"מגן הצרכנים מכה שוב" ותובע בגלל אי תמיכה בתקלות גלישה בסלולר 24X7

ממלא מקום הרגולטור (כלומר: משרד התקשורת) בהעדרו, סיני ליבל, פועל באמצעות בית המשפט, לאכוף על חברת הוט מובייל (וכלל חברות הסלולר), להפעיל מוקד טלפוני מאויש 24/7 לתקלות המונעות גלישה, במקום מוקד מאויש הפועל כיום רק 10 שעות ביממה לתקלות גלישה.
מאת: אבי וייס, 12.6.17, 10:44
  
לאחר סדרת הצלחות בתביעותיו בתחום הגנת הצרכנים (בדגש על תחום הסלולר), ממשיך סיני ליבל (בתמונה משמאל), לתבוע  את משרד התקשורת וגם את הוט מובייל (כמייצגת בעיניו כרגע את חברות הסלולר. בפעמים קודמות תבע את סלקום...).

בפעם האחרונה (בשנה שעברה) סיני ליבל זכה בבית המשפט, כשתבע את משרד התקשורת והוט-מובייל, כמפורט כאן, כאן וכאן). אבל מתברר שזה לא עזר.
 
זאת, בגלל התנהלות אנטי-צרכנית ובלתי חוקית, שנובעת ישירות מצמצום שעות פתיחת מוקדי השירות של חברות הסלולר (נושא, שבגינו הוגשה תביעה ע"י סיני ליבל נגד מנכ"ל משרד התקשורת והיועצת המשפטית של משרד התקשורת, נושא המפורט בהרחבה כאן, כאן, כאן, כאן, כאן, כאן וכאן).
 
הבעיה הטרייה הפעם: מי שמתקשר למוקדי השירות של חברות הסלולר בערב ובלילה מגלה, שהמוקדים הללו מספקים שירות תקלות רק לתקלות של קבלת והוצאת שיחות (ובעיות של גניבה \ אבדן \ תקלות בנדידה בחו"ל).
 
אולם, תנאי הרישיון של חברות הסלולר מחייבים אותן לספק שירות 24X7 (למעט יום כיפור) עם מענה גם לתקלות רשת. משמע: גם לתקלות גלישה. כלקוח של הוט מובייל, פנה סיני ליבל גם להוט מובייל וגם למשרד התקשורת כדי להסב את תשומת ליבם לאי עמידה בתנאי הרישיון. בהיעדר תגובה מצידם, סיני ליבל לא היסס, פנה ותבע אותם בבית המשפט (כתב התביעה מצוי כאן – למתעניינים).
 
גם אנו פנינו אל משרד התקשורת והוט מובייל וביקשנו את תגובתם בנושא זה, אך לא הצלחנו לקבל תגובה, לא שלא ניסינו, חזרנו וניסינו. ככל שתתקבל תגובה, נעדכן בהתאם.
 
כך, ממלא מקום הרגולטור במדינת ישראל (סיני ליבל)  מגיש שוב תביעה נגד משרד התקשורת וחברת הוט מובייל (שפסק הדין בה ישליך על כל חברות הסלולר), תביעה, שמטרותיה הן כמצוטט מכתב התביעה:

1. כפייה על משרד התקשורת, שימלא את חובתו החקוקה בחוק התקשורת - לפקח על יישום תנאי הרישיון, שנתן לחברות הסלולר. לענייננו: לכפות על חברות הסלולר הפעלת המוקד 24/7, שיטפל גם בתקלות רשת המונעות מהמנוי גלישה.

2. כפייה על חברות הסלולר עצמן להפעיל מוקד מאויש 24/7 גם לתקלות רשת המונעות מהמנוי גלישה.  

3. לכפות על הוט-מובייל, שתחדל מלהטעות את מנויה המתקשרים למוקד שירות הלקוחות הטלפוני שלה מעבר לשעות העבודה ושומעים את ההודעה – המטעה (גם  לשיטתה )– הבאה:
"לשירות לקוחות אנא הקישו 2...לקוחות יקרים, מוקדי השירות סגורים כעת, ומטפלים בשירות לנוסעים לחו"ל  ודיווח על אובדן וגניבת מכשיר בלבד. בכל נושא אחר נציגינו ישובו לעמוד לשירותכם בשעות הפעילות בימים א'-ה'......"

4. לקבוע כי פרשנות הוט מובייל (בהסכמה שבשתיקה של משרד התקשורת), כי תקלת רשת הינה רק תקלה רוחבית (הן לעניין קבלת והוצאת שיחות והן לגבי גלישה)  – אינה הפרשנות הנכונה של תנאי הרישיון שלה.
 
התביעה שסיני ליבל הגיש לבית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב (ת"ק 11062-05-17), לשיטתו היא בסך הכול עוד הליך בפרשת בג"ץ 5605/09, שעסק בשעות הפעלה של מוקדי השירות בחברות הסלולר (אז הנתבעים ע"י סיני ליבל היו: משרד התקשורת וחברת פלאפון).

המדובר כעת במיליוני מנויים של חברות הסלולר, שלא מקבלים שירות לתקלות גלישה במשך 14 שעות בכל יממה מימות השבוע (הכל נעשה, ככל הנראה, כדי לחסוך בהוצאות של החברות על מוקדנים ותמיכה בלקוחות).

אין שום סיבה, שלקוח של חברות הסלולר יצטרך להמתין עד למחרת בבוקר, כדי לקבל מענה לתקלות גלישה, או היעדר מוחלט של יכולת גלישה סלולרית, ובמיוחד כשתנאי הרישיון מתייחסות למושג "תקלות רט"ן" ולא לתקלות שיחה, כפרשנות חברות הסלולר והאימפוטנציה בהגנת הצרכנים, של משרד התקשורת עצמו.
 
בהערת אגב אציין, שאת החלל של היעלמות אגף בכיר פיקוח והאכיפה של משרד התקשורת מהשטח ומשוק התקשורת החלו למלא ארגוני הצרכנים ובמיוחד הרשות להגנת הצרכן וסחר הוגן במשרד הכלכלה והמועצה לצרכנות. מהרשות להגנת הצרכן נמסר, שתחום התקשורת הוצב במקום גבוה בסדר העדיפויות בתוכנית העבודה של הרשות ל-2016–2017. "אף ששיעור ההוצאות על תקשורת בקרב הוצאות משקי הבית הוא רק 4.5%, שיעור התלונות בתחום הוא 33%", אומרים ברשות להגנת הצרכן וסחר הוגן. "הסבר אפשרי לתופעה הוא התחרות האגרסיבית בענף, שמתבטאת בירידת מחירים ומאופיינת עפ"י התלונות בשימוש רחב בפרקטיקות מטעות ובלתי־הוגנות כלפי הצרכן, במחיר וגם במרכיבי העסקה".
 
אגף בכיר פיקוח ואכיפה במשרד התקשורת, שהיה אגף מפואר במשרד ומוביל בהגנת הצרכנים בישראל, למעשה הוכחד עם כניסתו של שמילה מימון לתפקיד הסמנכ"ל הבכיר לפיקוח ואכיפה במשרד התקשורת בתחילת העשור ("הושתל" לתפקיד זה ע"י ידידו, המנכ"ל דאז, עדן בר טל). בהמשך ל"השיגיו" המרובים הוא אף התקדם לאחרונה לתפקיד המשנה למנכ"ל, במסגרת מה שמכונה "שינוי ארגוני". המדובר ב"שינוי ארגוני" כושל לחלוטין, שכל כולו נועד לתכלית אחת בלבד: לקדם את שמילה מימון.

האגף הזה במשרד התקשורת, במקום להגן על הצרכנים, החל להמציא עבירות פיקטיביות המשרתות מטרות עלומות, שמובילות רק לטובת חלק מהחברות, תוך רמיסת הצרכנים והחוק (והתעלם מכל שאר העבירות והפרות החוק הסיטונאיות המתבצעות בשוק, למשל של גולן טלקום), והאגף הזה החל מפיץ דו"חות שנתיים פיקטיביים לחלוטין על מצב הצרכנים והשירות הצרכני בשוק התקשורת (Fake News).
 
התפתחות בתחום "תעלול החזרת הסים" של סלקום.
לאחר ההצלחה המדהימה של סיני ליבל בתביעתו נגד משרד התקשורת וסלקום בנושא "תעלול החזרת הסים" (כמפורט: כאן, כאן, כאן, כאן, כאן, כאן, כאן, כאן וכאן), הוגשו לאחרונה 2 תביעות ייצוגיות נגד סלקום בפרשה זו. ברור, שיש צורך לאחד את 2 התביעות הללו, וברגע שבית המשפט המחוזי יקבל את התביעות ויחליט מי יוביל את התביעה הייצוגית המאוחדת נגד סלקום, נעדכן את קוראינו בפרטי התביעה.