וייטנאם היא הזדמנות עסקית וטכנולוגית ליזמים וסטארטאפים מישראל

וייטנאם היא הזדמנות עסקית וטכנולוגית ליזמים וסטארטאפים מישראל
מאת: טל רשף, 24.9.15, 15:45
 
וייטנאם היא יעד לשיווק, הפצה ופיתוח מוצרי טכנולוגיה עילית. וייטנאם מעריכה את ההישגים הישראלים בעיקר בתחומי אבטחת סייבר, טכנולוגיית מידע ותקשורת, בריאות וחקלאות. איזה חברות וייטנאמיות מעוניינות בקשרי טכנולוגיה עם ישראלים?
 
איתור פרויקטים טכנולוגיים הוא משימת חיים לחברות תקשורת והייטק. המירוץ אחר הזדמנויות כאלו כולל כמעט כל חברת טכנולוגיה בארץ ולפעמים נוצרים פקקי תנועה בדרך אל הבוננזה. אלפי מנכ"לים, CTOs ומנהלי פיתוח עסקי ממלאים את המטוסים לארה"ב, אירופה וסין. הם גודשים את הטיסות של יום ה' בלילה, יושבים בלאונג' של ניו ארק או של פרנקפורט לפני החזרה אל המשפחה ועושים את החשבון של 'מה היה לנו'.

רבים מהם שבים בידיים ריקות גם כאשר המוצר טוב, הטכנולוגיה מתקדמת והניהול של החברה מוצלח, לעתים זה קורה מפני שכולם מחפשים את המטבע מתחת לפנס.

וייטנאם, למרות צמיחה כלכלית מהמהירות בעולם, קרוב ל-100 מיליון תושבים ומימשל ריכוזי המחוייב להביא צמיחה וקדימה טכנולוגית כמעט בכל מחיר, אינה היעד הטבעי לחיפוש הזדמנויות עסקיות. למה? ככה.

ההרגל הוא לחפש מתחת לפנס, כלומר בשווקים העשירים יותר והטכנולוגיים יותר, אבל שם זה צפוף, שם זה 'אוקינוס אדום'. וייטנאם היא דוגמה לאוקינוס כחול, ההזדמנות הנמצאת הרחק מתשומת הלב העיקרית.

מאז כינון היחסים הדיפלומטיים בין ישראל לוייטנאם ביולי 1993 הולך הקשר בין המדינות ומתפתח ומצמיח הצלחות. רואים זאת בעיקר בשנים האחרונות, שבהן מתפתחים במהירות הקשרים הדיפלומטיים, הסחר, ושיתוף הפעולה הטכנולוגי.

ישראל רואה בעסקים בווייטנאם יעד פוטנציאלי לשיווק, הפצה ופיתוח מוצרי הטכנולוגיה העילית שלה. במקביל לכך, וייטנאם מכירה ומעריכה את ההישגים הישראלים ובעיקר בתחומי החקלאות, בריאות, אבטחת סייבר, טכנולוגיית מידע ותקשורת.

באפריל 2013 כוננו הממשלות ועדה בין מימשלית לטיפול בשיתוף הפעולה הטכנולוגי והמדעי בין המדינות. הישיבה הראשונה של ועדה זו נערכה בירושלים בספטמבר 2014, טיפלה בשורה ארוכה של נושאים, הגדירה תחומי שיתוף פעולה והציבה תוכנית ומסלול להמשך הפעילות. צעדים אלה מבטאים נחישות ומאמץ של שתי הממשלות לקדם שיתוף פעולה כלכלי, מדעי וטכנולוגי.

כאשר מביטים לאחור לאורך השנים האחרונות, ובמיוחד לאורך זמן הפעילות של ועדה זו, ניתן לראות שינוי לטובה בתוכניות ופרויקטים כמעט בכל תחום. נגויאן, הנספח של וייטנאם בישראל לעניני מדע וטכנולוגיה, יודע לספר, שבסוף 2014 התקיימו 17 פרויקטים של השקעות ישירות ישראליות בווייטנאם בהיקף השקעה כולל של 25.85 מיליון דולרים. בין הפרויקטים הישראלים העיקריים בווייטנאם ניתן למנות את פרויקט הפיתוח והיצור של אנטנה חכמה מ-2014 בידי חברת גלטרוניקס בבק נין (Bac Ninh) עם השקעה כוללת של 8 מיליון דולרים.

זו התחלה צנועה יחסית ליעדים אחרים, וזו בדיוק המשמעות של 'לא לחפש מתחת לפנס'. ממשלת וייטנאם מודעת לצורך לשפר את התשתיות המאפשרות פרויקטים, שיתוף פעולה והשקעות אצלה מצד ישראל, ונגויאן יודע לספר, שלשם כך היא משפרת ועורכת מחדש את החקיקה והרגולציה בתחומים כמו חוקי השקעות וחוקי פעילות מדעית וטכנולוגית.

ממשלת וייטנאם השיקה מדיניות מעודדת ומתגמלת בתחומי הטכנולוגיה והקימה מספר קרנות לעידוד ההשקעה ולתמיכה בפעילות עסקית המקושרת אל מדע וטכנולוגיה. בין אלה הקרן הלאומית לחדשנות טכנולוגית עם בסיס של 50 מיליון דולרים.

יעדי הקרן הם יישום משימות ופרויקטים המכוונים לעבר טכנולוגיה חדשנית, רכישת טכנולוגיות, מחקר ופיתוח של טכנולוגיות חדשות, חברות הייטק וחממות טכנולוגיות. לצד הסיוע הממשלתי יכולה החברה הישראלית לקבל גם סיוע מהפרובינציות, המוסדות והאוניברסיטאות בתחומי המדע והטכנולוגיה.

חוק ההשקעות הווייטנאמי, שנכנס לתוקף בתחילת 2015, מוריד את עלות חכירת הקרקע, פוטר מתשלום מכס על מרכיבים הנחוצים לצורך הפרויקט שמאחורי ההשקעה, מנמיך מס הכנסה לשיתופי פעולה כאלה ועוד. למשקיעים ופרטנרים בתחומי טכנולוגיה עילית מוגדרים פטורים יחודיים ממס וסיוע בהקמת תשתיות.

בנוסף לכל מה שתואר כאן, על מנת להעמיק ולהרחיב את קשרי שיתוף הפעולה במדע וטכנולוגיה בין המדינות, הוקמה ב-2011 בישראל נציגות של משרד המדע והטכנולוגיה הווייטנאמי במסגרת השגרירות הווייטנאמית בתל אביב.

אני אישית פועל בשיתוף עם משרד זה מזה מספר שנים לטובת לקוחותיי. הוא מהווה כתובת לקבלת מידע וכל מה שדרוש כדי לקדם את שיתוף הפעולה בין המדינות בתחום זה.

עד כאן הסיוע המוצע בידי הממשל הווייטנאמי. השאלות הבאות הן: מול מי לפעול? מי הן החברות הרלוונטיות ליצירת שיתופי פעולה ולשיווק ומכירות? הנה לדוגמא כמה שמות מרכזיים, שאני יודע ,שהם מעוניינים בקשרי טכנולוגיה עם ישראל:

1. Viettel Mobile: - מפעיל הסלולר הווייטנאמי הגדול ביותר, בבעלות ממשלתית מלאה עם 80,000 עובדים, ו-63 מיליון משתמשים. הוא מספק שירותי 3G, TV mobile, VOD ומוזיקה אונליין. יעדי החברה הם להיכנס לתחומי החומרה, לפתח ולספק סמארטפונים ומערכות טלוויזיה לשוק העולמי. לחברה הכנסות של למעלה מ-9 מיליארד דולרים לשנה.
2. FPT Corporation – קבוצת חברות טכנולוגיות מידע בעלת פרישה בינלאומית, שנוכחת ב-19 מדינות, ופועלת בעיקר בתחומי IT ותקשורת. השירותים שלה כוללים שירותי IT, אינטגרציית מערכות, פתרונות לתעשיה, תקשורת פס רחב, מרכזי דאטה ושירותי אונליין. חברות הבת שלה פעילות בתוכנה, מיקור חוץ, תקשורת, חינוך ושירותים פיננסיים. ב-2014 היא צברה הכנסות של 1.65 מיליארד דולרים.
3. VinaPhone – ספק שירותי סלולר עם 26 מיליון משתמשי מובייל, מעל 3 מיליון משתמשי אינטרנט פס רחב וכמיליון משתמשי IPTV. הכנסות 2014 היו 4.5 מיליארד דולרים.
4. MobiFone – ספק שירותי סלולר עם 40.2 מיליון מנויים (צמיחה של כמיליון בשנה החולפת) והכנסות של קרוב ל-2 מיליארד דולרים בשנה.

מאחורי ההזדמנות שבעסקים בווייטנאם עומד מספר תושבים גדול, וחדירה גדולה של הסלולר, שצומח במעל ל-10% בשנה והגיע בשנה הנוכחית ל-137 מיליון מנויים, שהם כמנוי ומחצה לכל תושב בממוצע. יש כאן תופעה טיפוסית של קפיצת צפרדע טכנולוגית במדינה המתפתחת במהירות.

בפני וייטנאם יש דרך ארוכה להמשיך ולרוץ קדימה. היא צריכה בשנים הקרובות להכשיר למעלה מ-500 אלף אנשי מקצוע בתחומי ה-IT, היא זקוקה לטכנולוגיות לשיפור שירותי הסלולר והאינטרנט והתחומים הנלווים, ולהביא טכנולוגיות, שתתרומנה להתפתחות חברות הטכנולוגיה הצומחות במהירות והיצור ההמוני המיועד לשוקי חוץ. מחכה כאן כסף רב שמקורו בחברות, שתשלמו תמורת כל אלה, ולצידו, כפי שראינו בתחילת הכתבה, סיוע מסיבי מצידן של הרשויות ושיתוף פעולה אינטנסיבי עם הרשויות הישראליות.

בדרך לשם יש צורך לעשות שיעורי בית. זו מדינה בלתי מערבית, שיש לה דרך משלה ליצור חיבורים בין אנשים, להתנהל מבחינה עסקית ולעבוד ביחד. זר, שאינו פועל בהתאם לקוד הזה, לא יוכל ליהנות ממה שהיא מציעה. חשוב ללמוד את התרבות שלה ודרך הפעילות העסקית בה, לפעול בשיתוף עם גופי מימשל ולהסתייע בהיכרויות וקשרים עסקיים מקומיים, כי בווייטנאם, כמו בכל מדינה במזרח אסיה, ההצלחה העסקית עוברת דרך הבנה בין-תרבותית.
 
מאת: טל רשף, ספטמבר 2015.
יועץ עסקי לשוקי מזרח אסיה, יועץ ומלווה חברות לכניסה לפעילות באסיה,  מחבר הספר "המדריך הישראלי לעסקים בסין".