התנועה לזכויות דיגיטליות הגישה עתירה לבג"ץ נגד המאגר הביומטרי

התנועה לזכויות דיגיטליות הגישה עתירה לבג"ץ נגד המאגר הביומטרי
מאת: מערכת Telecom News, 27.3.17, 15:02

העתירה הוגשה לאחר מאבק של עשור בחוק המאגר הביומטרי. המשאבים לעתירה גויסו בקמפיין מימון המונים. "המאגר הביומטרי פוגע פגיעה קשה בדמוקרטיה והופך את כלל אזרחי ישראל לחשודים. אסור לתת לזה לקרות". 

עו"ד יהונתן קלינגר, (בתמונה), היועמ"ש לתנועה לזכויות דיגיטליות, שמייצג את העותרים: "המאגר הביומטרי פוגע פגיעה קשה בדמוקרטיה בישראל. מרגע כניסת המאגר לתוקף כולנו נכנסים לרשימה שחורה של חשודים פוטנציאליים. הכלל בדמוקרטיה שלנו היה עד היום פשוט למדי - אם לא עברת על החוק, אינך נכנס לרשימה של חשודים. המדינה סומכת עליך.

אך מהרגע שהמאגר נכנס לתוקף כולנו הופכים לחשודים. חשודים בזיוף התעודות וחשודים בביצוע פשעים שהתבצעו בקרבתנו. החזקה, שאזרח אינו עבריין והוא חף מפשע עד שיוכח אחרת, מתהפכת עם הקמת המאגר. כולנו חשודים. ואת זה צריך לבטל".

את העתירה לבג"ץ הגישה התנועה לזכויות דיגיטליות לאחר מאבק בן עשור שנים בחוק. את המשאבים לעתירה גייסו בתנועה לזכויות דיגיטליות מציבור הגולשים, שתרמו כ- 115 אלף ₪ בקמפיין מימון המונים, שהתקיים מוקדם יותר השנה.

העתירה מונה את כשלי המאגר הביומטרי ועומדת על הסכנות הצפויות לבטחון המדינה, לבטחון האישי של אזרחי ישראל ומדליפת מידע מהמאגר. עוד עוסקת העתירה בעובדה, שלא נערך דיון ראוי בחלופות למאגר, לא הובררה נחיצות המאגר ומדגישה את המחדלים הקשים בחקיקת החוק. כמוכן מביאה העתירה את התנגדותם המוחצת של מומחים בתחום, את עצומות המדענים השונות ודו"ח המומחים, שהראו מעל לכל ספק את הבעייתיות הקשה של המאגר הביומטרי.

בין העותרים בועז ארד, ראש מרכז איין ראנד בישראל, אסף כץ, איש היי טק, דורון אופק, מומחה אבטחת מידע, מנהל Suse ישראל, פרופ' קרין נהון, חוקרת מידע מהמרכז הבינתחומי ואונ' וושינגטון, דורון שקמוני, איש אבטחת מידע, מייסד איגוד האינטרנט ולשעבר ארכיטקט ראשי של פרויקט ממשל זמין בממשלת ישראל וזאב גולן, עמית מחקר ראשי במכון ירושלים לחקר שווקים.

בין הדברים נכתב בעתירה: "... העתירה שבנדון עניינה הקמת מאגר ביומטרי ריכוזי, שאיננו ממלא תכלית נדרשת ההולמת את ערכיה של מדינה דמוקרטית, ואשר פוגע בפרטיותם ומסכן את בטחונם של תושבי ואזרחי ישראל...הוכח, שהמאגר הביומטרי המוקם כחלק מיישום החוק אינו מסייע במניעת זיופי תעודות זהות. ליתר דיוק, לא נמצא ולו מקרה בודד בו התקיים התרחיש התיאורטי אותו המאגר אמור למנוע.

יתרה מזאת, המשיבים בחלקם הודו, שאין צורך במאגר ביומטרי בצורתו הנוכחית כדי להשיג מטרה זו. מנגד, במשך כל תקופת הניסוי התרחשו אירועי דליפת מידע במאגרי מידע רגישים בארץ ובעולם, ואלה מצביעים על הסיכון הרב לדליפת מאגרים כאלה ... אין חולק, שהנזק הצפוי מדליפה ממאגר ביומטרי כזה הוא עצום... כל האמור לעיל מביא למסקנה, שההחלטה להקים את המאגר חורגת באופן קיצוני מסבירות וממידתיות, ואין לה כל תכלית ראויה או רציונלית, ומשכך אין ברירה אלא לבטלה בטרם ייגרמו נזקים חמורים ובלתי הפיכים לתושבי ישראל...".

בועז ארד, העותר מס' 1 נגד המאגר הביומטרי: "העתירה, שהגשנו הבוקר, היא יריית הפתיחה של מאבק משפטי חשוב מאין כמוהו לא רק על החופש, הביטחון והפרטיות של אזרחי ישראל, אלא גם על דמותה של המדינה. הנחת היסוד לפיה המאגר הביומטרי הוא הפתרון היחידי לבעיית גניבת הזהויות, הוכחה זה מכבר בידי מומחי אבטחת מידע כהנחה משוללת יסוד ומסוכנת, שביכולתה להפוך תוך זמן קצר את מדינת ישראל למדינת 'האח הגדול' בה כל צעד ושעל של אזרחיה עלול לעבור תיעוד עפ"י דרישת הרשויות. על לבג"ץ לעצור את הקמתו של המאגר המסוכן הזה ולהיאבק על זכותם הבסיסית של אזרחי ישראל לחיות בחופשיות, בביטחון ובפרטיות".

העתירה המלאה לבג"ץ 118 עמ' - כאן.
 
כתבה המתייחסת, בין היתר, לפריצות של מאגרים של מדינות - כאן.