הפלופ של הרפורמות בתקשורת שהאוצר תכנן ב"חוק ההסדרים" ל-2017-18

דף הבית >> עולם ה-ICT >> חדשות משרד התקשורת >> הפלופ של הרפורמות בתקשורת שהאוצר תכנן ב"חוק ההסדרים" ל-2017-18
שר האוצר (משה כחלון) ופקידי האוצר תכננו "רפורמות בשוק התקשורת לקידום התחרות" במסגרת "חוק ההסדרים המשק ל-2017-18". הכנסת סיימה את החקיקה ומה שיצא זה אוסף של חקיקה בלתי הגיונית, שלא תוביל לשום דבר מעשי. "לא רפורמה ולא נעליים". 
מאת: אבי וייס, 27.12.16, 07:40איתן כבל

יש אמרה האומרת: "מה זה גמל? זה חמור, שנכנס לוועדה בכנסת ועבר תחת ידי חברי הכנסת והלוביסטים המניעים אותם".

זה בדיוק מה שיצא מהחקיקה בדבר הרפורמות בתחום התקשורת, שיזם שר האוצר, ויו"ר ועדת הכלכלה (ח"כ איתן כבל, בתמונה משמאל) אף התגאה בתוצאה, שיצאה מהוועדה, שהוא עומד בראשה. כך היו"ר כבל הצהיר: "עשינו מלחמת עולם כדי להביא תחרות והורדת מחירים לצרכן". אולם, גמל יישאר גמל. הוא לא יכול להפוך למטוס. זו לא רפורמה בעולם התקשורת ו"לא נעליים". פשוט פלופ אחד ענק. 

החברות בזק (כאן) והוט (כאן) דיווחו אתמול (כל אחת בנפרד) לבורסה בת"א, איך הן מבינות את החקיקה, שעברה בכנסת במסגרת "חוק ההסדרים" לשנים 2017 ו-2018.הוט ציינה בפשטות: "אין באפשרות החברה להעריך את השפעת החוק על עסקיה". 

אם תנסו לקרא את המסמכים הללו, בטוחני, שלא תבינו מילה, למרות שהם כתובים בעברית. הסיבה די ברורה: אי אפשר להבין את הפלופ, שיצא מוועדת הכלכלה של הכנסת ואושר בקריאה שנייה ושלישית בכנסת. 

כדי להבין את הפלופ הרגולטורי הזה של הכנסת, פרי יוזמת האוצר, אתמצת כאן את התוצאות של הדיונים והחקיקה, די בקצרה, כי הקדשתי לכל סעיף מאמר אחד עד שניים, עוד בשלבים המוקדמים של תהליך החקיקה:
  • תחום ה-Must Sale לערוצי הספורט הוצא מהחוק, כי הבעיה נוגעת רק לחברה אחת (פרטנר) ולא ברור איזה חוק צריך לחוקק רק בשביל חברה אחת. אבל, בישראל הכל אפשרי. חזיתי שזה מה שיקרה (למשל כאן).
  • הפרטת מערך"עידן +" (מערך ה-DTT). ועדת הכלכלה של הכנסת יצרה חוק כל כך מסובך, שברור, שאין כל סיכוי (אם היה בכלל), להפרטת המערך הזה בתנאי החוק שאושר. בקצרה: אין לזה שום מודל עסקי וגם לא יהיה. בנוסף, ארגוני היוצרים טעו, שנטפלו לנושא התמלוגים והשקעות בהפקות מקור מהספק החדש, שירכוש את "עידן +" ויהפוך זאת לפלטפורמה של שירותי טלוויזיה באוויר ובאינטרנט, ספק חדש, שיתחרה ב-HOT וב-YES. היות וכל זה הוא בגדר "חלומות ליל קיץ" באמצע החורף, היוצרים היו צריכים להתרכז בכל אלה המתחמקים מהחוק ומפעילים שירותי טלוויזיה ו-VOD ללא רישיון כבר היום (למשל סלקוםtv) ולא מפרישים אגורה אחת לתמלוגים וליצירה מקורית. המרוויח היחיד מהחוק הטפשי הזה הוא שמילשמילה מימוןה מימון, (בתמונה משמאל), שיקבל עוד תקנים לעובדי פיקוח באגף הפיקוח במשרד התקשורת (וגם יקבל עוד איזה 10 משרדי ייעוץ, שייעסקו בפיקוח, כפי שחשפנו כאן). (איך ולמה דווקא שמילה מימון מרוויח, על חשבון הכיס של משלמי המיסים בישראל, מהכאוס של "עידן +"? פירוט כאן וכאן). זו תוצאה ביזארית לחוק אומלל וחסר כל הגיון, חוק הנראה כמו גמל ומתנהג כמו חמור ולא יביא תועלת לאיש במדינת ישראל, חוץ מלשמילה מימון
  • שימוש בתשתיות פאסיביות (כלומר: של בזק). כאן החוק יצא עוד יותר עקום, מבולבל ומסובך. בקצרה: כלום לא ייצא מזה כי: 1) ממילא לסלקום ולפרטנר ההסדר הקיים נשאר בתוקפו, עם המחירון הקיים כבר שנתיים וההסדרים הקיימים כבר שנתיים. מה שניהיה יותר רע: רק עובדי בזק יפרסו בתשתיות בזק. כלומר: חוסר הכדאיות הכלכלית לסלקום ולפרטנר יגדל. 2) לגבי הוט, כניסתה לתשתיות בזק נדחתה לאוקטובר 2017 והמחיר ייקבע עד אפריל 2018. אם לא הבנתם את זה הנה הסבר קל יותר: הוט ממילא משתמשת בתשתיות של בזק בכמעט חצי מהמדינה. שום דבר חדש לא קרה ולא יקרה. הכל שטויות ואי הבנה של המחוקקים. מה שהשתנה זה שהוט תוכל להיות OTT על רשת בזק, אבל זה לא נמצא בכלל בחקיקה החדשה, אלא בהחלטה של השר צחי הנגבי. לגבי IBC (אנלימיטד) המוזכרת בחוק, אין צורך להתייחס, כי זו "גוויה מהלכת" הנמצאת בדרכה לבית הקברות. אם לא הבנתם גם את המשפטים האחרונים כאן, הנה הסבר עוד יותר פשוט להבנה: לא יקרה כלום. הכל דיבורים, ניירת מיותרת וחקיקה מיותרת (ושפע עבודה לעורכי דין). 
הבעיה היותר חמורה: אלה, שלא מבינים מאומה ומייצגים את האינטרסים של הלוביסטים ודחפו את החקיקה ההזויה הזו, נלחמים כעת בשצף קצף (בתוספת רוח גבית של מבקר המדינה, שנדחף לעניין הזה ע"י בעלי העניין, במקום לחקור את ה"טיוחים" בצמרת משרד התקשורת), מול התכניות של מנכ"ל משרד התקשורת (שלמה פילבר, בתמונה שלמה פילברמשמאל), שרוצה לקדם פריסת תשתיות סיבים לכל המדינה ולטובת כל תושבי ישראל ב"עסקאות רגולטוריות", בדיוק כמו שנעשה באירופה, ממנו אנו מעתיקים בד"כ את הרגולציה שלנו בתקשורת, "עסקאות" שנעשות על ידו מול בזק והוט.

אם כל חסרי ההבנה הללו באוצר, במשרד המשפטים וברשות להגבלים עסקיים ינצחו שוב (כמו שניצחו בכמה סיבובים קודמים ובהם: ביטול רכישת גולן טלקום ע"י סלקום וביטול ההצעה להפעיל את הטלפוניה בבזק ב"שוק הסיטונאי" במודל WLR), זו תהיה בכייה לדורות.

לא ידוע לי שמישהו מהמתנגדים ושמפיץ מכתבים לתקשורת המתנגדים למהלך של שלמה פילבר, עשה ניתוח תרחישים ראוי, ניתוח טכנולוגי ראוי, מה יכול להתפתח בעקבות ביטול משטר ההפרדה המבנית, ובעקבות זה הסיק מסקנות וקיבל החלטות מתאימות. הכל חלטורה ושליפות מהמותן, בגלל אינטרסים אישיים שונים ומשונים.

אין כיום שום דרך מעשית ורגולטורית להביא לפריסת סיבים לבתים בישראל בלי "עסקאות" כאלו, שמנכ"ל משרד התקשורת מנסה לקדם. כל הדיבורים על תחרות באמצעות "השוק הסיטונאי" פירושם הוא חד-משמעי: המשך הידרדרות של תשתיות התקשורת בישראל ואי פריסת סיבים לבתים.

החוכמולוגים ומייצגי האינטרסים הצרים באוצר וברשות להגבלים עסקיים נתקעו בעבר ולא מבינים, ש"הגבינה כבר זזה" בכל העולם חוץ מבישראל, רק בגללם ובגין תפיסת עולמם האנכרוניסטית.

SAD



 
 
Bookmark and Share