לאחר שחשפנו, שבסיס הנתונים, ששימש לחישוב העלויות של"השוק הסיטונאי" כפי שעלו בשימוע שנוגע להוט, מבוסס על נתונים "מצוצים מהאצבע" של הסמנכ"ל לכלכלה במשרד התקשורת, ביצע המשרד בדיקה נוספת וגילה נתונים שונים ולכן יתקן את הנתונים. השינויים הללו אמורים לפגוע דווקא במצבה של בזק בהסדר "השוק הסיטונאי" ולהיטיב עם הצרכנים. האם זה יקרה? כל הפרטים בחשיפה.
מאת:
אבי וייס, 5.4.16, 12:00
ביום 14.2.16
חשפנו בבלעדיות את השימוע החדש, שנועד להכניס גם את הוט להסדר "השוק הסיטונאי" ובו התייקרות חריפה של העלויות של השירות המתוכנן הזה (העלויות ל-ISP, שאמורים לשלם להוט, מה שמשפיע כמובן על המחיר לצרכן, שיקבל הסדר "שוק סיטונאי" על רשת הוט).
ניתחנו את המסמכים, שהמשרד ניסה להסתיר מהציבור, וציינו,
שהרן לבאות (סמנכ"ל בכיר לכלכלה, משרד התקשורת, בתמונה) פירסם בשימוע "מספרים מצוצים מהאצבע", שאין להם כל קשר למציאות.
לאחר מכן, ניתחנו את המהלכים מאחורי הקלעים ו
חשפנו, שבשימוע הסודי הזה, משרד התקשורת החליט
להתעלם מה-ISP הקטנים ולשרת רק את הרצונות והאינטרסים של המונופולים (בזק והוט).
בהמשך
חשפנו מה קרה לביצועי הפס הרחב עבור הלקוחות "בשוק הסיטונאי" כתוצאה מכך, ש
הרן לבאות קבע, שכל לקוח ב"שוק הסיטונאי" יקבל בממוצע בשעות השיא 0.4 מגה ולכן יש "להעמיס" כ-200 לקוחות ומעלה
על כל חיבור של 100 מגה (בלי זה ה-ISP
לא יכול להתקיים, עפ"י החישובים והקביעות של
הרן לבאות, שעוגנו בתקנות וברישיונות של החברות).
כ"כ
חשפנו, שיש חשש ממשי לחברות הגדולות (פרטנר וסלקום) בגלל החישובים הללו, שמובילים את ה-ISP להפסדים הולכים וגדלים. הדו"חות הרבעוניים של בזק מול אלה של סלקום, פרטנר וגם של הוט, הדגימו, הלכה למעשה, את המימוש של מה שחזינו כבר לפני כמה שנים, מה יקרה בשוק הקווי עקב יישום "שוק סיטונאי" במודל של "ועדת חייק" וה"תחמונים" במספרים של
הרן לבאות.
היום אנו חושפים, שמ
תברר, שלהתקפה החזיתית שלנו על הנתונים של משרד התקשורת,
היו השלכות מעשיות.
מנכ"ל משרד התקשורת (
שלמה פילבר, בתמונה), הורה לבדוק את הנתונים מחדש. זה צעד מעודד, אם כי אינו מספק וגם יש ספקות אם הוא ימומש, משום שההשלכה הראשונה של בדיקת הנתונים היא
צורך לשנות את המודלים של התשלומים של ה-ISP לבזק, להוזיל את העלויות הללו והעיקר: להעמיס פחות לקוחות על כל חיבור של 100 מגה (מה שישפר את הביצועים ללקוחות).
התוצאה של הבדיקה החדשה של הנתונים: שימוע חדש, שיפורסם בימים הקרובים.
הנתונים החדשים המרכזיים, שנתגלו בבדיקה החוזרת:
א. צריכת הקיבולת הכוללת על רשת בזק לסוף 2015 עמדה על
608 גיגה-בתים (במקום
536 גיגה-בתים, כפי שחזה וחישב המודל של
הרן לבאות, הפרש של
13.5%). דהיינו: התחזית הקודמת
היטיבה עם בזק בחישובים (ולכן יש צורך
לתקן אותם, מה שמחייב שימוע ושינוי התקנות, שהשר הקודם חתם עליהם, תקנות, שהן בתוקף עד סוף 2018).
ב. כמות הלקוחות המשתמשים ב"
שוק הסיטונאי" על רשת בזק (בסוף 2015)
גבוהה ב-90 אלף מנויים מהתחזית הקיימת במודל הכלכלי וגם זה מיטיב עם בזק
ודורש תיקון החישובים.
ג. הקיבולת בשעות השיא
בסוף 2015 ברשת בזק (במסגרת "הבאנדל ההפוך" שלה עם ISP לא מוכרים), עמדה על 0.455 בממוצע ללקוח, זה הכל. שינוי זעיר מול התחזית והרבה יותר מהממוצע ללקוחות "השוק הסיטונאי". ללקוחות "השוק הסיטונאי" ברשת בזק הקיבולת ההמוצעת בפועל לשנת 2015 עמדה על
0.411 מגה ללקוח, לעומת תחזית במודל הכלכלי של
0.418 מגה ללקוח, דהיינו:
ירידה בביצועים בפועל ב-2015 של 1.6%.
כלומר: העלויות הגבוהות של "השוק הסיטונאי" (עבור ה-ISP),
אכן דחפו את
כל ה-ISP להעמיס כ-200 לקוחות ומעלה על כל חיבור של 100 מגה והתוצאה:
ירידה בביצועים. ללקוחות "הבאנדל ההפוך" של בזק, הביצועים קצת יותר טובים, אבל לא בהפרש משמעותי.
ד. הנתונים, שמשרד התקשורת קיבל מפרטנר (012),
נמצאו לא מספיק מהימנים ולכן הוצאו מהחישובים, עד שפרטנר תתקן את הליקויים במהימנות הנתונים שלה.
מתי נרגיש שינויים "בשוק הסיטונאי" עקב "הנתונים החדשים, שנתגלו לפתע" ע"י הרן לבאות, בבדיקה החוזרת?
למרות הפרסום הקרוב של השימוע החדש עם נתונים מעודכנים לגבי "השוק הסיטונאי", לא צפוי, להערכתי, שתתקבלנה החלטות חדשות בזמן הקרוב (או בכלל) בנושא זה מהסיבות הבאות:
א. כעת, משרד התקשורת מעוניין "
לסכם עסקה" עם בזק (פריסת סיבים ו-G.fast, תמורת הורדת "ההפרדה המבנית"). זה לא הזמן לפתוח ב"חזית חדשה" של מריבות מול בזק על מחירי וביצועי "השוק הסיטונאי", מריבות, שתגלגלנה לבג"ץ די מהר (ומשרד התקשורת
מפסיד לבזק בבג"ץ כמעט באופן שיטתי)...
ב. השלב השני של השוק הסיטונאי (SLU)
כשל ולכן למשרד התקשורת נשאר (אחרי ש-Unlimited נכנסה להליך קריסה, בדיוק כמו
ענבל אור, כשה-ISP וגם הלקוחות בורחים מ-Unlimited), רק עם בזק, כספק עיקרי של סיבים לבתים בישראל.
ג. משרד התקשורת כנראה מתחיל להבין את ההשלכות של קביעת 0.4 מגה ללקוח בממוצע בשעות השיא (או 200 לקוחות על כל חיבור של 100 מגה) ומחפש את הדרך לתקן את הנזק הזה.
ב-2015,
רק בגלל החישוב הזה, ממוצע רוחב הפס בגלישה בפס הרחב הקווי בישראל
כמעט ולא עלה לאורך כל 2015 והוא נע סביב ה-11 מגה (ברבעון שלישי הממוצע אפילו
ירד, מול רבעון שני 2015).
עפ"י החישובים הרבעוניים של אקמאי, תוך 3 רבעונים ישראל הידרדרה
ממקום 17 (Q2-2015)
למקום 25 (Q3-2015) ולאחרונה עפ"י
הדו"ח הטרי של אקמאי ל-Q4-2015, ישראל נפלה
למקום 32 בעולם. כך,
ישראל הידרדרה תוך 3 רבעונים ב-15 מקומות בהשוואה עולמית של הפס הרחב הקווי, הכל הודות לחישובים השגויים של משרד התקשורת לגבי ה"שוק הסיטונאי".
לא פחות מטריד הוא מיקומה של ישראל בתחום ה-iPv6:
אחרון בעולם. זאת, תוך
צפצוף ארוך של משרד התקשורת על כל החלטות ITU (ארגון התקשורת של האו"ם). יתרה מכך, למשרד התקשורת אין שום דרך, כלי או שיטה, לקבוע או למדוד את
הביצועים ורמת האיכות של הפס הרחב בישראל, בשונה מהנעשה
במדינות אחרות בעולם.
תשומת לב, שעל פי דו"ח בזק לבורסה, בסוף 2015 היו כבר 1.3 מיליון בתים ועסקים קטנים בישראל (מתוך 2.3 מיליון) עם חיבורי סיבים עד הבית (או העסק הקטן), או ליד הבית ובזק כבר בדקה את טכנולוגיית ה-G.fast. כך, שתושבי ישראל לא מקבלים כיום חיבורי פס-רחב של עד 1 גיגה ב-G.fast אך ורק בגלל הרגולציה.
משרד התקשורת הישראלי עושה את אותה טעות בדיוק, שעשה, למשל, הרגולטור הבריטי לפני כעשור ועשור וחצי: עודד את הלקוחות להתחבר ל"שוק הסיטונאי" ואף התגאה במספר המתחברים ל"שוק הסיטונאי". זו פשוט "הונאה צרכנית", שעושה נזק לצרכנים (ולשוק הקווי), גם בטווח הזמן הקצר וגם בטווח הזמן הארוך.
ד. המודל הטכנולוגי של "השוק הסיטונאי" בישראל, שמכונה BSA, מציב את ישראל
כמדינה יחידה בעולם, שיש בה "שוק סיטונאי" רק במודל המיושן הזה. הניסיון של מנכ"ל משרד התקשורת לשנות את המודל ולהפעיל מודל מודרני של
WLR, בתחום הטלפוניה של בזק, נתקל בהתנגדויות של כל האינטרסנטים (וה"
חפרפרות") ועד כה
לא התממש.
אני מאמין, שאם המנכ"ל יצליח לממש את המודל הזה (WLR) בטלפוניה של בזק, כל השוק יראה תוך זמן די קצר את היתרונות של המודל הזה ויבין למה בכל העולם המערבי עברו לעבוד לפי המודל הזה
וזנחו את כל המודלים הישנים ל"שוק הסיטונאי".
לסיכום: כרגע, בגלל כל העיכובים הקיימים בהמשכיות יישום "השוק הסיטונאי" בישראל, גם על
רשת הוט, גם בטלפוניה וגם במעבר לסיבים ו-G.fast, לא נראה כרגע, עפ"י הניתוח, שאני מציג כאן, שמשרד התקשורת יפתח ב"חזית חדשה" של חישוב מחדש של כל עלויות "השוק הסיטונאי", גם אם זה
לטובת הצרכנים, כדי שיקבלו יכולות גלישה טובה יותר "בשוק הסיטונאי".
תיקון הטעויות בחישובים של עלויות "השוק הסיטונאי" ושימוע חדש הם
צעד נכון, אבל לא מספיק, בדרך לתיקון "ההונאה הצרכנית" הזו הקרויה "שוק סיטונאי בישראל".
