משרד התקשורת וחברות הסלולר – התרנגולת* המטילה ביצי זהב – והביצים*

דף הבית >> חדשות הסלולר והמובייל >> משרד התקשורת וחברות הסלולר – התרנגולת* המטילה ביצי זהב – והביצים*
משרד התקשורת וחברות הסלולר – התרנגולת* המטילה ביצי זהב – והביצים*
מאת: סיני ליבל, 6.2.17, 17:27 סיני ליבל

התרנגולת הטילה ביצת זהב של עשרות מיליוני ש"ח לחברות הסלולר (וזה נסלח) על חשבון פגיעה במיליוני מנויי חברות הסלולר – וזה בלתי נסלח, ועל חשבון פגיעה במאות אלפי מנויי חברות הסלולר החייבים להחזיר קרטון סים למרכזי השירות של הוט מובייל וסלקום או להיות מחויבים ב-39-99 ₪ – וגם זה בלתי נסלח. למה חשוב פסק הדין?
 

*התרנגולת במשל - מנכ״ל משרד התקשורת ו/או יועצת המשפטית של המשרד המפקחים על יישום הוראות רישיון חברות הסלולר והאחראים על השינויים  המתבקשים ברישיון לאחר בחינת השיקולים שבטובת הציבור, כפי שסעיף 4 בחוק התקשורת מחייבם לשקול (במובחן מחובת האמונים של כל עובד ציבור כאן ישנה חובה חקוקה). להלן בדוגמא מס' 1.
 
*הביצים במשל - עוולה צרכנית כלפי מנוי חברות הסלולר, שהיא הפרת בוטה של תנאי הרישיון, ואז התרנגולת משנה את תנאי הרישיון כדי שלא תהיה עוולה ולחלופין טוענת, שחברות הסלולר אינן מבצעות עוולה, חרף הראיות לעוולה, ונותנת גיבוי מלא, שלם, גורף ואובססיבי לחברות הסלולר. להלן בדוגמא מס' 2.
 
בהינתן המשל והנמשל הפוגעני - 2 דוגמאות לנמשל מהחודש האחרון:
 
הדוגמא הראשונה – פרשת קיצור שעות הפעלת המוקד הטלפוני המאויש ב-3 שעות ביממה, כל יממה במשך השנה.
 
בהליך תביעה, שהגיש ליבל נגד הוט מובייל, בו טען משרד התקשורת, שפרטנר לא הפרה את תנאי רישיונה כשפתחה את מוקד השירות הטלפוני מהשעה 05:00 לפנות בוקר (כדי לעמוד בתנייה של 13 שעות ביום) - ועל אחת כמה וכמה הוט מובייל לא הפרה את תנאי רישיונה שפתחה את המוקד הטלפוני בשעה 06:00 בבוקר.
 
ולאחריה החלטה מיום 11.1.2017, שהתנייה של 13הפעלת מוקד טלפוני מאויש  קוצרה ב-3 שעות ביממה, בכל יממה (דהיינו, מתנה מהוונת של עשרות מילוני ש"ח לחברות הסלולר ופגיעה מהותית במיליוני הצרכנים, שהיו זכאים לעוד 3 שעות שירות ביום במוקד הטלפוני.
 
הכל בנסיבות בהן התנייה של 13 שעות אושררה בבג״ץ 5605/09.

ומשרד התקשורת התעלם מ-2 טענות שלי בהתייחסותי לשימוע מיום 9.8.2016 (שבעצם לא היה שימוע אלא הודעה לציבור על תוצאות שימוע, שנעשה במחשכים (שכן באותו היום כבר פורסם נוסח הרישיון המוצע, שנכנס לתוקף ביום 11.1.2017...).
 
טענת ליבל הראשונה:  סגירת עשרות מרכזי שירות מאוישים ב-5 שנים האחרונות.
 
טענת ליבל השנייה: תחקירים, שזמן ההמתנה לנציגי המוקד הטלפוני עומד על 5-30 דקות (התחקיר האחרון, שהתייחס למענה נציג טכני מנובמבר 2016) 
 
אדגיש, שבתוצאות השימוע ובהחלטה לקצר את שעות המוקד הטלפוני מופיעים נימוקים הזויים של חברות הסלולר, ללא אף נימוק כנגד הסגירה.
 
רוצה לומר: התרנגולת הטילה ביצת זהב של עשרות מיליוני ש"ח לחברות הסלולר (וזה נסלח) על חשבון פגיעה במיליוני מנויי חברות הסלולר – וזה בלתי נסלח.
 
הדוגמא השנייה – פרשת הגיבוי המלא, השלם, האובססיבי לחברות סלקום והוט מובייל, שלהן הסכמי התקשרות, שאינם בתוקף, לפיהם על מנוי שנטש להחזיר את קרטון הסים למרכז השירות שבועיים ממועד הנטישה (אחרת יחויב ב-39-99 ₪).
 
 עוולה שמשרד התקשורת הודיע על הפסקתה ביום 16.1.2017, שתיכנס לתוקף רק במרץ 2017 – ורק לגבי המינויים ממרץ 2017...
 
עובדות מכתב ההגנה של משרד התקשורת מינואר 2017,  בתביעה, שהגיש ליבל נגד סלקום באפריל 2016 ואליה צורף משרד התקשורת כנתבע לעתירת ליבל:
 
"11. למעלה מזאת, נבהיר כי המדינה התוודעה לדרישה להגיע באופן פיסי לנקודת השירות על מנת להחזיר את ה-SIM והבינה שיש בכך כדי לגרום לסוג של אי נוחות למנויים. לכן פנה המשרד בעבר לנתבעת 1 בבקשה לאפשר למנויים להחזיר את כרטיסי ה- SIM גם באמצעות משלוח דואר רשום מבלי להגיע באופן פיסי למוקדי השירות והנתבעת 1 הוסיפה את האפשרות הזו להסכם ההתקשרות"
העובדה היא בתקופה בה עו"ד דנה נויפלד כיהנה כיועצת משפטית.של משרד התקשורת.
 
רוצה לומר: כל מה שמשרד התקשורת עשה כשגילה את העוולה המקוממת, לשיטתו, שכן משרד התקשורת הבהיר באתר משרד התקשורת בהקשר לנדידה לחברה אחרת:
 
"האם מנוי שמתנייד יצטרך לפנות לשם כך לחברה הננטשת?
התשובה:
"לא. כל תהליך הקליטה וההתניידות ייעשה ע"י החברה הקולטת והמנוי לא יצטרך לפנות בעצמו בשום שלב לחברה הננטשת לצורך ההתניידות".
 
במקרה דנן הגדיל משרד התקשורת, אהשופט אריה דורני-דורוןותו צירף ליבל כנתבע לעשות, ועתר  לדחיית תביעתי על הסף כתביעת סרק וחיובי בהוצאות משפט. בית המשפט (כבוד השופט אריה דורני –דורון (בתמונה משמאל), בעל מודעות ותפיסת עולם נגד עוולות צרכניות) כפה על משרד התקשורת להגיש כתב הגנה. כך בכתב ההגנה של הסנגורים של חברת סלקום (טענות יצירתיות, שאפילו סלקום לא טענה...):
 
"מהאמור לעיל עולה כי המשרד לא מצא כי הנתבעת הפרה את תנאי רישיונה בכך שדרשה מהתובע להשיב את כרטיס ה-sim באופן שנקבע בהסכם ההתקשרות, וכן לא הייתה מוטלת עליה חובה לפרט את התשלום בגין כרטיס ה-sim בעמוד עקרי פרטי התוכנית. ברי כי לתובע לא נגרם כל נזק כפי שהוא מעיד בעצמו, בפרט מכיוון שהתובע יכול היה לשלוח את כרטיס ה-sim בדואר רשום ולחסוך מעצמו את הנסיעה למרכזי השירות של הנתבעת 1." ...ולחייב את התובע בהוצאות משפט כדין".
 
העובדה היא בתקופה בה עו"ד ברוריה מנדלסון כיהנה מ"מ כיועצת משפטית.של משרד התקשורת.
 
כך לשון סעיף 54 ברישיון סלקום ויתר חברות הסלולר:
 
"הסכם ההתקשרות יכלול, בין היתר, בצורה ברורה, את אלה: ת58א עמוד ראשון, נפרד, מודפס, שיפורט בו באופן ברור ומדויק, ללא כל תוספות או שינויים בכתב יד, המפורט להלן (להלן - "עמוד עיקרי פרטי התכנית" :1( שם בעל הרשיון או הסמליל שלו, פרטי נציג בעל הרשיון שביצע את ההתקשרות, תאריך ביצוע העסקה, פרטי המנוי לרבות שם המנוי, מספר זהות, מען, מספר הטלפון שאליו מתייחס ההסכם, מספר טלפון נוסף של המנוי שאליו תישלחנה הודעות בדבר שיעור ניצול חבילת גלישה כאמור בסעיף 75ד ודגם ציוד קצה רט"ן, ככל שכלול בהתקשרות; על אף האמור ברישא לסעיף א הפרטים האמורים בסעיף קטן זה, למעט שם בעל הרשיון או הסמליל שלו, יכול שירשמו בכתב יד.:2  משך תקופת התחייבות, ככל שקיימת, ומועד סיומה. לעניין ס"ק זה, 'התחייבות" - כהגדרתה סעיף 56.1א 3 כל התעריפים שעל פיהם יחייב בעל הרשיון את המנוי עבור השירותים שביקש המנוי לקבל בעת ביצוע ההתקשרות, וכן שיעורו של כל תשלום קבוע, ככל שקיים במסגרת ההתקשרות, תעריפי השירותים יוצגו בטבלה בעלת שתי עמודות - "שם השירות" ו"מחיר השירות'".
 
בשים לב שאין  מחלוקת, שהתעריף בגין סים לא מופיע בדף עיקרי התוכנית (לא בסלקום ולא בהוט מובייל) אלא בעמוד השני.
 
עוולת סלקום חדה וברורה לאור העובדה, שהתנייה של התעריף בגין הנפקת סים הופיעה בעמוד השני של הסכם ההתקשרות, כאשר חובה היה על סלקום לציין את התעריף בעמוד הראשון של עיקרי התוכנית (שבמקרה זהה הוטל עליה עיצום כספי של 1.5 מיליון ₪ ונדחתה עתירה מנהלית שלה כנגד העיצום), הרי שיש ראיות מוחלטות שעמדת משרד התקשורת נותנת לחברות הסלולר הוט מובייל וסלקום מיליוני ש"ח בגין קנסות על סימים, שלא מוחזרים למרכזי השירות (וזה נסלח),
 
רוצה לומר: התרנגולת הטילה ביצת זהב של מיליוני ש"ח לחברות הסלולר (וזה נסלח) על חשבון פגיעה במאות אלפי מנויי חברות הסלולר החייבים להחזיר קרטון סים למרכזי השירות של הוט מובייל וסלקום  או להיות מחויבים ב-39.99 ₪ – וזה בלתי נסלח.
 
והכול בשים לב לסיבה אותה הציגה נציגת סלקום בדיון (אחרי שהוזהרה לאמור רק את האמת) כנימוק מדוע סלקום דורשת כי המנוי יחזיר את הסים למרכז השירות (לא נגעתי):
 
"...אנו כחברת תקשורת, הדרך האחרונה שלנו לשמר את הלקוח בדקה האחרונה שנייה לפני שהוא עוזב את הדרך שלנו, הוא מגיע לנציג והוא יכול לשאול אותו למה הוא עוזב ולהציע לו הצעה משתלמת יותר...".
 
בהמשך הדיון הבהירה נציגת סלקום:
 
"...בתהליך עצמו תוך כדי תהליך הניוד במידה והלקוח מגיע לחברה מתחרה ורוצה לקחת את המספר שלו מהחברה שלנו, בתהליך עצמו אני לא יכולה להשפיע. אני כן רוצה ויש לי את זה מופיע שהוא רוצה להתנייד ואסור לי להפריע ואני יכולה להתקשר ולבקש שיישאר אך אסור לי להפריע. החברה המתחרה מושכת אותו אליו מהחברה שלנו אליה. אין לי בעצם להשפיע באמצע. מה שכן הוא צריך עדיין להחזיר לי את הסים. הדרך היחידה להחזיר אותו אלי הדרך שלי זה ליצור לו איזה שהיא תחנת עיכוב או תחנת הצלה מבחינתו זה תחנת עיכוב".
 
לסלקום אסור להתקשר למנוי נוטש  בזמן הניוד, אז היא כופה על המנוי הנוטש להגיע למרכז השירות עם קרטון הסים, לעמוד בתור לנציג שהתפנה, כדי לשכנע את המנוי, שנמצא כבר בחברה אחרת, לחזור לסלקום. אלה הדברים ההזויים שאמרה נציגת סלקום לפרוטוקול.
 
כמה ליבל טועה – יסתבר אם בית המשפט יתן פסק דין הדוחה את טענת סיני, שהדרישה להחזרת סים היא עוולה המזכה אותו בפיצוי כספי.
 
כמה ליבל צודק  – יסתבר אם בית המשפט יתן פסק דין המקבל את טענת סיני, שהדרישה להחזרת סים היא עוולה המזכה אותו בפיצוי כספי.
 
ואז אנחנו רק בסוף ההתחלה – ליבל עתר למחיקת משרד התקשורת כנתבעת כדי שמבקר המדינה יוכל לבדוק טענה להפרת אמונים של היועצת המשפטית ומנכ"ל משרד התקשורת וב-22.1.2017 ניתנה החלטה בהם לבקשת ליבל. נמתין לפרסום פסק הדין.
 
ולמה חשוב פסק הדין שיפורסם ממש בקרוב?
 
משרד התקשורת החליט ביום 11.1.2017 ללא שימוע ציבורי, שהחל ממרץ 2017 אסורה החזרת סים של מנוי נוטש. ומה עם מאות אלפי המינויים עד מרץ 2017? האם הם כן יצטרכו להגיע למרכז שירות להחזיר את קרטון הסים?!
 
התשובה פשוטה: קוראי האתר ידעו, שאם ידרשו להחזיר את הסים או יחויבו בגינו, יש להם עילת תביעה טובה גם לתביעה יצוגית.
 
סוף דבר
 
למה ליבל לא הגיש תביעה ייצוגית?  התשובה: בתמצית - נכון לטפל בתרנגולת ולא בביצה.
 
כבר ב-2009 (כשליבל הגיש את בג"ץ 5605/09 בעניין אי הפעלת המוקד הטלפוני בשעות הפעלת המוקד שנקבעו ברישיון), טען ליבל, שמול עוצמת הייצוג של חברות הסלולר, סיכוי התביעה קטנים.

ראה לדוגמא דחיית תביעה ייצוגית, שהגיש ליבל בגין חיובו בתעריף שיחה לחו"ל (כ-30 ש"ח לדקה), כאשר נסע בכביש הערבה והמכשיר נדד לרשת ירדנית...

ליבל טען, שתעריף חו"ל הוא שירות נדידה הניתן בחו"ל, והשופטת המחוזית מיכל נד"ב (מחוזי מרכז) קבעה, שהשירות ניתן בחו"ל,שכן האנטנה הייתה בחו"ל - בירדן. עמדתה אושרה בערעור עליון. ככה הזוי –ככה היה. הפרשה של נדידה אקראית לירדן המשיכה בעתירה לבג"ץ נגד עו"ד נגה רובינשטיין, אז היועצת המשפטית של משרד התקשורת, שסירבה לנקוט עמדה בפרשה באוקטובר 2011.

ואז הסתבר, שכבר בספטמבר 2011 קיבלה עו"ד נגה רובינשטיין  בזמן כהונתה )במובחן מבחופשה), הצעת עבודה מעו"ד אלי זוהר להיות שותפה במשרד גולדפרב –זליגמן )אז משרד עורכי הדין הגדול במדינה), חרף העובדה, שעורכי דין מהמשרד ייצגו מולה במשרדה (משרד היועצת המשפטית של משרד התקשורת), במשרד התקשורת, את "פורום חברות הסלולר", 3 חודשים לפני הצעת העבודה (ראה בג"ץ  970/12, ובג"ץ 5011/13).

מאת: סיני ליבל, פברואר 2017.
 
ביצי זהב
 
 



 
 
Bookmark and Share