כל מאמצי הרגולציה בישראל לא הצליחו לשפר את מעמדה של ישראל במיוחד בתחומי התקשורת הסלולרית והקווית בהשוואה עולמית במדד העולמי הנקרא Global ICT data and ICT Development Index שפורסם היום ע"י ITU לשנת 2016. התכניות של שר האוצר ידרדרו אותנו עוד לתהום (בהשוואה עולמית) בשנים הקרובות.
מאת:
אבי וייס, 22.11.16, 18:46
מחקרים בינלאומיים משווים, שאנו מפרסמים כל הזמן לגבי מעמדה של ישראל בכל תחומי ה-ICT, מצביעים על ההידרדרות החמורה, שחלה בעשור האחרון במצבה של ישראל (יחסית לעולם), במיוחד בתחומי התקשורת
הקווית והסלולרית.
למרות כל ההצהרות של ראשי משרד התקשורת (כולל ראש הממשלה ושר התקשורת,
בנימין נתניהו), ישראל לא מצליחה להתאושש (יחסית לעולם).
מהדו"ח הטרי ל-2016 של ITU (ארגון התקשורת הבינלאומי של האו"ם) בשם IDI (ר"ת: ICT Development Index), שפורסם היום (
כאן, הפירוט המלא הכולל 274 עמודים -
כאן, טבלאות ההשוואה מאירות עיניים המסכמות את הדירוג עולמי של כל המדינות שנמדדו, עם התייחסות מה קרה לכל מדינה ב-2016 מול 2015 -
כאן), אפשר לראות, שדרום קוריאה כבר שנה שנייה במקום ראשון בדירוג העולמי, ישראל נמצאת
במקום 30 (זו שנה שנייה) ולפנינו בטבלה נמצאת
בחריין...
זה לא מקרה, שאנו במקום הזה בהשוואה עולמית. נפלנו אליו ממקום 26 הלא מכובד מלפני כ-5 שנים ומאז ועד היום אנו ממשיכים לפגר אחרי ההתפתחות העולמית, נושא שמנותח באתר זה במאות כתבות. ברוב התחומים הספציפיים (דוגמת תשתיות סלולר ותשתיות פס רחב) אנו נמצאים
אחרי רוב מדינות ערב.
הבעיה
גם בעתיד הנראה לעין אין שום סיכוי לשיפור. רק לשם קבלת פרופורציות, בריטניה (שנמצאת במקום רביעי במדד העולמי ל-2016), לוקחת את נושאי התקשורת בצורה מאוד רצינית ו
מצ"ב כאן מסמך של המדיניות הבריטית המתוכננת לנושא המעבר ל-5G בסלולר, בדגש על תכנון התדרים. בישראל, אפשר רק לחלום על תכניות מקצועיות כאלו.
בישראל, מתקיים "דו-שיח של חרשים" ושל אנשים חסרי כל הבנה וידע ברגולציית התקשורת, דוגמת מה שמתנהל ממש בימים אלו ב
וועדת הכלכלה של הכנסת. אנשים מכובדים
מסרבים ללמוד מה קורה בעולם ומה למדו בעולם ומתעקשים לחזור שוב ושוב על אותן טעויות, שלא תחלצנה את ישראל מהמקום ה-30 במדד העולמי של ה-ITU.
מנכ"ל משרד התקשורת
שלמה פילבר (בתמונה
משמאל), הפיץ (
כאן) מסמך תחת הכותרת "תדרוך כתבים" בעניין החקיקה, שנידונה כעת בוועדת הכלכלה של הכנסת ואודות הוויכוח של משרד התקשורת מול משרד האוצר בעניין תשתיות הפס הרחב.
אני לא קיבלתי (בניגוד לחוק ו
לתקנות הנוגעות
לדוברות ממשלתית ללא אפליה) את הנייר הזה וגם לא פרסמתי אותו, למרות שטלקום ניוז הוא אתר מוביל (גם בהיקף הקוראים) בעולם ה-ICT בישראל. די ברור למה לא קיבלתי את הנייר הזה מ
שלמה פילבר (אני לא ממחזר הודעות וספינים של
שלמה פילבר וחושף בלי רתיעה את מעשי השחיתות של חלק מהפקידים שלו). הנייר פורסם באיחור של יומיים באתר משרד התקשורת.
אולם, למרות שלא קיבלתי את המסמך המפורט של
שלמה פילבר בעניין החקיקה הנידונה בכנסת, במקרה הזה
הוא צודק, ולא רק בגלל הנימוקים שהוא מעלה ב
מכתבו.
היות ובאתר זה יש מעל ל-200 כתבות בתחום הנדון כעת בכנסת, אסכם רק בקצרה מדוע משרד האוצר
טועה ולמה
שלמה פילבר צודק
עקרונית בגישה שלו בתחום הספציפי הזה (ו
לא בגלל שהוא "שפוט של בזק", כנטען בכמה כלי תקשורת גדולים, שמטעים בכוונה או באי הבנה את הקוראים):
- אין שום מדינה בעולם שבה הצליחו לכפות בחקיקה על חברת הבזק המדינתית לספק מעבר בתשתיות הפיסיות שלה לפריסת סיבים של מתחרותיה, ובמיוחד מתחרות בעלות תשתיות משל עצמן. המדינה האחרונה, שניסתה זאת, הייתה איטליה ויש מאמר שלם, שהקדשתי ללקחים ממה שקרה בעשור הקודם באיטליה. לפני כן, בריטניה ניסתה זאת וכשלה. זה פשוט לא עובד. זה גם נוגד לחלוטין את האיטרס הציבורי לפתח ולקדם תשתיות תקשורת לאומיות (ראה מעמדה של ישראל בשנים האחרונות לעומת העולם). מזמן הגיעו בעולם למסקנה שתחרות על בסיס תשתיות עצמאיות זו הדרך הנכונה לקדם את התשתיות, התחרות ורמת השירותים לתושבים- לקוחות. בכלל, אין שום בעיה להעביר סיבים לבתים ולעסקים בישראל, בתשתיות עצמאיות. נקודה.
- יש מדינות, שיש בהן מעבר של חברות מתחרות בתשתיות בזק, אבל זה נעשה בהסכמה במשטר רגולטורי אחר לגמרי מזה הקיים בישראל (דוגמת אוסטרליה וניו-זילנד, בהן המדינה חולקה לאזורים ולכל אזור נערך מכרז: מי יפרוס סיבים לבתים בסבסוד ממשלתי). לכן זה לא בר השוואה. הרגולציה לתקשורת שלנו הועתקה מאירופה - EU.
- כל הרגולציה הישנה, שנוגעת לנושא הנדון כעת (רגולציה ששמה SLU) ושמשרד האוצר רוצה לכפות כעת (באיחור של מעל ל- 20 שנה), בוטלה זה מכבר ע"י הרגולטור האירופאי (EU) לתקשורת ובמקום משטר ה-SLU הישן והכושל נכנסה באירופה רגולציה חדשה לגמרי לתקשורת (שלא כאן המקום לדווח עליה ולנתח אותה. מי שמתעניין בנושא, שיריץ את המילה L2-WAP, או את המילה WLR וימצא שפע של מידע באתר זה על הנושא המרתק הזה, שלא מוכר בכלל לאוצר ולחברי הכנסת שמדברים המון בלי להבין בכלל על מה הם מדברים).
- מי שיצר את הכוח והמונופול של בזק בשוק זה שר האוצר (משה כ
חלון, בתמונה משמאל) בעצמו ובכבודו. אז שיבוא בטענות רק לעצמו. הנזקים האדירים, שהוא יצר לשוק התקשורת הישראלי, אינם ברי תיקון, אפילו כיום. ייקח כמה עשורים לתקן את הנזקים האדירים הללו. ההידרדרות של מדינת ישראל למקום 30 בהשוואה עולמית היא תוצאה ברורה של מורשת משה כחלון - עדן בר-טל ושל גלעד ארדן - אבי ברגר. לכן, הצעדים, שמשה כחלון מציע ודוחף בעיוורונו כעת, רק יחמירו את המצב. אין שום סיכוי, שהצעות האוצר תתקנה ותקדמנה את המצב בשוק התקשורת הישראלי אפילו במילימטר, גם אם הצעות האוצר תתקבלנה ללא כל שינוי בשום פסיק בהצעת החוק שהוגשה על ידם לכנסת.
שורה תחתונה:
כרגע,
אין שום סימן למפנה חיובי צפוי במצבה של ישראל בתחומי התקשורת (בשונה ממצבנו בתחומי היזמות והמו"פ). נראה בברור, ש-2 שרי התקשורת הנוכחיים (
ביבי נתניהו ו
צחי הנגבי), לא מסוגלים לחלץ את ישראל מהשפל הנוראי הזה אליו הגענו, לפי הדו"חות הרשמיים של האו"ם. נקווה, שנתבדה בתחזית הזו, אבל כרגע אין כל סימן, שיחול שיפור. משרד התקשורת הישראלי
תקוע ברגולציה של שנות ה-80 וה-90 של המאה הקודמת ו
לא מצליח להתקדם לשום מקום חיובי.
