למה פלאפון וסלקום רוצות בשת"פ אתרי סלולר? התרגיל הבא כבר בדרך

הסכם שת"פ האנטנות בין פלאפון לסלקום הוא סכנה ביטחונית ותקשורתית לאזרחי ישראל. מה שמסתירים מאיתנו: הזחילה האיטית להורדת יותר מאלף אנטנות ברחבי המדינה תוך פחות משנה, מה שיגביר את הקרינה וימנע המשך פיתוח רשתות הסלולר בישראל, שכבר נמצאות בפיגור עמוק. 
מאת: אבי וייס, 20.8.15, 08:00

בלעדי: הסכם שת"פ האנטנות בין סלקום לפלאפון מתקדם (למרות שטרם קיבל את האישור של ראש הממשלה ושר התקשורת, ביבי נתניהו, בתמונה). ה-RFP (מסמך מקדים להליך מכרזי) נמצא לפני פרסום והתקיימו פגישות עבודה רציניות עם כל השחקנים בשוק הזה, כולל החברות אריקסון ונוקיה (ועוד כמה).

למה אריקסון ונוקיה?
הרי מדובר רק בשיתוף אתרים פסיבי, של תחזוקה אתרים, שזו ההתמחות של חברות דוגמת: ברן, לידקום וח.מר. הרי אם חברה זעירה ביותר (בהיקף כוח האדם בישראל) דוגמת אריקסון או נוקיה (שתכלול בקרוב גם את אלקטל-לוסנט), תקבל את התפקיד של "הקבלן", על כל האנטנות של סלקום ופלאפון, זו משימה המיועדת למאות עובדים. ברור לחלוטין, שזו לא משימה עבור אריקסון או נוקיה ישראל. זה גדול עליהן ב-10 מספרים לפחות. גם ברור, שהן לא תייבאנה עובדים משבדיה או מפינלנד (שם שוכנים המטות של החברות הללו).

לכן, חברה כזו תיקח למשל את ברן כקבלן משנה. ברן תעסיק את עובדי פלאפון וסלקום, שייפלטו החוצה (בתוספת לעובדים הרבים הקיימים כבר בחברה דוגמת ברן) 

ומה אריקסון\נוקיה תעשינה חוץ מתיווך? את הענייין הזה נסביר בהמשך. זה חלק מהתרגיל, שנבנה בשקט, להריסת רשתות הסלולר בישראל על הגב של הציבור ובלי שהציבור מבין לאן זה הולך ומה ההשלכות של התהליך הזה על ביטחון אזרחי ישראל (שלא לדבר על הפיגור הטכנולוגי מול הנעשה בעולם ובעיות נוספות, דוגמת הגברת הקרינה והורדת השרידות של הרשתות). 

כדי להבין את התרגיל נתחיל בשאלה, ששאלתי את חברת פלאפון:
"בפרסום בגלובס (כאן) ובמקומות אחרים נטען (גם ע"י ועד עובדי פלאפון וגם ע"י אחרים מחוץ לפלאפון), שפלאפון הולכת לחתום עם אריקסון על הסכם לתחזוקת האנטנות המשותפות עם סלקום, כחלק מהתכנית האסטרטגית הכללית של פלאפון (שאמורה להתממש במלואה לאחר הורדת "החומות המבניות" מעל קבוצת בזק), להצטמצם ולהיות חברה של כ-800 עובדים (מול כ-2,500 דהיום ויותר מכפלים לפני כ-5 שנים), וכל השאר יוחזק ע"י קבלנים חיצוניים. מה התייחסותכם לטענה הזו?"

חברת פלאפון הכחישה בתקיפות את הטענות הללו: לא נבחר ספק כי טרם פורסם מכרז וגם אין שום כוונות כאלו לפטר עובדים (או להעביר אותם לעובדי קבלן חיצוני). 

אולם, המציאות שאני רואה, קורא ושומע, שונה לחלוטין. הרצון של הבעלים של סלקום ופלאפון לחסוך בכסף, להתייעל ולהרוויח (מול התחרות הפרועה של גולן טלקום), גובר על כל שיקול אחר. זו המציאות ואין מציאות אחרת. 

אולם, אנליסטים, מנכ"לי חברות סלולר גדולות ואף הרגולטור לתקשורת בבריטניה, קובעים חד משמעית: אין ROI בשת"פ אנטנות פסיבי (למעט בארה"ב  ובעוד מדינות, שם יש מודל אחר לגמרי של הפעלת רשתות ואנטנות, במודל שלא נעסוק בו כרגע). שת"פ אנטנות בדגם האירופאי, שאנו הולכים בו, מוביל ישירות להורדת מספר ספקי הסלולר הקיימים בשוק (בנוסף להורדת האנטנות עצמן). זה נגד האינטרסים של הצרכנים והמדינה. 

יתרה מכך. חברת האנליסטים הבינלאומית הוותיקה Analysys Mason,  שהתמחתה (בין היתר) במחקר וייעוץ בתחום שת"פ אנטנות, הוציאה ממש בימים האחרונים כמה ניירות עבודה המסכמים את התובנות שלה, מהנסיון, שהיא צברה בתחום ספציפי זה של שת"פ אנטנות.

ובכן: שת"פ אנטנות פסיבי לדברי Analysys Mason כבר לא נותן שום ערך במדינות מערביות (המסמך כאן למתעניינים) ויש בו סכנות רבות, בגלל חוסר הרצון להשקיע בשדרוג הרשת: הקבלן בוודאי לא ישקיע בשדרוג הרשת, שהוא מחזיק, והחברות,שנפטרו מהעיסוק ברשת, חושבות רק איך לחסוך ולא איך להשקיע בשדרוגים ברשת, שבידי הקבלן.

לעומת זאת, בניתוח של Analysys Mason, שיתוף אקטיבי יכול להביא תועלות במצבים מסויימים, אבל בטווחי זמן ארוכים, גם כן בתלות בנכונות של הצדדים לשת"פ להשקיע בשדרוגים (המסמך כאן למתעניינים). 

דהיינו: האנליסטים, המנכ"לים של החברות הגדולות והרגולטורים הגדולים קובעים בצורה, שאינה משתמעת לשתי פנים, שהרעיון של חסכון משמעותי בשת"פ פסיבי בנוי על חלומות ותפיסות עולם מוטעות, שעבר זמנן.

לכן, החיסכון הכספי לחברות הסלולר יגיע בעיקר מכיוון אחד: העברת העובדים בחברות, ממצב של שכירים קבועים למעמד של עובדי קבלן זמניים והפיכת החברות (סלקום ופלאפון) ל"חברות רזות" דוגמת גולן טלקום... תקוות ועדי העובדים בשתי החברות (וההסתדרות וחלק מחברי הכנסת העומדים לצידם), שגם החלום הזה של חברות הסלולר - לא ימומש.

אולם, התכניות של החברות מתקדמות בקצב וקשה לראות איך זה נעצר, אלא אם ראש הממשלה יקשיב לקריאתי (כאן), ולקריאת עוד מומחים, לא לאשר את שת"פ האנטנות בין סלקום ופלאפון, מנימוקים של ביטחון המדינה ואזרחיה (אני מתעלם כרגע לגמרי מניתוח בעיית עליית רמת הקרינה, שתגיע לכלל אזרחי ישראל, בגלל הורדת כמות האנטנות ומתעלם מהכישלון של הרגולציה על האנטנות ועל ה-Offload).  

על מה התכנית של סלקום ופלאפון בנויה?
על כך, שהן תגענה לשת"פ אנטנות אקטיבי (למעט התדרים  ומרכז הרשת), בשיטת ה"דונם ועוד דונם", כלומר: בזחילה איטית אך עקבית למטרה. התהליך הזה כבר החל והוא כולל את השלבים הבאים:

א. השלב הראשון: לטשטש לגמרי את הקו המפריד בין שת"פ פסיבי לשת"פ אקטיבי.
השלב הזה צלח וכולל בתוכו 2 אלמנטים המופיעים בכתב באישור, שקיבלו החברות פלאפון וסלקום (למי שמתקשה להאמין, שיקרא את המסמך כאן, פרי הבאושים של הממונה על ההגבלים העסקיים המתפטר, בהליך שהחל כבר ב-2014).

שני האלמנטים החדשים, שנולדו (ולא במקרה) אצל הממונה על ההגבלים העסקיים, הם:

1) השת"פ הפסיבי התרחב, בהחלטת הממונה על ההגבלים העסקיים לתחום "האנטנות". הוא החליט, שה"אנטנות" עצמן שייכות לשת"פ פסיבי ולא לשת"פ אקטיבי. זאת, בניגוד גמור להגדרות של משרד התקשורת - כאן.

המקור של עניין זה: בבלבול, שהכניסה לפני כ-3 שנים גולן טלקום בפניותיה לממונה על ההגבלים העסקיים. סיפור קפקאי של "עבודה בעיניים", שלא נפרט כאן, כדי לא לסבך את ההסברים מה כולל המושג הזה "אנטנות", לפי תפיסת הממונה על ההגבלים העסקיים. כרגע, כל אחד יכול לפרש זאת כרצונו. 

2) התפקיד של ה"קבלן", שמחזיק את כל האנטנות של 2 חברות הסלולר, התרחב והוא כולל כעת את: "הקמה, תחזוקה, ניהול ותפעול" האנטנות. דהיינו: מדובר בשירות כולל, שכולל את הכל. הקבלן למעשה יכול לבצע הכל, כי ההגדרה הזו כוללת את הכל. 

ב. השלב השני: לבחור "קבלן ראשי", שיכול לספק את כל השירותים, לרבות כל השירותים המקצועיים, הציוד ומערכות הסלולר מכל סוג (ויכול להחליף למעשה את רוב עובדי החברות סלקום ופלאפון). המשימה הזו מתאימה מאוד לאריקסון או נוקיה. 

ג. בשלב השלישי: החברות פלאפון וסלקום תפננה למשרד התקשורת לאשר להן "שדרוג קל" בשת"פ האנטנות (שממילא כבר שודרג, בהוספת ה"אנטנות" ו"תפקידי הקבלן", כאמור בסעיף הראשון). השדרוג יהיה למתכונת שת"פ הקרויה MORAN. דהיינו: משתפים את הכל, חוץ מהתדרים וליבת הרשת. 

הפלא ופלא, באופן לא מקרי, אין בשום נייר רשמי, לא במסמך המדיניות של השר, לא בתנאי הרישיון של חברות הסלולר ולא בשום מקום אחר, שום מילה כתובה על צורת הביצוע של שת"פ MORAN.

כל התנאים הקיימים בהגדרות הרגולטוריות, שהופעלו הלכה למעשה ברשת PHI של פרטנר-הוט-מובייל, נוגעים רק לשת"פ MOCN. אין שום הנחיות ל-MORAN וזה נתון לחלוטין לשיקול דעת של משרד התקשורת, לפי נסיבות העניין. כך כתוב במפורש. 

שכעוברים לשת"פ אקטיבי הנקרא MORAN, צריכים חברות קבלן המתמחות בדיוק בכך. למשל אריקסון או נוקיה... ולשת"פ הפסיבי אפשר לקחת למשל את ברן כקבלן משנה של אריקסון או נוקיה, שתעסוקנה בעצמן בשת"פ האקטיבי.

כך ייסגר לו המעגל. השת"פ הפסיבי יהפוך לאקטיבי, במסלול חוקי ומהיר, שכבר החל. לכן, רוב העובדים בחברות הסלולר יהיו מיותרים. גם האנטנות הכפולות של שתי החברות. 

כפי שניתחתי (כאן), יום הכרזת השת"פ בין פלאפון לסלקום היה יום עצוב בהיסטוריה של הסלולר בישראל. כך, נתקענו עם הכשל של מכרז התדרים ל-LTE, וכל הפירמידה של שת"פ אנטנות, שהייתה מבוססת על "מחסור בתדרים" התמוטטה די מהר. התדרים בתחום ה-2,600 מגהרץ, שרבו עליהם לפני יותר משנה עם צה"ל, עומדים פנויים כמעט שנה, "יתומים" ללא ביקוש. זאת, כי חברות הסלולר עסוקות בתרגילי הישרדות וחיסכון, ובניסיון להתגבר גם על שפע המיסים, שהוטלו עליהן, בגלל מכרז התדרים.

יתרה מכך. 25 מגהרץ שחברות זכו בהן במכרז התדרים ל-LTE (הכוונה לסלקום, גולן טלקום ומרתון), נכון להיום - לא מנוצלים. זאת, בגלל התסבוכת שציינתי בסעיף הקודם. זו לא "מכה משמיים". זה היה צפוי וניתחתי זאת בעשרות רבות של מאמרים טרם המכרז, ממש במהלכו ואחריו. כרגיל, איש לא הקשיב וכעת צריכים לפתור את הפלונטר, וליצור פלונטרי חדש. בינתיים, התדרים - ללא שימוש. 

דהיינו: לא רק שאין מחסור בתדרים ל-LTE, יש עודף תדרים, וזה עוד לפני שמחפשים תדרים ל-LTE מתחת ל-1 ג'יגהרץ, כמו המקובל בכל העולם. אם יש עודף תדרים, כל פירמידת הבלוף, שסביבה נבנו עקרונות שת"פ האנטנות, אמורה ליפול ולהתבטל. אולם, אין שום תהליך של "הפקת לקחים" במשרד התקשורת. לכן המסמכים המפוברקים - בתוקף. 

כך, די מהר (תוך פחות משנה), אם נמשיך במסלול הזה, נגיע לחיסול של כאלף אנטנות בישראל ואולי אף יותר (ע"י 2 השת"פים: פלאפון-סלקום ופרטנר-הוט-מובייל). זאת, בנוסף למאות האנטנות, שכבר חוסלו ע"י גולן טלקום.

היכולת להפוך את הכיוון הזה היא אפסית, לנוכח הרפיסות הנמשכת כבר יותר משנתיים בטיפול של משרד התקשורת בצפצוף של גולן טלקום על כל דבר רגולטורי וכספי, בדגש על פריסת אנטנות.

כך, לא רק גולן טלקום היא MVNO בתחפושת של ספק סלולר, ספקיות הסלולר הגדולות עצמן תהפוכנה ל-MVNO משודרג, ברשת שמופעלת ע"י קבלנים (קבלן ראשי וקבלן משנה, שמפעילים ומנהלים כמעט את הכל). 

אם המהלך של פלאפון וסלקום לא ייעצר היום, מ-5 רשתות סלולר פיזיות בישראל, תוך מספר מצומצם של שנים נרד ל-2 רשתות פיזיות ומעשיות בסלולר הישראלי. עובדים אפשר להעביר ממקום למקום (אם הם מסכימים). אולם, לבנות רשתות סלולר, שנהרסו ופורקו, זה בלתי מעשי לחלוטין. אין תהליך כזה, בוודאי לא בשיטת הרגולציה הישראלית בעולם התקשורת. כך, נחזור ב"מנהרת הזמן" לתקופה שלפני 1997, תקופה בה היו בישראל רק 2 תשתיות סלולריות. זה "בכי לדורות".