האפליה באכיפה, הקנסות הבלתי חוקיים וחשיפת ה"חפרפרות" בצמרת

תלונות פרטנר למבקר המדינה כנגד צמרת משרד התקשורת אודות אפליה באכיפה כנגד גולן טלקום, הן רק קצה הקרחון של השתלטות "חפרפרות" על ההתנהלות של משרד התקשורת בשנים האחרונות, מה שהוביל את ישראל במורד היישר אל התהום בכל תחומי תשתיות התקשורת. סדרת חשיפות אודות האחראים לאפליה באכיפה ואת מי הם מייצגים. 
מאת: אבי וייס, 22.11.15, 19:30

כפי שנחשף ע"י גלובס, מבקר המדינה החל בבדיקה של טענות פרטנר בדבר אפליה חמורה באכיפה במשך שנים, כנגד גולן טלקום.

הבעיה: הנושא הזה אמור להיחקר במקומות אחרים לגמרי. למשל: ביחידת "להב 433" של משטרת ישראל, או לפחות באגף המשמעת בנציבות שירות המדינה, שאגב כבר קיבלה תלונה בנושא זה.

זאת, מפני שמבקר המדינה הוא "חסר שיניים" וכל הביקורות' שעשה עד כה במשרד התקשורת (ופירסם ממצאים חמורים ביותר) -  טויחו. "קליקת הפרקליטים" מיומנת בטיוח דברים מטרידים כאלה.

הדרך הנכונה היא לפטר ולסלק מכסאם את הנושאים באחריות למצב, וזה אפשרי ב-2 תצורות עיקריות: 1) אי הארכת החוזה של בעל התפקיד הנגוע בחשדות למעשים פסולים ובמניעים זרים. 2) העמדת בעל התפקיד החשוד לדין משמעתי או לדין פלילי, מה שיביא להשעייתו עד לברור דינו, בהליכים המשפטיים המקובלים. 

צריך להיות עיוור כדי לא לראות את האפליה באכיפה ואת העובדה, שאנשים בכירים בצמרת משרד התקשורת הם לא יותר מ"פרנזטורים" של חברת תקשורת, מקדמים אותה ומעניקים לה חסינות.

בעבר, חשפנו את הסיפור של השר משה כחלון והוט, חשפנו את החסינות שהשר גלעד ארדן נתן לסלקום (כשאת התהליך השגוי הזה ממשיכה עד היום: ד"ר יפעת בן-חי-שגב, יו"ר מועצת הכבלים והלוויין במשרד התקשורת).

אבל זה לא הכל.

יש כיום עוד בעלי תפקידים, שלא ברור מה מניע אותם לקבל החלטות מוזרות, לא תמיד הגיוניות ומוטות לכאורה לטובת חברות תקשורת מסוימות (תוך התעלמות מוחלטת מהאינטרס הציבורי).

יש "חפרפרות" בדרגים נמוכים במשרד התקשורת (אנו מטפלים כעת בעניין אחת מהחפרפרות הקטנות הללו, ובקרוב נחשוף את הסיפור המדהים הזה), אבל ה"חפרפרות הקטנות" פחות מטרידות אותי, כי השפעתן על ההחלטות החשובות בשוק התקשורת היא נמוכה עד אפסית. כמובן, שאנשים כאלה מכתימים ציבור שלם המסור לתפקידו ומבצע את עבודתו נאמנה וביושר במשרד התקשורת. הם הרוב המוחלט. אולם, מעטים ובעמדות מפתח, יכולים ליצור נזק נוראי וארוך טווח לשוק התקשורת.  

את אחד מהבכירים הללו במשרד התקשורת ניתחנו בהרחבה לא אחת וציינו לאחרונה שהוא "חי בסרט". המדובר בסמנכ"ל הבכיר לכלכלה, הרן לבאות. לא אחת קראנו לפיטוריו או להתפטרותו. מהנסיון שלנו: זה יקרה. כל בעלי התפקידים, שקראנו באתר זה לפיטוריהם או להתפטרותם, זה מה שבסוף התרחש, במוקדם או במאוחר. לעיתים זה התרחש בצורה די חדה ואפילו מכוערת, שהפתיעה את הציבור (אבל לא את קוראי אתר זה), כמו במקרה של מנכ"ל משרד התקשורת הקודם אבי ברגר. למה אני בטוח שזה יקרה? כי אי אפשר לעבוד על כל העולם, כל הזמן. 

האפליה באכיפה
באחד הקנסות, שהוטלו על בזק, עליתי במקרה על דבר, שלא הייתי ער לו קודם לכן. מדובר בנושא הנקרא "הוועדה המייעצת לעניין עיצומים כספיים". את הסיפור הזה חשפתי בחשיפה בלעדית כאן.

פניתי מספר פעמים בשאלה למנכ"ל משרד התקשורת (שלמה פילבר, בתמונה למעלה), בזו הלשון (דוגמה מאחת הפניות): "אני חוזר שוב על בקשתי לקבל (או לראות באתר המשרד) את כתב המינוי של הוועדה המייעצת לעניין עיצומים כספיים. כ"כ על פי סעיף 37א1 (ט) לחוק התקשורת אבקש לראות את הפרוטוקולים של החלטותיה."

​לאחר חשיפה נוספת של המצב הבלתי חוקי הזה (בעניין קנס שהוטל על הוט), משרד התקשורת נאלץ לחשוף את קיומה של הוועדה הזו, כפי שנדרש בחוק התקשרות. 

כך, משרד התקשורת הואיל בטובו וחשף ביום 9.11.15 את המינוי ושמות חברי "הוועדה המייעצת לעניין העיצומים הכספיים", שמונו ע"י ראש הממשלה ושר התקשורת. הבעיה: המסמך הזה הוסתר ממני ומהציבור (בניגוד לחוק) מאז 13.7.15.

אם לא די בכך, הפרוטוקולים של דיוני הוועדה הזאת מעולם לא פורסמו ברבים. בלי הפרסום הזה, כאמור בחוק, אין שום תוקף לשום קנס. זאת, עוד לפני שנגעתי לגופו של עניין, האם באמת נעברה כאן איזו עבירה, שבגינה מגיע לחברת התקשורת קנס. יש עוד פגמים בכל ההליכים סביב הטלת הקנסות, שלא נחזור עליהם כאן. 

לכן, פניתי (ויותר מפעם אחת) למנכ"ל משרד התקשורת בשאלה הבאה: "בלי פרסום הפרוטוקולים [של הוועדה] – אין תוקף לכל תהליך הטלת הקנסות. לכן – משרד התקשורת נדרש להשעות או לבטל את כל הקנסות שהטיל עד היום".

תגובה לא קיבלתי עד רגע זה. אם אקבל - אעדכן. 

יתרה מכך. כמעט כל הקנסות, שהוטלו בשנה האחרונה, הן פרי תלונות של חברות תקשורת זו על זו, במיוחד מכיוון מסוים, מהכיוון של סלקום.

הקנסות, שהוטלו בשנים האחרונות, לא נגעו כמעט בכלל לנושאים צרכניים ולנושאים שעל סדר היום הציבורי (למרות שאגף פיקוח ואכיפה של משרד התקשורת מחזיק בידו אלפי תלונות מוצדקות של אזרחים). למה לא הוטלו קנסות על חברות התקשורת בעקבות תלונות אזרחים מוצדקות? כי זה לא  מעניין בכלל את שמילה מימון, סמנכ"ל בכיר לפיקוח ואכיפה (בתמונה משמאל).

אם תסקרו את כל רשימת הקנסות הקיימים באתר משרד התקשורת, תראו שיש קו אחד המאפיין את כל "העיצומים הכספיים" (קנסות): כמעט כולם עוסקים בנושאים שוליים, חלקם הגדול בתחום העסקי המאוד הצר וחלקם בפרוצדורות שוליות וחסרות כל משמעות צרכנית. ככה שמילה מימון עובד. זה לא מקרי. 

בפרק הבא בסדרת החשיפות, נרים עוד יותר את המסך מעל שמילה מימון ותהליכי קבלת ההחלטות שלו, ואיך הוא מכשיל את מנכ"ל משרד התקשורת בתפקידו. 

כאן נסתפק רק ב-2 אפיזודות קטנות וממש לא משעשעות.

1. חשפנו כאן את הסכסוך הכפול, שהיה בין עזריה סלע, מנכ"ל טלזר-019 ובין מיכאל גולן, מנכ"ל גולן טלקום, שמסרב לשלם לטלזר כספים המגיעים לה, בין היתר: דמי קש"ג ודמי חיוג לחו"ל.

גולן טלקום חייבת כסף לא רק לטלזר, אבל במקרה הזה, בגלל החשיפה והרעש שעשינו, שמילה מימון הגיע אישית "לטפל בסוגיה". מה הוא עשה? האם הוטלו "עיצומים כספיים" על מי שהפר ברגל גסה את החוק והרישיון (גולן טלקום)? התשובה ידועה: לא קרה מאומה. למה? כי לגולן טלקום יש (לכאורה) חסינות. 

2. חשפנו כאן את האבסורד של הטלת קנס על בזק, בגלל שחזיר בר נפל לבור תקשורת בגליל, שנגנב לו המכסה, וכמה מנויים בקיבוץ פרוד היו מנותקים כמה ימים מהטלפוניה הקווית שלהם. אני ממליץ לקרא שוב את הכתבה המבדחת אודות חזיר הבר בפרוד, כדי להבין את הראש והלך המחשבה של שמילה מימון ומה האינטרסים המניעים אותו. 

והנה, אך לפני פחות מחודש, לא 40 קווים של קיבוץ פרוד נותקו, אלא מאות אלפי אזרחים (אולי קרוב למיליון), נותקו מכל מערכות התקשורת, בגלל שבר ענן, ובכלל זה קרסו מאות אנטנות סלולר (כמעט 500 אנטנות), כשמחציתן חזר לפעול רק אחרי כ-10 ימים, וזאת, רק אחרי צעקות ותלונות של התושבים וראשי רשויות.

אזורים שלמים, כולל כמה ערים באזור המרכז, כולל איזורים נרחבים בכביש 6 ובכביש 4 (כביש גהה), היו ללא כיסוי סלולרי ממושך, שהיכה בלקוחות חברות הסלולר באזורים הנרחבים הללו. מה שמילה מימון עשה בעניין המדהים הזה? לא צריך לנחש - כלום. למה? כי אם הוא היה צריך לפעול כנדרש מתפקידו , אולי סלקום (כמו מתחרותיה) הייתה אמורה לקבל קנס כבד, על אי עמידה בתנאי הרישיון והחוק, בנוגע לאספקת שוטפת של שירותי תקשורת ועמידה בתנאי השרידות של רשת התקשורת שלה. 

ככה האפלייה בתקשורת עובדת. בזק קיבלה קנס על קיבוץ זעיר של 40 משפחות, שהיה מנותק במשך יומיים, וחברות הסלולר לא קיבלו שום קנס על ניתוק של מאות אלפי אנשים, במשך 10 ימים!

הפרק הבא יחשוף צדדים נוספים בסיפור החמור הזה, של אינטרסים זרים המניעים בעלי תפקידים בכירים במשרד התקשורת.


עדכון 6.12.15: במועד לא ידוע הועלה לאתר האינטרנט של משרד התקשורת הפרוטוקול של דיוני הוועדה המייעצת לקנסות.