ניתוח: "הפתעת בזק" לא קשורה דווקא לביבי והיא הייתה נדרשת ובלתי נמנעת

ניתוח: "הפתעת בזק" אינה קשורה דווקא לביבי והיא הייתה נדרשת ובלתי נמנעת. זאת, לטובת כלל הציבור בישראל. אם תכנית "הורדת ההפרדה התאגידית בבזק" תצא לדרך (מה שלא בטוח, נוכח ריבוי ההתנגדויות והדיונים הצפויים למהלך הזה גם בבג"ץ), כלל עם ישראל ירוויח מכך. המהלך יצור מצב, שבו גם בזק וגם הוט תפרוסנה סיבים לבתים, מה שקורה עד היום בכל העולם חוץ מבישראל. עדכונים בסוף הכתבה. 
מאת: אבי וייס, 24.12.16, 14:55

אתר Telecom News ידוע כמי שמבקר חריפות את המהלכים של שלמה פילבר (מנכ"ל משרד התקשורת, בתמונה משמאל). באתר זה יש לא פחות מ-245 מאמרים התוקפים (ולעיתים בחריפות) את שלמה פילבר.

אולם, לא אחת ציינתי, שהוא ייבחן רק לפי החלטותיו ומעשיו. אם ההחלטה שלו תהיה חיובית ולטובת עם ישראל, אני אתמוך בו.

זה כרגע בדיוק המצב, הגם שלא ברור אם המהלך המפתיע שנחשף אתמול יושלם. זאת, בשל ריבוי ההתנגדויות למהלך הזה, בעיקר בגלל אי הבנת המצב, שאליו מדינת ישראל הגיעה.

הודעת בזק לבורסה אתמול יצאה בדיוק אחרי שהושלמו תהליכי החקיקה בכנסת, לאחר דיונים הזויים ביותר בוועדת הכלכלה של הכנסת, שכביכול נועדו לייצר עוד תחרות בשוק התקשורת. גם די ברור, שהמהלך הזה תואם די בקפדנות בין מנכ"לית בזק (סטלה הנדלר) לשלמה פילבר. אולם, זה לא גורע ולא מפחית מנכונות המהלך. 

גם בזק אינה חסינה מביקורת ומקבלת לא פעם באתר זה ביקורות חריפות ובכמויות. אפילו היום אנו מפרסמים (כאן) "מאמר אורח" התוקף את בזק ממש "מתחת לחגורה".

בנוסף, ביקשתי את תגובת כל חברות התקשורת המשמעותיות הקיימות בישראל והמתחרות בבזק, מה תגובתן לצעד המפתיע של מנכ"ל משרד התקשורת, ולא הצלחתי לקבל תשובה מהחברות הללו. או שהן עדיין בהלם, או שיותר מציאותי, שההנהלות של החברות הללו התרגלו לא לעבוד בימי שישי ושכחו שבהייטק עובדים גם בימי שישי. די בטוח, שבימי השישי הבאים הם כבר כן יעבדו, כדי לבצע "בקרת נזקים" ו"חישוב מסלול מחדש". 

אולם, כל רעשי הרקע בכלל לא שייכים ולא נוגעים לניתוח ההחלטות הרגולטוריות, שיש לעסוק בהן כעת. השיקולים צריכים להיות בדיוק כמו שכתוב כאן, בהגדרה של מדיניות משרד התקשורת: הצעד של שלמה פילבר עונה ממש במדויק להגדרה הכתובה כאן וגם כאן, אני מציע לכל מי שמפקפק, לקרא בעיון את הגדרות התפקידים של משרד התקשורת, הגדרות, שנכתבו ממש מזמן ולהיווכח, שהצעד הנוכחי של שלמה פילבר אכן עונה במדויק להגדרות הללו. 

אני לא מתעלם מכל הטענות של קשרי "הון שילטון", אבל הן כרגע פשוט מוטעות. ההחלטה "להפריד את ביבי מבזק - שאול אלוביץ'", הייתה מוטעית לחלוטין והיועץ המשפטי לממשלה הוציא מתחת לידו מסמך חסר הגיון בנושא הזה. שיא חוסר ההיגיון היה, שהיועמ"ש מינה את היועצת המשפטית של משרד התקשורת, הנגועה ב"ניגודי עניינים" "מהראש ועד כפות הרגליים", להשגיח על ביבי נתניהו, שלא יחרוג מ"ניגודי העניינים" הנוגעים לטיפול הרגולטורי בבזק. כל מי שציפה, שההנחיות הללו (של היועמ"ש) ימנעו את המהלך של "ביטול ההפרדה התאגידית" בבזק, נוכח כעת שהוא טעה.

בכלל, את ההחלטה של מנכ"ל משרד התקשורת (שלמה פילבר) בעניין בזק  מגבה השר צחי הנגבי (בתמונה משמאל), ולא ביבי נתניהו, אז למה באים בטענות לביבי?

בקיצור: כל העניין הזה הוא קשקוש.

אגב, כל מי שחושב ש"וועדת חייק" (הוועדה שיצרה את רגולציית "השוק הסיטונאי") הייתה בעד פירוק בזק, לחברת תשתיות ולחברת שירותים, פשוט טועה ומטעה. אני יכול רק לצטט מה שנכתב במפורש בדו"ח ועדת חייק, כבר באוקטובר 2011: "אין כל הצדקה להפרדה המבנית בין שירותים כפי שנהוג כיום בישראל ויש להסירה תוך פרק זמן קצוב. ההפרדה המבנית מסתמנת כיום כגורם המקשה על תהליכי ההתלכדות של שוק התקשורת ומונע ירידת מחירים בשוק, כאשר תנאי הפתיחה שהובילו ליצירת ההפרדה כבר אינם כבעבר".

גם הרווח, שבזק תרוויח מהמהלך, הוא נושא לא פשוט, אבל צריך לבוא בטענות למי שיצר את המצב האומלל הזה במו ידיו ונתן במחדליו לבזק לייצר "מכונה שמדפיסה כסף בלי הפסק". שמות האשמים העיקריים ביצירת המצב הכאוטי הנוכחי, שבו בזק "עושה מיליארדים" די בקלות ותעשה עוד יותר בעתיד הם: השר משה כחלון (ה"ספונסר" של הוט וגולן טלקום), השר גלעד ארדן (ה"ספונסר" של סלקום ויוצר התכניות להרס השוק הקווי) והמנכ"ל הקודם אבי ברגר (ה"ספונסר" של עצמו, לעניין הרס כל מה נפל לידיו, עד שפוטר, עם תכנית נאיבית "לפרק את בזק"). 

אתר זה חזה בברור ובמאות מאמרים (ליתר דיוק: ב-250 מאמרים לפחות), כבר כבמהלך 2014 ובתחילת 2015, שכל מי שינטוש את בזק בגלל ה"שוק הסיטונאי", "יחזור בזחילה" לבזק תוך שנתיים-שלוש. זה בדיוק מה שהולך להתרחש (אם המהלך של פריסת סיבים לבתים ע"י בזק יצא לפועל, מה שטרם ברור כרגע). כמה דוגמאות מהניתוחים הללו באתר ניתן לקרא: כאן, כאן, כאן, כאן, כאן, כאן, כאן, כאן, כאן וכאן. 

כלומר: אני מציע למנכ"לי חברות התקשורת המתחרות בבזק, שהתעלמו מהאזהרות הברורות שלי בשנתיים- שלוש שחלפו ולא הבינו את המצב הרגולטורי של שוק התקשורת הישראלי, לפטר את כל העוזרים, היועצים והמומחים, שאמרו להם בשנים האחרונות, ש"הכל יהיה בסדר, אנו יכולים לרכב על הגב של בזק בכיף וגם אולי על הגב של הוט. ועדת הכלכלה של הכנסת לצידנו וגם העיתונות". הם פשוט טעו והטעו את ההנהלות של החברות הללו (המתחרות בבזק), ולכן החברות הללו "נרדמו בשמירה" ולא התקדמו טכנולוגית בתחום הקווי. הם יצרו לחברות הללו נזק כמעט בלתי הפיך.

כעת, אנתח ואחזה בקצרה מה יקרה בשוק התקשורת הישראלי, אם המהלך החדש והמתבקש של מנכ"ל משרד התקשורת (שלמה פילבר) לעניין בזק יתממש:  

א. קבוצת הוט.
קבוצת הוא לא תוכל להישאר מאחור ולכן היא תבקש הסדר רגולטורי די דומה לזה של בזק. את ה"פרס" העיקרי (בהיקף של כמיליארד ש"ח) קבוצת הוט כבר קיבלה מהשר צחי הנגבי, שאישר את ההמלצה לעכב (כלומר: לבטל) את "חובת הפריסה האוניברסלית" מעל הגב של הוט. כעת, הוט תבקש ביטול ההפרדה המבנית המדומה, שעוד נשארה אצלה, תמורת פריסת סיבים מתחרה בבזק.

כך, עם ישראל ירוויח תוך 3 שנים, 2 תשתיות של סיבים לבתים, די בדומה למה שקיים בחלק קטן ממדינות העולם והרבה לפני רוב מדינות העולם, בהן יש תשתית ארצית אחת של סיבים לבתים. 

ב. אנלימיטד (Unlimited, שם המותג של חברת IBC).
כבר בעת הקמת המיזם הזה חזיתי בברור, שזה יהיה הסיפור של "בטרפלייס מס' 2". זה בדיוק מה שקרה. כרגע, החברה הזו מחפשת קונים. היות וגם בזק וגם הוט תקמנה, כל אחת, ככל המסתמן, רשת סיבים ארצית (כמנותח בסעיף הקודם), אין מקום לעוד רשת סיבים כזו בישראל.

כך נשארנו עם רשת אומללה, כמעט בלי לקוחות, ש"בלעה" עד כה מאות מיליוני ש"ח לקרבה, מהם כ-150 מיליון ש"ח מהכיס של כולנו (דרך המיסים שלנו שעברו לאוצר ומשם היישר לכיס של אנלימיטד ונעלמו באוויר). על סדרי ההלוויה של הסיפור העצוב הזה תגיע הודעה נפרדת. 

ג. שוק סיטונאי
גם הוא בדרך ל"פח האשפה של ההיסטוריה". קראתי לזה: "ההונאה הצרכנית של העשור". זאת, תודות לרגולציה העקומה של מדינת ישראל, שלא שמה לב (אחרי שהעתיקה את הרגולציה הישנה הזו מה-EU), שב-EU מזמן התקדמו לרגולציות תקשורת אחרות לגמרי, של העדפת תשתיות עצמאיות המבוססות על פריסת סיבים לבתים וטכנולוגיות מתקדמות, שמתאימות לצרכים של הצרכנים של היום ומחר.

כל תכניות "השוק הסיטונאי" הוכנו ע"י אנשים ש"חיים בסרט". אחת הסיבות המרכזיות לטעות הזו היא ההחלטה, שמשרד התקשורת החליט, שרגולציית "השוק הסיטונאי" בישראל תהיה מבוססת על עקרונות ה-BSA (ר"ת: Bit Stream Accesss), טכנולוגיה משנות ה-90 של המאה הקודמת וללא כל "איכות גלישה" ובביצועים ירודים. הטעות הזו לא תוקנה, כי לא נעשה שום תהליך של "הפקת לקחים" במשרד התקשורת. 

התוצאה: אין כיום בישראל שום טכנולוגיות תקשורת מאושרות המאפשרות קיום "שוק סיטונאי" על רשת הסיבים של בזק (על הוט ממילא אין, לא היה ולא יהיה "שוק סיטונאי"). היה צורך לייצר רגולציה כזו בישראל, אבל זה לא קרה. גם אם יחלו כעת לפתח רגולציה כזו (באמצעות ייעוץ מקצועי בינלאומי ושימועים), היא לא תהיה מוכנה אלא בעוד כשנתיים - שלוש. זה יהיה מאוחר מדי. "השוק הסיטונאי" ימות קודם להשלמת השיטה הרגולטורית המתאימה מבחינה טכנולוגית לפריסת סיבים לבתים. 

"שוק סיטונאי" נולד באירופה כדי לספק יכולת תחרות לספקים חסרי תשתיות קטנים עד בינוניים, ש"ירכבו" על בעלי התשתיות המונופוליסטיות. זה לא נועד לספק מענה לספקי תשתיות ענק מסוג אחד (סלולר, אלחוט וסיבים), כדי שירכבו על בעלי תשתיות ענק מסוג שני. הרעיון הזה (של בעלי תשתיות הרוכבים על בעלי תשתיות מתחרים), לא הצליח בשום מקום בעולם. אין שום סיבה, שיצליח דווקא בישראל, ארץ הספינים, הקומבינות וה"עבודה בעיניים" (ראה ערך: גולן טלקום).

הייתה אפשרות לעבור בישראל לרגולציה אחרת שנקראת WLR (ר"ת: Wholesale Line Rental), שהייתה מאפשרת המשך קיום "שוק סיטונאי" לכולם על רשת בזק (וגם זו של הוט), גם במעבר שלהן לפריסת רשת של סיבים לבתים, או ליד הבתים (FTTx). שלמה פילבר ניסה "להשחיל" (ובחוכמה) את הרגולציה היותר ממעודכנת הזו בתוך השימוע של ההסדר של הטלפוניה על רשת בזק. אולם, כל המתחרות בבזק (בלווי התנגדות של משרדי המשפטים והאוצר, מתוך חוסר ראות ואי הבנה מוחלטת), חיסלו את הרעיון הרגולטורי הזה וחיסלו את השימוע, בלי שום החלטה חלופית. כך, גם ה-WLR מת וגם הטלפוניה של שוק סיטונאי על רשת בזק מתה. זה המצב והוא כרגע לא בר שינוי. 

ונזכיר למי ששכח: "ההפרדה המבנית" הופעלה על בזק ככלי לפתח תחרות בשוק מונופוליסטי: תחילה בסלולר (בידי השרים שחל – פנחסי - אלוני) ואחר כך בציוד קצה (בידי השרים פנחסי - אלוני), בתקשורת בין-לאומית (בידי השרות אלוני ולבנת) ובטלוויזיה הרב-ערוצית (בידי השרה לבנת). כנראה שעכשיו יש מספיק תחרות (כך בדיוק שלמה פילבר הכריז לא אחת), ולכן לא צריך יותר "הפרדה מבנית" בבזק, מה שמנע עד כה את פריסת שירותי הסיבים לבתים ברשת שלה. 

ד. המתחרות הגדולות בבזק ובהוט: הקבוצות סלקום ופרטנר
הן תצטרכנה "לחשב מסלול מחדש", אחרת הן תסיימנה את חייהן. בדרך, יהיו מאבקים, צעקות, השמצות וכנראה בג"צים. אולם, לא בטוח שזה יעזור להן. קוצר הראות שלהן והתכנונים העקומים שלהן הם בסדרי גודל של קטסטרופה רבתית. 

סלקום ופרטנר הונו את עצמן, את משרד התקשורת ואת רוב כלי התקשורת, בכך שהצליחו להניע את המהלכים הרגולטוריים שקבעו שהטלפוניה של בזק ושירותי הוט יהיו בתוך הסדר "השוק הסיטונאי". אולם, זה לא מקרי שוועדת חייק לא הכניסה את הטלפוניה של בזק ל"שוק הסיטונאי" ולא קבעה מתווה טכנולוגי ברור להכנסת התשתית של הוט ל"שוק הסיטונאי". לא היה אז שום מומחה שיכול היה להסביר לוועדה הנכבדה כיצד אפשר להפעיל את טכנולוגיית BSA ליצירת "שוק סיטונאי" על הטלפוניה של בזק ועל הרשת של הוט. אין דבר כזה בשום מקום בעולם. זה היה פשוט חלום ואשליה עצמית, בקנה מידה מבהיל. 

משרד התקשורת (בעיקר בעקבות דחיפת החברות סלקום ופרטנר) חזה לקראת כניסת רפורמת "השוק הסיטונאי" לתוקף, שבזק תפסיד כ-1.3 מיליארד ש"ח ב-4 שנות התחרות הראשונות של "השוק הסיטונאי". אנו צפינו וניתחנו, שבזק תרוויח בין 1.5 מיליארד ש"ח ל-2 מיליארד ש"ח לשנה, כל שנה, עד 2018, כתוצאה ישירה מרפורמת "השוק הסיטונאי". הפוך מכל מה ששאר כלי התקשורת כתבו. מי פספס כאן ולמה? התשובה ברורה. למה כולם היו עיוורים למציאות שנותחה וכוסתה כאן במאות מאמרים, עם ניתוחים ומספרים ברורים, שהוכיחו "שחור על גבי לבן", שמדובר כאן בטעות רגולטורית, טכנולוגית וכלכלית ענקית?

ה. ספקי האינטרנט הקטנים
כל מי שהסתדר עם בזק בהסדרי ה"באנדל ההפוך" ושאר ההסדרים, שבזק המציאה בשנים האחרונות (וגם הוט), יוכל להתקיים בשוק ולחיות כספק אינטרנט (ISP) באופן סביר, גם בעתיד הנראה לעין. מי שחשב, שיוכל "לרכב על הגב של בזק" לעולמי עד במסגרת "השוק הסיטונאי", יהיה חייב "לחשב מסלול מחדש", אחרת הוא פשוט יוכחד. 

שורה תחתונה
ישראל היא Startup Nation בתחום היזמות והמו"פ. בתחום שירותי התקשורת פנימה לתושבי ישראל, אנו מדינה של עולם שלישי, שחיה בכאוס רגולטורי כמעט חסר תקנה.

האם הצעד המפתיע של שלמה פילבר, בדבר "ביטול ההפרדה התאגידית" מעל קבוצת בזק תמורת פריסת סיבים לבתים, ישנה את המצב ויחזיר את ישראל ל"קדמת הבמה", מבחינת תשתיות התקשורת הקוויות לאזרחי המדינה? כרגע זה טרם ברור, בגלל ה"עליהום" שיתנהל בתקופה הקרובה, על כל מי שקשור בהחלטה הזו וינסה לטרפד אותה, כל אחד מנימוקיו ושיקוליו, כשטובת הציבור היא הדבר האחרון המונח כאן על כף המאזניים של המתנגדים הרבים למהלך הזה.

לעניות דעתי, טובת הציבור מחייבת שהמהלך הזה כן יצליח וכן יצא לדרך, ושהמהלך הזה יופעל גם לגבי הוט. רק כך נוכל לקבל סיבים לבתים בישראל, עם תחרות בין 2 תשתיות תקשורת מתקדמות.  "שוק סיטונאי" אפשר ליישם די מהר גם על רשתות הסיבים בגישת ה-WLR, אבל זה מחייב "חישוב מסלול מחדש" אצל כל המתחרות בבזק (בעיקר סלקום ופרטנר), מה שכנראה לא יקרה בתקופה הקרובה. כך, שהתקופה הקרובה תהיה תקופת מאבקים נגד ההחלטה וטרם ברור מי יזכה במאבק הזה. 

עדכונים 25.12.16, 13:00:
1. חברת הוט השיבה לפנייתי לתגובה: "לא מגיבים". משאר החברות עד רגע זה לא קיבלתי תגובה. 

2. חברת בזק הוציאה עדכון להודעתה לבורסה (כאן) שבה נאמר: "הבהרה: ביטול חובת ההפרדה התאגידית יהיה מלווה בהליך שימוע". לא ברור למה ההבהרה הזו יצאה, שכן בהודעה המקורית נכתב שיהיה שימוע. כנראה זה חלק מהבלבול והלחץ שנוצר בשוק התקשורת, בעקבות ההודעה הדרמטית של בזק, שמנותחת כאן בצורה מאוד ברורה. 

3. במכתב שנשלח היום (א') על ידי הממונה על התקציבים במשרד האוצר, אמיר לוי, למנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר, נכתב כי "בהתייחס לביטול ההפרדה התאגידית, ובהתייחס לקשירתה כנגד התחייבות בזק לביצוע השקעות בתשתית פס רחב, עלינו להתריע כי מדובר במהלך בעל פוטנציאל לפגיעה משמעותית בתחרות בשוק התקשורת, בוודאי בעת הזו, שכן טרם הבשילו התנאים לקידום מהלך מעין זה". מדובר במכתב חסר כל בסיס חוקי, חסר תוקף, בלתי הגיוני ומייצג אינטרסים זרים ומוזרים, שנכתב ע"י אדם שאין לו שמץ של מושג על מה הוא מדבר וכל מטרתו לפגוע בעם ישראל, כדי לקדם אג'נדה פרטית של עצמו ושל מי שביקש ממנו לכתוב זאת (שר האוצר משה כחלון, ה"ספונסר" של הוט וגולן טלקום בממשלת ישראל).

המשמעות המעשית של המכתב: ללא תמיכת האוצר, כל המהלך הזה יטורפד, כפי שטורפדו בשנים האחרונות כמה יוזמות מרכזיות ונכונות בעולם התקשורת, ע"י שר האוצר באמצעות פקידי משרד האוצר (לרבות רכישת גולן טלקום ע"י סלקום והכנסת הטלפוניה של בזק לשוק הסיטונאי בהסדר WLR). עצוב, אבל זה המצב במדינת ישראל. הכל אינטרסים צרים של "ספונסרים", ש"משחקים" בהודעותיהם ובספינים שלהם כאילו הם מייצגים את האינטרס הציבורי. 

4. התייחסות אנליסט התקשורת ערן יעקובי (בתמונה משמאל), מנכ"ל רוסאריו ייעוץ ומחקר, להודעת בזק (מיום שישי 23.12.16): 

"כמה זה קרוב? האם דרוש שימוע ציבורי לפני כן? (בזק מבהירה שכן), מה זה אומר על ביטול ההפרדה המבנית לחלוטין וכדומה?.

לאור השאלות הנ"ל, חשבתי שלא יהיה נכון כרגע להתעסק עם כימות החסכון בטווח הארוך וההשפעה על היכולת התחרותית של בזק.

נדמה שכולם מבינים שביטול מוחלט [של ההפרדה המבנית והתאגידית בבזק] יחסוך כמה מאות מיליוני ש"ח בטווח הבינוני והשאלה היא מי יעמוד מול בזק בתחרות, כאשר היא תוכל למכור טריפל ועוד. 

לחברות הסלולר כנראה צפויה עוד שנה מאד לא פשוטה, לאור ההתנהלות הרגולטורית בנושא שוויון תחרותי על כל הגזרות בהן מתמודד הענף. ומישהו עוד זוכר ש- IBC [אנלימיטד] מנסה לקרוא תיגר???

בכל מקרה, מה שכן קל יחסית להבין הוא שבשלב הזה, הצרכן לא ירגיש שום דבר, גם אם הצעד הראשוני הזה יצא אל הפועל, החברות המתחרות לא יהנו ולא יסבלו בעתיד הנראה לעין מהמהלך. 

מי מרוויח?
בזק ברמה הפיננסית – אין לי ספק שבזק תמצא את הדרך להכיר בהפסדי המס הצבורים של yes (למעלה מ- 40 מיליון ש"ח לרבעון) במשך 8 שנים ובמילא תשקיע את מה שהתכוונה להשקיע בתשתיות הסיבים האופטיים. יש לזכור כי השקעה זו היא אינטרס של בזק מאחר והיא מצליחה להשיג תשואה גבוהה מאד על השקעותיה הקפיטליות (כיאה למותג/שירות פרמיום).

לסיכום, מחיר היעד שלנו עמד לפני ההודעה על 7.7 ש"ח והוא נשאר כזה גם אחרי ההודעה. הסיפור בהודעה, מבחינתי, הוא עלייה ברמת הבטחון כי קבוצת בזק לא תיפגע בשנה הקרובה בהתאם לחשש העולה מידי פעם בשוק ההון. 
נחזור ונציין כי אנו חושבים שגם בשנת 2017, הנחיות ההנהלה תעמודנה על רווח נקי של 1.4 מיליארד ש"ח לפחות. מחיר היעד שלנו מגלם מכפיל 15 ואנו חיים איתו בשלום. הפער הבוקר עומד על 10% ונראה שעם תשואת הדיבידנד של הקבוצה, ההודעה מיום שישי פשוט מחזקת את החתירה אל מחיר היעד. 
שימו לב כי אם נפעיל מכפיל 15 על רווח של 1.5 מיליארד ש"ח, מחיר היעד יעמוד על 8.1 ש"ח ואם נפעיל את אותו מכפיל על רווח נקי של 1.6 מיליארד ש"ח, אזי שווי המניה ההוגן יעמוד על כ- 8.7 ש"ח. לשיקול כל משקיע.
עוד צריך לציין כי מהודעה של בזק אתמול בלילה, עולה שהיא תפריש 82 מיליוני ש"ח בדו"חות הרבעון הרביעי בגין הקטנת נכס המס כתוצאה מהפחתה צפויה של מס החברות בשנתיים הקרובות."

עדכון 27.12.16: התקבלה תגובת אייל תמיר, מנכ"ל חברת האינטרנט Fast: "חוסר הצדק מגיע לרמות חדשות במדינה. 
מה זאת אומרת "תמורת"? למישהו יש ספק שבזק תפעיל סיבים בקרוב גם ככה בכל מקרה?
סתם הם שפכו מליונים על תשתית הסיבים שסללו כבר? אז למה נותנים לבזק מתנה כזאת בניגוד לחוק וללא תמורה? למה בכלל נותנים מתנות?
הנה מה ששלחתי היום למשרד התקשורת במסגרת שימוע מס' 1112200
"....
בנוסף מכיוון שאתם מתכננים גם להוריד את ההפרדה [המבנית] מבזק (ולהתעלם לחלוטין מחוק ההגבלים העסקיים), ועלות הגיגות לבזק בין לאומי תעלה 0 ש"ח לגיגה. מומלץ לשקול בכלל לבטל את זה לחלוטין, על מנת שזה יעלה 0 ש"ח לגיגה, גם לשאר הספקים.
כך נכון וכך צודק, וכך נוכל להוזיל את עלות האינטרנט עבור האזרחים.......".