ראש רשות התקשוב: "משרדי ממשלה שלא יעשו שימוש במערכות מידע יקנסו"

דף הבית >> עולם ה-ICT >> חדשות משרד התקשורת >> ראש רשות התקשוב: "משרדי ממשלה שלא יעשו שימוש במערכות מידע יקנסו"
יאיר פרנק, ראש רשות התקשוב הממשלתי: "משרדי ממשלה שלא יעשו שימוש במערכות המידע יקנסו"
מאת: מערכת Telecom News, 13.12.16, 10:45ח"כ אורי מקלב
 
הצעה ליאיר פרנק, ראש רשות התקשוב הממשלתי: תתחיל בהטלת קנסות במקום הנמוך ביותר על פני כדור הארץ: משרד התקשורת הישראלי. אתה יכול להטיל קנסות על: שלמה פילבר, תמי לשם ונתי שוברט, שאחראים אישית לכך, שגם ב-2017 השירות לציבור יינתן באמצעות פקס, המצאה מדהימה של היזם הסקוטי אלכסנדר ביין, שרשם על זה פטנט בשנת 1842.
 
ועדת המדע והטכנולוגיה קיימה אתמול דיון בנושא 'ניהול ידע ומידע בשירות המדינה'. במהלך דיון בנושא הציגה בכירה בנציבות שירות המדינה, שאי ניהול מידע וידע במשרדי הממשלה גורם להפסדים כלכלים ואף לפגיעה בחיי אדם.
 
ח"כ אורי מקלב, יו"ר הוועדה (בתמונה משמאל): "ניהול ידע נשמע שם כללי מאוד אבל אנו יודעים, שמאחורי ניהול הידע יש תורה גדולה מאוד - שימור שיתוף ופיתוח הידע והנגשתו. זה המפתח למקצועיות, יעילות, זמינות, שקיפות, פיתוח וקידום. גם בהסתכלות עכשווית וגם עתידית. מדובר בדיון ראשון ומעתה נבחן כל משרד לגופו אבל גם את כלל המשרדים יחד ואת שיתוף הפעולה ביניהם".

במהלך הדיון הוצג לנוכחים דו"ח מרכז המחקר והמידע של הכנסת, במסגרתו נמצא,  שהנושא עדיין מצוי בראשית דרכו והטמעתו במשרדי הממשלה, ושלמרות החלטה להקים צוות בין-משרדי, שירכז את הנושא, הוא טרם הוקם עקב אי תקצוב.

ד"ר מוריה לוי, יו"ר הפורום הישראלי לניהול ידע: "בקרוב תקלוט ישראל את מטוסי הF35-. בלי שיתוף ידע עם הצבאות השונים והגופים השונים לא היו מצליחים להגיע לפיתוח המטוס הזה. למה לכנסת חשוב לקדם ניהול ידע? כדי להקטין את אחוז הטעיות, כדי להתמודד עם זה שתמיד יש כמות משאבים פחותה ממה שצריך לקדם. אם נדרוש גם מהספקים שלנו, שיהיה להם תקן עם ידע, אפילו תוך שנתיים שלוש, נגרום גם לשירותים שלנו כמשרדי ממשלה להיות הרבה יותר טובים".

ח"כ יעל כהן פארן: "בעיני זה אחד מאבני היסוד של הדמוקרטיה. הכנסת שקופה, כל הוועדות מוקרנות כל הזמן באינטרנט, הכל מוקלט ומוקלד. נגישות הכנסת כמעט מלאה, משרדי הממשלה ברוב המקרים לא נמצאים באותה רמת שקיפות. מעבר לכך, אנו מאבדים הרבה מאוד ידע והופכים לא יעילים".

ד"ר איריס נחמיה, ראשת אגף בכיר לתכנון אסטרטגי, נציבות שירות המדינה: " ישראל נחשב כסטרטאפ-ניישן. יש לזה הרבה מאוד משמעויות מבחינת הידע ואיכות ההון האנושי. מצדו השני של המטבע קיים השירות הציבורי. המטרה היא לנסות ולצמצמם את הפערים. לנצל בצורה הרבה יותר את המשאבים שברשותנו.

ניהול מידע וידע נשען על שינוי המתחולל בו זמנית בתרבות ובאנשים, בתהליכים ובטכנולוגיה, המטרה שלנו לגבש מדיניות ניהול מידע וידע בשירות המדינה, כולל שיתוף בין גופים. המחיר, שמשלמים על היעדר ניהול כזה, מגיע,  בין היתר, בצורה של:

פגיעה כלכלית ,כאשר אין תיעוד פרויקטים וכל פעם ממצאים את הגלגל מחדש.
פגיעה בחיי אדם, כאשר ישנו העדר שיתוף ידע לגבי אירועים בין מרכזים רפואיים ובינם לבין משרד הבריאות.
פגיעה באוכלוסיות שונות כאשר אי שיתוף מידע לגבי אוכלוסיות שונות בין גורמים שונים.
פגיעה בזיכרון הלאומי, כאשר יש חשש, שרשומות אלקטרוניות בעלות ערך רב למדינה יאבד לעד.

יש פער גדול בין ישראל לבין העולם ומשאבים ותקינה נמצאים בחסר. הוקצו עבור 4 משרדי ממשלה כחצי מיליון ש"ח כדי שיצאו לדרך".

יאיר פרנק, (בתמיאיר פרנקונה משמאל), ראש רשות התקשוב הממשלתי: "אין ספק, שזה נושא רחב וענק. כאשר אנו מסתכלים על ניהול מידע וידע ,אנו מסתכלים ב-2 פנים, אחד במתן השירות לאזרחים, השני בניהול בתוך המשרדים. הממשלה קיבלה לאמץ הליך רב שנתי במסגרת הזו. במסגרת הזו נשאל את האזרח פעם אחת אודות נתון מסוים ונעברו לכל המשרדים, לא נריץ את האזרח להביא אישורים ממשרדים אחרים כי הם במערכת.

עם זאת, הטכנולוגיה לא יודעת לפתור את התרבות הארגונית. היא לא יכולה לומר למנהל לך לבדוק אם יש נתונים רלוונטיים לפני קבלת החלטות. הפיתוחים לא יגרמו למנהל לעשות תחקיר. בשיתוף פעולה והובלה יחד נלך למהלך, שיחנך את המנהלים לעשות את העבודה הזו, זה יאפשר לנו להביא את הכלים הנכונים.

התקבלה החלטה, שכל המסמכים והדואר האלקטרוני במשרדים השונים ירוכזו במערכת "סער" וכי ההטמעה תעשה בצורת מענקים: האוצר הקצה לכך 15 מיליון ₪ בשנה, לאורך בין 5 ל-6 שנים. ייתכן, שיש משרדים, שנצטרך לפעול איתם בשיטות הקנסות, משרד שלא ישתף פעולה נשקול עם האוצר לשלול ממנו תקציבים, שלא נעשה בהם שימוש בכיוון נכון".

ד"ר גיל עד אריאלי, מרצה וחוקר לניהול ידע בממשל וממשל מקוון: "ניהול ידע הרבה יותר מאתגר מניהול מידע, רק ארגון, שמנהל היטב את הידע בתוכו, יוכל להחצין אותו החוצה לטובת הציבור".
 
איציק כרמלי, מנמ"ר ראשון לציון: "ניהול ידע זה משהו, שאנו מתחילים להטמיע ברשויות. תפקיד ראשון יאויש אצלנו בעירייה בקרוב. אנו צריכים את העזרה שלכם - כל רשות תשמור את הידע והמידע שלה באופן אחר ולא נוכל לקשר בין כל הרשויות והממשלה. הייתי שמח אם היה גוף שמתכלל".

עו"ד נירית בלייר, מנכ"לית העמותה לחופש המידע: "אחת התשובות הכי מתסכלות, שאנו מקבלים היא, שהמידע אינו קיים בגלל שהוא מוחזק בניירות, בקלסרים, במרתפים. הציבור מורגל לנורמות מהסקטור הפרטי וזה לא המצב בסקטור הציבורי. 5-6 שנות יישום, שמדברים עליהן הן מאוד בעיתיות".

יו"ר הוועדה ח"כ אורי מקלב סיכם את הדיון: "אנו רואים חשיבות רבה בחיזוק ניהול המידע והידע במשרדי הממשלה ובגופים הציבוריים. על הממשלה להפנים, שמדובר במשאבים יקרים ערך חשובים הן כדי לאפשר למשרדים לעבוד בצורה טובה יותר והן כדי להנגיש את המידע לאזרח. על הממשלה להקדיש משאבים ועל המשרדים להעלות את המודעות בתוכם, להציב יעדים ולכלול את הנושא בתוכניות העבודה. יש לקנוס משרדים, שלא ינהגו כך. לא יכול להיות, שמצד אחד גופים פרטיים במדינה נמצאים בקדמה העולמית בנושא והממשלה נמצאת הרחק מאחור".

מצ"ב – כאן דו"ח מקיף של "מרכז המחקר והמידע של הכנסת" בנושא הנדון.
 
שימוש במערכות מידע במשרד התקשורת הישראלי
לכתוב על "מערכות מידע" ו"שימוש במערכות מידע" במשרד התקשורת הישראלי זה קצת מביך, כי אין דבר כזה. אפילו מנמ"ר אין במשרד התקשורת זה יותר משנה.

זה שרצה להיות מנמ"ר, אופיר שלום בן-ארי (בתאופיר שלום בן-ארימונה משמאל) ורצה לקדם מערכות מחשוב במשרד, פשוט פוטר בהפתעה, ע"י תמי לשם [סמנכ"ל בכיר למנהל ומשאבי אנוש] באישור המנכ"ל [עו"ד שלמה פילבר], רק בגלל שהוא, בתמימותו, רצה להכניס ולקדם מערכות מידע במשרד התקשורת....
 
לכן, הצעתנו ליאיר פרנק, ראש רשות התקשוב הממשלתי: תתחיל בהטלת קנסות במקום הנמוך ביותר על פני כדור הארץ: משרד התקשורת הישראלי.

אתה יכול להטיל כבר קנסות על: שלמה פילבר, תמי לשם ונתי שוברט, שאחראים אישית לכך, שגם ב-2017 השירות לציבור יינתן באמצעות פקס, המצאה מדהימה של היזם הסקוטי אלכסנדר ביין, שרשם על זה פטנט בשנת 1842.
 
כבר ב"ועדת חייק" נבדק ונמצא, שאתר משרד התקשורת הישראלי הוא הגרוע והמפגר ביותר מכלל אתרי גופי הפיקוח על התקשורת בעולם. מאז עברו כמעט 7 שנים ושום דבר לא התקדם. להיפך, המצב נהיה עוד יותר גרוע. כמה דוגמאות להמחשה:
  • התקציב ל-CRM עבור אגף הפיקוח במשרד התקשורת נעלם (מה שנחשף כאן). כך, הטיפול בתלונות הציבור ממשיך להיות כאוטי (כלומר, לא מטפלים בכלל בתלונות הציבור, כנחשף כאן וכאן). הכל מגיע ל"מגרסה של שמילה". 
  • שימועים בנושאים צרכניים חשובים הפכו להיות סודיים ומוסתרים לחלוטין מהציבור, כנחשף כאן.
  • מועצת הכבלים והלוויין ניתקה את עצמה מאתר משרד התקשורת ויו"ר המועצה (ד"ר יפעת בן חי-שגב, בעצמה ו\או באמצעות עוזריה), עברה לשיטת דיווחים מופלאה ומצונזרת לציבור. זאת, באמצעות פייסבוק (כאן). כך, שאפשר לפרסם ספינים באינטרנט בלי שום בעיה, זה רק דף בפייסבוק...  
בקרוב נחשוף התפתחויות מעניינות (בלשון המעטה) באגף הספקטרום, זה האגף הגדול והחשוב ביותר במשרד התקשורת, אגף, שממשיך לתת שירות לציבור בפקס (שלא תמיד עובד), תוך התעלמות מוחלטת וצינית מכל עשרות ההחלטות של הממשלה והכנסת, בנושא מתן השירות לציבור בישראל ע"י משרד הממשלה.

תמונה מהדיון בוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת אמש, קרדיט: דוברות הכנסת
דיון בכנסת



 
 
Bookmark and Share