורת: סמנכ"ל בכיר לפיקוח ואכיפה, ששמילה מימוןמילה מימון (בתמונה משמאל). אתר זה מלא בעשרות מאמרים על מעשיו, המצאותיו ותיחמוניו. ההתמחות העיקרית שלו: לגרוס תלונות של לקוחות חברות התקשורת ולייצר מהנייר הגרוס מצגות צבעוניות. גם הוא מסרב להפיק לקחים ולהתאים את עצמו למציאות.

כרגע, כנראה הוא מרוכז במשימה אחת: לפוצץ מוקשים מתחת לרגליים של המנכ"ל החדש. שכן שמילה מימון כבר שנים רואה את עצמו מתאים להיות מנכ"ל (היה פעמיים ממלא מקום), או לפחות יו"ר מועצת הכבלים והלוויין (פעם אחת היה ממלא מקום). שתי המשרות מבטיחות נהג צמוד ועוזר צמוד ויכולת למנות חברים לתפקידי סרק, או לשכור אותם ב"פטורים ממכרז". כעת אין לו את ההטבות הללו. מצב ביש. 

התעלול האחרון שלו הוא הקנס של קרוב למיליון ש"ח שהוטל על בזק לפני כמה ימים. יש לו עוד קנסות שממתינות במגירה להטיל על בזק, רק כדי להוכיח, שהוא יכול לחבל בכל דבר. לעומת זאת, יש חברות תקשורת, שמצפצפות על החוק ועליו מהמקפצה, למשל גולן טלקום וסלקום, אבל אצלו הן "חסינות אש". 

למה הוטל כעת קנס על בזק? זה לא ברור. כמה לקוחות התלוננו כנגד בזק? גם זה לא ברור. למי שלא הבין, הקנס לא הוטל בגלל התסבוכת של החלפת הנתבים אצל לקוחות השוק הסיטונאי, תסבוכת שמשרד התקשורת יצר במו ידיו (כמוסבר בהרחבה כאן). מדובר בהפרה לכאורה של העיקרון של "ניתוק זיקה" בין מכשיר הקצה, שבידי הלקוח, לבין חבילת השירות וההטבות שלו מספק התקשורת, שסיפק לו את המכשיר הזה. עיקרון "ניתוק זיקה" נכנס לתוקף על חברות הסלולר באופן חלקי ב-2009, ובאופן מלא ב-2013.

אולם, נושא הנתבים של הפס הרחב לא נכלל לא בחוק, לא בתקנות ולא ברישיון החברה, באיזה הקשר של "ניתוק זיקה". דהיינו: בספק אם בכלל הייתה כאן איזו עבירה על איזה חוק או תנאי מתנאי הרישיון מצד בזק. משרד התקשורת טוען, שיש נוהל, שבמידה ולקוח מבטל הסכם התקשרות, אסור למנוע ממנו הטבה, שהיה מקבל אלמלא הביטול. לא בטוח, שגם כאן יש איזו עבירה על הנוהל. זאת, כי ההטבה ללקוח יכולה הייתה להינתן בזכות ההתחייבות של הלקוח ל-24 חודש ולאו דווקא בגלל החזר עלות הנתב. לכן ברור, שאם משהו מסיים התחייבות לפני תום ה-24 חודש, יש בעיה איך להמשיך לספק לו הטבה, כשהוא כבר לא לקוח של החברה. דהיינו: שמילה מימון המציא כאן "יש מאין", בנושא שולי, שלא מעוגן באיזה חוק, תקנה או תנאי ברישיון, שלא ברור כמה לקוחות בכלל התלוננו בגינו, רק כדי לקנוס את בזק. 

הבעיה היותר חמורה הנובעת מהצעד הזה: התמוטטה התכנית של של שלמה פילבר (המנכ"ל) ל"שקט תעשייתי". בזק רואה במהלך הזה חזרה לשיטות של אבי ברגר, מה שייצור מלחמה, שרק עורכי הדין של כל הצדדים ירוויחו מהמלחמה החדשה הזו, ששמילה מימון יצר במו ידיו. פשוט חבלה מכוונת בניסיון (שאולי היה מצליח), ליצור פשרה עם בזק, כדי להכניס את הטלפוניה שלה לשוק הסיטונאי ולהתקדם קדימה ברפורמות השוק הסיטונאי.

כך, כעת נראה שבזק לא תסכים לשום פשרות עם משרד התקשורת ותצא במלחמה, כמו שהיא עשתה מול אבי ברגר. היחידים שיפסידו מכך הם תושבי מדינת ישראל ורפורמת השוק הסיטונאי (שגם כך די מקרטעת). 

כך, כתוצאה ממהלכים בלתי שפויים כאלה, בזק (וגם הוט) לא משרדגות את שירותי הפס הרחב שלהן, כי הן לא מוכנות להיות הקרבן של מדינית רגולטורית הזויה, שחושבת, שספקי תקשורת וירטואליים הם "ספקים עם תשתיות", כמו שהצהיר לפני מספר ימים - הרן לבאות.

כך, נתקענו עם שירותי פס רחב המפגרים שנות דור אחרי הנעשה בעולם הרחב. אך לאחרונה חשפנו, שבארה"ב החלו לספק שירות של 2 ג'יגה סימטרי לבתים. אין ולא יהיה דבר כזה בישראל, שתקועה בטכנולוגיות של שנות ה-90 (Bit Stream Access, דהיינו: שוק סיטונאי), ועם סמנכ"ל לפקוח ואכיפה, שתוקע קנסות רק למי שאין לו חסינות אצלו. 
 
ביזיון



 
 
Bookmark and Share