גם האינטרנט שלכם צורך סיבים כדי לעבוד מהר

דף הבית >> סקירות טכנולוגיות >> גם האינטרנט שלכם צורך סיבים כדי לעבוד מהר
גם האינטרנט שלכם צורך סיבים כדי לעבוד מהר
מאת: שולי מילשטיין, 31.10.17, 07:20סיבים אופטיים

יש לקוות, שכל מניחי הכבלים והתשתיות ברחבי העולם יהיו אנשים מאוד עסוקים בשנים הקרובות.

אנו מתייחסים אליו קצת כמובן מאליו ובטוחים, שהוא נורא מהיר בהשוואה לפני עשור, אך רוחב הפס רחוק מלהספיק. בישראל ובעולם מוכרזים בשנים האחרונות פרויקטים בהיקף משמעותי להרחבת תשתיות הסיבים האופטיים. מהן התכניות לעתיד והאם המצב בעמק הסיליקון טוב משלנו, או דווקא לא?

מאמרים מסוג זה נפתחים פעמים רבות במשפטים בנוסח ״מי יכול לדמיין היום את החיים ללא האינטרנט״, אך האמת היא, שיש לא מעט כאלה, ילידי סוף המאה שעברה.

הטכנולוגיה עצמה קיימת רק כמה עשרות שנים. בשונה מהיישום הצבאי לתקשורת במקרה חירום, שנועד לאינטרנט בתחילתו, באוניברסיטאות רצו לבטל את התלות בחומרה ובמערכות ההפעלה בנקודות הקצה. רק בשנות ה-90 של המאה הקודמת נכנסה הרשת גם לחיים האזרחיים והתפתחה באופנים שונים לאורך השנים.

ככל שהשימושיות במרשתת גדלה, כך גדל גם הצורך בפס גלישה רחב יותר, ולצורך זה הורחבו ושונו התשתיות והטכנולוגיות העירוניות הדרושות. יש להניח, שספק האינטרנט שלכם משתמש בתשתית מבוססת סיבים אופטיים, סיבים העשויים כבלי זכוכית.

תהליך פריסת הסיבים החל כבר ב-2014, שנה לפני ״רפורמת הפס הרחב״, שביצע משרד התקשורת, שפתחה את השוק, שנחלק עד אז רק בין החברות בזק והוט. עפ"י הוועדה לקידום הפס הרחב בעולם של האו״ם, עומדת ישראל במקום ה-37 באימוץ הפס הרחב הגלובלי-קווי ובמקום ה-68 באימוץ הפס הנייד.

יתכן שעד שנספיק לשפר את מעמדנו בעולם, לא תשתנה שוב הטכנולוגיה לגמרי, אך הדבר היחיד, שבטוח, הוא, שמהירות הפס הקיימת עלולה לא להספיק ממש בקרוב.

למרבית האוכלוסייה יש לפחות מכשיר-מחובר אחד ברשותם, החל מטלפון, דרך נורת הסלון ועד למצלמות אבטחה המשדרות 24/7. כבר היום ישנם בשוק לא מעט מכשירים מחוברים, שמתקשרים אתנו וביניהם באמצעות האינטרנט. בתוך כמה שנים צפוי להגיע מספרם לכ-30 מיליארד.

אולם, הפס הרחב יותר הוא החלק הפחות מרגש עבור ד״ר אשר עידן, חוקר באוניברסיטה הפתוחה בתחום הרשתות החברתיות, שהתראיין לפורבס. לדבריו, המהפכה האמתית תבוא לידי ביטוי בעיבוד והצגת מידע, ובעידן הזה יעמדו לרשותנו מכשירים ניידים, שיהוו מעין ׳מוח שני׳ למשתמשים: "המגמה העתידית תביא לפנינו מחשב, שעובד כמו מוח האדם - רכיב הפועל גם כמעבד וגם כזיכרון".

אין ספק, שיש משהו בדבריו. התשתיות עצמן הן רק חלק מעולם חדש ומלא ריגושים, אבל כדי שכל המכשירים האלה יצליחו לדבר אחד עם השני ולהתאים לנו מלתחה לפי תחזית מזג האוויר ולהכין לנו כוס קפה לפני שנפקח את העיניים, הם זקוקים לתשתית רחבה ויציבה.

בחודש שעבר הפכה סן פרנסיסקו לעיר הגדולה הראשונה בארה״ב, שהתחייבה לחבר את כל הבתים והעסקים בה לרשת הסיבים האופטית. "אני מפציר בכם לקרוא שוב את המשפט״, נכתב בידיעה, שפורסמה במגזין Wired, "... אתם עשויים לחשוב: מי ישמע, סן פרנסיסקו היא הבירה הטכנולוגית שלנו, המקום האחרון שזקוק לכך״.

אולם, עד כה לא נהנו גם תושביה ועסקיה, שאינם מ"עמק הסיליקון" מהחיבור המהיר במחיר הגיוני. כלומר, פחות מ-150 דולרים בחודש. לא פלא, שבשכונות הפחות מבוססות, מעדיפים האזרחים להסתפק בחבילת גלישה בסלולר ובכלל לא מחזיקים בחיבור ביתי.

גם במנילה מתרגשים עם ההכרזה על השקעתם של 11 מיליארד פסו פיליפיני (למעלה מ-774 מיליון שק"ח) בחיבורם של 1.3 מיליון משתמשים דיגיטליים לחיבור האינטרנט הסיבי.

על היתרונות הרבים של הסיבים האופטיים כבר נשפכו מילים רבות, לאחרונה נקשר שמם גם ביכולת להתריע מבעוד מועד על רעידות אדמה.

בשעה, שאנחנו מתעסקים ברפורמות ופריסת כבלים בים וביבשה, במקומות אחרים כבר עורכים ניסויים מוצלחים בדור החמישי. עוד ב-2015, ניסוי, שנערך ע"י ספקית הסלולר היפנית Docomo ונוקיה, הצליח לייצר קצב הורדה של 2 ג׳יגה לשעה, כשהשאיפה היא להשיק את הדור החמישי עד 2020. גם בהודו ובסין נשמעו הכרזות דומות ויש רק לקוות, שכל מניחי הכבלים והתשתיות ברחבי העולם יהיו אנשים מאוד עסוקים בשנים הקרובות.

מאת: שולי מילשטיין, אוקטובר 2017.

סיבים



 
 
Bookmark and Share