איך מכשירים מהנדסים של דור ה-Y כדי שיענו על צרכי התעשייה?
מאת:
אבי וייס, 22.6.16, 14:30
בעולם המתקדם במהירות לרובוטים, שעושים הכל במקומנו, ניצבת מכללת אפקה במוקד ההתפתחות המדהימה הזו. מהם מאפייני המהנדס המצליח ולמה יש התנפלות אדירה של נרשמים ללימודי הנדסה באפקה?
"הדבר הכי חשוב אצל מהנדס זו
יכולת תקשורת אפקטיבית. זה מדהים. יש בכלל קריטריון כזה למדידת מהנדסים בישראל?", טוען פרופ'
עמי מויאל, נשיא
מכללת אפקה. "ההצלחה שלנו הובילה לכך, שיש אצלנו רשימת המתנה אדירה של נרשמים, בגלל שאין לנו מתקנים לקלוט אותם. אולם, הגדלת המכללות והאוניברסיטאות, שמכשירות מהנדסים, זה לא דבר הקורה ביום אחד. אין פטנט כזה. צריך לבנות כיתות, להתארגן לקליטת כמויות גדולות יותר של סטודנטים, לבנות מעבדות, להכשיר סגל ועוד.
אני לא רואה את זה קורה. לכן, לא נרפה מהנושא הזה".
קיימתי ראיון בלעדי עם
פרופ' עמי מויאל (בתמונה), כדי לשמוע על מימוש הרעיון של אקדמיה להכשרת מהנדסים בצורה המתאימה לדור ה-
Y.
אפקה, המכללה האקדמית להנדסה בת"א, מונה כ-2,600 סטודנטים מהם כ-200 לתואר שני וכ-200 מרצים ואנשי סגל. זאת, ב-5 מסלולים לתואר ראשון ו-4 מסלולים לתואר שני. באפקה פועל אקסלרטור של יזמות מקרב הסטודנטים במסגרת "
מרכז היזמות".
לאחרונה, קיבלה מכללת אפקה אישור להפעיל תכנית לתואר שני עם תזה בהנדסת חשמל, מה שיחזק את המסלול המחקרי במכללה, שיש בה כיום 9 מרכזי מחקר.
מרכז המחקר הראשון –
ACLP, לתחום עיבוד דיבור (
Speech Processing), שהוקם ביוזמתו של
עמי מויאל והפך בשנה שעברה למרכז הלאומי למחקר בתחום זיהוי דיבור, קיים ב-
15.6.16 את הכנס השנתי העולמי בתחום זיהוי דיבור (תחום המתקדם במהירות לכיוון
Deep Learning ו-
AI), כפי
שחשפנו כאן.
שאלה: מה היו התוצאות של הכנס, שעורר הדים רבים, שקיימתם אך לאחרונה ושפורסם אצלנו תחת הכותרת: "
ההון האנושי - הנכס הלאומי של ישראל נמצא בסכנה"?
פרופ'
עמי מויאל: "אכן הכנס הזה עורר הדים רבים והוא מהווה לדעתי נקודת מפנה בטיפול בהכשרת כוח אדם הנדסי בישראל.
אנו דוחפים ולא מהבוקר את נושא תכנון לאומי של כוח אדם לתחומי ההנדסה ואני מאמין, שהכנס העלה את המודעות לצורך בתכנית אסטרטגית של הממשלה, שתתכנן ל-10 עד 15 שנה קדימה את התחום הזה, כי אלה תהליכים ארוכי טווח. כדי להצליח בתכנון כזה, יש צורך בשת"פ הדוק של התעשייה, הממשלה ומערכת החינוך.
הכנס כבר הוביל להתארגנויות של קבוצות הפועלות בכיוון הזה. בנוסף, לאור ההצלחה היוצאת דופן של הכנס, החלטנו להפוך אותו לכנס שנתי, כדי שהנושא לא ירד מסדר היום ואנו מעוניינים להוביל אותו גם בעתיד.
בעקבות הכנס נוצרו קבוצות עבודה של בכירים בכל התחומים, שמתחילים לגבש את כיווני העשייה, שיש צורך ללכת בהם בתחום הזה. אני עצמי מקיים מפגשים עם מקבלי ההחלטות וכן עם אנשים בצמרת התעשייה ובגופי הממשל, כדי לתרום את הבנתי לקידום התחום.
מה שחשוב לי לקדם זה תחום, שגם נתתי עליו הרצאה בכנס והוא:
דמות המהנדס. לדעתי, זה נושא מרכזי וזה נושא, שממש בוער בעצמותי ואני מאמין בו בכל ליבי".
שאלה: מה צריך לעשות כדי ליישם את נושא "דמות המהנדס", שאתה מדבר עליו?
תשובה: "מזה שנים רבות וגם כיום, שופטים את הסגל האקדמי לפי פרמטרים שונים כמו פרסומים ותקציבי מחקר, ובעיקר שופטים את
התהליך. בעולם מתחילים להבין, שזה לא הכיוון הנכון. צריכים לשפוט את
התוצאה, ולא את
התהליך. לכן, יש צורך לקבוע קריטריונים, שימדדו
תוצאות.
מדידת תוצאות בעולם האקדמי ובדגש על תחום ההנדסה היא מהלך שכבר החל בעולם. יש כמה ארגונים והבולטים ביניהם הם:
CDIO ו-
ABET, שהוא ארגון תקינה אמריקאי, שמציגים תפיסה, שבאה לשפוט את ההכשרה של מהנדסים הגומרים תואר ראשון בהנדסה,
לפי מה שהתעשייה רואה אותם. ארגון
ABET למשל הגדיר 11 מאפיינים של מהנדסים, זאת, אחרי שבדק זאת מול אלפי חברות בארה"ב המעסיקות מהנדסים.
אתה יכול לנחש מה הקריטריון מס' 1 בתחום האפיון של מהנדסים, כפי שהתעשייה רואה אותם? במקום הראשון נמצאים כישורי ההצגה. תחום הידע היה רק במקום שלישי. כלומר, מנקודת המבט של התעשייה, מהנדס צריך קודם כל
לדעת לתקשר ולהציג.
זה לא נתון מקרי. זו תוצאה של בדיקה בכ-1,600 חברות הכי רציניות בארה"ב.
זה לא קריטריון תלוש מהמציאות, גם בישראל. אני צמחתי בתעשייה שנים רבות. מהניסיון רב השנים שלי כמנהל מו"פ וכמהנדס פיתוח, ראיתי, שמהנדס שלא יודע להציג נכון את הפיתוח שלו,
לא יצליח. זה הדבר העיקרי המבדל בין כישלון להצלחה של מהנדס בעולם המקצועי, שאני הכרתי מניסיוני האישי.
אני מאמין, שאם אתה כמהנדס לא תדע להציג, לא תדע לדבר אנגלית שוטפת, לא תדע איך ללמוד לבד, לא תשקיע בהכשרה עצמית מתמדת,
לא תצליח בתפקידך כמהנדס.
לכן, אני חושב ומאמין, שיש לשפוט תוצאות של מחלקות אקדמיות כאן בישראל
לפי התוצאות. זה מה שעולם ההייטק הישראלי רוצה וצריך לקבל מהאקדמיה, ואני אומר לך את זה בביטחון מלא, כי הגעתי למכללה מתוך תעשיית ההייטק.
לכן, מיומי הראשון באפקה, זה נושא, שאני מדבר ודוחף אותו. אני מאמין, שהכנסים, שנקיים בתחום 'ההון האנושי בהנדסה', הם במה מתאימה לקידום החזון הזה, ברמה הארצית.
אני חושב, שקידום תלמידי בתי הספר ללמוד 5 יחידות מתמטיקה היא צעד חשוב מאוד, אבל ממש לא מספק. אם מגדילים את כמות הלומדים מתמטיקה, יש להגדיל במקביל את כמות התלמידים להנדסה".
שאלה: מה מכללת אפקה עושה כדי לקדם את הכשרת הסטודנטים להנדסה, שנרשמים אליה?
תשובה: "זו שנה שנייה, שיש עלייה עצומה של היקף נרשמים למכללת אפקה. אנו מיישמים את החזון של הכשרת מהנדסים, שדיברתי עליו קודם וזה כנראה עובר מפה לאוזן, שמדובר כאן על סיפור הצלחה ולכן באים אלינו בכמויות. אך אנו מוגבלים בהיקף הקליטה שלנו.
נתוני ההרשמה לאפקה בולטים בשנתיים האחרונות, במיוחד על רקע הציפיה לאי עליה במספרי הסטודנטים ברמה הלאומית, והם הוצגו בפורומים שונים בכלל זה הות"ת, המל"ג וכנס ההון האנושי בהנדסה. העלייה התלולה היא לא רק בכמות, אלא בעיקר באיכות. נרשמים אלינו אנשים עם רמת תוצאות של פסיכומטרי הרבה מעבר לממוצע וזה עלה בתלילות מדהימה. השנה נאלצנו לסגור את ההרשמה במאי, כי פשוט הוצפנו במועמדים באיכויות, שלא הכרנו. לא היה לנו דבר כזה בכל ההיסטוריה שלנו.
יש כמה תחומים, שאני מוביל, שאני מאמין, שהם צריכים להיות נחלת כל המכללות. זה התחיל עם מרכזי המחקר, שכעת יש לנו 9 מרכזים כאלה, וזה ממשיך עם הקשר ההדוק עם התעשייה ועם מערכת החינוך בפריפריה. יש לנו מאות אנשי סגל, שבאו מהתעשייה ואני מאמין, שיש לבנות מרכזי מו"פ של המכללות
ביחד עם התעשייה.
זו צריכה להיות משימה לאומית ובתקציב לאומי ולא כיוזמה פרטית שלנו. אני מקווה, שהיוזמה הזו, שבאה מלמטה, תחלחל והממשלה תצטרף לזה. אני מאמין, שאנו בונים תשתית למו"פ יישומי באפקה, מו"פ שהתעשייה מבקשת מאתנו, כי זה חלק מתפיסת העולם שלנו".
שאלה: לאן הולך תחום זיהוי דיבור אותו הקמת במכללה?
תשובה: "אני חושב, שעולם משתנה סביבנו והשם, שהייתי מכנה את התחום העתידי, הוא:
AI (ר"ת:
Artificial Intelligence) – 'בינה מלאכותית'. כל המערכות נהיות הרבה יותר חכמות.
כבר כעת, יש מערכות הרואות מה אתה אומר ב-
WhatsApp ויודעות לנתח מה אתה צריך ומה אתה רוצה להזמין בעוד 5 דקות, ולכן המערכת החכמה הזו מציעה לך הצעות, לפי מה שאתה תרצה לעשות, לאור ניתוח של הדיבור שלך קודם לכן.
אנו כבר רואים מערכות של
Data תומך החלטות, ובהמשך לא יצטרכו בן אדם באמצע. ההחלטות תתקבלנה אוטומטית ע"י המכונות.
קח דוגמה הכי פשוטה להבנה: אני קונה כל שבוע מה שחסר לי מהסופרמרקט. למה שלא נעביר את יכולת ההחלטה הזו למקרר? במקרר יהיו סנסורים, שירגישו שיש מחסור במוצרים, והמקרר בעצמו יוציא הזמנה לסופרמרקט דרך האינטרנט. הרעיון זה ניתן ליישום בכל תחום.
כך, בעתיד הלא רחוק נאפשר כמעט לכל מכשיר לקבל החלטות עבורנו. בבית יהיה רובוט חכם, שיהיה בן משפחה ויעזור לנו בכל המטלות. הוא ידע את הצרכים שלנו ויוכל לקבל החלטות טובות במקומנו. אני מאמין, שבגלל שמהערכות נעשות חכמות, נוכל לסמוך עליהן. זה תהליך של התבגרות שוק.
במקביל, המכונות החכמות לא תדרושנה קישור אליהן בשיטות הישנות. אנו רגילים לתקשר עם המחשב במקלדת, בעכבר, בדיבור מובנה או בתנועת של האצבעות. בעתיד הקרוב נראה שילוב של כל היכולות האנושיות: דיבור חופשי, שיחה חופשית, זיהוי רגשות, מחוות אנושיות כולל הבעות פנים, זיהוי צרכים ועוד. זו התפתחות מאוד מלהיבה. אין מה לפחד ממכונות חכמות".
שאלה: לאן מערכות ה-
AI מתפתחות?
תשובה: "נראה מערכות תבונתיות, שכרגע אנו רק בתחילת הדרך לשם. אין כל מגבלות טכנולוגיות בהתפתחות הזו. בתחומים, שאני מדבר עליהם, תוך שנה כל הידע שלנו מתיישן. זאת, כי ההתקדמות היא כל כך מהירה. פעם אימנו את המחשב ללמוד שפה אנושית חדשה במשך חצי שנה ויותר. היום זה עניין של יומיים לכל היותר. בנוסף, הפער בין המחקר ליישום בתעשייה הולך ומצטמצם.
ממה שאני רואה, אפשר כבר היום לדבר עם 'סוכן חכם' במוקדי שירות, שיחה מלאה ולקבל מענה על כל שאלה וצורך. כעת בונים יכולות, שבהן המכונה תבין לא רק את המילים והמשפטים של האדם המדבר עם המכונה, היא תבין אם האדם הוא ציני, מה המשמעויות החבויות של דבריו, מה הרגשות המניעות את הדובר, מה הקשר בין מה שנאמר עכשיו לדברים קודמים, שאותו אדם אמר ועוד. יש כאן התפתחויות בכל כיוון.
המחשבים ילמדו איך לנתח
Data במהירות, בכל מקום, ילמדו להבין דברים יותר טוב מהאדם. אני מאמין, שההון האנושי, יכולת החשיבה שלנו, יכולת החשיבה הלא קונבנציונאלית, הם יתרון על המכונות שאנו בונים. לכן, אני מאמין, שהעתיד טמון
בשת"פ בין המכונות החכמות לבני האדם.
מה שאני מדבר הוא לא חזון עתידני. אם תסתכל סביבך תראה, שרוב האנשים כבר היום מחוברים למכונות חכמות בשת"פ מאוד הדוק. קוראים למכונות הללו סמארטפונים. בעתיד, החיבור הזה יהיה אפילו ברמה הפיזית. המכונה החכמה תתחבר פיזית לגוף האדם. זה ייקח זמן אבל זה הכיוון.
ארגונים רבים עברו לגישת ה-
Multi-Modality, מאפשרים קשר אליהם בכל הערוצים, לא רק בחיוג טלפוני. זה יוביל ליצירת רובוטים דמויי אדם, כי התפתחות זיהוי הדיבור כל כך התקדמה, שזה כבר אפשרי
היום. המיקוד המחקרי היום הוא בהבנת הדובר, בגלל השונות הרבה בדיבור החופשי בין בני אדם. זה בר פתרון".
שאלה: באילו מחקרים אתם מעורבים?
תשובה: "אנו מקבלים מענקי מחקר כמו במגנטונים (מהמדען הראשי) ויש לנו פרויקטים עם כל רבדי התעשייה. כ"כ, מפא"ת (משרד הביטחון)
מכיר בנו ותומך בנו בתחום זיהוי דיבור ואנו מקבלים ממנו מענקים.
תחום חדש, שמתחיל להוביל אצלנו, זה התחום הרפואי. מסתבר, שמצבים אמוציונאליים משפיעים על הקול האנושי. לכן, אנו מאמינים, שניתן לבצע מוניטורינג של מצב המחלה באמצעות אפליקציה על הסמארטפון, שתעקוב אחרי הדיבור של המחזיק במכשיר ותוכל לזהות מצבי מחלה בשלבים מאוד מוקדמים, ותזהה כל שינוי בהתפתחות המחלה. התחלנו בשת"פ עם בית חולים רבין, שגם מעניק כסף כדי לקדם מחקרים רפואיים בתחומים הללו, של
הקשר בין הקול האנושי והמחלות.
אנו ממשיכים מחקרים רבים בתחומים של 'איתור מילות מפתח' ומשתתפים מזה כמה שנים בתחרות שנתית עולמית של משרד ההגנה האמריקאי. זה תחום מאוד קשה עבור כל מי שחוקר בתחום. אני יכול להיות גאה, שאנו בין 10 הקבוצות המחקריות המובילות בעולם בתחום איתור מילות מפתח, לפי תוצאות התחרויות המאתגרות הללו בארה"ב.
יש לנו כיום מנוע מוביל בעולם זיהוי הדיבור, שעובד על תמלול מלא, כולל זיהוי דובר והפרדת דוברים, כשיש כמה דוברים במקביל באותו חדר.
יש לנו כיום 10 אנשי סגל במשרה מלאה במרכז המחקר
ACLP ועוד סטודנטים העוסקים בתחום. אנו נחשבים למרכז המוביל בארץ בתחומים, שבהם אנו עוסקים. זה חלק מסוד ההצלחה שלנו בעיני הסטודנטים".
שאלה: מה החלום המקצועי שלך?
פרופ'
עמי מויאל: "אני מאמין, שאפקה, כמוסד אקדמי, אמורה להכשיר מהנדסים, שיהיו
אקדמאים מזן חדש.
אני מאמין, שאנו צריכים להיות מוסד אקדמי, שהוא לא מוגבל, אלא פתוח לחלוטין לקהילה, לתעשייה, כי הן היעד שלנו להכשרת מהנדסים.
אני מאמין, שאנו אמורים ליישם למידה, הוראה ומחקר המתאימים לדור ה-
Y. זה בכלל לא דומה למה שיש במכללות ובאוניברסיטאות עד היום. אנו צריכים להתאים את עצמנו לדור הזה. זה מתחיל במערכת החינוך, ממשיך בתעשייה וגם אצלנו. אני מאמין, שבדרך הזו נייצר מנוע צמיחה כלכלי חברתי ולאומי.
מנוע הצמיחה הזה מגיע מגישה חדשה להכשרת מהנדסים. הגשמת החלום לצעירים אצלנו זה במרכזי מו"פ המחוברים לתעשייה.
אני מנסה, בכל היכולות שיש לנו, לחבר את הצעירים גם מהפריפריה, לחשוב על לימודי ההנדסה. הבאנו השנה כבר שלושת אלפי ילדים, בתרומות שקיבלנו מחו"ל, כדי שיראו מה זה לימודי הנדסה. אנו נותנים להם חוויה מיוחדת ואני מאמין, שחלק לא מבוטל מהילדים, שהבאנו, אכן יבחר ללמוד הנדסה כשיגדלו.
אני מרגיש, שהגישה, שאני מוביל, כבר משיגה תוצאות. העלייה העצומה בהרשמה למכללה היא רק דוגמה להצלחה. פעם ראשונה אחרי 19 שנה, שבהן אנו קיימים, באוגוסט בשנה שעברה, סגרנו את ההרשמה. השנה סגרנו במאי לכל המחלקות, כי פשוט לא עמדנו בעומס. אין לנו יותר מקום.
משאלונים, שאנו מעבירים אצל הנרשמים, אנו רואים עלייה מדהימה בכמות הנרשמים, שאומרים במפורש, שהעדיפות שלהם היא להירשם למכללה ולא לאוניברסיטה.
שאלנו את הנרשמים למה הם חושבים, שיש לנו עדיפות והם ענו, שהם רוצים רמה גבוהה של למידה, למידה בקבוצות קטנות (אצלנו יש פחות מ-30 איש בכיתה), ורוצים קשר הדוק עם התעשייה. אני מאמין, שבכיתה צריך להיות דו-שיח עם הסטודנטים וזה מה שמושך את הנרשמים. אולם, בלי אישור המועצה להשכלה גבוהה אנו לא יכולים להתרחב ולענות על הביקושים.
מה שיפה בעלייה התלולה הזו, שהכול נעשה בלי תקציב פרסום. הפסקתי בשנה שעברה את תקציב הפרסום, שנעשה מול מסעי הפרסום של המכללות והאוניברסיטאות האחרות. אנו כבר לא צריכים את זה. אנו מוצפים במועמדים וברמה טובה יותר מכל מה שהכרנו בעבר.
אני מאמין, שאנו עומדים בפני פריצת דרך משמעותית. אנו בדרך להגשים את החלום, שנהיה מוסד אקדמי אחר, מוסד המוציא בוגרים ברמה אחרת.
בנינו תכנית אסטרטגית ל-5 שנים קדימה וכעת אנו מתחילים לממש אותה. האישור הטרי, שבא לנו בהפתעה, של לימודי תואר שני בהנדסת חשמל עם תזה, זה בדיוק הכיוון, שאני מדבר עליו. זה יוסיף לנו סטודנטים-חוקרים בכל תחומי המחקר סביב הנדסת חשמל. נוכל לפתוח עוד מרכזי מחקר, כדי לענות על צרכי התעשייה. זה ייתן תנופה לכל הסגל האקדמי ולמוסד".
