חשיפה: הפרת צו בית המשפט בעניינה של עוזרת מנכ"ל משרד התקשורת

דף הבית >> עולם ה-ICT >> חדשות משרד התקשורת >> חשיפה: הפרת צו בית המשפט בעניינה של עוזרת מנכ"ל משרד התקשורת
פרשה גוררת פרשה. כאן נחשף כיצד צמרת משרד התקשורת הפרה צו של בית המשפט בעניינה של עדי קאהן גונן, כשזימנה אותה ל"שימוע" בפני בעלי תפקידים (המנכ"ל בפועל וסמנכל"ית בכירה למנהל ומשאבי אנוש), שאסור לה להתקרב אליהם ולדבר איתם. כ"כ נחשפת מערכת הטיוח וההסתרה, שהחלה מייד עם החשיפה שלנו.
מאת: אבי וייס, 10.8.17, 08:00עדי קאהן גונן

בלעדי: בעת הדיון השני בבית המשפט בתל-אביב בעניינה של עדי קאהן גונן (בתמונה משמאל, עוזרת מנכ"ל משרד התקשורת), הרגשתי, שיש "משהו מסריח" בתגובה, שקיבלתי מנש"מ (נציבות שירות המדינה) בעניין ה"שימוע" שנערך לה (ושלא הוחלט בו דבר, מעבר לשיבוץ שלה באגף הדואר).

הניסיון שלי בתגובות מנש"מ, שהן "מריחה אחת גדולה", הוביל אותי למסקנה, שמנסים להסתיר ממני משהו גדול, אבל די מהר עליתי על ההסתרה, גם אחרי כמה בדיקות, שערכתי בנושא.

גם היה לי ברור, שתגובת נש"מ נוסחה בעצה אחת עם הנהלת משרד התקשורת ומיטב עורכי הדין ניסחו זאת, כדי לערפל את המענה שקיבלתי ולנסות להסתיר ממני ומציבור הקוראים, את הפאשלה.

לכן, ביום 7.8.17 שלחתי בדחיפות את השאלה הבאה לנציבות שירות המדינה ולמשרד התקשורת:
"1. בתשובתכם כאן למטה מובן מהתשובה, שעדי קאהן גונן עברה שימוע בפני שמילה מימון ותמי לשם ("מ"מ מנכ"ל וסמנכ"לית  בכירה).
2. הבעיה: אסור היה על עדי קאהן גונן לדבר עם השניים הללו בכלל לפי החלטת בית המשפט שהייתה בתוקף באותה עת (מצ"ב צילום הקטע הרלבנטי מההחלטה).
צילום

בית המשפט לא התיר לה לדון עם העובדים הבכירים הללו בשום נושא (בניגוד להחלטה בעניינו של שלמה פילבר, שהותר לו לדון עם עובדים כאלה בנושאים שקשורים להשעייתו).
3. יודגש, שנאסר עליה בהחלטת בית המשפט ליצור קשר ישיר או עקיף עם עובדים במשרד התקשורת העוסקים ברגולציה בנושאים המוגדרים בהחלטה, כאשר שמילה מימון עוסק בפועל בכל הנושאים המוגדרים בהחלטת בית המשפט (כולל בתחום הטלוויזיה, בגלל היותו חבר במועצת הכבלים והלוויין וגם בגלל היותו מממונה על פי תיקון טרי של החוק, לאכיפת החוק בתחום השידורים, בתור סמנכ"ל פיקוח ואכיפה, כי טרם מונה לו מחליף בתפקיד זה), ותמי לשם עוסקת ברגולציה של תחום הטלוויזיה בגלל חברותה במועצת הכבלים והלוויין.
3. היות והייתה כאן הפרה בוטה של החלטת בית המשפט, מן הדין, שהשימוע הזה יבוטל ויתקיים לעדי קאהן גונן שימוע כדין, שימוע העונה על תנאי בית המשפטי (התנאים הללו התחדשו אתמול, כאשר התנאי של אי מגע ישיר או עקיף עם עובדי משרד התקשורת העוסקים ברגולציות, שהוגדרו בהחלטהעדיין בתוקף).
כלומר: השימוע שלה אמור להיערך בנציבות, או בפני השר. 
4. אודה להתייחסותכם הדחופה".

הפנייה הקודמת שלי לנציבות ותגובת הנציבות מ-3.8.17:
"אבי שלום; להלן תגובת הנציבות לשאילתא;
"השעייתה של העובדת נבחנה ע"י המשרד בהתאם לסמכות הקבועה בסעיף 48 לחוק שירות המדינה (משמעת).
העובדת זומנה לשימוע והוחלט ע"י המשרד, בשלב זה, להעבירה לתפקיד אחר שאין לו קשר ללשכת המנכ"ל ולתחומי הרגולציה במשרד.
דיון בעניינה של העובדת צפוי להתקיים בבית המשפט ביום 06.08.17 בדבר התנאים המגבילים בהם היא שוהה.
נציבות שירות המדינה עוקבת אחרי ההתפתחויות בדיון ותבחן את צעדיה בהקשר של העובדת בהתאם להתפתחויות".

זה היה מענה לשאלה ששלחתי לנציבות:  
"שלום רב, אודה להתייחסותכם לפסקה הבאה:
כידוע ב"פרשת בזק-יס" יש את המסלול הפלילי ואת המסלול המשמעתי. שני המסלולים בלתי תלויים זה בזה (למרות שהם עוסקים באותם אנשים).
במסלול הפלילי, הוטלו הגבלות על עדי קאהן גונן (להלן עדי) אך הגבלות אלה לא כוללות הרחקה פיסית ממשרד התקשורת. 
במסלול המשמעתי, ככלל משעים מהעבודה עובד מדינה החשוד בפלילים או במעשים משמעתיים אחרים (בניגוד למה שיוחלט לגבי שלמה (מומו) פילבר, שכבר הודיע לבית המשפט שהוא "מסכים להשעייתו"), אך לגבי עדי, הוחלט (לא ידוע ע"י מי), שלא לנקוט בהליך משמעתי של השעיה מהעבודה (נושא שבסמכות: נציב, שר, מנכ"ל סמנכ"ל למינהל).
יודגש, שנקבע בפסיקה זה מכבר, שהשעיה של עובד הנחשד בפלילים אינה נחשבת אמצעי ענישה, או פגיעה בחזקת החפות שלו, אלא צעד מנהלי, שנועד להגן את המשך פעילות תקינה של השירות הציבורי ועל אמון הציבור בו. אי לכך ובהיעדר הליך משמעתי של השעיה, עדי חזרה למשרד, לתפקיד זוטר ממש לא ברור, עם המגבלות, שהוטלו עליה במסלול הפלילי, דהיינו: הרחקה מהמחשב שלה ואיסור על קשר עם עובדים הקשורים לשירותי בזק או השידורים וכיו"ב כקביעת בית המשפט.
כזכור, בעבר הושעה מהעבודה (ועוד בהשעיה דחופה) סמנכ"ל הנדסה דאז של המשרד, חיים גרון, ע"י מנכ"ל המשרד דאז, עדן בר טל, רק בשל בדיחה לא מוצלחת, שסיפר על שר התקשורת דאז, משה כחלון ושעליה התנצל מיד.
 אבקש לברר האם נשקלה בנציבות השעיה בעניינה של עדי ומדוע היא אינה מושעית?"

את תגובת הנציבות (לשאלה למעלה בדבר הפרת צו של בית המשפט) לא הצלחתי לקבל, לא שלא ניסיתי. ככל שאקבל תגובה, אעדכן בהתאם.

תגובת משרד התקשורת:
"כהרגלך אינך מדייק. מעבר לכך, הדברים אינם ראויים להתייחסות ולכן לא תזכה לתגובה".

לא הצלחתי להבין מה לא מדויק בשאלתי: האם אין עובדת כזו בשם עדי קאהן גונן במשרד התקשורתשמילה מימון? האם היא לא נחקרה באזהרה והובאה בפני שופט בת"א והוטלו עליה הגבלות חמורות וברורות? האם לא נעשה לה שימוע בפני שמילה מימון (בתמונה משמאל) ותמי לשם, כפי שהנציבות כתבה לי? אולי אין בכלל דבר כזה שנקרא "משרד התקשורת" ואני סתם המצאתי משרד ממשלתי כזה מדמיוני?

היות והנושא של הפרת צו של בית משפט זה דבר מאוד רציני  ולא יכולים להפוך אותו לבדיחה (להלן הנחיות פרקליט המדינה בנושא זה ולהלן ההנחיות של משטרת ישראל בנושא זה), השערורייה כאן זועקת לשמים. עדי עברה שימוע בפני אנשים, שאולי ייקראו גם הם לחקירה בהמשך הדרך, והם החליטו לא להשעותה. מדובר בהליך מאוד מוזר, שמתאים אולי יותר למיזם המדהים שחשפתי בעבר ששמו: "החשודים בפלילים יחקרו את עצמם"... .

לכן, שלחתי ביום 7.8.17 ליועץ המשפטי לממשלה את הפנייה הבאה:
"פנייה דחופה ליועמ"ש.
בפרשה המכונה "בזק--yesפילבר" מתברר, שצו בית המשפט (המצ"ב) הופר בעניינה של אחת החשודות בפרשה (עדי קאהן גונן, עוזרת מנכ"ל משרד התקשורת), בכך, שנפגשה עם אלה, שהצו אסר עליה להיפגש, במסגרת שימוע, שהם הזמינו אותה והחליטו לא להחליט, לאחר ששמעו אותה (יש במפגש הזה גם חשש לתיאום עדויות, שכן השניים, שהזמינו אותה לשימוע וקיימו עמה את השימוע, היו מעורבים אישית בקבלת ההחלטות ואישורים על מיזוג בזק-yes).
למטה מצויה פניותיי בנושא, עד רגע זה לא הצלחתי לקבל מענה ענייני מנש"מ, משרד התקשרות ומרשות ניירות הערך.
היות ומדובר (לכאורה) בהפרת החלטה של בית משפט, ע"י כמה משרדי ממשלה, אני סבור, שהיועמ"ש אמור לבדוק סוגיה חמורה זו ולטפל בה בהתאם לחוק".

את תגובת היועמ"ש טרם קיבלתי. ככל שאקבל, אעדכן בהתאם.

במקביל, שלחתי בדחיפות ביום 7.8.17 לרשות ניירות הערך (היחידה החוקרת בפרשה זו) את השאלה הבאה:
"1. מצ"ב פנייה דחופה ששלחתי לנש"מ.
2. על פי מיטב הבנתי את החלטת בית המשפט, במשרד התקשורת הפרו את ההחלטה הזו בכך, שערכו לעדי קאהן גונן שימוע בפני שמילה מימון ותמי לשם, כשנאסר עליה לעמוד איתם בקשר ישיר או עקיף, משום שהם עוסקים ברגולציה בנושאים, שהוגדרו בהחלטה.
3. מה בדעת רשות ניירות ערך לעשות, לנוכח הפרת הצו השיפוטי, בהסכמה שבשתיקה ע"י נש"מ ובעקיפין גם על ידכם, שכן לאור החלטת נש"מ הגעתם להסכמות עם בא כוחה של עדי קאהן גונן (בשורה 7 בהחלטה [בעמוד השני] כתוב שהצדדים "הגיעו להסכמות" ו"על בסיס ההסכמות"). 

תגובת הרשות לניירות ערך מ-7.8.17:
"שלום אבי,
כידוע לך איננו מגיבים לשאלות בנושאי חקירות ומודיעין ואיננו מפרטים אודות פעילות האכיפה שלנו.
אתה מקבל את הפרוטוקולים שלנו מבית המשפט נכון?
אתמול הפצתי שלושה". 

היות והתשובה הזו הייתה ממש מתחמקת, שלחתי תגובה והבהרה לשאלתי, לרשות ניירות הערך:
"שלום רב,
לא שאלתי דבר וחצי דבר אודות חקירה כלשהי.
אני שאלתי שאלה ברורה בדבר הפרת החלטה של בית משפט על ידי משרד התקשורת, נש"מ וכנראה בטעות (כך אני כרגע מאמין) על ידכם.
השאלה כמובן מבוססת על מה שפורסם בפרוטוקולים....שאני מקבל אותם (בתודה) ממך.
אז אני חוזר שוב על השאלה:
כיצד כל הגורמים שמניתי (משרד התקשורת, נציבות שירות המדינה והרשות לניירות ערך) נתנו את ידם לקיומו של שימוע לעדי קאהן גונן, בזמן שבית המשפט פסק, שאסור לה להיות בקשר ישיר או עקיף עם אלה, שבפניהם היא התייצבה, עברה שימוע וקיימה עימם דיון, שיג ושיח פנים אל פנים, במסגרת השימוע הזה, על הנושאים, שבגינם היא נחקרה באזהרה?"

תגובת הרשות לניירות ערך:

פי שהשבתי לך, איננו מגיבים לשאלות בנושאי חקירות ומודיעין ואיננו מפרטים אודות פעילות האכיפה שלנו".

תשובה ברורה ונחרצת. לפחות לא הייתה כאן הכחשה וזלזול, כמו שקיבלתי ממשרד התקשורת. 

אני מניח שיהיו קוראים שישאלו: מדוע עדי לא התריעה בפני שמילה ותמי שאסור לה בכלל לדבר ולנהל עמם איזה שיג ושיח? אין לי תשובה טובה לשאלה הזו. הרשות לניירות ערך אמורה לשאול אותה את השאלה הזו. אולם, מי שיקרא את 223 הכתבות שיש באתר זה אודות שמילה מימון, יבין מיד שעניין כיבוד שלטון החוק, זה אולי הנושא האחרון שמעניין אותו. 

לכן, פניתי בדחיפות ביום 9.8.17 ליחידת המשמעת בנציבות שירות המדינה בפנייה הבאה:

"1. אני סבור, שיש לפתוח בחקירה משמעתית דחופה כנגד שמילה מימון (מ"מ מנכ"ל משרד התקשורת) ותמי לשם (סמנכ"ל בכיר למנהל ומשאבי אנוש במשרד התקשורת), בגין זה, שזימנו לשימוע את עדי קאהן גונן (עוזרת המנכ"ל במשרד התקשורת והנמצאת כיום תחת חקירה והגבלות של בית המשפט), בזמן שאסור היה לעדי קאהן גונן לפי החלטה שיפוטית (המצ"ב) להיפגש עם השניים הללו, במישרין או בעקיפין.
2. ההחלטה השיפוטית הזו הייתה ידועה להם וגם פורסמה ברבים (גם על ידי) ונשלחה גם לנש"מ ולמשרד, ולמרות זאת הם הפרו את החלטת בית המשפט ואולי אף שיבשו חקירה, במהלך השימוע שלהם. (יש במפגש הזה, שכונה "שימוע", גם חשש לתיאום עדויות, שכן השניים,שהזמינו אותה לשימוע וקיימו עמה את השימוע, היו מעורבים אישית בקבלת ההחלטות והאישורים על מיזוג בזק-yes, הנושא, שבגינו היא נחקרה).
3. מצ"ב למטה התכתובת שלי עם נש"מ ומשרד התקשורת, שלא זכתה למענה. הדברים מדברים בעד עצמם ואין צורך לחפש הרבה ראיות, הם כולם כאן בתכתובת".

טרם קיבלתי תגובה מנש"מ. ככל שאקבל תגובה, אעדכן בהתאם. 

שורה תחתונה:
פרשה רודפת פרשה. האם גם את הסיפור המזעזע הזה, של הפרת צו של בית המשפט ע"י צמרת משרד התקשורת ונש"מ, "קליקת הפרקליטים" תצליח למרוח ולגרוס? נדווח לקוראינו בהתאם. צפו להפתעות נוספות. 


המהלך החשאי והלא חוקי, כפי שחשפנו כאן, מחזק את הצורך הדחוף בהקמת "רשות לתקשורת", רשות עצמאית, שתפעל לטובת הצרכנים ולא נגד הצרכנים ולטובת בעלי ההון וה"מנקורבים לצלחת" של מקבלי ההחלטות, בניגוד מוחלט לחוק ולאחריות המוטלת על משרד ממשלתי חשוב ובעל כוח כלכלי עצום, כלפי השחקנים הגדולים בשוק. 

עדכון 14.8.17
: לבזק אין מזל עם יו"ר הדירקטוריון. להלן הודעת קבוצת בזק: "דיווח מיידי – עיכוב מ"מ יו"ר דירקטוריון החברה לחקירה בידי משטרת ישראל
ניתן בזאת דיווח מיידי, כי כפי שנמסר לחברה לפני זמן קצר, מ"מ יו"ר דירקטוריון החברה, מר דוד גרנות,
עוכב לחקירה בידי משטרת ישראל [ביחידת להב 433, ביחד עם עוד אנשי עסקים ובהם בני שטיינמץ, בגין חשד לביצוע עבירות על חוק איסור הלבנת הון, זיוף מסמך, שימוש במסמך מזויף, רישום כוזב במסמכי תאגיד, מרמה והפרת אמונים בתאגיד, שיבוש מהלכי משפט ומתן שוחד]. 
נכון למועד הדיווח אין בידי החברה [בזק] כל מידע אודות מהות החקירה, נסיבותיה ותוכנה, אולם כפי שנמסר
לחברה, החקירה אינה קשורה לחברה, ובכלל זה היא אינה קשורה לנושאים הנחקרים במסגרת חקירת
רשות ניירות ערך אודותיה דיווחה החברה ביום 20 ביוני 2017 ובדיווחים עוקבים."

עדכון 6.2.18: מנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר יושעה מתפקידו למשך חודשיים נוספים, לאחר ששיגר היום (שלישי 6.2) מכתב לנציבות שירות המדינה שבו הסכים להארכת ההשעייה. עורכי דינו הסבירו כי ההסכמה נובעת מההבנה שהחקירה בעניינו של פילבר, החשוד בפרשת בזק, נמצאת בשלביה האחרונים. עורכי דינו מבהירים: הבנו שאין סיכוי לתוצאה אחרת...

עדכון 22.11.19
גם אחרי הגשת טיוטת כתב האישום כנגד נתניהו בתיק 4000, עדייןעדי קאהן גונן הפרקליטות לא החליטה מה לעשות עם התיק שנפתח כנגד עדי קאהן גונן, (בתמונה משמאל), העוזרת המקצועית של שלמה פילבר ומי שעסקה בפועל בכל הנושאים שהוא הואשם בהם ב"תיק בזק".

בינתיים, עדי מצאה לעצמה מקום עבודה חדש, מנכ"לית ארגון NLP-PLUS

ללא ספק מדובר בסוגיה משפטית לא פשוטה, שאני מניח שהפרקליטות תדע לפתור בשיטות הרגילות של "סגירת תיקים", למי שלא חפצים בפרקליטות שיעמוד לדין. 

המקרה של רות דוד (פרקליטת מחוז ת"א לשעבר בפרקליטות), היא דוגמה מצוינת לתהליכים המשפטיים הנהדרים הללו. 
 
  



 
 
Bookmark and Share