Telecom News - "שיטפון הבג"צים" נגד מש' התקשורת מצביע על אבדן דרך וחוסר אמון בסיסי

"שיטפון הבג"צים" נגד מש' התקשורת מצביע על אבדן דרך וחוסר אמון בסיסי

דף הבית >> עולם ה-ICT ותקשורת >> חדשות משרד התקשורת >> "שיטפון הבג"צים" נגד מש' התקשורת מצביע על אבדן דרך וחוסר אמון בסיסי
קבוצת הוט הצטרפה אמש לסדרת החברות, שהגישו בג"ץ כנגד החלטות מנכ"ל משרד התקשורת (שלמה פילבר) ועוזריו. לא עזרו ה"מתנות", שהוט קיבלה מהשר צחי הנגבי ומשלמה פילבר (הקפאת הפריסה האוניברסלית ואספקת שירותי OTT ללא רישיון, מתנות של כמיליארד ש"ח). הכאוס יגבר בשבועות הקרובים עם עוד בג"צים. 
מאת: אבי וייס, 6.2.17, 08:00שלמה פילבר

קבוצת הוט הגישה אמש בג"ץ כנגד משרד התקשורת בנושא "שוק סיטונאי". בהוט רוצים עוד שימוע. לא עזרו המתנות שהוט קיבלה לאחרונה ממשרד התקשורת (בסביבות מיליארד ש"ח מתנות).

למיטב הערכתי, זה בכלל לא חשוב מה נושא הבג"ץ הנוכחי של הוט, כי הבג"ץ הבא יוגש אחרי שהוט תפסיד (ללא כל ספק) בבג"ץ הזה. הבג"ץ הבא של קבוצת הוט יהיה להערכתי, שהוט לא מסוגלת ליישם את "השוק הסיטונאי" מבחינה טכנולוגית (ראה סיפור הטלפוניה של בזק ב"שוק הסיטונאי". בזק היו עם העניין הזה כבר בבג"ץ ותקעו את כל המהלך הרגולטורי, עד עצם היום הזה). 

יש לי עצה מעשית לשלמה פילבר (בתמונה משמאל): לך תלמד מה עשה יו"ר ה-FCC החדש בארה"ב (כמפורט כאן). הוא פשוט גרס את הרגולציה, שרצתה לעשות "כיפה אדומה" לחברות הטלוויזיה הרב-ערוצית בארה"ב (מעין "שוק סיטונאי" על הממירים של חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית שם).

פשוט קח וגרוס (ב"מגרסה של שמילה") את כל הניירות של "השוק הסיטונאי" בישראל. תכריז על מהפך... כמו שקרה באירופה בתחום "השוק הסיטונאי". 

למי שלא בקיא בעולם המשפט הישראלי, כמעט כל הניגשים במסלול המשפטי הזה (של בג"צים ו"עתירות מנהליות"), מפסידים למשרד התקשורת. זה די ברור. הסברתי את זה במאות מאמרים באתר, מאמרים החושפים כיצד "קליקת הפרקליטים" מתנהלת במדינת ישראל. יש לי נסיון מאוד ארוך איתם, למשל ב"פרשה הסודית". בקצרה: "אין להם אלוהים", "השמש זורחת להם מהראש" והם אלה ש"המציאו את החוק". מאוד פשוט להבנה איך זה מתנהל אצלנו.  

אז למה בכל זאת מוגשות עתירות שוב ושוב לבג"ץ (יום לפני הוט, גולן טלקום הגישה בג"ץ נגש משרד התקשורת)? למה בקרוב תוגשנה עוד עתירות לבג"ץ נגד משרד התקשורת (אולי גם אחת מסיני ליבל...)?

התשובה מאוד ברורה: אבדן אמון מוחלט בספינים, בתעלולים, במריחות ובשקרים. תרבות ה"ישראבלוף" הפכה לנורמה מקובלת, בקדנציה של שלמה פילבר כמנכ"ל משרד התקשורת. הפרות החוק הסיטונאיות הפכו  פשוט לדבר שבשגרה. אפילו חברות, שבעבר התנהגו ביושר (יחסי) ללא הפרות חוק בולטות, דוגמת קבוצת פרטנר, למדו, ש"זו הדרך" והן הולכות בדיוק בדרך הזו, שתחילתה בעשור הנוכחי בהולדת הבלוף מפר החוק הסדרתי, ששמו "גולן טלקום".

כך, שמילה מימון (בתמונה שמילה מימוןמשמאל), שהתמחה בהעלמת עין מתמשכת ממעשי גולן טלקום (אלפי הפרות חוק, תקנות ורישיון), עוד מתפאר בהשיגיו הדימיוניים בגלובס... הכותרת של דבריו הייתה: "כשאתה נותן בראש לחברה - היא לא חוזרת על אותה הפרה". ובכן, רק לשם ההמחשה: יום אחרי שסלקום קיבלה את הקנס השלישי משמילה, ממש יום אחרי כן, היא החלה בעוד שני תעלולים בלתי חוקיים ואנטי צרכניים על הגב והכיס של לקוחותיה... שלא לדבר על קבוצת בזק, שאחרי כל "הקנסות הענקיים" של שמילה ופילבר, מבצעת ממש היום, עשרות תרגילים, בלי למצמץ... פשוט האיש הזה "חי בסרט". 

לפני כמעט 3 שנים פרסמנו ראיון עם אחד האנליסטים הבולטים בעולם בתחום התקשורת ורגולציית התקשורת תחת הכותרת: "הפטנט הישראלי של חברת סלולר עם ספקטרום ובלי אנטנות - לא מוכר בעולם". ככה החל התהליך של"ישראבלוף" והתפשט לכל תחום בעולם התקשורת הישראלי, כשבקדנציה הנוכחית זה הפך ל"אומנות הספינים". שום דבר חוץ מספינים.

לכן, מנהלי חברות התקשורת (ולא רק הם) מתעצבנים על התהליכים החשאיים, התחמונים, הספינים והשליפות מהמותן, והם חושבים, שיקבלו סעד והגנה משרירות לב רגולטורית - מהבג"ץ. קדחת הם יקבלו, לא סעד. 
 
הצילו!



 
 
Bookmark and Share