"ישראבלוף" טרי של שר התקשורת איוב קרא ל"ארגוני היוצרים" בשוק ה-OTT

דף הבית >> חדשות >> חדשות עולם הטלוויזיה >> "ישראבלוף" טרי של שר התקשורת איוב קרא ל"ארגוני היוצרים" בשוק ה-OTT
ניתוח: במקום לאכוף את החוקים הקיימים בתחום שידורי הטלוויזיה וה-VOD על רשת האינטרנט, ממשיך שר התקשורת איוב קרא "לאחז את עיני הציבור" ואת עיני "ארגוני היוצרים", שנפגשו עמו שלשום במטרה לחייב את סלקום ופרטנר בהשקעות ב"הפקות מקור".
מאת: אבי וייס, 12.12.17, 10:59המפגש עם השר

שר התקשורת איוב קרא העלה פוסט (כאן) תחת הכותרת: "כשר התקשורת אני פועל ותמיד אפעל למען היצירה הישראלית - ואתמוך בתוכן מקומי תוצרת כחול-לבן !".

הוא צרף לפוסט את התמונה, שנמצאת כאן משמאל (התמונה מטושטשת במקור, כנראה הצלם הרגיש שיש כאן "ישראבלוף" ועמעם את התמונה...).

בנוסף, השר צרף לינק (כאן) לכתבה, שתיארה את הפגישה, שנערכה בלשכתו שלשום (10.12.17) וכנראה, ש"ארגוני היוצרים" לא קראו טרם הפגישה את הכתבה שלנו שפורסמה תחת הכותרת: "האם הייתם קונים מכונית משומשת או שירות טלוויזיוני מהאנשים שבתצלום?",. שכן - אין שום קשר בין הכותרת של הצהרת השר לבין התוכן הממשי שלה. 

כדי שלא תחשבו שאני ממציא מדמיוני, אני מביא כאן את דברי השר במלואם:
"השר אמר ליוצרים כי בימים אלו במשרד התקשורת שוקדים על אסדרה במסגרת החוק החדש שתקיף גורמים המשדרים בטלוויזיה הרב ערוצית שאינם תחת רגולציה. בשלב ראשון ההליך לא יחול על סלקום ופרטנר, מכיוון שהן מפעילות קטנות יחסית בשוק - אך בהמשך, כאשר נתח השוק שלהן יגדל, גם הן יחויבו בכך.

"אני תומך בהצעת החוק שנמצאת כיום בהליך חקיקה בכנסת המקדמת את מיסוי הרשתות החברתיות המפיצות תכנים של יצירה ישראלית. מאז כניסתי לתפקיד, שוק הטלוויזיה נפתח לתחרות ומציע הרבה יותר אפשרויות לשילוב היצירה הישראלית בשידורים. הענקת הרישיונות לקשת ורשת המשדרות כיום שבעה ימים בשבוע הנה דוגמא מובהקת לכך", דברי קרא.

בפגישה השתתפו גם יפעת בן חי שגב יו"ר מועצת הכבלים והלוויין ויוליה שמאלוב ברקוביץ יו"ר הרשות השניה שדיברו על הצורך לראות בראיה רחבה את נושא שידורי הטלוויזיה בישראל כשנושא עידוד היצירה הישראלית הינו מרכיב מרכזי באסדרה הזו."

כלומר: 
  • לא יקרה מאומה בשנה הקרובה, כי החלה חקיקה חדשה בנושא ה-OTT, אחרי שהמלצות "ועדת פילבר", שאומצו ע"י שר התקשורת הקודם (צחי הנגבי, שעשה גם הוא "ישראבלוף" על ההמלצות הללו, כמפורט כאן וכאן), ההחלטות הללו בוטלו ע"י השר איוב קרא וחזרנו "לנקודת האפס", אחרי 6 ועדות ציבוריות ושימועים בנושא הזה.
  • באופן מעשי: החקיקה החדשה, שהשר מדבר עליה, לא עברה עדיין שום תהליך של שימוע ודיונים, ולא עברה שום תהליך של RIA (מה זה? - תקראו כאן). אלה תהליכים, שמלבד תהליכי החקיקה עצמם, יכולים לקחת בין שנה לאין סוף שנים... 
  • בכל מקרה, סלקום ופרטנר לא תחויבנה לטווח הזמן הנראה לעין ב"הפקות מקור", כי הן "קטנות" (כך לדברי השר)... מדובר ב"ישראבלוף" ענק, משום ש"הגנת ינוקא" הרגולטור מספק לשחקן חדש הנכנס לשוק עם שירות חדש. במקרה של סלקום ופרטנר, הן לא נכנסו לשוק עם מוצר חדש והן לא חברות חדשות או קטנות - בכלל. הן החלו לספק שירותי OTT בעשור הקודם וכמה פעמים במתכונת שירות שונה בכל פעם: סלקום (כולל נטוויז'ן שבתוכה) - פעמיים, ופרטנר (כולל 012-סמייל שבתוכה) - 6 פעמים. כלומר: "הגנת הינוקא" שלהן בתחום שירותי ה-OTT מזמן ניתנה להן, כבר בעשור הקודם. אין שום סיבה לספק להן "הגנת ינוקא" נמשכת כמה עשורים ולמעשה - לנצח. 
  • הנושא של מיסוי חברות בינלאומיות הפועלות בתחומי הרשתות החברתיות בישראל (דוגמת גוגל ופייסבוק), אין לו שום קשר להשקעות ב"הפקות מקור" וזה סתם ספין של השר, שנותח כאן במאמר תחת הכותרת: "עבור מי שר התקשורת החל לעבוד שהוא מוציא מכתב בנושא מיסים באינטרנט?". 
  • השר גם "ערבב" את "ארגוני היוצרים" בציינו, שקשת ורשת קיבלו רישיונות נפרדים וכעת הן משדרות 7 ימים בשבוע. מה זה בכלל קשור לדרישות של "ארגוני היוצרים", שפנו אליו בעניין ספקי ה-OTT דוגמת סלקום ופרטנר? 
בכלל, ההבטחות, שהשמיע השר שלשום, הושמעו כבר כמה פעמים ע"י ראשי משרד התקשורת באזני הציבור ו"ארגוני היוצרים", דוגמה בולטת ממאי 2012: "עדן בר טל: "שוקלים להטיל רגולציה על שידורי טלוויזיה באינטרנט". 
 
כך, "ארגוני היוצרים" נופלים, פעם אחרי פעם, בספינים, שמפעילים עליהם ראשי משרד התקשורת ושפורטו במאמר: "הטעות של הוט וארגוני היוצרים במאבקם בעניין "הפקות המקור" כנגד סלקום". זאת, בזמן שיש חוקים ברורים המחייבים את ספקי ה-OTT ברישיונות ובהשקעות ב"הפקות מקור". 

יש כאן כשל מהותי בשוק: אי אפשר לקיים תחרות שעל כל שחקן בשוק יש כללים אחרים, או שיש שחקנים בלי כללים בכלל, שזה כולל [בין היתר]: תמלוגים, הפקות מקור, עמידה בחוקים רבים (למשל: כתוביות לחרשים, סימון שידורים, הגבלות בפרסומות, הגנה על קטינים ועוד), הוצאות הכרוכות בקיום הוראות הרישיון (המון סעיפים, החל מזמני מענה במוקד השירות, זמני הפעלת המוקדים השונים ואיזה מוקדים חייבים לקיים ומתי, צורת החשבונית, רמות שרידות ואבטחה, עבודה לפי תקנים, קישורי גומלין בתצורות מוכתבות, העברת ערוצים פרטיים בעלי רישיון, "הפרדה מבנית", הסכמים אחידים ומאושרים עם המנויים, בקרת שידורים, אבטחת מידע, ביטוח וערבויות, "שידורי חובה", רישיון נפרד ל"מוקד שידור", "רמת שירות למנויים", טיפול בפניות ותלונות, תיקון תקלות, הגנה על הפרטיות, מניעת הונאות, הגשת דוחות תקופתיים, היערכות למצבי חירום, ועוד ועוד, מעל 400 סעיפים שונים ומשונים שנולדו עם השנים, שחלים על כל בעל רישיון תקשורת מכל סוג בישראל).

למה החוקים הקיימים לא מופעלים על ספקי ה-OTT העוברים על החוק? מפני שהשר וראשי משרד התקשורת ומועצת הכבלים והלוויין כבר סבכו את עצמם ב"מתן חסות" אישית לפעילות תקשורתית לא חוקית וללא רישיון (עבירה שדינה 3 שנות מאסר). זה "ברור כשמש בצהרי היום". 

מתי הכאוס הזה נולד והחל לצבור תאוצה?
במסגרת תחקיר, שאני עורך, בעניין התעלמות משרד התקשורת מ"חוק התקשורת" ד"ר יפעת בן חי שגבומחובותיו כרגולטור בשוק התקשורת, תחקיר, שיפורסם במאמר נפרד, קיבלתי עדכון מאחד המומחים המובילים בתחום הרגולציה, שמצא מהיכן הכאוס הזה (של ההפקרות בתחום שידורי הטלוויזיה על רשת האינטרנט) למעשה החל.

אגב, באופן די אירוני, יו"ר מועצת הכבלים והלוויין (ד"ר יפעת בן חי שגב, בתמונה משמאל), העלתה פוסט (כאן) בפייסבוק שלה, תחת הכותרת: "רגולציה עולמית: החל מאפריל 2016 קיימת באירופה רגולציה על ספקי תכנים אינטרנטיים", שבו היא מציגה מחקר (המצוי במלואו כאן וכאן), מחקר המראה, שבכל מדינות אירופה, שידורי הטלוויזיה על האינטרנט (OTT ו-IPTV) ותחומי פעילות נוספים, שקיימים על רשת האינטרנט הציבורית, נמצאים תחת רגולציה ופיקוח די מחמירים... ממש מרתק. 

נחזור לענייננו: בסוף 2007 הכנסת תיקנה את "חוק התקשורת" (ביוזמת השר אריאל אטיאס), והכניסה את שידורי הטלוויזיה על רשת האינטרנט בגישת ה-VOD בצורה ברורה ל"חוק התקשורת" עם סוג רישיון חדש הנקרא "רישיון שידורים לפי דרישה" וגם חובת ההשקעה ב"הפקות מקור" עוגנה אז בחקיקה בכנסת.

אולם, התהליך ליישום החקיקה טורפד ע"י היועצת המשפטית דאז של משרד התקשורת, עו"ד נגה רובינשטיין. זה נעשה בצורה די מתוחכמת, במסגרת "ועדת ניצן חן ועדן בר טל", שעסקה בתחום ה-OTT (הדו"ח המלא של הוועדה מצוי כאן, ההודעה לתקשורת - כאן).

הוועדה הזו פרסמה את המלצותיה באוקטובר 2011. החלק הכי חשוב מסתתר בפסקה הבאה:
צילום 1
  
מהיכן התרגיל המשפטי הזה שאוב? מהגדרת החוק כמופיע כאן:
צילום 2

מי אמור להגדיר מה זה "באיכות מובטחת ובטיב שירות מקובל.."? גם זה הוגדר ב-2007 בחוק התקשורת:
צילום 3

אולם, מנכ"ל משרד התקשורת לא קבע (בזמנו) את ההוראות הללו ולא פרסם דבר (באתר האינטרנט של המשרד) בעניין זה.

כלומר: כל עוד יש בעיה בהפצת תוכןנגה רובינשטיין ב"פס רחב" "באיכות מובטחת ובטיב שירות מקובל לשידורים בשיטה הספרתית" - מה שלכאורה לא מוגדר ע"י המנכ"ל, וכל עוד אין "מודלים עסקיים ברורים" לשירותי ה-OTT, לדעת עו"ד נגה רובינשטיין, (בתמונה משמאל), החוק לא חל על שירותים שכאלו. כך, החקיקה מיוזמתו של השר אריאל אטיאס - טורפדה. מייד נסתור את ההנחות השקריות הללו, שפורסמו על ידה בדו"ח הזה. 

בעמודים 18 ו-19 של הדו"ח הזה יש עוד "פנינים שקריים" דוגמאות: 1) החוק הקיים לא מתאים להגדרה של "שידורים".. 2) החוק הקיים לא מתאים להגדרה של "מנוי" ברשת האינטרנט. 3) "האסדרה הקיימת חסרה אסדרה קונקרטית". ועוד "פנינים" משפטיים מהסוג הזה. בנספח הקיים בדו"ח, בעמודים 38 עד 40 (נספח ב': דעת מיעוט של עו"ד נגה רובינשטיין), היא מעלה עוד נימוקים לאי קיום החוק, בפלפולציה משפטית, שקשה להבין אותה (אבל ברור לאן היא מובילה). 

עו"ד נגה רובינשטיין התעלמה בעמדתה לחלוטין (ובכוונה) מחוות דעת משפטית אחרת, שהובאה בגוף הדו"ח, חוות דעת, שאני מביא אותה כאן כלשונה:
צילום 3
צילום 4

אם לא די בכך, המציאות, שאני מכיר כיום, שונה לגמרי ממה שהוצג בזמנו ע"י עו"ד נגה רובינשטיין:

לא רק שיש "מודלים עסקיים" לשירותי ה-OTT (תשאלו את ספקי ה-OTT), הנושא של "באיכות מובטחת ובטיב שירות מקובל לשידורים בשיטה הספרתית" כבר הוסדר היטב ופורסם באינטרנט (באתר המשרד), במסגרת הטיפול של מנכ"ל משרד התקשורת (אבי ברגר) ושר התקשורת (גלעד ארדן) בנושא "השוק הסיטונאי". הוגדרו הגדרות ברורות החלות גם על שירותי ה-OTT (כך מופיע במסמכים של משרד התקשורת) בתחום המכונה בשם: "איכות מובטחת ובטיב שירות מקובל לשידורים בשיטה הספרתית".

יתרה מכך, 3 שרי תקשורת (גלעד ארדן, צחי הנגבי ואיוב קרא) חתמו על תקנות, שמעגנות את ההגדרות הללו (שכוללות הגדרות של "איכות מובטחת וטיב שירות"), תקנות, שאושרו 3 פעמים ע"י הכנסת. כך, שהתמלאו כל דרישות החוק להחלת משטר של רישיונות על ספקי ה-OTT, בשידורים הכוללים VOD. 

אם לא די בכך, החקיקה בתחום שידורי הטלוויזיה על רשת האינטרנט התקדמה במהירות ואך לאחרונה תוקן "חוק הפצת שידורים", חוק המכסה היטב ובפרטי פרטים את תחום הפצת תכני "הערוצים החופשיים" (ערוצי "עידן +") ברשת האינטרנט הציבורי. כל ספקי ה-OTT בישראל מספקים ללקוחותיהם גם את "הערוצים החופשיים" הנכללים בחוק הזה, ולכן החוק הזה דורש מהם רישיון, שניתן לקבל אותו בתהליך די מורכב, שכולל 4 שלבים, שמועצת הכבלים והלוויין והרשות השנייה אמורים היו ליישם ולאכוף. 

במציאות, לאיש מספקי ה-OTT אין רישיון לפי החוק היחסית החדש ("חוק הפצת שידורים"), ולמעשה מדובר ב"שוד" של משאבי המדינה. בהערת אגב, כתבנו שאנו מקווים, שהמינוי של יוליה שמאלוב ברקוביץ' ליו"ר מועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו יוביל לחיסול תופעת שוד המשאבים הציבוריים ע"י ספקיות ה-OTT. אבל, כרגע לא נראה, שהתקווה שלנו עומדת להתגשם בקרוב, או בכלל. זאת, במיוחד אחרי דבריו הטריים של השר איוב קרא, שביצע ספין ענק על "ארגוני היוצרים", כמפורט בתחילת הכתבה. 

בשולי הדברים אני חייב לציין, שיש ספק OTT אחד, שניתן לספק לו "הנחה" בעניין הפרות החוק בשידורי ה-OTT, וזה טריפל-סי (Triple-C), שהוא בינתיים הספק היחיד, שקיבל אישור ממועצת הכבלים והלויין ל: "רישום במרשם ספקי תכנים על פי חוק הפצת שידורים". זהו שלב אחד מ-4 השלבים, שכל ספק OTT אמור לעבור, בדרך לקבלת רישיון לשידורי OTT של "הערוצים החופשיים" על רשת האינטרנט. מלבד Triple-C, אף ספק OTT לא פנה ולא קיבל איזה רישיון לשידוריו על רשת האינטרנט, כנדרש בחוק. 

למה עו"ד נגה רובינשטיין פעלה לטרפד את החקיקה של הכנסת בנושא ה-VOD? זה נושא המוסבר היטב בסדרת חשיפות, שביצענו בהיתר של בית המשפט העליון, סדרת חשיפות, שהסתיימה במאמר"הנפילה: יועצת משפטית ושר הולכים הביתה בגלל ניסוח של משפט אחד". חלק מהפרשה הזו נחשפה גם בתחקיר של אילנה דיין, שלא חשפה את הכל (הכל נמצא כאן). בקצרה: השר כחלון פעל לייצוג האינטרסים של הוט ועו"ד נגה רובינשטיין פעלה לייצג אינטרסים אחרים לגמרי... די מזכיר מה שקורה היום עם שמילה מימון המנכ"ל בפועל של המשרד. 

אפיזודה נוספת למסמך של  "ועדת ניצן חן ועדן בר טל", ניצן חן (שהיה אז יו"ר מועצת הכבלים והלוויין), כשראה ששר התקשורת והמנכ"ל "עושים צחוק" מדו"ח הוועדה, שהוא עמד בראשה, ואין בכוונתם ליישם אותו, החליט להתפטר ועבר לעבוד במשרד ראש הממשלה (שם הוא נמצא עד היום, כראש לשכת העיתונות הממשלתית).

כך, שהדו"ח, ששימש את כל "מפירי החוק" מאז ועד היום, הוא בכלל דו"ח לא מחייב (כי הוא לא אושר בשום פורום, או ע"י איזה בעל סמכות דוגמת: השר, הממשלה, או הכנסת), ד"וח, שנגנז אז די מהר (כמו כל הדו"חות שהיו לפניו ואחריו, עד "דו"ח שכטר", "ועדת חייק" ו"דו"ח פילבר"), בשנים האחרונות, שכולם הגיעו לאותה מגרסת נייר. אולם הפרות החוק נמשכות, מאז ועד היום

מתי הכאוס הזה ייגמר? 
התשובה לזה מאוד ברורה: כאשר כל מפירי החוק בצמרת משרד התקשורת ייכנסו לכלא, או יפוטרו ויסולקו בבושת פנים מתפקידם. תשאלו את הרשות להגבלים עסקיים והרשות לניירות ערך, כמה זה חשוב להכניס את מפרי החוק לכלא, כדי שהאנשים הישרים יוכלו לחיות בכבוד וביושר ויוכלו להתפרנס בכבוד וביושר, במדינה, שערכי "כיבוד שלטון החוק" מובילים אותה.

אסור להסכים, שנחיה במדינה, שחוקי "רפובליקת בננות" הם החוקים שלה, מדינה הנשלטת בידי הטייקונים ופקידים בכירים - עושי דברם. מתחת לאף שלנו צץ בשנים האחרונות ופועל ללא הפרעה מנגנון מושחת של הפרת חוק קבוצתית, בחסות הבכירים ביותר במנגנון אכיפת החוק הזה. שלמה פילבר לא פעל לבד ולא היה יוצא דופן בצמרת משרד התקשורת בפעילותו הרגולטורית

לכן, הבעיה שהמוצגת כאן (של הפקות מקור), מחזקת את הצורך הדחוף בהקמת "רשות לתקשורת", רשות עצמאית, שתפעל לטובת הצרכנים ולא נגד הצרכנים ולטובת בעלי ההון וה"מקורבים לצלחת" של מקבלי ההחלטות, בניגוד מוחלט לחוק ולאחריות המוטלת על משרד ממשלתי חשוב ובעל כוח כלכלי עצום כלפי השחקנים הגדולים בשוק. 



 
 
Bookmark and Share