בדיחה לפורים: צחי הנגבי אימץ כביכול את מסקנות "ועדת פילבר" ויחולל מהפכה

שוב כלי התקשורת נפלו בפח של הודעה על "מהפכת שוק השידורים" באימוץ המלצות "ועדת פילבר" ע"י מ"מ שר התקשורת צחי הנגבי. במציאות, מדובר בלא יותר מבדיחה לא מוצלחת לפורים של אנשים המנותקים מכל מציאות ולא מתעניינים בכלל מהם צרכי הציבור. 
מאת: אבי וייס, 8.3.17, 21:54

כלי התקשורת (כהרגלם) העתיקו מילה במילה את ההודעה לתקשורת (כאן), שפרסם משרד התקשורת מפיו של מ"מ שר התקשורת - צחי הנגבי (בתמונה).

זאת, מבלי לקרוא את ההחלטה עצמה בחתימת השר (כאן), שממנה עולה, שרוב המלצות "ועדת פילבר" כלל לא אומצו והן עדיין בדיונים ומה שכן אומץ צריך לעבור מסלול ארוך של חקיקה, ולא ברור מה יישאר מההמלצות הללו בסוף המסלול...

כלומר: עוד "ישראבלוף" מבית היוצר של הספינולוגים של משרד התקשורת. ניתוח פרטני של ההחלטות הטריות יבוצע במאמר נפרד, כאן אתרכז בדרך קבלת ההחלטות של השר צחי הנגבי.

למי שיש ספק איך מתקבלות ההחלטות של השר צחי הנגבי - זה כבר נותח בהרחבה כאן, באירוע, שבו חנך השר צחי הנגבי שירות בלתי חוקי של הוט. המדובר בשירות, שאיש לא זקוק לו (כי איש לא נשאל על הצורך הזה), ובכך חשף והבהיר השר את שיטת העבודה שלו: החוק לא מעניין אותו בכלל, האזרחים עוד פחות, העיקר לפרסם ספינים, שיקדמו אותו כ"רפורמטור" ולרצות אגב כך את הטייקונים במתנות של מיליארדים על חשבון הציבור. 

נחזור לעניין אימוץ המלצות "ועדת פילבר" ונבחן כיצד השר צחי הנגבי מקבל החלטות בעניין הזה. לא צריך להתאמץ למצוא את השיטה שלו, כי צחי הנגבי בעצמו ובחתימת ידו מתאר זאת בבהירות כמופיע בתצלום הבא:



מה לא בסדר בתהליך קבלת ההחלטות הזה (שלקח לשר צחי הנגבי יותר מחצי שנה)?
חסר העיקר. ואת העיקר הגדיר חוק התקשורת בהמון סעיפים בחוק. אביא רק סעיף אחד להדגמה מתוך שלל סעיפי חוק התקשורת, כיצד השר אמור לקבל החלטות בנושא אחד (תחום שידורי הטלוויזיה בכבלים):


כלומר: איך השר (או משרד התקשורת בכלל) אמור לקבל החלטות? זה ברור מהחוק: מדיניות הממשלה (במקרה שלנו אין מדיניות כל כך ברורה, מעבר לרצון של רוה"מ ביבי נתניהו לבצע "רפורמות", שתחסלנה או תמזערנה את "המאפייה השמאלנית" השולטת לדעתו בטלוויזיה), לשקול שיקולים, שבטובת הציבור, לשקול את התאמת המבקש לקבל רישיון ותרומתו של השחקן החדש הזה לתחרות.

כפי שניתן לראות ממה שהשר תיאר בעצמו, הוא ביקר במשך כחצי שנה בכמה חברות תקשורת קיימות, ששום דבר ממה שכתוב בחוק בעניין השיקולים לקבל החלטות השר לא נוגע אליהן. כך, שהן אינן רלבנטיות לצד של שיקולי השר, כמוגדר בחוק. כלומר: הוא בכלל לא עשה שום פעולה ממה שהחוק מחייב אותו לעשות בטרם קבלת ההחלטות שלו.

איך השר ידע מהם השיקולים, "שבטובת הציבור", אם הוא לא שמע את הציבור בכלל (ושמע רק כמה בעלי אינטרסים)? זה לא ברור. האם טובת הציבור באה לו בחלום? אולי קיבל זאת בפתק מאיזה קוסם היודע לקרוא את מחשבות הציבור?

לכן, אין כל סיכוי, שההחלטות של השר צחי הנגבי תהיינה מבוססות על איזה צורך או מציאות בשוק התקשורת. את הרשימה של מי, שהוא היה אמור לשמוע, לפני קבלת ההחלטות שלו, אפשר למצוא בנספח בתחתית הכתבה. אלה נציגי הציבור. לא סלקום, לא פרטנר, לא רשת ולא קשת. 

כבר הבאתי כאן במאמר "שימוע "שוק סיטונאי" עם המשתתפים הלא נכונים" את המשפט החשוב: "מי שלא לומד מההיסטוריה, עתיד לחוות אותה שוב ושוב". 

אם לא די בכך, אין לשר שום צל של מושג על מה הוא החליט. הנה ציטוט מההודעה לעיתונות, שכל כלי התקשורת העתיקו:


מדובר פשוט בשקר גס, של מי, שאין לו מושג על מה הוא מדבר. לא רק שכללי התקשורת לשוק השידורים מתעדכנים כל הזמן לפי ההתפתחויות ובעשורים האחרונים נעשו המון עדכונים (אך לאחרונה בוצעו כמה עדכונים חשובים, למשל אלה הנוגעים ל"עידן +"), "ועדת פילבר" ומ"מ שר התקשורת צחי הנגבי שכחו, שלפני כעשור, בקדנציה של שר התקשורת אריאל אטיאס, הכללים הללו השתנו לגמרי.

השר אריאל אטיאס קיים שימוע מסודר לאור השינויים הטכנולוגיים בשוק השידורים, אישר ניסוי טכנולוגי, שנמשך שנה, שבסופו של תהליך קבע מדיניות חדשה לעולם ה-VOD על הפס הרחב (כאן) ואחר כך בוצעו ביוזמתו שינויי חקיקה נרחבים בחוק התקשורת ונושא שידורי הטלוויזיה על רשת האינטרנט ב-VOD ("שידורים לפי דרישה") עוגן בחקיקה מאוד נרחבת, שנכנסה לחוק התקשורת, אך לפני פחות מעשור.

הכל מתועד לפרטי פרטים במסמכים של משרד התקשורת וכנסת ישראל. אז איך אפשר לטעון, שלפני 25 שנה נקבעו הכללים של שוק השידורים, שזה פשוט שקר גס?

בהשקת שירותי ה-OTT של הוט על רשת בזק, השר צחי הנגבי הדגים יפה כיצד אין לו צל של מושג מה אומר החוק ואיזה החלטות הוא מקבל. אז איך הוא מאשר כעת רפורמות חדשות בחוק, חוק שהוא בכלל לא מכיר? 

זה חלק מאותה גישה של "אני ואפסי עוד" של השר צחי הנגבי, שהחליט, שאת החקיקה של השר אריאל אטיאס, שאישרה הכנסת בהליך מסודר לפני פחות מעשור, הוא פשוט מוחק בטיפקס מספר החוקים... מזל שחג פורים קרב ואפשר לסבול כל בדיחה. גם בדיחה עצובה של השר צחי הנגבי. 

נספח
עם מי השר צחי הנגבי היה אמור להתייעץ בטרם קבלת ההחלטות בעניין רפורמה שידורי הטלוויזיה?
התשובה ברורה: עם הציבור. הציבור הוא זה המייצר את הביקושים והצרכים. כדי לשמוע את הציבור, צריך להזמין לא את צד ההיצע (חברות התקשורת) אלא את צד הביקוש וזה כולל את הגורמים הבאים:

• נציגי ציבור מוסמכים. יש המון גופים כאלה. אם למשרד התקשורת אין את הנתונים מיהם הגופים הללו, אשמח לשלוח למשרד רשימה כזו. זה מתחיל מארגוני הצרכנים ונגמר בארגון יועצי מערכות תקשורת. המון ארגונים, מאוד רציניים, עם אנשים היכולים לתרום המון מניסיונם ומהידע המצטבר שלהם. 
• נציגי הרשויות הציבוריות והמקומיות (ברור, שראשי הרשויות המקומיות הם נציגי ציבור).
• אנליסטים מחברות האנליסטים העולמיות והמקומיות.
• אנליסטים בתחום הכלכלי והבורסאי העוסקים בתקשורת (יש כאן כמה אנליסטים ממש טובים). 
• מומחים מהאקדמיה וממכוני המחקר העוסקים בעולם התקשורת והייטק. 
• מומחים מהשוק, למשל עורכי דין העוסקים בתקשורת (לא עורכי הדין של חברות התקשורת...), בעלי חברות קטנות, שמספקים שירותים לצרכנים בתחומי התקשורת השונים, יבואנים בתחומי התקשורת, ספקים קטנים וחדשים בתחום השידורים ועוד. 
• יזמים בעולם התקשורת, משקיעים בעולם התקשורת ומנטורים המסייעים לפיתוחים של היזמים והמשקיעים בעולם התקשורת. 
• ותיקי משרד התקשורת, במיוחד מנכ"לים לשעבר ובעלי תפקידים בכירים אחרים לשעבר. הם מקור ידע חשוב לתחום המענה לצרכי הציבור. 
• מומחים לרגולציה מחו"ל ומגופי הרגולציה במדינות דומות לשלנו. אם אין תקציב להביא מומחים כאלו מחו"ל, יש במשרד התקשורת בעלי תפקידים (למשל אגף "קשרי חוץ"), שחייבים ושיכולים להכין "ניירות עמדה" ומצגות מתאימות, מה נעשה בגופי הרגולציה במדינות העולם הנאור בתחום הטלוויזיה. גם צריך להחזיר את תפקיד "המדען הראשי" במשרד התקשורת עם אדם בשיעור קומה מקצועי (לא כמו הקודם, שהתפטר ותפקידו בוטל). "מדען ראשי" הוא האיש, שייצג ויציג את הצד של התחזיות הטכנולוגיות בעולם התקשורת לצמרת משרד התקשורת, לרבות לשר התקשורת או לממלא מקומו. 
• לבצע סקרים חוזרים (לפחות אחת לשנה) בקרב הציבור, כדי לבחון את התפתחות הביקושים בתחום שירותי הטלוויזיה. זה בסיס חשוב להבנת צד הביקושים.

כל זה לא קרה. השר צחי הנגבי נפגש רק עם כמה מבעלי הכוח וההון. זו גם הסיבה למה שוק התקשורת הישראלי נמצא בכזה כאוס ובכזה פיגור אדיר מול העולם הרחב. אין שום סיכוי להתקדמות, שכשראשי משרד התקשורת (שר ומנכ"ל) סבורים שהכל "ספינים" ושלציבור ולחוק אין שום חשיבות. גם אין חשיבות לאמת.