חשיפה: איך מנכ"ל משרד התקשורת ממציא החלטות של השר צחי הנגבי

דף הבית >> עולם ה-ICT >> חדשות משרד התקשורת >> חשיפה: איך מנכ"ל משרד התקשורת ממציא החלטות של השר צחי הנגבי
חשיפה: איך מנכ"ל משרד התקשורת ממציא החלטות של השר צחי הנגבי (עד היום "חצי שר התקשורת" ובקרוב "שר תקשורת מלא אבל זמני" ל-3 חודשים). ככה תיראה הקדנציה של השר צחי הנגבי עם יוצר הספינים: מנכ"ל משרד התקשורת, שלמה פילבר ויד ימינו (או שמאלו) המשנה למנכ"ל, שמילה מימון.
מאת: אבי וייס, 18.2.17, 19:04שלמה פילבר

לאחרונה חשפנו כאן כיצד שמילה מימון (כיום המשנה למנכ"ל) החליט לעסוק בנושאים, שאין לו שום סמכות לעסוק בהם (במקום למלא את התפקידים הרבים המוטלים עליו לפי החוק, התקנות והנהלים. דהיינו: למנוע הפרות חוק ורישיונות, לאכוף את החוק, להגן על הצרכנים ולקדם את האינטרסים הציבוריים בישראל, במובחן ובניגוד לקידום האינטרסים הכלכליים של חברות התקשורת הגדולות).

העיסוק העיקרי שלו בשנתיים האחרונות (כך לדבריו הוא), זה העיסוק בסכסוכים ובתלונות בין סלקום, פרטנר ובזק, בעיקר בעניין יישום ההוראות של "השוק הסיטונאי".  

ציינו בהבלטה, שעל-פי החוק הקיים בישראל, התקנות, הרישיונות ו"תיקי השירות" של "השוק הסיטונאי", בעל הסמכות היחיד, שיכול לשקול (במגוון שיקולים ציבוריים הכתובים בחוק) ולקבל החלטות בנוגע לחילוקי דיעות בין מפעילי תקשורת בהקשר של "השוק הסיטונאי", זה שר התקשורת (ורק שר התקשורת).

ציינו, שלעיתים, במקרים ספציפיים ומוגדרים, רשאי שר התקשורת להאציל את הסמכות הזו, לשקול ולהחליט בפרוצדורה המוגדרת בחוק, למנכ"ל משרד התקשורת. בכל מקרה, אין יכולת להאציל סמכות זו לסמנכ"ל הפיקוח והאכיפה או למשנה למנכ"ל (אלא אם זה הוגדר כך בחוק ובתקנות). כך, שכל הפעילות רבת ההיקף של שמילה מימון ואנשיו בתחומים הללו, שלא קיבלה שום "אצילת סמכות", הייתה חסרת כל בסיס חוקי ובניגוד לחוק. 

כעת "נרים את המסך" שלב אחד נוסף ונחשוף כיצד מנכ"ל משרד התקשורת (שלמה פילבר, בתמונה למעלה משמאל), בעצמו ובמו חתימתו, פעל ללא כל סמכות חוקית ובניגוד לחוק והמציא ספין של החלטות השר (צחי הנגבי, עד לאחרונה חצי שר התקשורת ובקרוב שר תקשורת מלא וזמני ל-3 חודשים), החלטות, שלא היו ולא נבראו, אלא בספין. ששלמה פילבר יצר במו ידיו ובהבל פיו, תחת חתימת ידו.

הסיפור המוזר של ההחלטות בעניין "שמירת הרציפות של כבל הסיבים":
משרד התקשורת פרסם לאחרונה הודעה לעיתונות (כאן) על התקדמות מדהימה כביכול בתחום "רפורמת הפס הרחב". המשפט המרכזי בהודעה לציבור (הודעה אותה העתיקו כלי התקשורת כלשונה, בלי להבין על מה מדובר) היה: "משרד התקשורת הכריע ואופן הפרישה יהיה על פי המודל והשיטה, שהציעו סלקום ופרטנר". 

מיד בהמשך להודעה לציבור, פורסמה ההחלטה המלאה (כאן), בחתימת ידו של שלמה פילבר, על בסיס "המלצות של צוות משרדי בראשותו של מר מימון שמילה".

יש במסמך הזה 3 החלטות מאוד מפורטות, כביכול של השר צחי הנגבי, בעניין הנדון במסמך. כשאני רואה את שני השמות הללו יחד (שמילה מימון ושלמה פילבר) במסמך אחד, ברור לי כמעט לחלוטין, שמדובר בעוד ספין על הגב של הציבור וצפצוף אחד ארוך על החוק והתקנות. 

המשפט שהכי אהבתי בספין הזה היה: "...בשים לב לעניינו של הציבור...". איך הציבור נכנס לכאן, כשהציבור (או אפילו מי מנציגיו המוסמכים), בכלל לא ידע ולא שמע שיש בעיה כזו ששמה "שמירת רציפות כבל הסיבים"? האם "עניינו של הציבור" התגלה לשר (ולמנכ"ל) בחלום? אולי שמילה מימון זה "הציבור"? הכל יכול להיות...

לכן, שלחתי בדחיפות את השאלה הבאה להנהלת משרד התקשורת: 
"בהחלטה מ-10.1.17 בעניין "שמירה על רציפות כבל הסיבים.." נכתב: "השר לשיתוף פעולה אזורי צחי הנגבי (להלן "השר") מילא את ידי לפנות אליכם...".
1) בחיפוש באתר משרד התקשורת ובאינטרנט לא מצאתי את מסמך האצלת הסמכות של השר לעניין סעיף 5 בחוק התקשורת (מצ"ב צילום המפנה לשני מקורות של "אצילת סמכות" השר). היכן אפשר למצוא את הבסיס להאצלת הסמכות המוזכרת לגבי סעיף 5 בחוק?.
2). היכן נמצא מסמך השר בעניין זה, שכמו שנאמר במסמך "מילא את ידי"?"

היה לי די ברור, ששום "האצלת סמכות" לא הייתה כאן, משום שבחוק התקשורת הנמצא באתר משרד התקשורת (כאן), בעניין "האצלת הסמכויות" משר התקשורת למנכ"ל משרד התקשורת בנושאים הללו (של חילוקי דיעות בפריסת תשתיות קוויות, לרבות ב"שוק הסיטונאי", בין חברות התקשורת לבזק או הוט), יש אסמכתאות מאוד ישנות של "האצלת סמכות" מהשר למנכ"ל משרד התקשורת, כמופיע בתצלום הבא (בסעיף שוליים 1.):
תצלום 1

בבדיקה באתר של "נבו", שבו יש נוסח יותר טרי ומעודכן של "חוק התקשורת", האסמכתאות הישנות הללו נעלמו, כי הן מזמן לא בתוקף (י"פ זה "ילקוט פרסומים", התש"ס זה 1999-2000 והתשס"ג זה 2002-3). כך, שאין כיום שום אסמכתאות ב"נבו" או בכל מקום אחר בילקוט הפרסומים או בכלל, אודות "אצילת סמכויות" השר למנכ"ל משרד התקשורת, בעניין סעיף 5 לחוק התקשורת. 

כך, שהיה ברור לי, שמנכ"ל משרד התקשורת הנוכחי (שלמה פילבר), לא קיבל שום "האצלת סמכויותצחי הנגבי" מהכיוון של שר התקשורת ביבי נתניהו ובוודאי לא מחצי שר התקשורת (ובקרוב שר שלם זמני ל-3 חודשים) צחי הנגבי (בתמונה משמאל), בעניין סעיף 5 לחוק התקשורת.  

לאחר כמה תזכורות קיבלתי את התשובה הבאה ממשרד התקשורת:
"בנוגע לבקשתך הראשונה – סמכויות שר ואצילת סמכויות מפורסמות ברשומות. במקרה זה מדובר על סמכות השר, מצ"ב הפרסום.
 בנוגע לבקשתך השניה – מדובר בהתכתבות פנימית בה השר הנגבי מילא את ידו של המנכ"ל להוצאת המסמך. לא נהוג לפרסם הסמכה זו באתר".

לא ברור לי מדוע נשלחה אלי ההסמכה (בפרסום הנ"ל), שפורסמה ברשומות של השר צחי הנגבי, להיות בעל סמכות של שר תקשורת, בעניינים שנוגעים לבזק, בעוד שאני שלחתי שאלה אחרת לגמרי: הסמכת שלמה פילבר לקבל החלטות במקום או בשם צחי הנגבי.

לכן, שלחתי את השאלות המשלימות הדחופות הבאות למשרד התקשורת:
"זה ידוע לי, שהועברו סמכויות משר התקשורת (ביבי נתניהו) לשר צחי הנגבי, זה לא חדש ולא נסתר, ולכן לא על זה שאלתי.
אני שאלתי רק על העברת הסמכויות (אצילת סמכויות) מהשר צחי הנגבי למנכ"ל משרד התקשורת, שלמה פילבר). אך ורק את זה ביקשתי.
אצילת סמכויות אינה יכולה להיעשות באיזה תכתובת פנימית. אין דבר כזה בשום חוק במדינת ישראל.
חייבים להיות שני תנאים מצטברים ב"אצילת הסמכויות" של השר בקבלת ההחלטה לפי "חוק התקשורת":
1. פרסום ברשומות של אצילת הסמכות של השר לפי סעיף 5 בחוק התקשורת למנכ"ל משרד התקשורת (אצילת סמכות כללית, של השר, לגבי הסעיף הזה - 5, שמכיל כמה וכמה אופציות להחלטה במצבים כמפורטים בכל תת סעיפי החוק). לא מצאתי שום פרסום ברשומות, שהשר האציל איזו סמכות שלו בעניין סעיף 5 למנכ"ל משרד התקשורת הנוכחי, או בכלל. אשמח לראות פרסום כזה.
2. מסמך אצילת סמכות ספציפית של השר למנכ"ל, לגבי הסוגיה הספציפית שנדונה, ולפי תת הסעיף הספציפי, שהוצג לשיקול ולהכרעת השר. במקרה שלנו זה היה לפי תת סעיף 5ג (כך כתוב במפורש במסמך), ובתת סעיף 5ג בחוק, זה השר שאמור לתת את ההוראה \ החלטה, לא המנכ"ל. לכן, אם המנכ"ל מצטט את השר, הוא אמור להביא (להציג) את החלטת השר (בחתימתו).
זה לא דבר פעוט ערך, בלי זה אין כל בסיס חוקי להחלטה".

תגובת משרד התקשורת:
"ההחלטה הייתה של השר. המנכ"ל הוא זה שהודיע לגורמים הרלוונטיים את החלטת השר".

לא הרפיתי והוספתי ושאלתי:
"היכן ההחלטה של השר?"

תגובה לא קיבלתי (די ברור מדוע). אם אקבל תגובה, אעדכן הבהתאם.

במקביל, פניתי להנהלת בזק ושאלתי:
"בהמשך לשאלתי למשרד התקשורת, אבקש לשאול את בזק:
1. האם בזק ראתה מסמך בחתימת השר צחי הנגבי, שמסמיך את מנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר לעסוק בנושא "שמירה על רציפות כבל הסיבים"?
2. האם בזק ראתה מסמך בחתימת השר צחי הנגבי, שבו הוא מחליט את מה שכתוב במסמך החתום ע"י שלמה פילבר בעמוד החמישי:  ".... הריני להודיעכם בדבר החלטת השר כדלקמן..."?"
 
תגובת בזק הייתה קצרה וברורה:
"אנחנו לא מכירים".

סיכום ביניים: הצמד שמילה מימון ושלמה פילבר הסתבך שוב בהחלטות ללא כל בסיס חוקי. למי שלא שם לב, מאז שחשפתי את הפרשה המסועפת (שהסתיימה כאן), של קבלת החלטות בדבר קנסות ענק ע"י שלמה פילבר (בעיקר על בזק וקצת על הוט), בהמלצת שמילה מימון, ללא כל בסיס חוקי ואף בניגוד לחוק, שלמה פילבר הפסיק לתת קנסות, מזה יותר מחצי שנה.

שמילה מימון המשיך לתת קנסות, בהתאם לסמכויות שיש בידו, ברוב המקרים (מה שנבחן גם בבית המשפט), ללא כל סטייה מהוראות החוק, הנהלים והתקנות, וזה בסדר גמור ואף ציינתי זאת לא אחת (הטעויות של שמילה מימון בקנסות הללו היו בתחום אי הפרסום של עצם מתן הקנסות).

כדי שלא יהיו אי הבנות של הקוראים. גם לשר צחי הנגבי אין שום בעיה לקבל החלטות ללא כל בסיס חוקי ואף לתת את ידו להפרות חוק ענקיות בפרהסיה, דוגמת השקת השירותים החדשים של הוט (כאן), תחת חסותו, שמו ותמונתו.

אולם, ספינים של החלטות של צחי הנגבי, שלא היו ולא נבראו, מצידם של שלמה פילבר ושמילה מימון, מעמיד את כל השלישיה הזו בסכנה של תביעה, לרבות אפשרות לתביעה חמורה על "הפרת אמונים" ו"שימוש לרעה בכוח המשרה". 

וכאן אנו מגיעים לפתרון של השאלה הבאה: האם בזק תתבע את צמרת משרד התקשורת על קבלת החלטה מפוברקת, ללא כל סמכות חוקית, בעניין "שמירת רציפות כבל הסיבים"? 

את התשובה לשאלה הזו כבר נתתי בהחלטות קודמות בעניינים דומים ותמציתה הוא:
1. בזק לא מערערת ולא נלחמת על נושאים, שלא נוגעים לכיס שלה ושל בעליה. במקרה שלנו, בכל מקרה בזק מרוויחה, משום שהחברות המתחרות בה (סלקום ופרטנר), במקום לפרוס תשתיות עצמאיות בלי לשלם אגורה לבזק, הן פורסות תשתיות ע"י בזק בעצמה ובתשתיותיה, תוך תשלום די גבוה לבזק, עבור השירותים הללו. כך נוצרת תלות כלכלית של סלקום ופרטנר בבזק (מה שטוב להכנסות בזק, גם לעתיד לבוא). 
2. מה שחשוב כעת לבזק ולבעליה (הכי חשוב), זה לקבל את האישור ממשרד התקשורת על "הורדת ההפרדה התאגידית" מעל קבוצת בזק. "זוטות שוליות" דוגמת "שמירת רציפות כבל הסיבים", לא יסיטו את בזק מהמטרה החשובה הזו (של ביטול "ההפרדה התאגידית"). 

אם בזק לא מפסידה מההחלטות המפוברקות הללו ולא תילחם על זה, אז מי מפסיד? התשובה ברורה ביותר: כל עם ישראל.

בהחלטות מהסוג הזה (של הספין המכונה "שמירת רציפות כבל הסיבים"), שאין לו כיום שום קשר (גם לא עקיף) ל"שוק הסיטונאי", עם ישראל נתקע ונשאר ברגולציה מבולבלת, בלתי חוקית ומפגרת, מול ההתפתחות בעולם המערבי (לרבות במדינות ערב).

שורה תחתונהבעולם, עוברים כעת בקצב מהיר לחיבורים של עד 10 גיגה לבתים (כעת עובדים ומפתחים חיבורים של 100 גיגה), בעוד שבישראל החיבור המכסימלי של 100 מגה בבזק, הוא בקושי חצי מזה (ללקוחות "השוק הסיטונאי"). במדינת ישראל, בקדנציה של שרי התקשורת השונים (ביבי נתניהו וצחי הנגבי), על האינטרס הציבורי - אין מי שמגן. יש דאגה ושמירה רק על האינטרסים של חברות התקשורת הגדולות, בהחלטות המלוות באין סוף ספינים חסרי כל בסיס חוקי ובניגוד לחוק, תוך צפצוף מתמשך על החוק. 
 
פריסת סיבים



 
 
Bookmark and Share