הוט לא פרוסה ב-237 יישובים, שבהם כ-400 אלף בתי אב. על פי ההחלטה האחרונה (שנחתמה ע"י שר התקשורת הקודם, צחי הנגבי), ניתנה להוט דחייה של שנה בפריסה (שנה, שבה היא מספקת שירות ליישובים הללו כ-OTT על רשת בזק). השנה הזו תסתיים ב-13.11.17. אחרי התאריך הזה הוט אמורה להתחיל לפרוס תשתיות ביישובים, שהיא אינה פרוסה בהם עד כה. האם זה יקרה?
מאת:
אבי וייס, 3.10.17, 07:20
למי שלא שם לב (בגלל העיסוק בצרות של בזק וראשי משרד התקשורת),
אין "
שוק סיטונאי" על רשת הוט,
בדיוק כפי שחזיתי וכמה פעמים (למשל
כאן ו
כאן). כל המסמכים (כולל המסמך האחרון בחתימת השר
איוב קרא -
כאן והודעתו לציבור על "השלמת הרפורמה" של "שוק סיטונאי" על רשת הוט -
כאן)
לא יכולים לשנות כרגע את המציאות הזו.
כעת, אנו "מרימים את המסך" מעל מציאות אחרת, שקשורה בקבוצת הוט: "חובת הפריסה האוניברסלית" שלה. אגב, משרד התקשורת כותב בכל המסמכים פרישה ב-ש ולא ב-ס, אבל לדעת האקדמיה ללשון העברית (
כאן), הכתיב הזה אמנם נכון, אבל יותר נכון לכתוב
פריסה ולא
פרישה.
הסיפור של אי פריסת הוט ב-237 יישובים בישראל הוא סיפור הנמשך כבר כמעט עשור. מדובר במהתלה רגולטורית של משרד התקשורת הישראלי, שהמציא רגולציה, שאין בשום מקום אחר בעולם (טעות
המוסברת בהרחבה כאן), אולם, אין מי שמוכן לחסל את הבעיה הזו (בעיקר בגלל שראשי משרד התקשורת "מפחדים" מתגובת בזק על מהלך כזה).
לכן, בשנים האחרונות, שרי התקשורת (
גלעד ארדן ו
צחי הנגבי) דחו פעמיים את מועד יישום "הפריסה האוניברסלית" של הוט (למרות שהוגשו כמה בג"צים בנושא זה, כנגד משרד התקשורת), כשהדחייה האחרונה לוותה בתעלול רגולטורי, שלא קיים בשום מקום בעולם:
שלמה פילב
ר (בתמונה משמאל) הפך את הוט (בלי רישיון, כמובן)
כספק OTT על רשת בזק. זאת, כדי לאפשר דחייה של שנה בפריסה האוניברסלית של הוט.
המסמך של
שלמה פילבר נמצא כאן, ההחלטה של
צחי הנגבי בעניין התעלול הזה
נמצאת כאן והניתוח של המהלכים והתרגילים הללו מצויים
כאן,
כאן,
כאן ו
כאן.
התכנית הגאונית של
שלמה פילבר, שהוט תהיה OTT על רשת בזק
נחלה כישלון מחפיר (לא נמצא ביקוש לשירות הזה,
בכל 237 היישובים, שהוט לא מצויה בהם, אבל בזק כן מצויה),
בדיוק כפי שחזיתי. ככה זה תמיד יוצא, כשעושים דברים לא הגיוניים מבלי לשאול את הציבור ונציגיו המוסמכים. אולם, כרגע זה לא הדבר הכי מעניין וחשוב בסיפור הפריסה של הוט.
מה שיותר מעניין, שבלי שום הודעה והסבר,
עלה לאתר משרד התקשורת לפני מספר ימים מסמך, שצריך לקרוא בעיון את מה שכתוב עליו, וכדי שלא יטען מישהו, שאני ממציא, אז הנה הכותרת של המסמך כלשונה:
הייתי חייב לבצע עבודת השוואה בין 2 המצגות והנה
השקף החסר, שלפתע עלה לאתר משרד התקשורת:
לאור ההפתעה הזו, שעלתה לאתר המשרד, שלחתי ביום 1.10.17 את השאלה הדחופה הבאה לצמרת משרד התקשורת:
"בתאריך לא ידוע,
עלתה לאתר משרד התקשורת (
כאן) מצגת עם התאריך של
כ"ב באלול תשע"ז (
13.9.17), בטענה של
תיקון, כי במצגת המקורית
היה חסר שקף 7...
1. מדוע לקח
כל כך הרבה זמן (כמעט שנה, מ-9 באוקטובר
2016, המועד בו
התפרסמה המצגת בצמוד
להחלטת השר, כשהמצגת עצמה נמצאת במסמך מ-
ו' תמוז תשע"ו כלומר
12 ביולי 2016, כלומר לקח
שנה ו-3 חודשים מאז שהיא הוגשה לשר), לגלות במשרד התקשורת,
שחסר שקף במצגת?
2. יתרה מכך,
השקף, שהיה חסר, הוא השקף אולי הכי חשוב במצגת, כי יש בו את
תנאי דחיית הפריסה של הוט. מה המשמעות,
שכעת פורסמה המצגת
עם השקף החסר הזה?"
תגובה לא קיבלתי. ככל שאקבל תגובה אעדכן בהתאם.
לא נראה לכם מוזר, שהדבר הכי חשוב והכי מרכזי בהחלטה לגבי הפריסה של הוט
נעלם בטעות בעת פרסום ההחלטה של השר ושמגלים את הטעות הזו (את השקף החסר)
אחרי יותר משנה מאז שהוא נעלם? מי יקנה את הספין הזה?
במקביל, פניתי להוט בשאלה הבאה:
"בתאריך לא ידוע
עלתה לאתר משרד התקשורת (
כאן) מצגת עם התאריך של כ"ב באלול תשע"ז (13.9.17), בטענה של תיקון, כי במצגת המקורית היה חסר שקף 7...
1. לא ברור מדוע לקח כל כך הרבה זמן (כמעט שנה, מ-9 באוקטובר 2016, המועד בו
התפרסמה המצגת בצמוד
להחלטת השר, כשהמצגת עצמה נמצאת במסמך מ-ו' תמוז תשע"ו כלומר
12 ביולי 2016, כלומר לקח שנה ו-3 חודשים מאז שהיא הוגשה לשר), לגלות שחסר שקף במצגת. אולם, ברור, שהשקף, שהיה חסר, הוא השקף אולי הכי חשוב במצגת, כי יש בו את תנאי דחיית הפריסה של הוט.
2. מה המשמעות מבחינת הוט,
שכעת פורסמה המצגת עם השקף החסר הזה?
3. היות ו
התאריך 13.11.17 (
תאריך הדחייה של יישום הפריסה האוניברסלית של הוט)
מתקרב במהירות, מה בדעת הוט לעשות בנדון, כי הרי "ברור כשמש", שהוט
לא תעמוד בתאריך היעד הזה?"
תגובה לא קיבלתי, ככל שאקבל תגובה, אעדכן בהתאם.
למי שפספס, במצגת הזו ובשקף "שהתגלה" לפתע אחרי שנה, יש משפט שבו מדובר על כך שהוט תגיע ללקוחות ע"י שימוש בתשתית של בזק במסגרת כללי "השוק הסיטונאי". מדובר באחד ההמצאות הכי גדולות שנולדו בעולם הרגולציה של הפס הרחב ויש לתת "פרס נובל" לממציאי השיטות הללו. "שוק סיטונאי" נולד כדי לספק יכולת תחרות לחסרי תשתיות קטנים עד בינוניים, ש"ירכבו" על בעלי התשתיות המונופוליסטיות (חברות הבזק). זה
לא נועד לספק מענה לספקי תשתיות ענק מסוג אחד, כדי שירכבו על בעלי תשתיות ענק מסוג שני. הרעיון הזה (של בעלי תשתיות, "הרוכבים" בכפייה על בעלי תשתיות
מתחרים), לא הצליח בשום מקום בעולם
ואין רגולציה כזו בשום מקום בעולם, מלבד ישראל. אין שום סיבה, שזה יצליח דווקא בישראל, ארץ
הספינים, הקומבינות וה"
עבודה בעיניים" (ראה ערך: גולן טלקום). לכן, גם יש
להוציא את סלקום ופרטנר מ"השוק הסיטונאי". אבל זה סיפור עצוב אחר.
ניתוח והערכת מצב:
היות וכמו בעבר, כל נושא "הפריסה האוניברסלית" של הוט התנהל ומתנהל במחשכים ובחשאיות מוחלטת, והתרגילים הלא חוקיים התפרסמו רק כשהגיע תאריך היעד למימוש הפריסה (
שברור לי ולכם שהיא לא קרתה ולא תקרה), נדמה לי, ששוב הסרט הזה יחזור על עצמו, ובפעם השלישית, הפעם בחתימת השר
איוב קרא (בתמונה למעלה משמאל).
אמנם אחותו של השר [כיום שר האוצר בעבר שר התקשורת]
משה כחלון (
עמליה זרקא)
פורשת מהוט וכבר
מונתה לה מחליפה (
נועה 
להב, בתמונה משמאל), אבל זה
לא ישנה מאומה, לא בעניין "השוק הסיטונאי" ולא בעניין "הפריסה האוניברסלית".
למיטב ידיעתי, אין להוט שום כוונה להשקיע מאות מיליוני ש"ח ואולי עד כמיליארד ש"ח
בפריסת תשתיות למקומות שהתושבים לא מעוניינים בשירותיה. אין בזה שום הגיון כלכלי. זה שהרגולטור המציא רגולציה לא הגיונית, זו בעיה של הרגולטור, לא של הוט... את הוט מטרידים כעת הלקוחות שבורחים ממנה, לפתרונות ה-OTT של סלקום ופרטנר (שנמצאת כעת בנסיקה עצומה, במקביל להצלחתה בפריסת
סיבים לבתים)....
בשנה שחלפה מאז החלטת השר
הנגבי, היה צורך לגבש (גם על פי החלטת השר וגם על פי החלטת "הוועדה המייעצת", שעמד בראשה מנכ"ל משרד התקשורת), תכנית ולוח זמנים מוסכם עם הוט,
לפריסה מלאה של תשתיות הוט בכל היישובים, שהיא אינה פרוסה בהם, בתכנית 5 שנתית
המתחילה ב-13.11.17, כאשר בשלב ראשון הוט אמורה לפרוס תשתית שלה ביישובים גדולים דוגמת: בני ברק ודלית-אל-כרמל (שבמקרה או לא במקרה, גר שם שר התקשורת הנוכחי,
איוב קרא).
למיטב הערכתי, התרגיל הבא של משרד התקשורת יהיה די דומה לתרגיל של
הורדת "הפריסה האוניברסלית" מעל ספקיות הסלולר. התרגיל הזה בוצע בשקט (ההחלטה פורסמה
כאן והניתוח שלה נמצא
כאן. רק אנו חשפנו ופרסמנו את הספין הבלתי חוקי המדהים הזה). כך, בשקט בשקט, משרד התקשורת
חיסל ובסתר [עד החשיפה שלנו] את "הפריסה האוניברסלית" של חברות הסלולר ובמקום לנקוט סנקציות על אי עמידה בדרישות הפריסה הארצית הנדרשת מהן ופירוק אנטנות מסיבי שהן מבצעות (לא רק גולן טלקום), הן קיבלו ממשרד התקשורת מתנה (בשווי מאות מיליוני ש"ח): נקבע שהפריסה הקיימת מספקת. כך, ש"הכל בסדר".
האם "הסרט" הזה יחזור כאן, לגבי "הפריסה האוניברסלית" של הוט? סביר להניח שכן. נעקוב מקרוב ונדווח.
עדכון 22.12.17: היועץ המשפטי לממשלה החליט לברר את עניין התחזות (לכאורה) של מנכ"ל משרד התקשורת בפועל (
שמילה מימון) כיו"ר "הוועדה המייעצת", בלא הסמכה רשמית כנדרש בחוק ותוך כדי פיברוק מסמך שיצא בדיעבד, שלא חתום ע"י השר, שכביכול ממנה את הוועדה הזו שהוא כביכול עומד בראשה. מסמך היועץ המשפטי לממשלה
נמצא כאן, למתעניינים. האם "קליקת הפרקליטים" "תתטייח" גם את הפרשה הזו? סביר להניח...
ראה גם:
.jpg?id=30387063)
