האם הבכיר מהפרשה הסודית הלך הביתה? תעלומה בלשית במשרד התקשורת

בלעדי: משרד התקשורת (וגם נציבות שירות המדינה) ממשיכים להסתתר מאחורי "צו איסור פרסום", שנמשך כבר יותר מ-5 שנים, כדי להסתיר את הנעשה בצמרת המשרד. גילויים חדשים בפרשה נחשפים, במסגרת כללי צו איסור הפרסום...
מאת: אבי וייס, 5.5.16, 03:00

על פי הידוע לנו, הבכיר מפרשה, שמכונה על ידי "הפרשה הסודית", יצא לחופשה ולא מונה לו מחליף. סמכויותיו נלקחו ע"י מנכ"ל המשרד (שלמה פילבר, בתמונה), שהוא כרגע ממלא גם את התפקיד של הבכיר.

במהלך החופשה, מכין הבכיר את הערר, שהוא מתכוון להגיש לבית המשפט העליון, כנגד החלטת בית הדין הארצי לעבודה, שהפך את החלטת בית הדין המחוזי בתל-אביב, כפי שחשפנו כאן. 

אולם, למרות שניתנה החלטה בערר (ערעור נוסף אפשרי, במגבלות מאוד מחמירות, שלא כאן המקום לפרטן), כב' השופטת מבית הדין הארצי לעבודה בי-ם, לאה גליקסמן כוכבי, החליטה, שהסרת צו "איסור הפרסום" ב"פרשה הסודית" תיעשה רק לאחר שבית הדין יקבל את עמדות הצדדים (שכמובן הגיבו, שהם מעוניינים בהמשך החיסיון). כך, הסיפור הזה ימשיך להישאר חסוי, עוד זמן רב, בפרשה, שצו איסור הפרסום עליה, נמשך כבר יותר מ-5 שנים, כפי שחשפנו כאן. 

לאור ההתפתחות החדשה, פניתי גם למשרד התקשורת וגם לנציבות שירות המדינה בשאלה: האם נכון, שהבכיר במשרד התקשורת הלך הביתה? 

תגובת משרד התקשורת: "כידוע לך, הוטל צו איסור פרסום על ההליך, שטרם הוסר נכון להיום, על כן לא נוכל להתייחס לדברים".

תגובת נציבות שירות המדינה: "מכיוון שיש עדיין צו איסור פרסום, נבצר מאתנו מלהתייחס לנושא".

לטעמי, זכות הציבור לדעת האם התפקיד הבכיר והחשוב מאוייש בפועל. יש לדבר זה השלכות רבות. 

כדי להשלים את התמונה, זה לא צו איסור הפרסום היחיד, שהוטל עלי, כדי למנוע חשיפת הנעשה בצמרת משרד התקשורת (או בעברית יותר פשוטה: ככה מונעים פרסום דברים חמורים מידיעת הציבור). צו נוסף, שאיני יכול לפרט לגביו מאומה (גם לא את שם השופט ובית המשפט המוציא את הצו), מוטל עלי מזה שנה ואוכל לרמוז, שמדובר בנושאים, שיש בהם אלמנט של פיקוח. בפרשה נוספת הסכמתי מרצוני לפני כחצי שנה, לבקשת המשטרה, לא לפרסם את הידוע לי, בלי להזדקק לצו מבית משפט, כדי לאפשר חקירה והגעה לתביעה ולחקר האמת, בפרשה אחרת הנוגעת לעניינים, שאוכל להגדיר אותם בתחום טוהר המידות במשרד התקשורת.

היו עוד פרשות בצמרת משרד התקשורת, דוגמת "פרשת המעקבים אחרי עובדים" במשרד. לא נרחיב הפעם בסוגיה זו, כי היא דורשת מאמר נפרד. לא נרחיב גם בנושא העסקתה של עו"ד תמר גולן בסכומים מדהימים, על חשובן משלמי המיסים, כדי להגן על אלו ששכרו אותה, בניגוד לכל חוק, תקנה ונורמה, תוך טשטוש החקירה והבדיקה בעניין חמור זה. בכל מקרה, "ניקוי אורוות" -  טרם התבצע ולא נראה שיתבצע. "צו איסור הפרסום" מסייע לתהליכי הטיוח הנמשכים של "קליקת הפרקליטים" ומעגלי שותפיהם, במשך שנים, מה שמאפשר לאנשים שסרחו להמשיך בתפקידם, "כאילו כלום". 

ככה העניינים בצמרת משרד התקשורת מתנהלים. את הציבור "לא סופרים ממטר".