החוק המאפשר סחר בביטקוין עבר אך האם העסקים יחזיקו מעמד עד 2018?

דף הבית >> פורומים וביטקוין >> חדשות עולם הביטקוין >> החוק המאפשר סחר בביטקוין עבר אך האם העסקים יחזיקו מעמד עד 2018?

החוק המאפשר סחר בביטקוין עבר אך האם העסקים יחזיקו מעמד עד 2018?
מאת: עוה"ד יהונתן קלינגר, 25.7.16, 11:59יהונתן קלינגר

חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מאפשר לראשונה לסחור בביטקוין עם ודאות חוקית. הביטקוין מקבל מהמחוקק הישראלי חיבוק רחב. אבל האם המחוקק יתאפק ולא יהרוס את העסקים והסטארטאפים בתחום הביטקוין עד כניסת החוק לתוקף בינואר 2018?

בשבוע שעבר התקבל חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), תשע"ו-2016; החוק עצמו נועד לטפל, בגדול, ב-2 גורמים חשובים: ספקי אשראי חוץ בנקאי וחברות שירותי נכסים פיננסיים. 

כמו חברות נכיון צ'קים, החוק מטיל פיקוח וביקורת של משרד האוצר, ומקדם רגולציה חשובה בענף, שבו התחרות בעייתית. עיקרי החוק כוללים מלבד הפיקוח איסורים על הטעיה צרכנית, חובת הצגת חוזה בכתב ואיסור התניית שירות בשירות (סעיפים 40-49) בדומה לחוק הבנקאות (שירות ללקוח). כך, שבפועל יש סיכוי לא רע, שההלכות, שהתקבלו בעשורים האחרונים על בנקים, יחולו גם על ספקי אשראי חוץ בנקאי.

אבל, גולת הכותרת של החוק היא ב-2 מילים המופיעות בסעיף ההגדרות, ולמיטב בדיקתי לא חוזרות על עצמן שוב: "מטבע וירטואלי".

מטבע וירטואלי הוא אחד ה"נכסים הפיננסיים" בסעיף ההגדרות, שהמסחר שלו דורש רישוי. כלומר, כל מי שרוצה למכור ולקנות מטבעות וירטואליים כדרך עסק יצטרך לקבל רישיון.

החוק לא מגדיר מהו מטבע וירטואלי, בצורה אופיינית למחוקק הישראלי. כך, שבפועל קשה לדעת האם המטבע הווירטואלי כולל גם מטבעות מבוזרים, ללא ניהול מרכזי (כגון ביטקוין). אבל סביר להניח, שזה מה שעמד במרכז מחשבתו של המחוקק, שלא אמר על כך דבר.

מה שכן, קבלת החוק שינתה את התפישה הרווחת לגבי מהו ביטקוין: האם מדובר במטבע או בנכס, והאם מדובר באמצעי תשלום לכל דבר? החוק קובע, שמדובר בנכס פיננסי בדיוק כמו כסף מזומן, שיק, שטר חוב, המחאה בנקאית, פיקדון כספי, נייר ערך למוכ"ז או כרטיס חיוב. כך שבפועל, המיסוי, שיחול על מכירה וקניה של ביטקוין, הוא כמו המיסוי מקניה ומכירה של מכשירים פיננסיים אחרים, ולא כמו מטבע חוץ.

אבל מה שחשוב מאוד ב-2 המילים הקטנות האלו הוא החיבוק הרחב, שביטקוין מקבל מהמחוקק הישראלי: המחוקק יצר תהליך הסדרה מאוד פשוט וקל לקבלת רישיון, כאשר בפועל דרושה תעודת לידה והעדר עבר פלילי, עם הון מינימאלי מזערי של 300,000 ₪ על מנת למכור ולקנות ביטקוין כעסק.

מרגע שינתן הרישיון הנ"ל, סביר מאוד להניח, שהבנקים לא יוכלו לסרב להעביר כספים לאותם גופים, שממירים ביטקוין בשקלים, בטענה להלבנת הון: הרי מאותו הרגע אותם גופים לא שונים בהרבה מחברות הנכיון, שהבנקים מפעילים בעצמם.

האסדרה עוד תתן ודאות משפטית לגורמים שעד עכשיו פעלו באזורים האפורים של החוק. בעוד שבמדינות כמו ניו-יורק יש דרישה לקבלת רישיון יקר, עמוס ומלא דרישות משפטיות, הBitlicense -, בישראל הדרישה היא פשוטה בהרבה: רק צריך הון מזערי, שהוא משהו שניתן לגייס בקלות בכלים הקיימים כיום.

החוק עצמו נותן תקווה למשטר הביטקוין בישראל: אם כעת ניתן יהיה לסחור במטבע בישראל בצורה חוקית יותר, עם ודאות משפטית, הדבר יתרום בודאות לכלכלה המתפתחת בישראל. בינתיים, עד שהחוק יכנס לתוקף ב- 2018, יש צורך לקדם משטר משפטי ודאי יותר. משטר משפטי, שיאפשר לסטארטאפים הישראליים, שעוסקים בביטקוין ולקהילת הביטקוין, לקדם את המערכת שעליה תלויה הכלכלה הזו: מסחר בשירותים.

אבל אם המחוקק יתקע מקלות בגלגלים ולא יתן את היד לאותם גורמים המקדמים את הביטקוין וכלכלת המטבעות הדיגיטליים עד שהחוק יכנס לתוקף, יש סיכוי לא רע, שהעסקים, שכרגע עוסקים בתחום זה, לא יחזיקו מעמד ויקרסו לפני כניסת החוק לתוקף עקב מחלוקות עם הבנקים ועם נותני שירותים אחרים.

מאת: עו"ד יהונתן קלינגר, יולי 2016.
היועץ המשפטי לאיגוד הביטקוין הישראלי
 

 




 
 
Bookmark and Share