ועדת המדע והטכנולוגיה בכנסת: "95% מהישראלים קנו באינטרנט ב-2016"

דף הבית >> סקירות טכנולוגיות >> ועדת המדע והטכנולוגיה בכנסת: "95% מהישראלים קנו באינטרנט ב-2016"
בדיון בוועדת המדע והטכנולוגיה בכנסת: "95% מהישראלים קנו באינטרנט בשנה האחרונה"
מאת: מערכת Telecom News, 28.2.17, 18:16
מסחר אלקטרוני
כך עלה מסקר, שהוצג בדיון לקידום עסקים קטנים ובינוניים ברשת. נציג איביי: "ב-2016 מכרו ישראלים 15 מיליון מוצרים דרכנו". בעלי עסקים תיארו את פעולותיהם בכל רבדי הרשת והרשתות החברתיות. במדינות ערב קונים ברשת מוצרים ישראלים.

ועדת המדע והטכנולוגיה קיימה היום דיון בנושא 'העסק שלי ברשת - כלים ופלטפורמות דיגיטליים לקידום עסקים קטנים ובינוניים' - לציון יום העסקים הקטנים והבינוניים.
 
יו"ר הוועדה, ח"כ אורי מקלב: "אנו רואים זכות וחשיבות גדולה בעיסוק בעסקים קטנים ובינוניים זו השנה השנייה ברציפות. לעיתים קרובות החלק הטכנולוגי בחברות קטנות זניח לעומת חברות גדולות. הדבר משמעותי במיוחד היום, שעה שמדובר באפיק קידום מרכזי ביותר לעסקים, המסחר ברשת הולך וגדל. היום נתמקד בקנייה ובמסחר בדרך המקוונת, בדרכים להגדלת הנתח של העסקים האלה, בהיקפים ובמשמעויות".
 
ח"כ רועי פולקמן: "הרצון, הוא שעסק מקומי יהפוך לארצי וארצי לבין לאומי. אם אני ארצי אני תחרותי ויעיל, אני גם משלם משכורות יותר גבוהות. הדבר היחידי, שיכול לגרום לזה לקרות, זו הטכנולוגיה. זה גלגל הצמיחה. אני מרגיש, שהחסם הגדול הוא החסם הלוגיסטי. לא מרשים אותי כמה עסקים יש להם אתרי אינטרנט אלא כמה עסקים יודעים לפרוץ שווקים ולפעול ברמה הארצית והבין לאומית".
 
במהלך הדיון הציגו בעלי עסקים את פעולתם ברשת:
 
רמי ויפה זמיר, בעלי "סטודאיקה": "אנו מתגוררים בערד ומייצרים מוצרי יודאיקה, ובעזרת גוגל, עתידים וויקס אנו פועלים ברשת. יש לנו חנות וירטואלית, דף פייסבוק, דף נחיתה וגם פעילות בוויז. בעזרת הפרויקט הסירו אצלנו את החשש מהרשת.  היום אנן יושבים בעסק ומגיע אלינו כל העולם. למדנו, שצריך פשוט מאוד, שאדם ימשש וירטואלית את המוצר, עשינו קורס צילום ופוטושופ. כך, אנו נותנים לצרכן את התחושה של מישוש וירטואלי. היום אנו מוכרים בניו גרזי, ברוקלין, גואטמלה. המכירות עלו ב-25% עד 30%. היינו שמחים אם היה לנו ליווי המשכי - איך להתרחב".
 
דייב יקר, מנהל עסק של מסחר אלקטרוני בתחום האופנה: "התחלתי בארה"ב, עברתי לישראל. אני סוחר מכאן בשוק האמריקאי. העליתי כמה מוצרים והרגשתי את הוואקום של הביקוש בשוק למוצרים הקיימים בישראל. יש היום אנשים בכווית ובחריין הקונים מוצרים של חברה ישראלית. אחרי שנתיים של פעילות הגענו למחזור פעילות של מיליון ₪ בחודש. אנו מתחרים במחיר ובשירות שנותנים עסקים באותן מדינות. הגעתי למצב, שאני יכול למכור לכל מערב אירופה, אדם קונה מוצר עד 12 בצהריים ומקבל אותו עד 10 למחרת".
 
ח"כ פולקמן: "הרבה עסקים לא עושים זאת כי הם לא מאמינים, שניתן להתחרות בשוק הגלובלי".
 
דרור אהרון, ראש מועצת גן יבנה: "הממשלה לא מסייעת בקידום עסקים קטנים ובינוניים. הקדשנו סכום של 100 אלף ש"ח לחיזוק עסקים קטנים בתחום התרבות. אף אחד לא היה מוכן לשים סכום מקביל. זה לא סכום גדול אבל באירוע שיצרנו הציבור נחשף ל-5 עסקים. לצערנו הרב פרויקט ישראל דיגיטלית ניתן רק לפריפריה, למרות שמצב העסקים הקטנים קשה ברשויות רבות. המסחר ברשת יוצר בעיה לעסקים קיימים, כולם מזמינים ברשת ויש לקדם את כלל העסקים בתחום זה".
 
ד"ר ניר בן אהרון, הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, משרד הכלכלה: "אנו עובדים השנה עם 25 אלף עסקים. בשנה שעברה היו 20 אלף. הם מקבלים קורסים שונים, ביניהם קורסים בתחום המקוון. יש את הפרויקט שנעשה בשיתוף עם ישראל דיגיטלית, שלא ניתן בכל הארץ, זה פרויקט יקר וכרגע הוא מוגדר יותר לאזורי פיתוח עדיפות א' ועוטף עזה. הפרויקט מסייע לעסקים קטנים לפתוח חנות דיגיטלית ולהוביל אותם להבנה איך עובדים, גם מבחינה לוגיסטית, ניהול, מלאי. הסיוע ניתן גם להתאמה של החנות וגם לתפעול לאורך זמן. בכל עסק מושקעים כ-10 אלפים ש"ח. במשך כשנה של פעילות עד היום 2,014 עסקים לוקחים חלק, חלקם בהקמה, חלקם כבר פעילים".
 
ח"כ מקלב: "זה מספר נמוך מידי, ההיקף קטן מאוד. אנו רואים לנכון למנף את זה, לשתף פעולה עם חברות גדולות בתחום הרשת, ליצור משהו בהיקף גדול יותר לכלל העסקים המעוניינים. תבחנו זאת, נפנה לגורמים הרלוונטיים כדי לדחוף זאת. יש עסקים רבים, שעבורם זו שאלה של להיות או לחדול".
 
זאב חיות, מנכ"ל עמותת ידידי עתידים: "יש בפריפריה כ-200,000 עסקים קטנים ובינוניים. הנוכחות שלהם ברשת נמוכה ב-40% מנוכחות העסקים במרכז הארץ. מפה המוטיבציה לפרויקט החדש, שבשילוב גוגל וישראל דיגיטלית אנו מביאים 600 מתנדבים של ארגון ידידים ובאמצעותם העסק מקבל הדרכה ומקום בכל הפלטפורמות הדיגיטליות. אנו מכוונים בשלב ראשון ל-10,000 עסקים בפריפריה".
 
אלעד גולדנברג, מנהלת הפעילות העסקית של איביי ישראל: "עסקים קטנים ברשת זהו עולם שהולך ומתרחב. מסקר, שערכנו עולה, ש-95% מהישראלים קנו ברשת לפחות מוצר אחר בשנה האחרונה. במדינות, שהמסחר התחיל בהן עוד קודם לישראל, כמו גרמניה, מדברים על כ-80% בלבד. הסיבה העיקרית היא פערי המחירים. מוכר מישראל מוכר בממוצע ל-30 מדינות בחודש, ישראלים מכרו ב-2016 15 מיליון מוצרים ב-איביי, הרבה מוצרים טבעיים כמוצרי ים המלח,  גם תכשירים דנטליים תפסו נתח גדול. 8,000 ישראלים מתפרנסים מהפלטפורמה שלנו באופן קבוע, סך הכול 30,000 ישראלים משתמשים בפלטפורמה שלנו למכירה. ב-2013, חצי שנה אחרי תחילת הפעילות בישראל, כל 50 שניות ישראלי מכר מוצר אצלנו. השנה זה כל 2 שניות. 90% מהמזמינים משתמשים בדואר ישראל בשל העלויות".
 
חיים חלפון, סמנכ"ל גרופון: "הפלטפורמה שלנו מאפשרת היכרות עם העסק ואפשרות של חזרה אליו. החברה פועלת ב-36 מדינות. יש לנו מעל 2 מיליון משתתפים פעילים בארץ ומעל 10,000 עסקים העושים אתנו פעילות שוטפת. הרעיון הוא לגדר את ההצלחה, שרק אם הייתה מכירה באחוז מסוים העסק יוציא כסף. אנו מעריכים, שאחוז וחצי מהתמ"ג בישראל קורה און ליין, כ-12 מיליארד ש"ח בשנה. בדרום קוריאה 18%, בארה"ב 8%".
 
שירה פרידה שמש, ארגון לה"ב, לשכת ארגוני העצמאים: "בנושא של עסקים קטנים ובינונים עדיין אין פיתוח טכנולוגי מספק, שייתן מענה מתאים להם. הטכנולוגיה יכולה לסייע ולהקל מבחינת האופי הניהולי אך היא לא מפחיתה את הצורך בפיתוח מיומנות ניהול, אם אדם לא יודע לנהל תזרים מזומנים זה לא יעזור לו".
 
אילנה בניש, מורשה נגישות שירות: "במדינת ישראל כ-1.6 מיליון אנשים עם מוגבלות המונעת מהם השתלבות בחברה, פיזית וטכנולוגית. יש בישראל חובה להנגיש אתרי אינטרנט ומידע דיגיטלי, שנועד לשירות הציבור, כולל שירותי מסחר. הפנייה שלי היא בעיקר לשחקנים הגדולים, שמאפשרים את הפלטפורמות לדאוג לנגישות. זו נקודה קריטית. צריך להעביר את המידע גם לבעלי העסקים הקטנים. יש אפשרויות בעלות של עשרות עד מאות ש"ח ליצור פלטפורמה נגישה ברמה סבירה".
 
יו"ר הוועדה סיכם את הדיון: "נעקוב אחר ההתפתחויות ונסייע ככל הניתן בפנייה לגופים הרלוונטיים. משרד הכלכלה - אנו קוראים לכם להרחיב את פרויקט ישראל דיגיטלית ולשתף פעולה עם גופים גדולים להרחבת התוכניות שלכם. לצד כך לתת תהודה לפרויקטים ההתנדבותיים השונים, ששמענו עליהם כאן. בנוסף על כלל הגורמים לזכור, שלצד העסקים יש את האזרחים, שהפלטפורמות ברשת עוזרות להם להתמודד עם יוקר המחייה. יש גם פערים טכנולוגים גם בקרב הציבור ויש לשים לב שלא ניצור חברה שלצד אוכלוסיות מתקדמות מאוד ברמה המקוונת יוותרו מאחור אוכלוסיות אחרות".
 
 
ועדת המדע והטכנולוגיה



 
 
Bookmark and Share