חשיפת המצב העגום, שלא מוכר ליזמים ולמשקיעים הישראלים, שבו כל יזם, ששמו מתפרסם, שהוא פתח סניף בארה"ב (או עבר לארה"ב), מקבל במוקדם או במאוחר מכתב מעו"ד על תביעה כספית לגבי הפרת פטנט או פטנטים. המציאות: אי אפשר ולא כדאי להוכיח, ש"אין לך אחות" ו"שלא הפרת שום פטנט" מול טרול הפטנטים. מהן דרכי ההתמודדות עם התופעה המכוערת הקיימת בארה"ב בתחום הפטנטים?
מאת:
אבי וייס, 15.8.17, 07:00
בכנס ייחודי, שהתכנס תחת הכותרת Israel Global Patenet Litigation Forum, ביוזמת חברת המחקר
IVC בשת"פ משרדי עורכי הדין הבינלאומיים הגדולים:
Meitar (מיתר) ו-
Sterne, Kessler, Goldstein & Fox, הוצגה ההתמודדות (לאור הנסיון המצטבר ארוך השנים) עם תופעת טרולי הפטנטים בארה"ב וכן נחשפה שיטה חדשה לאישור פטנטים בארה"ב, במסלול מהיר הנמשך כ-3 חודשים, מול המסלולים הקיימים והמוכרים לרישום פטנט בארה"ב, שנמשכים שנים (בממוצע בין 3 ל-5 שנים).
קובי שימנה, (בתמונה למעלה משמאל), מנכ"ל מרכז המחקר IVC: "זו הפעם הראשונה, שאנו מארגנים אירוע יוצא דופן מהסוג הזה, שדן בנושא, שלא מוכר ליזמים הישראלים, וזה הנעשה מאחורי הקלעים של עולם הפטנטים בארה"ב.
אנו מבצעים את המפגש עם הגופים המובילים בתחום הפטנטים והמכירים היטב את הנעשה בארה"ב. המידע, שאנו נספק ליזמים, אמור לסייע להם בקבלת החלטות בעת שהם מעוניינים לרשום פטנט בארה"ב, או במדינה אחרת בעולם, כאשר הם מעוניינים לקיים כל סוג של פעילות עסקית בארה"ב, בעקבות התפתחות המיזם שלהם. אנו נציג כאן סטארטאפים, שהצליחו בתחום רישום הפטנטים המהיר בארה"ב וסטארטאפים, שהתמודדו בהצלחה מול התופעות המכוערות הקיימות בארה"ב בתחום הפטנטים.
ההצלחה הכי בולטת, שנחשוף היום, היא דווקא של מיזם בתחום הבריאות, תחום הבריאות הוא תחום קשה בכל העולם, ובעיקר בארה"ב. סיפור המעשה המלא של המיזם Dental SMARTmirror
מצוי כאן להורדה - למתעניינים".
Joseph E. Mutschelknaus, (בת
מונה משמאל), עו"ד ודירקטור ב-Sterne, Kessler, Goldstein & Fox: "אנו הגענו הנה כדי להציג ליזמים ולמשקיעים בישראל, כיצד ניתן לשנות בצורה יוצאת דופן את העולם הישן והמוכר להם מזה שנים, עולם, שקרוי עולם הפטנטים.
בכל העולם יש אנשים המניעים את היזמות והחדשנות. אולם, נושא ה-IP לא התקדם בקצב המתאים להתפתחות החדשנות ועולם היזמות התקדם כשעולם הרגולציה נשאר הרחק מאחור, שלא לדבר על מערכות תומכות דוגמת בתי המשפט ברחבי ארה"ב.
לכן, היזמים של היום זקוקים לבסיס משפטי, שיכול להגן על ה-IP שלהם בתנאים של היום, אבל לא בכלים של האתמול. אנו לא עוסקים במחקר אקדמי אלא במה שקורה עכשיו. ממה שאני רואה, יזמים רבים עושים המון טעויות, במקרים רבים אי אפשר לתקן את הטעויות הללו.
חומר רקע מפורט על ההתפתחויות הקיימות בתחום הזה בארה"ב,
ניתן להוריד מכאן - למתעניינים.
כשאנו בוחנים מיזם דוגמת Dental SMARTmirror, שאנו חושפים היום, אנו שואלים את עצמנו לא רק האם נוכל לרשום את זה מהר, אלא גם: האם נוכל לייצר מהפטנט הזה עוד פטנטים במסלול מהיר. אנו זיהינו די מהר, אחרי בחינה ראשונית של הצעת הפטנט של המיזם, שניתן לפתח מזה
לא פחות מ-8 פטנטים.
כדי לייצר כמה פטנטים במהירות, אנו משתמשים בכלי הנקרא OmniBus, כדי לתת מסגרת לכל הפטנטים. הכלי החדש הזה מוכיח את עצמו והוא חלק מההצלחה שלנו. הגשנו את כל 8 הפטנטים ביחד,ב-6 קיבלנו אישורים לפטנטים מדי מהר, השביעי בדרך ואחריו יגיע גם השמיני. כל פטנט לווה ב-OmniBus.
בארה"ב, פטנט נרשם בד"כ אחרי 3 עד 5 שנים, כש-4 שנים זה הממוצע. אנו הצלחנו לייצר תהליך של חודשים ספורים, גם חודש. יש לנו גם חידוש: אפשרות למפגש פנים אל פנים בין היזם ועורכי הדין מול הבוחן או הבוחנים. זה מקצר מאוד את ההבנות והצורך בתיקונים אם יש. כיום, אחרי 15 חודש מההגשה, אנו ניצבים עם 6 פטנטים מאושרים מתוך ה-8 שהגשנו. לא היה דבר כזה בעבר. זו השיטה שאנו הולכים בה עם כל הלקוחות שלנו".
דן הרכבי, (בתמונה
משמאל), יזם סדרתי ומנכ"ל
Dental SMARTmirror: "אנו חושפים את עצמנו היום, כי אני חושב, שחשוב ליזמים להכיר וללמוד מה עברנו ומהם השינויים המתקיימים כעת בארה"ב, שמשנים את התפיסות המקובלות לגבי רישום והגנה על פטנטים בארה"ב.
אנו העברנו השנה וקיבלנו אישורים ל-6 פטנטים מתוך 8 בקשות שהגשנו, הכל תוך חודשים ספורים, והפטנט השביעי יאושר לנו ממש בקרוב. זה שינוי עצום ממה שהיה בעבר ומהמסלול, שרוב היזמים הישראלים הולכים בתוכו.
ההצלחה יכולה להגיע רק בביצוע של 'עבודה קבוצתית' של מומחים מכמה תחומים, שיודעים להתמודד מול משרד הפטנטים האמריקאי, לשם רוב היזמים הישראלים ניגשים, ולדעת לעבור את המסלול הזה במינימום זמן, בלי כל מכשלות ותקלות.
רק שת"פ כזה יכול להוביל את היזמים להצלחה. אני מאמין, שלכל יזם שיש לו פטנט ביד, חשוב לו לרשום אותו כמה שיותר מהר ולהגן עליו מייד בתחילת מסע היזמות שלו. זה גם מעלה את הערך של המיזם שלו מיד בתחילת דרכו.
הניסיון שלנו עם Sterne, Kessler, Goldstein & Fox היה מצוין. אני אומר, שההצלחה היא שילוב של מזל עם עבודה קשה. באנו עם רעיון בתחום, שלא הייתה בו חדשנות מאז 1898, בשיטת העבודה של רופאי השיניים. באנו עם רעיון להפוך את המראה הדנטלית הישנה למראה חכמה. הצלחנו תוך 16 שבועות לקבל את הרישום של הפטנט הראשון שלנו. ראינו, שהשיטה של
Fast Track, שנחשפנו אליה לראשונה אצל Sterne, Kessler, Goldstein & Fox,
פשוט עובדת. כך, הגענו לרישום של 6 פטנטים, שהם הציעו לנו לרשום מתוך הפטנט הראשון וכפי שציינתי, את הפטנט השביעי נקבל לדביו אישור ממש בקרוב. זה שינה לגמרי את הערך שלנו בעיני שותפים ומשקיעים".
יפעת לרנר, (בתמונה משמאל), מנה
לת תחום GIA, ארנסט-אנד-יאנג (
EY): "הרשות לחדשנות לא רק שינתה את השם שלה (בעבר נקראה המדען הראשי), אלא גם שינתה את הפוקוס שלה.
בעבר, הפוקוס היה על הגשת בקשות למענקים, בעיקר ליזמים בתחילת הדרך. היום הכיוון הוא של מענקים
לכל שלבי ההתפתחות של היזמים ולכל שלב בהתפתחות יש את הכלים והפתרונות המתאימים לאותו שלב.
דבר נוסף, התחלנו לעודד יזמות ב-Low-Tech ולא רק ב-High-Tech.
בנוסף, הגברנו את השילוב של האקדמיה ותכניות מקבילות דוגמת ה-2020 של ה-EU. במקביל, כל מערך החוקים רוענן כדי לעודד את עולם היזמות בישראל.
אחד הדברים שפתרנו הוא מה קורה עם יזם מוכר את ה-IP שלו לחברה המוציאה את ה-IP מישראל. זה קורה היום המון, בעיקר במיזוגים ורכישות ע"י חברות בינלאומיות. היזמים כיום יכולים לחשב מראש כמה הם ישלמו בכל מצב.
בנוסף, תוקנו ההטבות במיסים ליזמים ודרגות המס בישראל ליזמים ולמשקיעים מאוד אטרקטיביים".
ד"ר
יואב אסטרייכר, (בתמונה
משמאל), שותף, מיתר: "חברות הייטק ישראליות, שמגיעות לארה"ב, כמעט כולן ללא יוצא מן הכלל, תקבלנה במוקדם או במאוחר מכתב מעו"ד בתביעה על הפרת פטנט או פטנטים. התופעה הזו מאוד ייחודית לארה"ב, למרות שנתקלנו בזה גם בכמה מדינות אחרות, אבל לא באותו היקף ועוצמה.
המכתבים הללו נראים די מאיימים ויש להם מבנה ונוסח קבוע. יש לנו ניסיון רב בזה ואנו אומרים מראש ליזמים: לא צריך לברוח מארה"ב בגלל מכתב כזה, אפשר להתמודד עם הבעיה.
ראיתי לא מעט סטארטאפים ישראלים, שסגרו את הסניף שלהם בארה"ב, אחרי שקיבלו מכתב כזה והבינו, שיש קושי בארה"ב להתמודד עם זה. הרוב מפחדים מהוצאות בלתי נשלטות המגיעות כתוצאה ממכתב כזה. הפחד הזה נכון אבל ניתן לפתרון.
חייבים להבין את המכניזם של השיטה הזו, שיטת הטרול של הפטנטים. המכתב תמיד מגיע מטרול פטנטים שלא מעניין אותו בכלל שאתה סטארטאפ ישראלי בתחילת דרכו, שמתמודד עם אין סוף קשיים של כניסה לשוק אמריקאי. המטרה שלהם היא להרוויח כסף על הפטנטים שיש להם ביד.
בכלל, לא יעזור אם היזם יתחיל להתווכח איתם ויכוחים בגישה של: "אין לי אחות" ו"הפטנטים שלך לא רלבנטיים למה שאני מפתח". מי שמתחיל במסלול ויכוח מהסוג הזה מול טרול הפטנטים גורם רק לדבר אחד: העו"ד התובע
יעלה את הדרישות שלו ולא יהיה מוכן להתפשר על סכום נמוך. חלק מעורכי הדין השולחים מכתבים כאלה מעוניינים באחוזים מההכנסות העתידיות של הסטארטאפ ומניחים, שזה יהיה להם יותר כדאי לחלוק הכנסות עתידיות מהסטארטאפ, במקום להתעמת משפטית ולקבל אולי מעט.
כל המכתבים, שנשלחים ליזמים, מכילים שמות של חברות גדולות, שהסכימו לקבל "רישיון" משולח המכתב, תמורת תשלום על שימוש בפטנט או בפטנטים שיש ברשותו. הסגנון הזה של המכתב, נועד 'לשכנע' את היזם, שלא כדאי לו להילחם, יותר כדאי לו להצטרף לאלה המשלמים לטרולים.
וכאן אני מגיע לעיקר: הניסיון מלמד, שכמעט תמיד כדאי ליזמים לרכוש רישיון מטרול הפטנטים. אפשר להתווכח על דמי הרישיון ולנסות לצמצם את הנזק. אבל, הדרך הנכונה ביותר והמהירה ביותר לצאת מזה בשלום ובעלות יחסית נמוכה, היא
לשלם, כלומר: לרכוש רישיון או לחלק רווחים עתידיים.
זה נשמע באזניים ישראליות ממש רע, אבל זו המציאות המשפטית בארה"ב. המשמעות של התעמתות וניסיון להוכיח, שאתה צודק ושטרול הפטנטים הוא רק 'עלוקה הרוצה לסחוט אותך', מחייבת אותך קודם כל לפנות לעורכי דין. בארה"ב אין עורכי דין, שעובדים בחינם או על בסיס הצלחה.
למכתב, שיזם ישראלי מקבל מטרול פטנטים, אפילו יתעלם ממנו ולא ייענה, יש כמה השלכות חמורות, שיש לקחת בחשבון:
א. הטרול לא נעלם ולא נח. הוא יחכה ליזם בכל פינה. למשל: כשהיזם ירצה לבצע IPO, או השקעה משמעותית, או איזה שת"פ משמעותי, אז הטרול יתעורר לחיים ויסכל את המהלך, כדי שקודם כל יפצו אותו היטב.
ב. עלויות עורכי דין בארה"ב ממש לא זולים. אי אפשר לגמור הרפתקאה כזו בזול, אם היזם מחליט להילחם. אפילו אם היזם יצליח בתביעה שלו בבית המשפט, הוא יצטרך לשלם הוצאות משפט לעורכי הדין ולמומחים, שהוזמנו לבית המשפט מטעמו. הנסיון מראה שזה בין 3 ל-5 מיליון דולרים.
אין ליזמים הישראליים את הסכומים הללו.
ג. העיסוק בנושא גוזל זמן ממנהלים - יזמים וגוזל להם את הריכוז. במקום להתעסק בקידום היוזמה, היזם מתעסק בטרול, שמפריע לו. זה יכול להסיט יזמים ממסלול הפיתוח וההתפתחות שלהם.
יש כאן גם
שיקול כלכלי קר. רוב הטרולים מבקשים או מוכנים להסתפק אחרי מו"מ בכ-50 אלף דולרים "דמי רישיון". הם בכוונה מדברים על סכום כזה במו"מ עמם, כי הם יודעים, שיזמים יתפתו להסיר את הבעיה מהשולחן תמורת הסכום הזה. הם יודעים, שהחלופה (של "מלחמה משפטית") יכולה לעלות ליזם בין 3 ל-5 מיליון דולרים ואולי אף יותר במקרים מסובכים.
לכן, נשאלת כאן גם שאלה מוסרית: האם היזם הישראלי צריך להיכנע לדרישה הזו? העצה הראשונה שלי ליזמים: אתם אל תשיבו למכתב מהטרול. תנו רק לבעלי מקצוע המבינים בתחום, שישיבו להם. כל מגע לא מקצועי עמם לא יפתור את הבעיה, אלא יחמיר אותה. גם אי מענה לא יפתור את הבעיה.
לכן חשוב, שמומחים בתחום הזה יבחנו את המכתב של הטרול ויש להשאיר את הטיפול בנושא לאותם מומחים, שצברו ניסיון בתחום הספציפי הזה.
זה יהיה יותר זול מכל חלופה אחרת. זה עניין עסקי, שצריך להבין את המכניזם של גלגלי הצדק או האי צדק הקיים בארה"ב.
חשוב להבין,
שתופעת הטרולים לא הולכת להיעלם, למרות כל השיפורים בחקיקה בארה"ב. שום טרול לא יוותר מרצונו על שום מכתב תביעה שלו ולא חשוב מה היזם אומר, חושב או טוען. לעובדות, מנקודת הראות של הטרול, אין שום משמעות. התהליכים החוקיים מוכרים לו והוא פועל רק על סמך התהליכים החוקיים, שהוא בקי בהם. לכן, הפשרה לשלם ומעט ככל הניתן היא הפתרון, שבד"כ מגיעים אליו כל אלה הפועלים בפקחות ולפי העצות של אנשי המקצוע בתחום".
עו"ד
איתי פרישמן (בתמו
נה משמאל), שותף, מיתר: "מלחמה בטרול פטנטים זו לא גישה נכונה. לא מבחינה עסקית ולא מבחינה משפטית. זה
הפוך להיגיון הישראלי.
מהניסיון שלי - לא צריך למהר ולא צריך לפחד. הפרת פטנט היא בעיה, שבכל מקרה תימשך זמן, הרבה זמן, ולכן חשוב לתכנן נכון את אסטרטגיית היציאה מהבעיה.
אי אפשר לצאת מנצח בקרב הזה, כי
בכל מקרה היזם ישלם. לכן, הפסד - זו אופציה גרועה אבל פשרה זו אופציה יותר מתאימה. פשוט,
להגיע לפשרה עם טרול הפטנטים.
מי שלא מגיע לפשרה, כדאי שישים בצד, בכל הסכם של מיזוג, רכישה, IPO או הסכם משמעותי אחר, לפחות 20% מסכום ההסכם, לטובת תשלום "הוצאות בלתי צפויות" דוגמת טרול הפנטנטים, שמתעורר בדיוק ברגעים הללו, כדי לקלקל ולעצור את ההסכם של המיזוג, הרכישה או המכירה. מי שמתעלם מהמציאות הזו פשוט טועה בהבנת השוק והמציאות החוקית הקיימים בארה"ב".
