"תחרות בטלפוניה": עוד "ישראבלוף" שישאיר את ישראל הרחק מאחור

דף הבית >> חדשות >> חדשות השוק הקווי >> "תחרות בטלפוניה": עוד "ישראבלוף" שישאיר את ישראל הרחק מאחור
"תחרות בטלפוניה": עוד "ישראבלוף" שישאיר את ישראל הרחק מאחור
 מאת: אבי וייס, 24.5.17, 14:32צחי הנגבי
 
כלי התקשורת "נפלו שוב בפח" בספינים, שמפזרים מ"מ שר התקשורת (צחי הנגבי) ומנכ"ל המשרד (שלמה פילבר). יש קשר ישיר בין רגולציה עקומה ומינויים מפוברקים לבין פיגור גדל והולך של תשתיות התקשורת בישראל. אולי נשיא ארה"ב בטיסתו לישראל מסעודיה הביא במטוסו הנשיאותי את "עניינו של הציבור" לשר הנגבי?
 
בהודעת מ"מ שר התקשורת (צחי הנגבי, בתמונה משמאל) מאתמול (כאן) על אישור "פתיחת שירותי הטלפוניה של בזק לתחרות, בעלות סיטונאית של 16 ₪ לקו לחודש + 1.6 אג' לשיחה יוצאת + קש"ג + עלויות נלוות",  מופיע המשפט הכי חשוב מפרי עטו של צחי הנגבי, שאני מביא אותו כלשונו:
"...והבאתי במכלול שיקולי, בין היתר, את עניינו של הציבור ואת עניינם של בעלי הרישיון הנוגעים בדבר, החלטתי לאמץ את המלצותיו של הדרג המקצועי במשרד..."
 
את עניינם של ספקי התקשורת (בעלי הרישיונות) השר צחי הנגבי שמע וקיבל בכתב ובע"פ, גם דרך המשרד וגם ישירות ממנהלי החברות בעלות הרישיון הנוגעים בדבר. אולם, מהיכן הוא קיבל את "עניינו של הציבור"?
 
האם זה בא לו בחלום? אולי נשיא ארה"ב בטיסתו לישראל מסעודיה הביא במטוסו הנשיאותי את "עניינו של הציבור" לשר הנגבי? אולי השר עצמו חושב, שהוא הציבור, ולכן הוא דיבר עם עצמו ולמד את עניינו של עצמו?
 
ברור שמדובר בבדיחה רגולטורית נוספת, מבית היוצר של משרד התקשורת הישראלי. איש לא בדק את "עניינו של הציבור". כי אם מישהו היה בודק זאת, היה מגלה, שכל ההמלצות והמספרים הנמצאים במכתב של המנכ"ל, שלמה פישלמה פילברלבר, (בתמונה משמאל), מצוצים מהאצבע (למעשה יצאו מהאצבע של הסמנכ"ל הבכיר לכלכלה, שבינתיים כבר פרש מהמשרד. זאת, מאחר שהמסמך הזה, שהמנכ"ל חתום עליו, נכתב לפני כשנה וחצי).
 
יתרה מכך. האינטרסים של הציבור הם בכלל אחרים מהסיבות הבאות:
 
א. איש לא בדק את שוק השיחות הטלפוניות הפרטיות בבתים. אם היו בודקים ומציגים זאת, כמו שנדרש מרגולטור לתקשורת במדינה מתוקנת, היה מתברר, שרוב השיחות בבתים הן בכלל ברשתות הסלולר ולא ברשת בזק הקווית.
 
ב. יש תחרות בשוק השיחות הטלפוניות הקוויות מזה יותר מעשור, גם מצד הוט וגם מצד כל ספקי ה-.VoIP בשנים האחרונות התחרות התעצמה, גם מכל ספקי הרשתות החברתיות (אני עצמי משתמש,  כמו רבים בישראל ובעולם, בווטסאפ ובסקייפ, גם לצרכי שיחות מקומיות ובינלאומיות).
 
ג. האינטרס הציבורי הוא, שיהיה חיבור בסיבים לבתים (או עד ליד הבתים) ואז הטלפוניה בבתים ממילא תהיה לכולם VoIP.
 
אולם, יותר מעשור אחרי שהוכרז ע"י רוה"מ (ביבי נתניהו, שנשאר  רוה"מ בעשור האחרון) ושר התקשורת (משה כחלון, כיום שר האוצר), שמדינת ישראל תכוסה תוך 3 שנים בסיבים לבתים, יש רק שבריר אחוז של בתי אב בישראל המחוברים בסיבים לבתים.
 
למה? הכל מתחיל ונגמר בהחלטות רגולטוריות מוטעות ומינוי אנשים לא מתאימים לתפקידים הכי חשובים בתחום קבלת ההחלטות הרגולטוריות.
 
ד. בניגוד למה שמדברים וכותבים (בלי לקרא את המקור), יישום המלצות "ועדת חייק" מתחילת העשור הנוכחי, היו אמורות להוביל לפירוק בזק, לא למיזוג החברות בקבוצת בזק. אולם, מנכ"ל משרד התקשורת (שלמה פילבר) הבטיח במכתב לבזק אך לפני כחצי שנה, שהוא מסכים למיזוג החברות בקבוצת בזק ואחר כך קצת נסוג והבטיח,שיהיה שימוע, אבל שימוע לא התקיים ומיזוג לא מומש.
 
התוצאה של המהלך האומלל הזה: אין לבזק שום אינטרס לפרוס סיבים לבתים (יותר נכון, בזק כבר פרסה סיבים לבתים ברוב שטח המדינה, אבל זה לא מופעל, רק בגלל הרגולציה).
 
כלומר: בניגוד למה שחושבים, בזק תמשיך להרוויח, בלי להתאמץ לקדם את התשתיות שלה ובלי להשקיע – עוד שנה לפחות, בעקבות ההסדר הרגולטורי החדש של הטלפוניה.
 
ה. משרד התקשורת היה יכול להוריד בהחלטה אחת קטנה את מחירי הטלפוניה של בזק לכל עם ישראל: להפוך אותם למחירי מקסימום ולא מחירי FIX. זה לא קרה בעשור האחרון.
 
למה? זה די ברור. במשרד התקשורת יש 2 ראשים: האחד (שלמה פילבר) דואג לכאורה לאיתנות הפיננסית של בזק, והשני (שמילה מימון) דואג לכאורה לאיתנות הפיננסית של סלקום ולעיתים גם של פרטנר. שניהם טועים, ולכן אנו רואים רגולציה כזו עקומה. ההחלטה על הטלפוניה היא למעשה פשרה בין 2 הגישות חסרות האחריות הללו.
 
התוצאה: כמו במקרה של השוק הסיטונאי הכושל בתחום האינטרנט, כך ההסדר של השוק הסיטונאי בתחום הטלפוניה יוביל רק להתחזקות בזק, ולא להיפך. זאת, משום שההכנסות של בזק מובטחות והיא איננה צריכה להשקיע בפיתוח ושדרוג הרשת.  
 
כך, הטלפוניה עם המתגים בני עשרות השנים הקיימים בבזק, תמשיך לתפקד אולי עוד שנים רבות ברגולציה העקומה, שנוצרה כעת.
 
במדינה מתוקנת, סלקום ופרטנר בכלל לא היו אמורות להיות בשוק הסיטונאי. הרעיון הרגולטורי הזה נועד רק לחברות קטנות וזריזות, חסרות תשתיות.
 
ו. הרעיון של Resale (מכירה חוזרת) של שירותי הטלפוניה של בזק הוא רעיון מעולה, אבל הוא היה אמור להיות מיושם בתחילת העשור, לא כעת. הצעתי זאת (ולא רק אני) ל"וועדת חייק" בתחילת העשור, אבל היא לא רצתה לשמוע. באירופה, כבר בעשור הקודם הגיעו למסקנה, שהשיטה הזו היא השיטה היחידה, שיכולה להבטיח גם את קיומו של שוק סיטונאי עם מתחרים וגם להבטיח המשך פיתוח ושדרוג הרשת של ספק הבזק המדינתי.
 
כיום, ב-2017, יש כבר רגולציה אחרת לגמרי בשוק הסיטונאי באירופה. רגולציה מבוססת סיבים. היות וזה לא מוכר בישראל, נמשיך להיות הרחק מאחור. הפער ביננו לבין העולם המערבי (וגם העולם הערבי) הולך וגדל. אין בישראל ולו ספק תקשורת אחד, ששדרג את מערכותיו לטכנולוגיות החדשות של תקשורת בענן. בכל מדינות אירופה יש פריסה של סיבים לבתים, בחלק מהמדינות פריסה ממש נרחבת. בישראל – כלום. רק דיבורים.
 
בנוסף, ברוב מדינות אירופה יש פריסה של רשתות IoT מדינתיות. ברוב מדינות אירופה החלו ליישם LTE-A-Pro ובחלקן החלו בניסויים של 5G. כל אלו "חלומות ליל קיץ" בספינים של מנכ"ל משרד התקשורת הישראלי.
 
ז. המשרד התחמק מביצוע ניתוח השפעת הרגולציה החדשה על הציבור (ניתוח הקרוי RIA) בטענות שווא. למעשה, זה בכלל לא משנה, כי כל המסמך של מנכ"ל משרד התקשורת, מבוסס על ניתוחים ומספרים מצוצים מהאצבע. כך, שניתוח מקצועי של המספרים הללו לא יכול להוביל לאיזה מקום טוב או הגיוני.
 
שורה תחתונה
ישראל תמשיך להתברבר ב"מיקרו רגולציה" המבוססת על טכנולוגיות ועקרונות של העשור הקודם בלי להתחשב בכך ששוק התקשורת צועד מהר קדימה, ובלי להתחשב "בעניינו של הציבור".
 
כלי התקשורת ימשיכו לפרסם את הספינים מבית היוצר של ראשי משרד התקשורת וימשיכו להתעלם מהמצב העגום של שוק התקשורת הישראלי, שלא מתקדם לשום כיוון ורק משמר את התשתיות הישנות, שמזמן היו צריכות להיות מוחלפות בתשתיות חדשות ומודרניות. זה לא יקרה בשנה הקרובה. 



 
 
Bookmark and Share