בדיוק כפי שחזינו, מודל "השוק הסיטונאי" החל לקרוס לתוך עצמו והספקים ב"שוק הסיטונאי" (לרבות סלקום ופרטנר) מעוניינים להיות בהסדרים, שבזק מכתיבה (לרבות "בנאדל הפוך"). לקוחות "השוק הסיטונאי" לא מרגישים, שה-ISP מעבירים אותם מחוץ ל"שוק הסיטונאי" כי זה כדאי להם כלכלית.
מאת:
אבי וייס, 16.1.16, 08:30
בלעדי: נרים כאן את המסך, בעזרתו של מנכ"ל Fast,
אייל תמיר (בתמונה,
שמייצג באומץ לב את ה-ISP הקטנים), שהעביר אלינו את התכתובת הטרייה שהייתה לו עם משרד התקשורת (מצויה בתחתית המאמר בנספח).
המציאות שנחשפת כאן:
"השוק הסיטונאי" קרס במהירות לתוך עצמו ובזק ניצחה ובגדול.
המצב שנחשף אינו מהווה הפתעה לקוראי אתר זה, שכן באתר יש לא פחות מ-260 מאמרים המנתחים את "
השוק הסיטונאי" מכל הכיוונים ("הפלופ הצרכני של העשור" כיניתי את ההסדר הזה כבר לפני 5 שנים), לרבות ניתוחים,
שהשנה (2017) הסדר "השוק הסיטונאי"
יקרוס לבד לתוך עצמו. זאת, בגלל כל הטעויות, שנעשו ע"י צמרת משרד התקשורת ושרי התקשורת, שהובילו את המהלך הזה (
משה כחלון ו
גלעד ארדן).
התכתובת של
אייל תמיר הנחשפת כאן, נעשתה מול
עדי קופלוביץ', מנהל תחום בכיר (מחקר ורגולציה), אגף כלכלה במשרד התקשורת. למי שלא זוכר, ראש האגף לכלכלה (סמנכ"ל בכיר
הרן לבאות, בת
מונה משמאל)
פרש לאחרונה ולכן הוא עונה במקומו, עד שימונה ראש אגף חדש.
הסיבה המרכזית לתכתובת:
עדי קופלוביץ' שלח לפתע ביום
28.12.16 תשובה ל
אייל תמיר לשאלה, שהוא שאל את משרד התקשורת כבר ב-
19.7.16. הנושא, שנדון בתכתובת הענפה המובאת בסוף הכתבה, הוא:
מחירי הגיגות של בזק ל-ISP ב"שוק הסיטונאי" ומחוץ ל"שוק הסיטונאי" ו
מה זה עשה לכל השחקנים בשוק הקווי.
הבעיה: אין ל
עדי קופלוביץ' שמץ של מושג על מה הוא מדבר וכותב. לכן, זה חלק מסדרת הטעויות של בניית "השוק הסיטונאי" בישראל, שהתבסס על מודל טכנולוגי ישן, ששמו BSA (ר"ת: BitStream Access) ועל מחירוני תשלומים של ה-ISP לבזק, על פי מספרים,
שנשלפו מקצה האצבע של
הרן לבאות והם
תקפים עד 2018 (כולל).
התוצאה: ה-ISP הגדולים (שבכלל
לא היו אמורים להיות ב"שוק הסיטונאי"), מעבירים את לקוחות "השוק הסיטונאי", גם מבלי שהלקוחות מרגישים בכך, להסדרים הרגילים של פס רחב מול בזק, ונכנסים להסדרים מול בזק בחבילות
שלה, לרבות "הבאנדל ההפוך", שהפך
לכלי שיווקי פופולרי ביותר בשוק הקו
וי, עד שסלקום ופרטנר
נדחפו בכוח להסדר הזה, בעידוד משרד התקשורת (בגיבוי מלא של "הפרזנטור" שלהם:
שמילה מימון, בתמונה משמאל), בחתימת המנכ"ל (
שלמה פילבר), שלא בטוח שהוא בכלל הבין את התרגיל הזה (
כמפורט כאן).
ה-ISP הקטנים, בחוסר ברירה, נעים גם הם לכיוון הזה (דוגמת טריפל-סי שמזמן שם). Fast מנסה
להילחם במצב הזה, "מקבלת סטירת לחי" ממשרד התקשורת, ש"
לא סופר ממטר" את ה-ISP הקטנים.
אני עצמי עשיתי ניסיון להיות ISP קטן ב"שוק הסיטונאי" וכשלתי (כלכלית ומעשית). את הניסיון האישי שלי, שחושף את כל התרגילים, שעושה בזק בגיבוי משרד התקשורת על ה-ISP הקטנים ב"שוק הסיטונאי", חשפתי במאמר:
איך ניסיתי (ונכשלתי מיידית) להיות ספק אינטרנט "בשוק הסיטונאי".
לאחרונה, משרד התקשורת
החמיר את המצב של
(אי) היכולת הכלכלית של ה-ISP ובמיוחד הקטנים להתקיים בהסדרי "השוק הסיטונאי" כשנקבע (
כאן ו
כאן), שמעתה יש לשלם לבזק
גם על כל התקנה של טכנאי בזק המגיע לבית לקוח של "שוק סיטונאי".
במה טעה עדי קופלוביץ' ואיך זה הוביל להתמוטטות המודל של "השוק הסיטונאי"?
- מחיר הגיגות בשני ההסדרים (ב"שוק הסיטונאי" ומחוץ ל"שוק הסיטונאי") אמורים להיות זהים, כי אין שום הבדל טכנולוגי ביניהם. בניגוד גמור לטענותיו והסבריו של עדי קופלוביץ'. יתרה מכך: הסדר הגיגות של בזק היה אמור לעבור "רביזיה ושינוי דרסטי" על פי החלטת הרשות להגבלים עסקיים (כאן) שנקבעו בתנאי המיזוג (למעשה רכישה) של YES ע"י חברת בזק. הסיבה לרביזיה: שירותי OTT מתחרים בקבוצת בזק, "צורכים המון גיגות" מה-ISP, מה ששוחק והורס את הרווחיות של "השוק הסיטונאי". הסדר חלופי להזרמת טלוויזיה על תשתית בזק ב"שוק הסיטונאי" דוגמת Multicast, תומחרה ע"י אגף הכלכלה ועוגנה בתקנות עד 2018 במחירים לא נורמליים. לכן, הרגולציה של ה-Multicast ב"שוק הסיטונאי" מתה עוד לפני שנולדה. בנוסף, צמרת משרד התקשורת החליטה להתעלם מהחלטת הממונה על ההגבלים העסקיים ובאישור רכישת\מיזוג YES התנאים הללו (של רפורמה בהסדר הגיגות) נעלמו ואינם, בדיוק כפי שחזיתי. אם לא די בכך, מסמך מנכ"ל משרד התקשורת (שלמה פילבר) בדבר "הורדת ההפרדה התאגידית" מקבוצת בזק, חיסל כל יכולת ליישם את "רביזית הגיגות". בנוסף, לפני כשבוע הוחלט ע"י צמרת משרד התקשורת להאריך את רישיון YES ב-6 שנים נוספות (עד ינואר 2023), ללא כל שינוי בתנאים. בכך, המשך שירות ה-VOD של YES בניגוד לחוק יימשך עוד 6 שנים, ואולי עוד 6 שנים לא ניתן יהיה לשנות את הסדר הגיגות. כך, כל ה-ISP בישראל ובמיוחד הקטנים "נפלו לתהום" בהסדר הגיגות, שנוהל ומנוהל ברשלנות רבתית, ע"י אגף הכלכלה והצמרת הבכירה ביותר של משרד התקשורת.
- טכנולוגיית BSA לא נולדה עם "השוק הסיטונאי" (בניגוד לנכתב ע"י עדי קופלוביץ'). הטכנולוגיה הזו אינה קשורה דווקא ל"שוק הסיטונאי". הטכנולוגיה הזו הופעלה ברשת בזק (ורק ברשת בזק, לא בהוט), כבר בסוף שנות ה-90 של המאה הקודמת, עם תחילת הניסויים של רשת ה-DSL של בזק. בהמשך, בתחילת שנות האלפיים, כשהחל השירות המסחרי של בזק לפס רחב ב-ADSL, זה היה חלק מסט הפרוטוקולים, שבזק הפעילה ברשת שלה מול ה-ISP. בזק עשתה כך כבר אז, משום שכבר אז היו דיבורים במשרד התקשורת על "שוק סיטונאי" ובזק פשוט הכינה את עצמה למצב הזה, לפי הטכנולוגיות, שהיו באירופה בעשורים הקודמים. שום דבר לא השתנה ב-BSA כאשר החל "השוק הסיטונאי" בישראל בעשור הנוכחי. זה בדיוק אותו BSA, שהחל להיות מיושם באירופה בשנות ה-80 של המאה הקודמת (ומת באירופה מזמן).
- אין שום הבדל ברמת השירות מצד בזק, בין מי שב"שוק הסיטונאי" לבין מי שמחוצה לו. בשני המקרים רמת השירות ללקוחות בפס הרחב הקווי (הפרטי) בישראל היא Best Efforts או P0. זאת, בניגוד גמור לטענותיו של עדי קופלוביץ'.
- ההבדלים בין מי שנמצא בשוק הסיטונאי לבין מי שמחוצה לו באים לידי ביטוי רק בנושאים הבאים:
- 1) המחירים ל-ISP "בשוק הסיטונאי" מפוקחים ונקבעו עד סוף 2018. יודגש שהמחירון הזה אינו כל מה שה-ISP ב"שוק הסיטונאי" משלמים לבזק. מעבר למחירון המפורסם יש ל-ISP עוד אין ספור תשלומים, על פי "הדימיון היצירתי" של בזק.
- 2) קיים סימון שונה של סוגי הלקוחות, מה קרוי "שטרודל" - @, המסומן בנתב ובמאגרי המידע של בזק.
- 3) לקוחות "השוק הסיטונאי" מרובבים ("מועמסים") בהיקף של מאות לקוחות על כל חיבור של 100 מגה ולכן הם מקבלים "איכות שירות" "על הפנים". הריבוב ההמוני הזה נעשה ע"י ה-ISP, בגלל ההחלטות של משרד התקשורת עצמו (מוסבר כאן, למתעניינים), שהרס במו ידיו את "איכות השירות" בפס הרחב הקווי ב"שוק הסיטונאי".
חוסר הידע הבסיסי מה זה תקשורת קווית ואיך היא עובדת, אצל כל מקבלי ההחלטות במשרד התקשורת, כמו המוד
גם במאמר זה, בתשובות של
עדי קופלוביץ' (בתמונה משמאל) ל
אייל תמיר, הוביל לכך, שבזק, שיש לה ידע ונסיון רב בתחום הקווי,
יכולה "לקרקס" בחופשיות את כל השוק ולהשיג את מה
שהיא רוצה (ולכן גם
בזק בינלאומי, חברת הבת של בזק, שיכולה לספק
שירות איכותי יותר,
גדלה כל הזמן ובקרוב אולי תעבור אף את הרף של ה-50% משוק ה-ISP).
כל השימועים, שמשרד התקשורת ערך בשנה האחרונה, לנסות לתקן את הסכמי הגיגות ולעדכן את התעריפים של "השוק הסיטונאי" (למשל
כאן,
כאן,
כאן,
כאן ו
כאן),
כשלו,
בדיוק כפי שחזינו.
לכן, ל-ISP
לא נותרה ברירה,
אם הם רוצים להתקיים כלכלית,
להתיישר לפי הרצונות והמבצעים של בזק (כמפורט למשל
כאן, ו
כאן). לכן, "השוק הסיטונאי" נמצא כעת בגסיסה מהירה (הלקוחות מועברים בהמוניהם בלי הם מרגישים אל
מחוץ ל"שוק הסיטונאי",
בלי לשנות ללקוחות את ההסכמים והתשלומים החודשיים).
אם בזק תחל לפרוס סיבים לבתים השנה, זו תהיה "
מכת המוות"
הסופית של הסדר "השוק הסיטונאי" הכושל.
שורה תחתונה:
הסדר השוק הסיטונאי קרס פנימה מעצמו, בגלל הסדרי התעריפים והסדרי הטכנולוגיה הישנה של השיטה הזו בישראל. רוב לקוחות "השוק הסיטונאי"
הועברו או מועברים ע"י ה-ISP לחיבורים,
שאינם "שוק סיטונאי",
כי זה יותר כלכלי ל-ISP. שלא לדבר על כך, שחיבורים לאנטנות של סלקום, הפכו לפתע, במשרד התקשורת הישראלי, ל"
שוק סיטונאי"... אפשר לרשום על זה פטנט...
בקיצור:
בזק ניצחה ובגדול!!! זו ממש לא הפתעה עבורי, כי הזהרתי,
שזה בדיוק מה שיקרה (למשל:
כאן,
כאן,
כאן,
כאן,
כאן,
כאן ו
כאן). כל המספרים,
שמשרד התקשורת מציג (של לקוחות "השוק הסיטונאי" מול לקוחות מחוץ ל"שוק הסיטונאי"), מבוססים על אי הבנה בסיסית של מצב השוק הקווי בישראל. אלה פשוט מספרים של "י
שראבלוף" אחד גדול, במסגרת מסע הספינים הבלתי נגמר של מנכ"ל משרד התקשורת (
שלמה פילבר, בתמונה משמאל).
ישראל היא המדינה
היחידה בעולם שבה הרגולטור (משרד התקשורת) שולח ומעודד אנשים תמימים להפסיד ביצועים, רמת שירות וכסף ולהתקע בטכנולוגיות ישנות, תוך הטעייתם.
מתי משרד התקשורת
יפיק לקחים מהמצב החדש והאומלל הזה?
אין שום סיכוי שזה יקרה (הסבר
כאן ו
כאן).
נספח:
להלן התכתובת המלאה בין אייל תמיר למשרד התקשורת \ אגף הכלכלה:
29.7.16
To:
שלמה פילבר
Subject: שאלה לשולחן העגול מ- FAST
שלום מנכ"ל משרד התקשורת, לא אוכל להגיע הפעם לשולחן העגול בשל סיבות משפחתיות. מה שכן אשמח אם תתייחסו לשאלה אחת מ FAST במעמד השולחן העגול:
לא הגיע הזמן שיפסיקו לעשות קומבינות לספקים הגדולים ויאפסו את המחיר לג'יגות בעבור כל הספקים? נושא התעריף לג'יגה ספקית רלוונטי גם מול הוט.
וכן זה קשור מאוד לשוק הסיטונאי מול הוט.
(אני מניח שיקפוץ נציג מטעם המשרד המגן על ההסדר המעוות הנ"ל ויגיד שזה לא קשור לשוק הסיטונאי מול הוט, כפי שנעשה בעבר).
ואני מסביר את עמדתי:
הניסיון בשוק הסיטונאי בבזק מראה שאין התייחסות למה שקבע המחוקק בהקשר לתעריף הג'יגות, אני ממליץ לעשות בדיקה כמה מהספקים הגדולים מעבירים את החיבורים ללקוחות הקצה במסגרת התעריף שנקבע בשוק הסיטונאי, אתם תגלו שכמעט כולם מתעלמים מכך ומחברים לקוחות במסגרת הסכם הג'יגות הקודם שלהם. (רושמים אחרי השטרודל מה שבא להם)
במציאות כזו, שספק גדול משלם 8000 ש"ח לגיגה, וספק קטן ששומע להוראות הרגולטור בשוק הסיטונאי משלם 30000 ש"ח לג'יגה, אין תחרות.
מה שאני מבקש ממשרד התקשורת לאפס לתעריף אחד ויחיד את תעריף הג'יגות לכולם. אם לא תבצעו זאת אתם בעצם מחסלים את הספקים הקטנים.
אותו דבר לגבי הוט, אם גם שם תצרו תעריף שאף אחד מהספקים הגדולים לא ישתמש בו גם ככה, אתם בעצם פוגעים בתחרות ועושים צחוק מעצמכם, כפי שמתבצע בבזק.
תודה רבה.
אייל תמיר.
28.12.16
תשובה: שלום רב,
בפתח הדברים אבקש להתנצל על העיכוב במענה לפנייתך מיום 19 ביולי 2016. לגופם של דברים אבקש להשיבך כדלקמן:
שירות "הגיגות" אליו התייחסת בפנייתך וטענת כי מתקיימים בעניינו פערי מחיר, אינו בר השוואה לשירות ה-BSA. שירות ה-BSA, הניתן לספקי השירות במסגרת השוק סיטונאי הוא שירות מ"קצה לקצה", בתנאים ורמות השירות המוגדרים בתיק השירות, זאת בשונה בשירות ה"גיגות" הניתן במסגרת אסדרתית שונה ואינו מחויב ברמות שירות כאמור. על כן, איננו רואים הצדקה לגזור גזרה שווה בין השירותים השונים.
במסגרת השוק הסיטונאי בעלי התשתית מחויבים לפעול על פי תיקי השירות הרלוונטיים ונאסר עליהם לפעול באופן מפלה. התשלומים המירביים בעד הקצאת קיבולת לשינוע נתונים בליבת הרשת נקבעו בתקנות. התשלומים הם תשלומים אחידים, לכל ספק שירות אשר צורך רכיב שירות זה במסגרת השוק הסיטונאי. בפנייתך לא הצגת כל תימוכין לטענה לפיה ספקי השירות "הגדולים" נהנים מתעריפים נמוכים יותר בקבלת שירות BSA מאשר ספקי שירות "קטנים". לאחר יישום השוק הסיטונאי קיימת לספקי השירות האפשרות לצרוך שירות גיגות או שירות BSA, לבחירתן. ככל שלאחר יישום השוק הסיטונאי ספקים מסויימים בחרו שלא לנתב את התנועה במסגרת השוק הסיטונאי (על ידי שינוי הגדרות בנתבים) הרי שקיבלו שירות אחר מהשירות שקיבלו ספקים שכן עשו זאת.
איחוד התעריפים וביטולו של התעריף בגין שירות "הגיגות", כבקשתך, לא יאפשר לספקי ISP קטנים לעבוד כספקי ISP בלבד. אסדרה כזו תחייב את כל ספקי השירות לעבוד רק במסגרת השוק הסיטונאי, ודווקא מצב זה עשוי להרע עם הספקים הקטנים.
על בסיס האמור לעיל, בשלב זה לא נשקלת התערבות בעניין שהעלית בפנייתך.
בברכה,
עדי קופלוביץ'.
15.1.17
שלום
עדי. המתואר במייל התשובה שלך זהו אולי המצב הרצוי
אך לא המצוי. לצערי הרב, לחלוטין לא התייחסת לטענותי. אני מדגיש שוב. ספקיות גדולות שעולה להן 8000 ש"ח לג'יגה ( 8 שח למגה) מעבירות לקוחות שוק סיטונאי (למשרד אין שליטה על מה הלקוח רושם אחרי השטרודל) על קו זה ונהנות מתעריף מוזל. לבזק לא אכפת, הלקוח מקבל אינטרנט יותר טוב (יש יותר מאשר 0.3 למגה) והספקיות הגדולות משלמות פחות מאשר ספקיות קטנות שמשלמות כ- 30 ש"ח למגה, שהם 30,000 ש"ח לג'יגה. במצב כזה נוצר עיוות לא צודק כלפי הספקיות הקטנות. בשוק הסיטונאי בהוט יתרחש אותו דבר לכן fast מתעקשת להסדיר סידור הוגן יותר כלפי כולם טרם החלת השוק הסיטונאי בהוט על מנת לא להמשיך ולעודד עיוות זה. בהתבסס על נתונים אלו יש לאחד תעריפי גיגה ספקית לכולם בהקדם האפשרי.
בסיפא דבריך התייחסת לכך שתעריף אחיד הנו לרעת הספקיות הקטנות. אני לחלוטין לא מסכים עם כך. שיוויון הזדמנות וביטול הטבות לגופים מונופוליסטיים הנו גם הדבר הנכון והצודק לעשות והוא ורק הוא טוב לכולם.
אנא תגובתך המהירה לאמור לעיל.
בברכה,
איל תמיר.
15.1.17
איל שלום,
ראשית, התעריפים הרלוונטיים בשוק הסיטונאי כיום הם 18,500 ₪ ולא 30,000 כפי שהיה ב-2015. שנית, ככל הידוע לי בזק יודעת לזהות האם הלקוח משוייך לשוק הסיטונאי ללא קשר להגדרות בנתב או השטרודל, (לפי הגדרות הלקוח ברכיב הרדיוס), ומחייבת בהתאם. כלל לא ברורה לי טענתך שלבזק לא אכפת אם משלמים לה רבע או חצי ממה שהיא אמורה לקבל, במיוחד כאשר הדבר נוגע לספקיות גדולות עם היקף תנועה גדול. אני מציע שתבדוק את המצב כיום, וככל שאתה יכול להציג תימוכין לכך שבמסגרת השוק הסיטונאי ספקיות מסויימות נהנות מתעריפים נמוכים יותר בהסכמת בזק אשמח שתעביר לי אותם כדי שנוכל לבדוק את הטענה.
בברכה,
עדי קופלוביץ'.
15.1.17
עדי, לבזק כמו למשרד התקשורת אין שליטה מה הלקוח רושם אחרי השטרודל.
זה מתבצע מול הספקית בלעדית.
לבזק לא ממש אכפת למרות שהם מפסידים כסף גדול מהספקים הגדולים בגלל זה, אבל אני מניח שזה
משרת את מטרתם לחסל תחרות כך שהם חיים עם זה בסדר בייחוד, שבכל מקרה בזק מרוויחה בענק מהשוק הסיטונאי על כל מרכיביו. זה לא הסדר סודי מול בזק, פשוט הספקים מורים ללקוחות מה לרשום אחרי השטרודל. מכיוון שהפירצה הזו קיימת משתמשים בה. אם היה תעריף אחיד לכל הספקים לא הייתה פירצה.
היום כרגע בישראל רוב הספקיות הגדולות מעבירות לקוחות שוק סיטונאי בקווים
שלא במסגרת השוק הסיטונאי וככה מרוויחות המון כסף. מצב שלא מתאפשר לספקיות הקטנות, לכן אין אפשרות להתחרות בהם.
אני לא מתאר מצב של אחוזים בודדים. הרוב המכריע של ידידי מעבירים את הרוב הגורף של לקוחותיהם
לא בקו של השוק הסיטונאי. אני מדווח לך על כך מהשטח. שכן כפי שציינתי כבר במייל הקודם, אין שום סיבה ללקוח להתלונן על כך.
כרגע ישנו מצב שספקיות שונות משלמות תעריף שונה עבור אותו לקוח.
כל לקוח שני בממוצע שתבדקו בשוק הסיטונאי בספקיות הגדולות משתמש בתעבורה
שלא על השוק הסיטונאי.
על כן על בסיס מידע זה שאני מוסר עכשיו שאולי לא היה למשרד התקשורת, יש צורך בעידכון תעריפים, לתעריף אחיד לכולם. או למנוע מהמצב בפועל להתקיים כפי שמתקיים היום.
כמו כן במסגרת הדיון שלכם למעבר לתעריף אחיד ושוויוני לכל הספקים, מומלץ לקבוע מחיר לכל מגה ולא מחיר לג'יגות.
בברכה,
איל תמיר.
