Fake news: דו"ח פניות הציבור בנושא טלקום לשנת 2016 ממשרד התקשורת

דף הבית >> עולם ה-ICT >> חדשות משרד התקשורת >> Fake news: דו"ח פניות הציבור בנושא טלקום לשנת 2016 ממשרד התקשורת
כמידי שנה בעשור הנוכחי, כלי התקשורת מעתיקים בלי שום בדיקה את הודעת משרד התקשורת בדבר הטיפול בפניות הציבור בתחום התקשורת. שום פרט (למעט התאריך) לא נכון בדו"ח הזה, שנועד "לאחז את עיני הציבור". את החדשות האמיתיות בכלל לא מדווחים לציבור ונחשוף אותן כאן.
מאת: אבי וייס, 21.3.17, 09:50שמילה מימון

כמידי שנה, הודעת משרד התקשורת (כאן, למי שמתעניין במסמכים המתאימים לפורים או ל-1 באפריל), מועתקת ע"י כל כלי התקשורת כלשונה, ללא כל בדיקה.

כמידי שנה (למשל כאן) אנו חושפים את מה שמסתתר מאחורי הדו"ח הזה. זה פשוט Fake News. שום דבר לא מחובר לאיזו מציאות, מלבד התאריך. 

היות ואת המציאות הזו חשפתי כמה פעמים, אביא כאן רק את התמצית:
  • הירידה בכמות התלונות לא נובעת מאיזה שיפור בתפקוד שוק התקשורת, שהניע משרד התקשורת ביוזמותיו לטובת הצרכנים. אין מציאות כזו. השיפור היחיד הוא השיפור במנגנונים הבירוקרטיים, שנבנו במשרד, שנועדו למנוע מאזרחים להתלונן במשרד התקשורת. זה מה שהוריד את כמות התלונות. העניין הזה עוגן אפילו בנוהל בחתימת המנכ"ל (כאן). 
  • משרד התקשורת בכלל לא מטפל בתלונות. אם מישהו שלא יודע זאת, בכל זאת שולח תלונה למשרד (ויש רבים תמימים), אז הוא נופל לאחד ממסלולי הטיפול הבאים:
    • התלונה נגרסת \ נגנזת ללא כל טיפול. לעניין הזה אני לא זקוק לראיות, כי זה נכתב ע"י משרד התקשורת בעצמו ובדוחו"ת ביקורת, שנעשו במשרד. בנוסף, אני מעיד על עצמי, מנסיוני, שמאז ששמילה מימון, סמנכ"ל בכיר לפיקוח ואכיפה וכיום גם המשנה למנכ"ל (בתמונה למעלה משמאל), נכנס לתפקידו בתחילת העשור ועד היום, שום תלונה שלי (ושלחתי עשרות תלונות) לא טופלה. אני מסתובב המון בשוק התקשורת ולא שמעתי אדם אחד, שסיפר לי שתלונתו טופלה נכון או בכלל ע"י משרד התקשורת. להיפך, אני כל הזמן וכל השנים, מאז ששמילה מימון מצוי בתפקידו, מקבל זרם בלתי נפסק של פניות מאזרחים, על כך, שתלונותיהם לא מטופלות (מה אני ממליץ להם לעשות? בהמשך).
    • השולח נשלח להתלונן קודם לכל ישירות בחברת התקשורת אודותיה הוא מתלונן. אם עשה כך, הוא נשלח להתלונן באחד מגופי הצרכנות (בטענה שהעניין לא מצוי בסמכות משרד התקשורת, טענה כמובן חסרת כל בסיס).
    • אם בכל זאת המתלונן עבר את המשוכות הללו ומתעקש על בירור תלונתו (או שהתלונה הגיעה ממקור שאי אפשר לגרוס את תלונתו, למשל עברה דרך חבר כנסת, שר, משרד ממשלתי אחר, מבקר המדינה וכיו"ב), אזי הפונה - המתלונן מקבל תשובה ממשרד התקשורת שבה המשרד מעתיק בשיטת Copy & Past את התשובה, שהמשרד קיבל מחברת התקשורת.
  • אם משרד התקשורת לא בודק את התלונות, אז איך הוא יודע איזו תלונה מוצדקת ואיזה לא ומציג זאת בגרפים וטבלאות השוואה? די פשוט: לפי הניסוח של התשובה, שמתקבלת מחברת התקשורת. אם התשובה היא של התנצלות בפני המתלונן, ברור שהתלונה מוצדקת. רוב חברות התקשורת כבר גילו שהן בעצמן בתשובותיהן למשרד, משפיעות על היקף התלונות המוצדקות או הלא מוצדקות, לאור אופי המענה, שהן משיבות למשרד התקשורת. לכן, השנה יש ירידה תלולה בהיקף התלונות המוצדקות. כמה פשוט להשפיע על הנתון הזה...
  • אם משרד התקשורת הוא לא כתובת לתלונות אזרחים, אז מה אני עונה לאלפי האזרחים, שפנו ופונים אלי כל הזמן בתלונה שתלונותיהם לא טופלו נכון או בכלל במשרד התקשורת? אני ממליץ להם אחת מ-3 האפשרויות הבאות:
    • אם הם יודעים להתנסח היטב ותלונתם נוגעת לנושאים, שקל להוכיח בהם את העוולה, שנעשתה להם, אני ממליץ לפונים אלי, שייגשו למסלול של "תביעות קטנות". יש היום שופטים רבים במערכת הזו ברחבי הארץ, "שלא קונים" את התשובות המתחמקות ואפילו הלא נכונות של חברות התקשורת למתלוננים ולבית המשפט. דוגמאות להצלחות בתחום הזה אני מפרסם כל העת (למשל כאן, כאן, כאן וכאן). יש לא מעט אזרחים דוגמת סיני ליבל, שמבצעים (גם בסיוע שופטים עם תודעה צרכנית) במקום שמילה מימון, את התפקיד של "הגנת הצרכנים" בשוק התקשורת. 
    • יש הבוחרים במסלול של "תביעות ייצוגיות". זה מסלול יעיל במקרים ספציפיים הנוגעים למספר רב של לקוחות והעוולה ברורה לחלוטין וקלה להוכחה. 
    • אני ממליץ לפונים אלי להתלונן באחד מגופי הצרכנות הממוסדים הקיימים בישראל (יש 3 גופים גדולים: המועצה הישראלית לצרכנות, הרשות להגנת הצרכן וסחר הוגן, רשות ההסתדרות לצרכנות. יש עוד גופים דוגמת "אמון הציבור", שי"ל). שם, מתייחסים ברצינות לתלונות אזרחים. שמילה מימון ניסה להתקבל להיות מנכ"ל ב-2 הגופים הצרכניים הגדולים, אבל הם "לא קנו את הסחורה". כך, גופי הצרכנות הללו ממשיכים למלא את תפקידם - כיאות. 
אם תשוו את הדו"ח של אגף פיקוח ואכיפה הגדול במשרד התקשורת, בראשותו של שמילה מימון לשנת 2016 (הדו"ח המלא כאן), מול דו"ח 2016 של תלונות הציבור, שטופלו ביחידה הקטנה (יחסית) לפניות הציבור במועצת הכבלים והלוויין (כאן), מיד תראו את ההבדלים. בדו"ח של מועצת הכבלים והלוויין יש גם תוצאות טיפול ומה סוגי הפיצוי, שקיבלו המתלוננים שנמצאו צודקים, ויש בדו"ח דוגמאות אמיתיות לא מעטות של תלונות מוצדקות ומה נעשה בהן עם פירוט כל מסלול הטיפול. בדו"ח של שמילה מימון - כל הנתונים הללו אינם. די ברור למה.
לסיכום: כל הדו"ח שפורסם הוא לא יותר מ- Fake News. 

Non Fake News:
על מה לא מדווחים לנו? דוגמה טרייה: בשקט בשקט עזב לפהרן לבאותני ארבעה ימים הרן לבאות (בתמונה משמאל), סמנכ"ל בכיר לכלכלה, את משרד התקשורת.

את תכנית עזיבתו חשפנו די מזמן (כאן). אני לא בטוח שיש מישהו בשוק התקשורת, שהרגיש בכך, או הזיל דמעה על לכתו. שום הודעה לא נשלחה לציבור והמשרה נותרה כרגע ללא מחליף. המכרז לסמנכ"ל כלכלה מתעכב חודשים ומתנהל למעשה בסתר (כלומר: אין מכרז).
 
למה אין מכרז למחליף להרן לבאות? כי נעשית פעילות נמרצת בנציבות שירות המדינה, לשנות את הגדרת התפקיד (כלומר: שניתן יהיה למנות סמנכ"ל כלכלה ללא תואר בכלכלה). זאת, לכאורה, כדי להתאים את הגדרת התעדי קאהן גונןפקיד ליועצת המנכ"ל עדי קהאן גונן, שאינה כלכלנית.

עדי קהאן גונן (בתמונה משמאל)קיוותה להחליף את מימון שמילה כסמנכ"לית לפיקוח (לאחר ששמילה קודם בתרגיל לתפקיד משנה למנכ"ל), אבל המועמדות שלה נפסלה על הסף ע"י הנציבות, בהיעדר הכישורים הנדרשים.

אז אין סמנכ"ל כלכלה למשרד התקשורת, וגם אין עדיין סמנכ"ל לפיקוח. גם אין סמנכ"ל דואר ואין יועצת משפטית. את הציבור - "איש לא סופר ממטר". העיקר "לדאוג לחברים".

יופי של משרד. יופי של שינוי ארגוני. יופי של דו"ח תלונות הציבור ל-2016. הכל Fake News, חוץ מהדאגה ל"בישול מינויים", שזה אמיתי לחלוטין

עדכון 21.3.17 12:00 במענה לשאלות, שנשאלתי לגבי ההבדלים בין שת"פ האנטנות של פרטנר והוט-מובייל (המכונה בשם בשם PHI) לבין השת"פ החדש, שאושר בין סלקום לגולן טלקום ולאקספון, אז הנה ההסבר: בניגוד ל-PHI המורכבת ממנהלים ומאנשי הנדסה, טכנאים ושאר בעלי מקצוע הנמצאים ועובדים ב-PHI (עובדים מקצועיים, שהגיעו מפרטנר ומהוט מובייל, כ-35 איש מכל חברה), עובדים המתחזקים במשותף את הרשת המשותפת, במקרה של סלקום - לא יהיה מצב כזה. תוקם שותפות, שהיא תהיה רק "מסגרת" (כלומר: רק "מנהלים" הרשומים ב"שותפות"), כאשר כל שירותי הרשת ותחזוקתה יבוצעו ע"י אנשי ההנדסה של סלקום (שנשארים בסלקום), ב"מיקור חוץ" עבור היישות החצי פיקטיבית והדי וירטואלית הזו, של 3 החברות המרכיבות אותה (סלקום, גולן טלקום ומרתון).
כך, פלאפון "הפסידה את הקרב" ואת השת"פ שלה עם אקספון (שלא יצא לפועל), כי לא חשבה, שיש אופציה כזו, וגם פרטנר והוט מובייל ניצבות חסרות אונים מול התרגיל המאושר הזה, של סלקום ושותפותיה לתרגיל.  
Dislike



 
 
Bookmark and Share