הרס שוק התקשורת הישראלי ממשיך במלוא הקצב בכיוונים חדשים

דף הבית >> עולם ה-ICT >> חדשות משרד התקשורת >> הרס שוק התקשורת הישראלי ממשיך במלוא הקצב בכיוונים חדשים
הרס שוק התקשורת הישראלי ממשיך במלוא הקצב בכיוונים חדשים
 מאת: אבי וייס, 20.5.17, 16:40שלמה פילבר
 
לאחר שהמטרה להקים בישראל 5 גופים רגולטוריים, שיעסקו בשירותי הטלוויזיה (והרדיו) הושגה, מנכ"ל משרד התקשורת ממשיך בקצב מהיר בתכנית להרס שאר השוק.
 
בשבועות האחרונים, צמרת משרד התקשורת (שרי התקשורת, שלא בדיוק ברור מי הם, אבל ברור, שרק אדם אחד הוא באמת שר התקשורת, כלומר: בנימין נתניהו), הצמרת הזו התנתקה מכל קשר לאיזו תכנית רגולטורית הגיונית, והיא ממשיכה בכאוס המאורגן בהובלת מי שנשאר כמעט לבד בצמרת משרד התקשורת: שלמה פילבר (בתמונה משמאל).
 
המהלכים הטריים, שילוו אותנו גם בשבועות הקרובים:

1הרס המבנה הארגוני והיכולת הפנימית לתפקד במשרד התקשורת.
פרישתה של תמי לשם (סמנכ"ל בכיר למנהל ומשאבי אנוש), שנחשפה ב-Telecom News, בעיקר בעקבות הפעילות של טלקום ניוז שעוד תפורט ותיחשף בבוא העת, הייתה האות להתעוררות הוועד החדש של משרד התקשורת (ועד חדש, שנבחר בזכות החשיפות של טלקום ניוז אודות התנהלות הוועד הקודם).
 
הוועד החדש מממש כעת את "הסכסוך הארגוני", שאושר כבר לפני יותר מחודשיים ע"י ההסתדרות, כפי שחשפנו בזמנו, כנגד מהלכי "השינוי הארגוני", שנעשו ע"י המנכ"ל שלמה פילבר בסדרה ארוכה של תרגילים וספינים.

ועד העובדים החדש שלח לאחרונה מכתב חריף להנהלת המשרד ובו דרישה לעצור מיידית את "השינוי הארגוני" ולשבת עם הוועד וההסתדרות בדחיפות. המשמעות: יש בכך הבעת אי אמון מוחלט בוועד הקודם, ש"מכר" את האינטרסים של העובדים ואיפשר להנהלת לטעון, שהשינוי נעשה בתיאום עם העובדים. זו "מתנת פרידה" של העובדים לתמי לשם, שמסיימת בקרוב את תפקידה במשרד (פורסם כבר מכרז לתפקיד), ושהפעילה את הוועד הקודם כדי להעביר את "השינוי הארגוני" ב"שקט תעשייתי" מדומה. 
 
כל הרעיון של השינוי הארגוני נועד לכישלון מיום היוולדו, כי הרעיון הזה נולד בחטא: מהרצון של המנכ"ל לפני כ-7 שנים (עדן בר טל) לתגמל את ידידו שמילה מימון ולתת לו את מה שהוא חפץ בו: את האחריות על אגף הספקטרום.
 
אחרי כן, עם התקדמות השנים, השינוי הארגוני קיבל עוד ממד ארגוני חשוב: לשדרג את שמילה מימון לתפקיד משנה למנכ"ל, אחרי שלא זכה לקבל את המשרה של מנכ"ל משרד התקשורת או את המשרה של מנכ"ל 2 גופי הצרכנות הציבוריים.
 
התוצאה האומללה של המהלך הזה (שעלה גם מיליוני ₪ בפטור ממכרז לייעוץ ארגוני, מהלך, שנועד, כאמור, כדי להסוות את המטרה האמתית של המהלך הזה): כל מה שבקושי תפקד במשרד התקשורת או תפקד כראוי, נהרס סופית.
 
זה לא מפריע לשלמה פילבר להשמיע ולצייץ בכל מקום סיסמאות דוגמת: 5G, סייבר, IoT, מילים, שהוא מבין בהן כמו שאני מבין בהטסת חלליות.
 
בינתיים, צמרת משרד התקשות פשוט נעלמה ואיננה (למעט שמילה מימון, למי שפספס את הפסקאות הקודמות) וכרגע חסרים כ-70% מצמרת משרד התקשורת ובכלל זה:
  • סמנכ"לית בכירה למנהל ומשאבי אנוש
  • סמנכ"ל בכיר לכלכלה ותקציבים
  • היועצת המשפטית
  • סמנכ"ל בכיר דואר
  • סמנכ"ל בכיר לפיקוח ואכיפה
  • בנוסף: נעלמו (התפטרו \ פוטרו \ פרשו לפנסיה מוקדמת \ יצאו לחל"ת) בעלי התפקידים הבאים: מדען ראשי, ראש אגף חירום, ראש אגף תכנון מדיניות, ראש תחום מספור, ראש תחום רישוי ציוד קווי וסגניתו, סגן ראש תחום רישוי ציוד סלולרי, ויש תפקידים נוספים שבעלי התפקידים שבהם נטשו \ פרשו בעקבות "השינוי הארגוני".
כלומר: 70% מצמרת משרד התקשורת מאוישת (אם בכלל) ע"י ממלאי מקום זמניים, לפרקי זמן ארוכים (למשל סמנכ"ל בכיר דואר - התפקיד לא מאויש מזה כשנה וחצי), שחלקם הגדול של ממלאי המקום הללו - חסרי כל כישורים ניהוליים ויכולת קבלת החלטות בנושאים רגולטוריים אסטרטגיים.
 
גם אגף הרישוי החדש, שהוקם על חורבות חלקים מאגף הנדסה ואגף הספקטרום, לא מתפקד, כשאגף משותק זה מצטרף לשיתוק המוחלט, שאחז באגף הפיקוח והאכיפה (מהיעדר מנהלים, כאמור לעיל).
 
ככה נראה המהלך להרס יכולת תפקיד משרד התקשורת, שנעשה תחת שם הקוד "שינוי ארגוני", שנועד למטרה אחת בלבד שהושגה (שמילה מימון, הוא קודם לתפקיד משנה למנכ"ל...).
 
כלומר: שלמה פילבר, המנכ"ל, עם צוות קטן של עוזרים אישיים מנהל הכל לבד ומחליט לבד, בלי כל ידע והבנה (או ניסיון קודם, או איזו השכלה רלבנטית), מה הוא מחליט (למעט מה שביבי נתניהו אומר לו להחליט...). זאת, תוך צפצוף ארוך על כל חוק ונורמה וכל מה שמעניין אותו זה להילחם בתקשורת השמאלנית, במצוות ביבי... . אז לצפות לטוב במצב הזה - זה קצת לא מציאותי...
 
הניסון האחרון "לקנות שקט תעשייתי" במשרד, ע"י הוצאת העובדים בתחילת החודש הקרוב לטיול גיבוש של 3 ימים (פרשה חמורה, שכנראה נעסוק בה בנפרד), לא יועיל ולא יביא שום תועלת לשוק התקשורת ולאלה התלויים במשרד התקשורת (שלא יקבלו שירותים בזמן שהעובדים מטיילים).

רבים לא שמו לב, אבל ההחלטה האחרונה של הנציבות לאפשר מינוי משנה למנכ"לי משרד הממשלה, כוללת החלטה לפיה במשרדים, שכבר מונה משנה למנכ"ל (כמו שמילה מימון במשרד התקשורת), המשרד יגדיר את התפקיד כ"משרת אמון" וכשיגיע שר חדש (אולי בשבוע הבא) הוא יהיה רשאי לפטרו ביתר קלות. 

דהיינו: הדרך לסילוק המשנה למנכ"ל המיותר במשרד התקשורת קרובה וקלה מתמיד, אלא אם המשרד לא ימהר להפוך את תפקיד המשנה למנכ"ל למשרת אמון ולא יעדכן את השר החדש לגבי זכותו לפטר את הממלא את התפקיד הזה, כממלא משרת אמון. 
ככל שזה תלוי בנציבות שירות המדינה - בכל אותם משרדים, שכבר יש משנה אחד או יותר למנכ"ל, השינוי היחיד שייעשה הוא רק בהגדרה של המשרה. כלומר, הנהלת המשרד יכולה להגדיר את המשנה למנכ"ל הקיים כנושא "משרת אמון". זאת, למרות שנבחר בוועדת איתור או במכרז (גם אם היה מפוברק). בצורה הזו, לכל הפחות, בעת חילופי שרים ניתן יהיה להחליף גם את המשנה למנכ"ל, ככל שהדבר מתבקש על ידי השר החדש.
 
2. תדרים ל-IoT  לעיריית ירושלים.
בהחלטה לאשר (גם אם תחת המילה "ניסוי"), תדרים לעיריית ירושלים ל-IoT, מתרכזים כל החוליים של תהליכי קבלת ההחלטות הגרועים והכאוטיים של שלמה פילבר בבת אחת:
  1. לא נקבעה כל מדיניות ל-IoT. כך, שממילא זו החלטה המנותקת מכל מציאות וממה שיש בעולם.
  2. לא נערך שום דיון או שימוע לתדרים, שיש להקצות ל-IoT בישראל, ולכן עיריית ירושלים מקבלת תדרים בתחום הלא נכון (60 עד 80 גיגהרץ), מה שייעלה לה ביוקר (עקב קיומו של ספק אחד בלבד והיעדר מתחרים עם ציוד מתאים, תקני וזול) בתדרים, שהוקצו לה.
  3. עיריית ירושלים אינה "מפעיל תקשורת" ולכן לתת לה תדרים זה חלק מהכאוס הקיים בתחום התדרים, בהמשך להקצאת תדרים ורישיונות מפעיל סלולר לחברות הסלולר גולן טלקום ולאקספון-018 (עם הבלוף של "שת"פ אנטנות" של 2 החברות הללו עם סלקום, כשבפועל אין שום שת"פ, רק "ישראבלוף", כאשר 2 החברות הללו "רוכבות", כמו כל MVNO, על רשת סלקום). כעת ה"ישראבלוף" מתפשט גם לתחום של הרשויות המקומיות, בדיוק באותה צורה של התעלמות מוחלטת של צמרת משרד התקשורת מכל חוק, תקנה, נוהל ונורמה רגולטורית, הכל בחשאיות וחוסר שקיפות שלטונית מוחלטים.
  4. לא היה שום תהליך של שימוע או כל הליך אחר, שנועד לבטל את ההחלטות הרגולטוריות הקודמות, שמונעות מתן תדרים לרשויות מקומיות. לפי הגישה החדשה: למה לא לתת תדרים לגופים ציבוריים אחרים? רשויות מקומיות הן לא הגוף הציבורי היחיד בישראל, שאינו מפעיל תקשורת ושישמח לקבל תדרים ולהתנתק מספקי התקשורת הקיימים.   
  5. יתרה מכך: יש עיריות, שהחלו כבר לממש IoT באמצעות אינטרגטורים וספקי תקשורת, שמחזיקים בתדרים מורשים. כך, שההקצאה של תדרים שונים ממה שיש כבר בשוק, רק לעיריית ירושלים, תגביר את הכאוס וחוסר היכולת להגיע לאחידות בציוד, אחידות בתדרים ואחידות בשיטת התפעול של עולם ה-IoT בישראל, מה שיכול היה להביא לחיסכון במשאבים. מדובר, בכל מקרה, בכסף ציבורי ובמשאבי תדרים ציבוריים, שיש לנהוג בהם בזהירות המתבקשת ולא בשליפות מהמותן.
  6. ההצהרה של שלמה פילבר, שהקצאת התדרים ל-IoT לעיריית ירושלים היא חלק מההתקדמות ל-5G, היא חלק מאותה "אחיזת עיניים" הנמצאת בכל ההצהרות של שלמה פילבר. הצהרות הללו כנראה משודרות מאיזו חללית.
 3. הארכת הרישיון של הוט לעוד 10 שנים.
מועצת הכבלים והלוויין (בהרכב לא חוקי, מה שלא מנע את ההחלטות בעניין מכרז ערוץ הכנסת), אישרה להאריך את הרישיון של הוט לעוד 10 שנים. לפני כמה חודשים גם חברת YES קיבלה הארכה דומה של הרישיון שלה.
 
בכך, גם מועצת הכבלים והלוויין, גם משרד התקשורת וגם החברות הוט ו-,YES פספסו את היכולת להצליח בתחרות בשוק הטלוויזיה הרב-ערוצית. מדוע? כי מועצת הכבלים והלוויין הייתה אמורה לדרוש מהוט להוציא רישיון נוסף ל-VOD ועוד רישיון מיוחד להעברת שידורים על רשת בזק (OTT). גם YES הייתה אמורה להוציא רישיון ל-VOD, וזה לא קרה.
 
התוצאה: הכאוס בשוק יימשך והחברות YES והוט תמשכנה להפסיד לקוחות וכסף בקצב הולך וגובר, לחברות מתחרות, שלא חלה עליהן שום רגולציה ושום חובות, כי הן מנצלות את הכאוס וחוסר האונים הזה בשוק.
 
התכניות "לעשות סדר" בשוק הטלוויזיה תקועות שנים במגירות, וההשלמה עם הכאוס הזה מובילה למצב ברור: אין השקעות בתשתיות הפס הרחב בישראל (גם בתשתיות הסלולריות אין השקעות), ואין השקעות בתשתיות חדשות לעולם הטלוויזיה הרב ערוצי.
 
כך, שוק הטלוויזיה בישראל מקבל מכות מכל הכיוונים: הרס השידור הציבורי, הרס תשתיות "עידן +", שהפכו הפקר בידיים של חברות מסחריות העושות מזה כסף בניגוד לחוק, הרס היכולת להתפתח בשוק התשתיות בכל התחומים והרס כלכלי של החברות הוותיקות העוסקות בתחום זה.
  
שורה תחתונה:
שוק התקשורת ומשרד התקשורת מעולם לא היו במצב כה חמור וכאוטי. לא מדובר כאן רק על ניתוק מהמציאות ו"עבודה בעיניים" על הציבור והעיתונות (כשחלק מהעיתונות משתפת פעולה, אולי מחוסר הבנה, עם הספינים הבלתי נגמרים של צמרת משרד התקשורת).
 
מדובר בהרס היכולת להתפתח ולהתקדם בשוק התקשורת בישראל ולנסות לסגור את הפער ההולך ומתרחב ביננו לבין העולם הרחב, העולם המערבי. להרוס זה קל ומהיר, לבנות זה מאוד קשה (ויקר). 
כאוס



 
 
Bookmark and Share