עוד "עבודה בעיניים" בלי לשאול את הציבור, תחת המסווה של "שוק סיטונאי"

דף הבית >> עוד "עבודה בעיניים" בלי לשאול את הציבור, תחת המסווה של "שוק סיטונאי"
משרד התקשורת פרסם אתמול הודעה לתקשורת ולציבור (שהועתקה בשיטת Cut & Paste ע"י כלי התקשורת) בלי להבין על מה מדובר כאן. ספין נוסף על הגב של בזק תוך פגיעה בציבור בלי לשאול את הציבור, רק בגלל ששמילה "החליף צד". מדובר בחיבורים לאנטנות הסלולר של סלקום.
מאת: אבי וייס, 11.1.17, 12:40שמילה מימון

ניתוח בלעדי: לפני פחות משבוע חשפנו כאן כיצד שמילה מימון (המנהל בפועל של משרד התקשורת, אחרי שהתמנה למשנה מנכ"ל, בתמונה משמאל), "החליף צד" וחזר לסורו לתת גיבוי לסלקום (וגם לפעמים לפרטנר), ו"החסינות" של בזק הסתיימה. לא עבר שבוע ושמילה "מכה שנית" בבזק. 

את ההודעה לתקשורת (כאן) תחת הכותרת "רפורמת הפס הרחב" העתיקו כל כלי התקשורת בלי להבין בכלל על מה מדובר. יתרה מכך, בעיון בנימוקים המפורטים להחלטה הזו (כאן), שקיבלה גיבוי של השר צחי הנגבי (שמגבה כל פעילות בלתי חוקית, של צמרת משרד התקשורת - כאן), מופיע המשפט הכי חשוב בהחלטה: "בשים לב לעניינו של הציבור".

איך שלמה פילבר החתום על המסמך (בעקבות שמילה מימון, שהכין לו את המסמך לחתימתו) "שם לב לעניינו של הציבור"? זה בא לו בחלום בלילה? אולי הציבור העביר את עניינו אליו באמצעות הקוסם אורי גלר, שחזר לאחרונה לישראל והמתמחה בקריאת מחשבות?  

כך, פעם שנייה תוך שבועיים, שמשרד התקשורת מקבל החלטות הנוגעות לציבור ולאינטרסים של הציבור והנוגעים לבזק, בלי לשאול את הציבור ועוד מציין, שההחלטה התקבלה לאחר שקילת "עניינו של הציבור". .

ולגופו של עניין, בכלל לא מדובר כאן ב"שוק הסיטונאי". כל הסיפור החל עם הרצון של סלקום (ואח"כ פרטנר גם קפצה על "העגלה" הזו) להשתמש בהסדרי "השוק הסיטונאי" (והעובדה שיש מחירון של מחירים מכסימליים בהסדר הזה), כדי לחבר סיבים אל האנטנות שלה דרך התשתיות של בזק (ולא במחירים הרגילים של בזק).

בעבר, סלקום התפארה שהיא פורסת בעצמה סיבים ותשתיות אחרות משלה (דוגמת מיקרוגל ולייזר) לאנטנות של עצמה והשתחררה מהתלות בבזק. אולם, הצורך בחיסכון כספי הביא אותה (אולי בהשפעת גולן טלקום, שניצלה את הרשת שלה בצורה פרזיטית), לעשות אותו דבר לבזק.

אני לא שמעתי, שיש איזה אדם, שגר בתחתית האנטנות הסלולריות של סלקום ומקבל מהסיבים המגיעים לאנטנות הללו חיבור לפס הרחב הקווי של "השוק הסיטונאי" של סלקום. ראיתי הרבה אנטנות של סלקום בארץ, ומעולם לא נתקלתי אפילו לא במלונה של כלב או של חתול בתחתית האנטנות וגם על האנטנות. בכל מקרה, כלבים וחתולים לא זקוקים לפס רחב על הסיבים הללו.

אגב, אין לסלקום שום טכנולוגיה ושום יכולת לספק חיבור פס רחב ללקוחות פרטיים בבתים ב"שוק הסיטונאי" (וגם לא ב"שוק הסיטונאי") על רשת הסיבים שלה. אמנם סלקום חשבה לרכוש את Unlimited (כאן), כדי לקבל יכולות טכנולוגיות כאלו, אך כרגע זה ממש לא אקטואלי.  

אולם, העובדה, שכל המהלך הזה של שמילה לתת "הגנת ינוקא" לסלקום בפריסת הסיבים לאנטנות שלה הוא בלתי חוקי לחלוטין (כפי שניתחתי בהרחבה כאן) ועשיית "פארסה" מכללי ותקנות "השוק הסיטונאי" שנולד כדי לספק פס רחב ללקוחות בבתים ולא לאנטנות סלולר מברזל וחוטים, זה לא הזיז לשמילה מימון, ה"פרזנטור" הנצחי של סלקום (עוד מימי ההשקה של סלקוםtv בלי רישיון. למעשה, מאז שנכנס לתפקידו ועד היום, סלקום (וגם גולן טלקום) קיבלו ומקבלות ממנו "הגנת ינוקא". זאת, למעט חצי שנה שבה "החליף צד" לטובת בזק, כדי לקבל קידום אישי). בהתחלה, המנכ"ל (שלמה פילבר) התנגד למהלך הזה, אבל שמילה מימון בשלו והצליח לכופף גם את המנכ"ל, שכעת זה מתאים לו "לייצר ספינים" על הגב של בזק, אחרי "המקלחת", שחטף מכולם, כולל ממבקר המדינה (בעניין ביטול "ההפדרה התאגידית" מעל בזק). 

כך, סלקום (וגם פרטנר) הצליחו "לעבוד בעיניים", בעזרתו של שמילה מימון, גם על האוצר, גם על ועדת הכלכלה של הכנסת, וגם על כלל חברי הכנסת, בטיעון, שאפשר להעביר ולפרוס סיבים בישראל רק בתשתיות הפיזיות של בזק. זה שקר מוחלט ואף מנכ"ל משרד התקשורת ראה במו עיניו (למשל ברעננה), שאין שום בעיה להעביר סיבים בישראל לכל מקום ובמהירות, בזול וביעילות, בטכנולוגיות הפריסה החדשות שיש. 

למה בזק שותקת (וכבר פעם שניה תוך שבועיים)?
זה די ברור. בזק תלויה כעת בטוב ליבם של צחי הנגבי ושלמה פילבר (בצחי הנגבי ושלמה פילברתמונה משמאל) בעניין הורדת "ההפרדה התאגידית" מעל קבוצת בזק. זה המון כסף. ממש המון. אין כל סיבה, שבזק תפתח כעת נגד השר והמנכ"ל בבבג"צים על ההחלטות האחרונות שלהם בעניינה. בזק תספוג כעת בשקט את הספינים על גבה. 

מעבר לכך, שתי ההחלטות הטריות הללו של משרד התקשורת (בעניין ה"באנדל ההפוך" ו"שיטת פריסת הסיבים") אינן גורמות לנזק כלכלי משמעותי (או בכלל) לבזק. כך, שאין כרגע סיבה כלכלית לבזק להילחם בהחלטות הבלתי חוקיות הללו של צמרת משרד התקשורת, שנעשו במחשכים וללא כל שימוע ציבורי מסודר.

אז מי כן מפסיד מההחלטות הללו?
כל עם ישראל. הסרט הזה היה באירופה בעשור הקודם וגרם שם לדחייה של מספר שנים בפריסת סיבים לבתים ע"י חברות הבזק המקומיות.

בישראל אנו כבר בפיגור עצום בתחום הזה. בעולם הרחב כבר מחברים לקוחות פרטיים בפס רחב קווי ברוחבי פס של 1 גיגה עד 10 גיגה. בישראל, אפילו 100 מגה אין בבזק. ה-100 מגה של בזק זה בקושי חצי מזה וללקוחות השוק הסיטונאי אף הרבה פחות מזה, בגלל שה-ISP מרבבים מאות לקוחות על כל חיבור של 100 מגה (ו"עובדים בעיניים" על לקוחותיהם), כדי לעמוד בסד הכלכלי של הסדרי "השוק הסיטונאי". 

מכאן, שהעיסוק בפריסה של סלקום (או של פרטנר), שבכלל לא נוגע ללקוחות הקצה, אלא באה לפתור לסלקום בעיות של חיבור שלה לאנטנות של עצמה, הוא ספין על הציבור. זאת, במקום שסלקום תפרוס לבד סיבים לאנטנות שלה, או שתחבר את האנטנות הללו בחיבורים חלופיים (דוגמת מיקרוגל ולייזר). נוח לה "לרכב על הגב של בזק" ותשתיותיה ולקבל חשבוניות מבזק על הפריסה הזו לפי המחירון של "השוק הסיטונאי".

זה מוביל היישר לכך, שבזק לא תהיה מעוניינת לפרוס ולחבר סיבים לבתים, כדי שהמתחרות שלה לא תמשכנה להיות פרזיטיות על התשתיות וההשקעות שלה. בדיוק מה שקרה בכל העולם ושם מזמן למדו את הלקח הזה וביטלו את ההסדרים הללו.

בניגוד לכתוב בכמה מקומות (למשל כאן בגלובס), אין בשום מדינה בעולם "הגנת ינוקא" על חברות תקשורת ענקיות ובעלות תשתיות מגוונות דוגמת סלקום, שנמצאת בשוק התקשורת הישראלי מזה 23 שנה. לא פלא שישראל הידרדרה לתחתית הרשימה של הפס הרחב בעולם. 

"השוק הסיטונאי" נבנה באירופה רק כדי לסייע בתחרות לחברות קטנות, צעירות, זריזות וחסרות תשתיות. לא בשביל חברות ענק ותיקות, בעלות תשתיות ואיטיות, דוגמת סלקום ופרטנר

כך, כולנו נתקענו מאחור בשוק הקווי, בגלל רגולציה שגויה ובלתי חוקית, שנועדה לספק את הרצון של סלקום לחסוך בהוצאות על הפריסה, שהיא צריכה להשקיע כדי להתחבר לאנטנות שלה. 

סיבים

 



 
 
Bookmark and Share